בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 233 28/02/17
כלי-טיס מאוישים מרחוק, מסתכלים קרוב
לוחמות בהגנה האווירית
20 שנה לאסון המסוקים

כתבות

קרבות אבירים

הובלת התקיפות הארוכות ביותר במלחמת ששת הימים, תקיפת הכור בעיראק וביצוע תקיפת עומק ראשונה בסוריה מאז מלחמת לבנון הראשונה. לרגל 55 שנים מאז התקיפה המבצעית הראשונה של "אבירי הצפון", חזר בטאון חיל–האוויר אל שלושה ממפקדי הטייסת בעבר ואל כמה מרגעי השיא בפעילותה המבצעית

איתם אלמדון וכרמל להד | צילום: ארכיון הבטאון

תקיפות במצרים, תקיפות בעיראק במלחמת ששת הימים, עוד אחת להשמדת הכור והפלת בכורה עולמית של מיג־21 על־ידי "נץ" (F-16A/B). שישים וארבע שנים עברו מאז הוקמה טייסת "אבירי הצפון" בשנת 1953 כטייסת "מוסקיטו" ו־55 שנים מאז הטילה לראשונה פצצות בשטח אויב בגלגולה כטייסת "ווטור". בטאון חיל־האוויר חוזר לשלושה מן האירועים המרכזיים בתולדות הטייסת.

1967 - שעת השין
יולי 1965. אל"ם (מיל') לוי צור מקבל את הפיקוד על טייסת "אבירי הצפון" והופך למפקד הטייסת הראשון שאינו טייס "ווטור". השנתיים שלפני המלחמה עמוסות בפעילות מבצעית וטייסת "אבירי הצפון" זכתה בחלק נכבד, כאחת משתי טייסות הצילום ומפעילת מטוס התקיפה הכבד של חיל־האוויר.

"ערכנו גיחות צילום בכל רחבי המזרח התיכון ותקפנו לעיתים קרובות מוצבים סוריים ברמת הגולן", נזכר אל"ם (מיל') צור. "לקראת פרוץ המלחמה שיננו את תכניות התקיפה וב־ 5 ביוני בבוקר לא נזקקנו לתדרוכים נוספים. כל הלוחמים ישבו בחדר התדריכים, נכנסתי ורשמתי על הלוח השחור 'ש־ 07:45', כל שנזקקתי להוסיף הייתה תזכורת שאין להוציא מילה או לעשות קליק ברדיו עד שעת השין בשום מצב, כולל בחירום. בהגיעי למטוס, עדיין בחשיכה, ניגש אלי השומר במקום ושאל בדחילו ורחימו: 'המפקד, האם הפעם זה באמת?' עניתי: 'זה באמת'. אילו התרתי לו, הוא היה מנשק את ידי מרוב שמחה. ההתרגשות שאחזה בי באותו רגע מלווה אותי עד עצם היום הזה".

הטייסת הפעילה מטוסי "ווטור", בעלי הטווח הארוך ביותר בין מטוסי החיל ולכן נשאה באחריות לתקיפות שדות־התעופה הרחוקים ביותר כמו H-3 בעיראק, לוקסור וראס בנאס בעומק מצרים. בבסיסים המצריים השמידה הטייסת מטוסי הפצצה מסוג טופולוב־16, מהם חששו בחיל־האוויר. ל-H-3 חזרה הטייסת מספר פעמים כאשר בפעמיים הראשונות הצליחו המטוסים לתקוף את הבסיס ולחזור בשלום, אך בפעם השלישית הופלו זוג "ווטורים" כאשר באחד מהם נהרגו רס"ן שלמה קרן ז"ל וסרן אלכסנדר ענבר (מלצר) ז"ל ובשני נפל הטייס בשבי.

הזרוע הארוכה
אל"ם (מיל') צור: "מישהו במטה חיל־האוויר סבר ששדה 3־H מהווה איום אסטרטגי למדינת ישראל ויש להוציאו מכלל פעולה, אך בדיעבד הסתבר כי אינו איום ממשי. השדה נמצא בקצה גבול הטיסה של 'ווטור' בגובה נמוך. הגישה היא מישורית, גלויה, ללא כל מסתור והמטוסים מתגלים זמן רב לפני הגעתם למטרה גם אם טסים נמוך ככל האפשר. כאשר התקרבתי לנחיתה ממשימה אחרת ושמעתי את רס"ן שלמה קרן ז"ל מבקש רשות המראה, משהו בתוכי אמר לי שזהו זה".

הטייסת איבדה שני לוחמים במהלך המלחמה ושני לוחמים נוספים נפלו בשבי, אחד בעיראק ואחד בסוריה וחזרו הביתה זמן מה לאחר תום הקרבות. בתחקיר המלחמה בטייסת, כתב אל"ם (מיל') צור כי רק במקרים מעטים לא המריאו "ווטורים" בשל תקלות טכניות והחששות המוקדמים נתבדו. "המטוסים הפתיעו גם את הטייסים הקבועים שלהם ומילאו בהצלחה את תפקיד מטוס הקרב האסטרטגי של חיל־האוויר במלחמה", הוא אומר. "עוצמת הנצחון במלחמת ששת הימים ותרומת טייסת 'אבירי הצפון' להשגתו היו אדירים ויישארו חקוקים בזכרו של כל מי שהיה לו חלק בהם".

1981 - מעל הכור העיראקי
ערב חג השבועות תשמ"א, שעת בין־ערביים. שמונה מטוסי "נץ" (F-16A/B) בשמי עיראק. בעוד דקות אחדות ימשכו הטייסים לגובה, ישחררו את החימוש וישמידו את הכור הגרעיני העיראקי. "מבצע אופרה" הסתיים.

