בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 237 31/10/17
תרגיל גיס
כטב"ם "כוכב"
גפי תחזוקה בנבטים

לגליון זה מצורף לוח שנה

כתבות

קרב משולב

אנשי יחשת"פ (היחידה לשיתוף פעולה) עבדו בשטח ובתאי השליטה במהלך תרגיל הגיס הגדול של צה"ל בחודש שעבר. משם הם פיקחו על השתתפותו של חיל-האוויר בימי הלחימה תוך שהם מיישמים לקחים ממלחמת לבנון השנייה. בין תקיפת מטרות קרקעיות, פינוי פצועים, העברת אספקה מוטסת ונחיתות בשטח האש, הם מצאו זמן לתאר את התפיסה החדשה של השתתפות בקרב היבשה המתמרן

יעל פוקס | צילום: סליה גריון ועדי עבו

"זו הפעם הראשונה שמתקיים תרגיל קרקעי הדורש סיוע אווירי בסדר גודל שכזה", מציין רס"ן עמרי, רמ"ד קרב וצפון ביחשת"פ (יחידה לשיתוף פעולה). "השתתפותו של החיל בתרגיל הזה מתבטאת גם בטייסות וגם בשטח באופן מהותי ובולט עם מלוא הסד"כ וכח האדם".

תרגיל גיס של צה"ל התבצע בפעם האחרונה בשנת 1998. התרגיל הנוכחי אשר התפרש על פני שבועיים קיבל את השם "אור הדגן" לזכרו של אלוף מאיר דגן ז"ל, שהיה מפקד אותו תרגיל לפני 19 שנים. התרגיל כלל פעילות אינטנסיבית של כל הזרועות והגופים המתמרנים בצה"ל והתקיים במסגרת תהליך שיפור מוכנות למלחמה בגזרת לבנון ותר"ש (תכנית רב שנתית) "גדעון".

משימת העל של חיל-האוויר בתרגיל הייתה סיוע לתמרון הקרב היבשתי. משימה מסוג זה אינה יכולה לצאת אל הפועל ללא משל"ק (מוצב שליטה קדמי) שהוא הגוף המקשר בין בקשות הסיוע העולות מזרוע היבשה בשטח ואנשי טייסות החיל.

"ביום השלישי בתרגיל קיבלו אוגדות זרוע היבשה הוראות חדשות ונוצרה משימה חדשה שלא נערכנו אליה. ההחלטה התקבלה בפרק זמן קצר מאוד, מה שגרם לכל האוגדות להעלות בבת אחת למשל"ק כמות משולשת מבדרך כלל", שיחזר רס"ן עמרי. "לכל האוגדות ישנה חשיבות גבוהה וצריך לתת לכולן את המענה הנדרש והמתבקש. החלטנו לחלק את העבודה בצורה שונה מאשר בעבר, ייעלנו תהליכים על-מנת שנצליח לתקוף את כל המטרות בזמן הקצוב שעמד לרשותנו. תוך שעות תקפנו מעל 90 מטרות. התפוקה המבצעית שלנו התעצמה בפרק זמן קצר מאוד תוך ריכוז מאמץ נקודתי".

מכוונים למטרה
בזמן התרגיל, הפעילו אנשי היחשת"פ תאי שליטה במשל"ק. התאים מאפשרים לפרק את המטרות האוויריות המתקבלות במוצב למבצעיות בהתאם לדרישה בשטח החל בפינוי פצועים, תובלת אספקה, איסוף מודיעיני ועד הפעלת אש על כח אויב המאיים על כוחותינו.

"ההבדל הגדול בין מטרות הסיוע לבין מטרות חיל-האוויר הרגילות הוא במהותן", הסביר רס"ן עמרי. "מטרות הסיוע הן דחופות וקרובות לתמרון, מה שמציב את כלי-הטיס בסכנה גדולה יותר. בנוסף, הן דורשות מהטייסות להכיר את השטח ולהבין את המשימה". מהעבר השני ניצבות המטרות והמשימות הרגילות של חיל-האוויר: הגנת שמי המדינה, השגת עליונות אווירית, חיסול איומים ותקיפת מטרות שהוכנו מבעוד מועד.

