טייסות החיל

טייסת "אבירי הצפון"

טייסת "מוסקיטו" חדשה
ב-2 באוגוסט 1953 הוקמה בחצור טייסת "אבירי הצפון" אשר הפעילה מטוסי מוסקיטו. ייעודה היה משימות קרב לילה ואימון מבצעי. מפקדה הראשון היה סרן הוגו מיזל (מרום). בפועל שימשה הטייסת כטייסת הדרכה בלבד עקב שמישות טכנית נמוכה של המטוסים לקרב לילה וחוסר מכ"ם מתאים במטוסים. בחירום היתה אמורה הטייסת לשמש טייסת קרב הפצצה. ב-5 באוקטובר 1955 נסגרה הטייסת, משימות האימון שלה הועברו לטייסת "העמק" ומטוסי המוסקיטו שלה אוחסנו.

לאור ההסלמה במצב הבטחוני בתחילת שנת 1956, החל החיל בביצוע אימונים מרוכזים לטייסות הקרב בכלל ולטייסי הבוכנה בפרט, במגמה לשפר את רמתם המבצעית. כחלק מן ההכנות, הופשרו מטוסים שאוחסנו, מסגרות החירום הייעודיות  נפתחו וביניהן גם הטייסת. ביוני 1956 נפתחה הטייסת מחדש כטייסת מוסקיטו בחירום בבסיס סירקין. באוקטובר 1956, לפני תחילת מבצע "קדש", הועברה הטייסת לבסיס עקרון. במבצע עצמו פעלה הטייסת מרמת דוד כטייסת מוסקיטו. עיקר משימותיה היו השתתפות בתקיפת שיירות מצריות בצפון ומרכז סיני ומתקנים בשארם-א-שייך. הגיחה המבצעית הראשונה של הטייסת במבצע היתה בליל 30 באוקטובר לאיתור ותקיפת כוח מצרי. התקיפה והתקיפות הנוספות מאור ראשון למחרת, מנעו מכוח השריון העיקרי של הצבא המצרי להצטרף לקרבות.

פתיחה מחדש כטייסת "ווטור"
הטייסת נותרה במתכונתה עד ה-1 באפריל 1957, אז הודממו מטוסיה וזאת לקראת קליטת מטוסי הווטור. ב-15 בספטמבר 1957 החלה הטייסת להתארגן מחדש ברמת דוד עם מטוסי ווטור כטייסת קרב, הפצצה וצילום, בפיקודו של רס"ן יחזקאל סומך. ב-1 באפריל 1958 החלה הטייסת בטיסות סדירות. מכאן ואילך היתה הטייסת לגוף המוביל בחיל בפיתוח ובתורת הלחימה אוויר-קרקע.

ב-17 במארס 1962 השתתפה הטייסת בתקיפה מבצעית ראשונה של החיל מאז מבצע "קדש'. תקיפה זו שבוצעה בלילה, נועדה לסייע לכוח גולני שפשט על נוקייב במזרח הכנרת. התקיפה הוכיחה עד כמה ירוד כושרו של החיל במשימות תקיפה בלילה.
במהלך חודש אוגוסט 1963 הועברו מטוסי הווטור מדגם N (קרב אל-ראות) שנקלטו בטייסת "העטלף", לטייסת "אבירי הצפון". איחוד כל מטוסי הווטור במסגרת אחת בוצע על רקע תחילת ההצטיידות במטוסי השחק (מיראז'), שהחלו להקלט בטייסת "העטלף" במארס 1964.

אחת מהגיחות הארוכות ביותר במלחמת ששת הימים
בלילות ירח, תחת מעטה סודיות כבד, המריאו מטוסי הווטור לשדות-תעופה שונים במדינות אויב. הטיסה התבצעה בחשאי, באורות כבויים ובגובה נמוך. רק מעל השדות טיפסו המטוסים לגובה 2,000 רגל, ביצעו הקפה אחת וחזרו מיד לתחומי ישראל. האימונים הליליים, שזכו לכינוי "זעקת הקרב", בוצעו במשך שנים.  ב-1 באוגוסט 1964 קלטה הטייסת מטוסי מטאור דו-מושביים מטייסת "אבירי הזנב הכתום", עקב הדממתה, להדרכת טייסים בטיסה על מטוסים דו-מנועיים ולביצוע סיורים.

