בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 237 31/10/17
תרגיל גיס
כטב"ם "כוכב"
גפי תחזוקה בנבטים

לגליון זה מצורף לוח שנה

כתבות

תוסף ברזל

מערכת “כיפת ברזל" ביצעה למעלה מ-1,000 יירוטים מוצלחים מאז נכנסה לשירות וכיום פרוסות הסוללות בכל רחבי הארץ ונמצאות בכוננות יירוט מתמדת. בסוף חודש ספטמבר הוקם גדוד חדש, שני במספר, שקיבל אחריות על הגזרה הצפונית ואף מוביל לראשונה במערך את הפלגה הימית אשר תפעיל את “כיפת ברזל" מסיפון ספינות הטילים של חיל-הים

כרמל להד | צילום: סליה גריון ועדי עבו

מערכת “כיפת ברזל" נכנסה לשירות ב–2011 וכיום היא מצוידת באלפי טילים. המערכת נותנת מענה למגוון איומים בשכבה התחתונה, פרוסה ברחבי ישראל ומוכנה בכל עת ליירוט מבצעי. בסוף חודש ספטמבר הוקם גדוד חדש של “כיפת ברזל", שני במספר, המתמחה באיומים בגזרה הצפונית וכמו כן מפעיל את “כיפת ברזל" הימית.

“הזירה הצפונית הייתה מאז ומתמיד גזרת האיום והייחוס העיקרית. הזירה משנה את פניה, חזיתות מתעצבות, האיומים מתרבים וגורמי אויב וטרור תופסים את מקומם בזירה, מדינות וארגונים כאחד", הצהיר תא"ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית בטקס הקמת הגדוד. “אל תוך מציאות זאת קם היום גדוד ‘כיפת ברזל' החדש, שיהווה מענה הגנה אקטיבית במרחב הצפוני. הגדוד יפתח מומחיות ללחימה בזירה הצפונית ויעמיק את ההבנה ואת המוכנות המבצעית להתמודדות מול איומי זירה זאת".

סא"ל יוני גרינבוים, מפקד הגדוד החדש, הוסיף בטקס: “המציאות בסביבתנו הקרובה והרחוקה, לצד בנין כוח הולך ומתפתח של האויבים סביבנו, מציבים לנו זירה ואיומים חדשים המחייבים אותנו לחשיבה יצירתית, מהירות תגובה, התמקצעות וגמישות להתאמת המענה המבצעי הנדרש. תהליך הקמת הגדוד היא אבן דרך מבצעית משמעותית במרכיב ההגנה על בטחונה של מדינת ישראל. הגדוד הינו מבצעי ועצמאי ויבצע משימה ייחודית וראשונית במערך: השתתפות בהגנת המרחב הימי הכללי של מדינת ישראל לצד חיל–הים".

שניים שהם אחד
הצורך באיזון עומסים על המערכת שהביא להקמת הגדוד, עלה לנוכח תהליכי בניין כוח של האויב כשנה לפני מבצע “צוק איתן". בתחילת המבצע התבהר הצורך במערכת הנשק ואף גבר האמון בה. “הקמת הגדוד הינה תוצאה של צורך מבצעי שהלך והתחדד עם התרחבות האיום, צורך ששיאו היה במבצע ‘צוק איתן' שם ראינו את מערך ההגנה האווירית מפעיל סוללות בכל הארץ", מפרט תא"ל חיימוביץ'. “מהלך פתיחת גדוד נוסף משמעותו תוספת גורמי שליטה על היקף של מאות אנשים בעת לחימה הדורשת פיקוד קרוב, נוכח ואחראי ואישור תכניות. האיומים אינם מקומיים אלא ארציים ועובדה זו מחייבת התארגנות של סוללות וגדודים כדי לייצר מענה אפקטיבי".

כל אחד מן הגדודים קיבל מרחב אחריות כאשר הגדוד הראשון מתמחה בגזרה הדרומית ואילו הגדוד החדש מתמחה בגזרה הצפונית, עובדה המביאה לשינויים באופן הפעלת המערכת. “ביצענו שינויים באופן הפעלת המערכת משום שכל זירה מכילה איומים ואתגרים שונים", מסביר סא"ל גרינבוים. “בוצעו התאמות בתפיסת השטח, ההכנה המנטלית ובציר היירוט בהתאם לזירה. כאשר כל גדוד מתמחה בגזרה בשגרה ומכיר את מרחבי הפריסה, את ההערכות המודיעיניות ואופי האויב טוב יותר, הוא יכול לתת בעת הצורך מענה מיטבי".

למרות הגזרות השונות וההתמחויות השונות, פועלים שני הגדודים בשיתוף פעולה מלא, כאשר הגדוד הוותיק תורם מנסיונו לגדוד החדש. “הממשק בין שני הגדודים הדוק, מרמת הנהלים ותיקי המרחב ועד שיטת התחקור, מההפעלה הבסיסית ביותר ועד הפיקוד והשליטה", קובע רס"ן איתמר עבו, ראש מדור “כיפת ברזל".

הולכים ומתעצמים
מאז נכנסה לשירות ביצעה המערכת מעל 1,000 יירוטים, מתוכם 735 במבצע “צוק איתן". "הגדוד החדש מוקם מתוך הבנה שצריך עוד סוללות ‘כיפת ברזל' זמינות", משקף רס"ן עבו. “בעבר היינו מורגלים למצב בו מתבצע יירוט אחד בלחימה אך כיום ישנם מאות יירוטים בכל הסלמה". סא"ל גרינבוים: “תהליך הקמת הגדוד החדש אינו מופרד מתהליכי התעצמות המתרחשים במערך ובצה"ל והוא תגובה להתפתחות יכולות המדינות מסביב בתחום הרקטי. אחד האתגרים ביצירת הגנה במציאות שלנו היא היכולת להתאים את עצמך לשינויים. המציאות כיום דינמית וכוללת מרחב אי וודאות בניגוד למלחמות העבר, בהן יכולנו לצפות בצורה ברורה יותר את מהלכי האויב".