התרגול המשותף דרש מאנשי החיל התמודדות עם משימות הכוללות את שני סוגי המטרות, כאשר כובד המשקל ביניהן נקבע על-ידי האלוף עמיקם נורקין, מפקד חיל-האוויר והפעם נמצאו מטרות הסיוע בעדיפות ראשונה. "המשל"ק פועל בהיקפים עצומים וחשוב שתרגוליו יעשו כשבצד השני ישנו מטוס אליו ניתן לפנות בקשר", ציין מפקד החיל. "חיל-האוויר עשה כברת דרך משמעותית בתחום שיתוף הפעולה. נפגשתי באופן אישי עם מפקדי האוגדות וכל אחד מהם ציין בפניי את חשיבות יעילות החיבור בין זרוע האוויר ליבשה".

מעבר להתמודדות החיל בתרגיל עם משימות רבות, השתנו חלקן בשטח בזמן אמת והוציאו את העוסקים במלאכה מ"אזור הנוחות" והם נאלצו להתמודד עם האתגרים אשר ניצבו בפניהם. "היו לנו כמה אירועים בהם כל מה שחשבנו שיעבוד - לא עבד. הבנו שאם לא נעשה שינוי מיידי אנחנו לא נצליח לבצע את משימות הסיוע", מסביר רס"ן עמרי. "יצרנו פתרון מהיר ותכליתי. תוך כדי פעולה הבנו שהפתרון אינו מיטבי וכי יש צורך במענה מבצעי אמיתי אשר ישמש אותנו גם בזמן אמת ולא רק בתרגיל. נפגשנו בערב, כל נציגי החיל באוגדות ובשטח וחשבנו איך אפשר לפתור את הבעיה הזו, תוך כדי ניסוי ותהייה בזמן לחימה. בסיום התרגיל כבר היה לנו ביד מענה מבצעי לדברים שישמש אותנו גם בעתיד".

בונים מלחמה
תרגיל בסדר גודל שכזה דורש משאבים רבים מצה"ל כולו החל בסדר הכוחות, תקציב ועד תכניות מבצעיות חדשות. כל זרוע התמקדה בתכניות המבצעיות שלה כאשר אלו מותאמות לפעילותה המבצעית ובמהלך תרגיל הגיס חוברו כל התכניות הללו למרקם אחר. טייסת 115 ("הדרקון המעופף") שהיא טייסת ביום האויב של החיל, דימתה בתרגיל את טייסות האויב וגם חלק מחטיבות זרוע היבשה עסקו בביום אויב.

"תרגיל כזה דורש ביום אויב חזק. הפעם צה"ל דימה אויב אמיתי בשטח ולא רק בתאוריה", מצהיר רס"ן עמרי. "בתרגילים הגדולים בעבר לא היה סד"כ אויב במימדים שכאלו ולרוב אלו היו אירועים פרטניים עליהם עבדו אנשים בודדים ולא כל הצבא מגויס לטובת האירוע. הפעם צה"ל כולו היה מכוון לתרגיל ומעבר לזה, התמקד בתמרון".

אנשי היחשת"פ עבדו קשה: מעל 100 שעות, איוש מכלולי קת"א (קצין תיאום אווירי) בארבעה ימי לחימה מלאים ללא הפסקה, מעל 10 אירועים של פינוי פצועים, ארבעה אירועי רב נפגעים, מעל 700 ק"ג של אספקה מוטסת וכ-16 נחיתות בשטח האש לצורך חילוץ והצלה כחלק מהסיוע.

"אין ברירה. גם בזמן מלחמה אמיתית ולא בזמן תרגיל נצטרך להתעלות על עצמנו ולעבוד קשה יותר ממה שאנחנו רגילים", קבע רס"ן עמרי. "הכח האמתי של המשל"ק הם האנשים. מחיילי חובה ועד אנשי מילואים, כולם כאן עבדו קשה תוך כדי הבנה, התייחסות מקצועית ומסירות ענקית. האנשים האלה נתנו משהו שחיל-האוויר לא תמיד מנוסה בו: הם ירדו לשטח להיות עם האוגדות, להילחם בבוץ יחד עם לוחמי הקרקע על מדי ב'. היינו בכל מקום שיכולנו להיות בו, ניסינו לעשות את כל מה שיכולנו כדי להשתתף במשימה".

אנשי היחידה נפרסו בשטח בכל מקום בו היה צורך בנציגות חיל-האוויר: בגדודים, בחטיבות, באוגדות, בגיס ובפיקוד. גם טייסות מסוקי הקרב שלא לקחו חלק ממשי בתרגיל זה, שלחו את אנשיהם לשטח על-מנת להוות נציגות חיל-אווירית.

