הפלות

מקום: צפונית לאיסמעליה, המטוסים שהופלו: שני מיג-21 מצריים

עיתוי: 11.9.69, שעה 13:00.

מבנה: אפשטיין-גונן, מטוס שחק מס' 59.
 

עיתוי: 25.3.70. 

מבנה: אפשטיין-צוק יחד עם מרום-בהרב. מטוס שחק מס' 77. 

מקום הקרב: צפונית לאיסמעליה.

תוצאות: שני מיג- 21 מופלים בתותחים.

ב-16 במרס, עשרה ימים לפני הקרב המדובר, הוחלט על יזום קרב אוויר משותף קורנס-שחק להפלת מיגים. הורכבה רביעייה. חץ - בן-אליהו מטייסת "האחת", ושרון - אפשטיין. לאחר תדרוך משותף יצאנו למשימה. לקראת התעלה, אליה הגענו נמוך מאוד, משכנו והופנינו מיד מול פטרול של מיגים. גיליתי ראשון קשר עין ולאחר דיווח לחץ הם גילו, משכו גבוה, ואני ושרון נכנסנו עם המיגים.

היתה רביעייה שהתפצלה לשני זוגות וכל אחד מאיתנו נכנס אחרי זוג. שרון רדף ולא סגר, ואני רצתי מיד לטווח טילים, שיגרתי טיל מטווח 800 (מטר) מצוין מאחור. הוא התפוצץ קרוב מאוד למיג, שהלך לו מבער. הייתי בטוח שהוא נפגע ויפול. עזבתי אותו, סגרתי אחרי (מטוס) אחר ויריתי בו מטווח 400 (מטר) בתותחים. לא פגעתי.

שברתי מערבה, ראיתי שאני נקי ושהיתר עדיין בקרב, וחזרתי מיד. גיליתי זוג מיגים, נכנסתי אחריהם, סגרתי לטווח 200 מטר ויריתי את כל התחמושת בכיוון טוב, כשאיני פוגע. הודעתי "גומר תחמושת" ויצאתי ממנו, כשחץ נכנס אחריו אך מאבד.

בינתיים מיג ששרון רדף אחריו (כנראה זה שנפגע מהטיל שלי) נכנס לאדמה. ואז הודיע להפסיק קרב ולחזור. חזרתי מתוסכל ומרוגז. הסתבר שחוץ ממני כל היתר לא עשו כלום. איתן (בן-אליהו) ירה על מישהו ולא פגע, חץ ושרון לא שיגרו ולא ירו. את המיג באדמה נתנו לשרון.

למזלי, תשעה ימים מאוחר יותר יצאנו שוב לפיטרול בתעלה, אני וצוק. צורפנו לאגמון שחזר מתקיפה, גמר דלק והלך הביתה. אז הגיעו מרום ובהרב וצורפנו אליהם לרביעייה.

פיטרלנו קצת זמן, ונלקחנו ליירוט רביעיית מיגים שפיטרלה מערבית לנו. גיליתי אותם (והודעתי) למרום. חלפנו (על-פניהם) והלכתי על מיג. סגרתי לאט. צוק ביקש וקיבל ממני רשות לחתוך וללכת עליהם. הוא נכנס והחלה רדיפה, כשאני מחפה על צוק. בינתיים מרום הלך אחרי מיג אחר ואחרי שפגע בו בתותחים, הפיל אותו בהדרן בפגיעה ישירה. הטייס נטש, וכל הקרב בהמשך היה סביבו, כשאנחנו חולפים לפעמים קרוב מאוד אליו והוא מנפנף בידיו ורגליו, כנראה לסמן שלא נירה בו. 

בהרב, שהיה ללא מטרה, היה גם הוא באזור שלנו. הבקר הודיע על רביעיית מיגים נוספת המצטרפת לקרב ממערב, וגיליתי אותם יורדים עלינו מלמעלה והולכים על צוק. הם שיגרו, צעקתי לו לשבור, הוא שבר והטיל חלף. הם המשיכו עליו לתותחים, כשהוא שובר חזק וזורק אותם קדימה. אני, שהייתי בצד, המשכתי עליהם מיד ונכנסתי מיד אחריהם. הם היו זוג במבנה קרבי להתקפה. סגרתי אחרי (המטוס) האחורי במשיכה למעלה, ובטווח 400 מטר נתתי צרור לא ארוך. (המטוס) התפוצץ ונדלק מיד. המשכתי מיד אחרי מספר אחד שלו, שנכנס לספליט חריף, ורצתי אחריו. סגרתי טווח, וב-200 מטר, ביציאה מהצלילה, נתתי צרור שפגע לו בכנף שמאל. הכנף נפלה, הוא נכנס לסחרור בלתי נשלט ונכנס לאדמה. כל הזמן הזה המשיך צוק ללוות אותי.

בינתיים, בהרב הלך אחרי הזוג שאנחנו עזבנו ובצרור אופייני, בהיסט ללא כוונון, הצליח להפיל אחד מהם. חזרנו לנחיתה ברפידים.

ברפידים היה הרמטכ"ל עם כל הסטאף שלו והוא ביקש לדבר איתנו. הצנחנים שבפורום שמחו, כאילו הייתי עדיין אחד משלהם.