הטייסת לקחה חלק משמעותי בתקיפות חיל-האוויר במלחמת ששת הימים. מטוסי הטייסת ביצעו גיחות לתקיפת שדות-תעופה, תקיפת תחנות מכ"ם, סוללות טילים וסיוע לכוחות הקרקע בגזרה הסורית. הטייסת ביצעה את הגיחות הארוכות ביותר שבוצעו במלחמה, לתקיפת שדות-התעופה ראס-בנאס ולוקסור שבמצרים ו-3-H בעיראק. במהלך תקיפת השדה העיראקי ב-6 ביוני, זקפה הטייסת לזכותה את הפלת הבכורה, כשסרן בן-ציון זוהר (סימקין) הפיל בתותח את אחד ממטוסי ההאנטר העיראקיים שניסו להגן על השדה.

במלחמת ההתשה השתתפה הטייסת בהשמדת סוללות ארטילריה, תקיפת מוצבים ומטרות צבאיות במצרים ובסוריה ובתקיפת מטרות פח"ע בירדן ובלבנון. בנוסף נטלה חלק באיסוף מודיעין חזותי מגזרות הלחימה. בפברואר 1970 סיימו מטוסי המטאור את דרכם בחיל וביולי 1970 נפרדה הטייסת גם ממטוסי הווטור במטס בו הוטסו כמעט כל מטוסי הטייסת לבסיסי החיל שבסיני, שם הוצבו כמטוסי דמה.

קליטת ה"סקייהוק"
ב-2 באפריל 1971 נקלטו בטייסת מטוסי הסקייהוק (עיט) הראשונים מדגם A, כשלב ביניים, עד לקליטת עיט E באוגוסט 1971. שנתיים לאחר ההסבה לעיט, פרצה מלחמת יום הכיפורים. רוב גיחות הטייסת בוצעו בחזית סוריה והותקפו מטרות שריון, ארטילריה, נ"מ, חי"ר, מוצבים וסוללות טק"א. שישה טייסים נפלו (מהם אחד מפגיעת טיל פרוג בשכון המשפחות ברמת-דוד).

במבצע ליטני בחודש מארס 1978 פלש צה"ל לדרום לבנון. מטוסי חיל-האויר נטלו חלק בתקיפות ובסיוע לכוחות הקרקע והטייסת ביצעה 45 גיחות תקיפה והנרה.

תקופת ה-F-16
ב-28 בספטמבר 1980 נפתחה הטייסת כטייסת F-16 A/B ליירוט ותקיפה. באפריל 1981 ביצעה רביעייה מהטייסת תקיפה ראשונה בעולם של מטוסי נץ. ב-7 ביוני 1981 השתתפה רביעייה מהטייסת, עם רביעיית ניצים מטייסת "הסילון הראשונה", בתקיפת הכור הגרעיני "אוסירק" בבגדד במסגרת מבצע "אופרה".

ב-14 ביולי 1981 הפיל סא"ל אמיר נחומי מטוס מיג-21 סורי. היתה זו הפלה ראשונה בעולם של מטוס כנף קבועה ע"י נץ. במלחמת לבנון הראשונה היו רוב גיחות הטייסת משימות יירוט, בהן הפילה הטייסת 19 מטוסים. מפקד הטייסת היה סא"ל אמיר נחומי.

במהלך שנת 2003, תקפה הטייסת מחנה אימונים של ארגון הג'יהאד האסלאמי בסוריה, צפונית מערבית לדמשק.

במהלך מלחמת לבנון השנייה השתתפה הטייסת המשימות של ציד משגרי הרקטות, השמדת תשתיות, תקיפת מטרות מחבלים וכן במשימות לשיבוש ירי הקטיושות לעבר ישראל. כמו כן, השתתפה הטייסת במשימות אוויר-אוויר והגנת שמי המדינה, במסגרתן הפילה, ביומה האחרון של המלחמה, מזל"ט מסוג "אבאביל" שכוון להתפוצץ על מטרה בישראל. במבצע "עופרת יצוקה" נטלה הטייסת חלק פעיל במשימות לתקיפת מטרות חמא"ס ומשגרי רקטות.

כיום מפעילה הטייסת מטוסי ברק חד-מושביים (F-16C). עקב קרבתה לגבול הצפון, היא משמשת לרוב למשימות תקיפות אוויר-קרקע ואחראית על הטמעת טילי אוויר-אוויר מונחי חום.

סמל טייסת "אבירי הצפון"
סמל טייסת "אבירי הצפון"