משתתפים בכל הכח
"בשנים האחרונות אנחנו נוכחים הרבה יותר בשטח ומנסים להבין איפה זרוע היבשה צריכה אותנו", קבע רס"ן עמרי. "אנשי חיל-האוויר לומדים לחשוב בצורה שונה. חלקם צוותי-אוויר צעירים שלא מכירים עדיין יותר מבית-הספר לטיסה וחלקם אנשים אחרי תהליך ארוך בחיל, שצריכים ללמוד עכשיו שפה חדשה, תרבות חדשה, עולם חדש וכמובן גם לתת לו מענה". לכן בנתה היחידה לשיתוף פעולה במשך השנה האחרונה תכנית הכנה לתרגיל הגיס. זו כללה אימונים, תהליכים ומשאבים שהוקצו ללמידת השפה המשותפת לקראת תרגול הלחימה.

עם זאת, חודשים או שנים של אימונים משותפים על סמך מידע מודיעיני ונסיון עבר, אינם יכולים להציב תמונת מצב עתידית ואמינה במאת האחוזים. פעמים רבות ציפה צה"ל להתרחשות מסויימת כאשר אחרות יצאו לפועל בשדות הקרב. בהתאם לכך, כאשר השפה המשותפת לא שלמה, צפים האתגרים עם שינוי המשימות.  "בזכות מקרים רבים הבנו שאנחנו צריכים לעשות שינוי אצלנו במשל"ק, שהתהליכים שבנינו מראש אינם תואמים למה שהיה צריך בפועל", פירט רס"ן עמרי. "התרגיל הזה הוא הביקורת שלנו, זו הדרך שלנו להסתכל על עצמנו, ולדעת ‘האם אנחנו נותנים לאוגדות את הסיוע שהן צריכות?'".

חיל-האוויר הפך את משימת ההשתתפות לראשונה במעלה לפני שנים לא רבות. הזמנים הקצרים והדרישה הדחופה הופכים את יצירת השפה המשותפת למשימה בפני עצמה. "בעבר חיל-האוויר היה מופרד מהכוחות המתמרנים אבל כיום החיל מציב לעצמו את הסיוע כמשימה ויש הבנה של חשיבות העניין", מפרט רס"ן עמרי. "החיל מנסה לתמוך את המשימה בצורה מיטבית ומלאה, עם גוף שלם שזו כל עבודתו. גם בגוף הזה מבינים שצריך לעשות עוד שינויים על-מנת להתקדם. מה שבנינו עד כה חזק אבל צריך להיות הרבה יותר חזק. הכל נוצר בעזרת שיח, פשוט מדברים וצריך להבין יותר את הצד השני, מאמפתיה ועד אכפתיות. ההבנה שאנחנו נלחמים ביחד צריכה ללכת איתנו כדרך חיים. זרועות האוויר והיבשה נלחמות ביחד למען אותה מטרה. חיל-האוויר הוא לא גוף מסייע, זרוע האוויר היא גוף שמשתתף בלחימה ביחד. זו המהות האמיתית שלנו כאן".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

כבר רואים כוכבים

עם יכולת לשאת משקלים כבדים ולבצע בגיחה אחת משימות ממושכות בטווחים רחוקים, "כוכב" (הרמס 900) שהוכרז לאחרונה כמבצעי, הוא תוספת משמעותית ביותר למערך כלי–הטיס המאויישים מרחוק של חיל-האוויר. בכתבה שלפניכם תוכלו לקרוא על הקליטה, ניסויי הקבלה והמבצעיות הטרייה וגם על הלקחים מתרגיל הגיס האחרון בו השתתף "כוכב"
הכנות לקראת פינוי של פצוע סורי

מצילים בכל מקום

מאז סוף שנת 2014 לוקח חיל-האוויר חלק פעיל בסיוע ההומניטרי לפצועים הסורים באמצעות פינוי מוטס. עד כה הוכנסו לישראל יותר מ–4,000 פצועים סורים, כאשר הפצועים במצב קשה הוטסו לבתי–החולים על–ידי טייסות מסוקי–הסער. אנשי הטייסות מספרים על התחושות, הדילמות ובעיקר על הסיוע לכל מי שזקוק לו