הקמת הגדוד החדש מהווה נדבך נוסף בתהליך ההתעצמות של מערך ההגנ"א בשנתיים האחרונות. כחלק מתהליך “נערכים לעתיד" אותו הוביל המערך הוקם הגדוד, מערכת “קלע דוד" הפכה למבצעית והוקמה כנף היערכות. “תהליך בנין הכוח מצביע על תהליכים צבאיים ומדיניים המתנקזים לכדי תמונה אחת. התהליך הראשון הינו התפתחות האיום, אם בעולם התלול מסלול כנגדו יש למערך ההגנ"א מענה בלעדי ואם בעולם הגנת שמי המדינה בו יש למערך יתרון יחסי", מסביר תא"ל חיימוביץ'. “התהליך השני היא ההבנה הצבאית והמדינית כי רכיב ההגנה הוא חלק מתפיסת הבטחון הלאומית והיא נדרשת על–מנת לאפשר גמישות ושמירת החוסן הציבורי. הגנה חזקה מאפשרת לבצע תמרון והתקפה וקבלת החלטות רגועה הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי".

מקבלים אחריות
תהליך הקמת הגדוד נמשך כחצי שנה, במהלכה הועברה סוללה מן הגדוד הוותיק, גויס כוח אדם, הוקמה מפקדה והגדוד הפך למבצעי. תהליך זה אשר התקיים בזמן קצר יחסית, טמן בחובו אתגרים רבים. “האתגר המרכזי בהקמת הגדוד הוא כח האדם, ראשית יש למצוא את המתאימים ביותר ולאחר מכן צריך לחברם למשימה ולוודא שמתקיים סנכרון מלא", מסביר סא"ל גרינבוים. “לאורך כל התהליך הגדרנו שוב ושוב מה דורש מיקוד, כאשר היה מתח רב בין המשימות הדחופות לאלו שהיה חשוב לבצע. כל זאת תוך פעילות רציפה של המערך וכאשר סוללות הגדוד תופסות כוננות מבצעית. אנשי הגדוד נדרשו לאורך ההקמה למצוינות ולמהירות תגובה מצד אחד ומן הצד השני לסבלנות מכיוון שהתהליכים והלמידה אינם מתרחשים באופן מיידי. נדרשנו לאיזון נכון בין המשימתיות והחתירה למגע לבין קיום התהליכים הנכונים".

כשבוע לפני טקס הקמת הגדוד והכרזתו כמבצעי, נערכה ביקורת כו"כ (כשירות וכוננות) אשר שולבה עם פעילות הגדוד בתרגיל הגיס “אור הדגן" והייתה לאבן דרך בתהליך הקמתו. “ראינו הזדמנות לבצע אימון הפעלה מערכי ולהפגיש בין התרגיל לבין תהליך בנין הכח", מגלה תא"ל חיימוביץ. “פתיחת הגדוד החדש אינה היערכות חדשה בגזרה הצפונית אלא פיתוח תפיסה אל מול צורך".  סא"ל גרינבוים מרחיב: “המטרה בתרגיל הייתה לייצר סימולציה של האתגרים עמם נתמודד בלחימה, כאשר התרגיל החל בגיוס סוללות המילואים ופריסת הסוללות במרחב הרלוונטי והמשיך בהעברת האחריות על המרחב הצפוני אלינו מגדוד ‘כיפת ברזל' הדרומי".

כעת, משסיים הגדוד את הביקורת בהצלחה ואחרי טקס ההקמה, מתחיל אנשיו את עבודתם.  “ההקמה מביאה לידי ביטוי את ערכי חיל–האוויר והמערך ומשקפת משימתיות, טיפול באנשים, רוח לחימה ולכידות", מדגיש סא"ל גרינבוים. “זה אירוע אשר לקחו בו חלק אנשים רבים, מדובר במשימה חשובה ובאחריות לאומית". תא"ל חיימוביץ' כבר צופה קדימה: “אנחנו ממשיכים לפעול על–מנת לשפר ולבסס יכולותינו והתמחותנו בגזרה ובמרחב, נהיה שותפים באופן פעיל ומשמעותי ביצירת הבטחון בשגרה ובמלחמה. אין לי ספק שנראה בשנה הקרובה את התרומה וההשפעה של הגדוד החדש על ההיערכות בשגרה ובחירום".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

הכנות לקראת פינוי של פצוע סורי

מצילים בכל מקום

מאז סוף שנת 2014 לוקח חיל-האוויר חלק פעיל בסיוע ההומניטרי לפצועים הסורים באמצעות פינוי מוטס. עד כה הוכנסו לישראל יותר מ–4,000 פצועים סורים, כאשר הפצועים במצב קשה הוטסו לבתי–החולים על–ידי טייסות מסוקי–הסער. אנשי הטייסות מספרים על התחושות, הדילמות ובעיקר על הסיוע לכל מי שזקוק לו

לא מנסים בבית

מזה שנים שולחת טייסת מרכז ניסויי הטיסה את אנשיה לקורסים המובילים בעולם בתחום ניסויי הטיסה. שמענו מטייס ומהנדס ניסוי בטייסת על הקורסים בארה"ב, במהלכם טסו על עשרות כלי–טיס, צברו שעות טיסה רבות וחוויות רבות עוד יותר, הכירו טייסים אחרים מרחבי העולם וחזרו מצוידים בידע רב, חברים חדשים ויכולות מגוונות שיסייעו לחיל–האוויר בהווה ובעתיד