"באחד הימים בסוף נובמבר 1980 קרא מפקד חיל־האוויר לאל"ם (מיל') זאב רז ולי. הוא ביקש שנכין מטוסי 'נץ' למשימות ארוכות טווח. בשלב זה עוד לא ידענו מה המשימה", נזכר תא"ל (מיל') אמיר נחומי, מפקד טייסת "אבירי הצפון" דאז ומוביל המבנה השני במבצע. "זמן קצר אחר־כך קראו לנו שוב. הפעם הראו לנו את המטרה ואמרו שישנה הנחיית ממשלה לבחון פתרון צבאי שיביא לעצירת התקדמותו של הכור".

הכור הגרעיני בעיראק היווה איום ממשי על מדינת ישראל. "הייתה הצטברות מידע לפיו הכור העיראקי מצוי בשלב מתקדם", מספר תא"ל (מיל') נחומי. "אי אפשר היה לדחות את זה יותר. הייתה הערכה שבסוף הקיץ הכור יהיה כבר מבצעי".

העובדה שהתקיפה הייתה צריכה להתבצע לפני חודש ספטמבר 1981 מחשש להפיכת הכור למבצעי, הציבה אתגר משמעותי בפני הטייסות. "הדרך היחידה לתקוף הייתה באמצעות מטוסי 'נץ', היחידים בעלי היכולת להגיע עד עיראק ובחזרה ללא תדלוק", מסביר תא"ל (מיל') נחומי. "התחלנו לערוך בדיקות, ללמוד את המטוס ולהבין כיצד מפעילים אותו. הזמן דחק בנו. היינו צריכים לטוס בתחומי ישראל למרחק של כמעט 1,000 קילומטר. היינו טסים דרומה וחוזרים צפונה בכדי לדמות את טווחי המשימה. לא הייתה לנו סימולציה אמיתית וחששנו שהדלק לא יספיק".

אלמנט ההפתעה
יום ראשון, 7 ביוני 1981, 16:01. רביעיית מטוסי "נץ" מטייסת "הסילון הראשונה", רביעיית מטוסי "נץ" מטייסת "אבירי הצפון" ושישה מטוסי "בז" (F-15) לחיפוי, מקבלים אישור המראה. המבנה טס בגובה נמוך מעל מפרץ אילת, חולף מעל עקבה ומשם לשטח סעודיה. הטיסה התנהלה בדממת אלחוט והניווט למטרה התבסס על הידע של הטייסים ועל מפות השטח.

"תקפנו בחמש אחר־הצהריים", משחזר תא"ל (מיל') נחומי. "הייתה הערכה ששני טייסים ינטשו. עד שמסוקים היו מגיעים לחלץ אותם משטח עיראק היו עוברות מספר שעות וסיכויי טייס נוטש לשרוד גדולים יותר בלילה. לא היו לנו אמצעים לתקיפת לילה. טסנו כשהשמש בגב וביצענו פרופיל חשיפה מזערית".

נסיון תקיפה איראני של הכור בספטמבר 1980 הוביל להוספת אמצעי נ"מ (נגד־מטוסים) באזור הכור, עובדה שהגדילה את הסיכון. "מדובר בתקיפה שמסתמכת על אפקט ההפתעה", מסביר תא"ל (מיל') נחומי. "המבנה הראשון תופס את האויב לא מוכן ואנחנו, המבנה השני, היינו אמורים להגיע בערך חצי דקה אחר־כך, מה שהעמיד אותנו בסיכון גבוה יחסית לפגיעה. ידענו שמערך הנ"מ יתעורר כדקה לאחר התקיפה ולכן היה חשוב לבצע את המשימה בחשיפה מזערית בפחות מדקה. פחדתי ממצב בו שני טייסים יאלצו לנטוש".

"הפצצות הראשונות שהוטלו היו פצצות ייחודיות שאינן מעלות עשן, על־מנת שנוכל לראות את המטרה ולכוון אליה. כשצללתי הבחנתי היטב במטרה ושחררתי את הפצצות. מיד הסתכלתי וראיתי שהמבנה קרס לגמרי ובמקומו נפער בור באדמה".

"כאשר הבנתי שהשלמנו את המשימה בהצלחה, הרגשתי תחושת רווחה שקשה לתאר", מסכם תא"ל (מיל') נחומי. "כמוביל מבנה פחדתי לפשל, לא למצוא את המטרה ולהוביל את הרביעייה לנקודה שאי־אפשר לתקוף ממנה. אם מישהו נפגע אתה מרגיש שזו אחריותך וכשהבנתי שכל הטייסים במבנה בסדר, הרגשתי תחושת התעלות כזו שלא חוויתי מעולם".

2003 - בעומק סוריה
יום שבת, 4 באוקטובר 2003, 14:10 בצהריים. מחבלת מתאבדת מפוצצת את עצמה במסעדת "מקסים" בחיפה. כתוצאה נהרגים 21 אנשים ונפצעים עשרות. "היה לי ברור שזה עניין של זמן עד שיפעילו אותנו", מספר סא"ל (מיל') זיו, מפקד הטייסת דאז. במערכת הבטחון קבעו כי הפיגוע בוצע תחת הכוונה סורית וההוראה הגיעה ממטה "הג'יהאד האסלאמי" בדמשק. רא"ל (מיל') משה יעלון, הרמטכ"ל דאז, הורה לחיל־האוויר להיערך לביצוע תקיפה בעומק סוריה.

עד שעות הערב הפכה תכנית מגירה לפקודה מבצעית. "זו הייתה התקיפה המבצעית הראשונה בה נעשה שימוש בפצצות "ברד כבד" (JDAM)", אומר סא"ל (מיל') זיו. "ידענו שאנו נכנסים לתקיפה בסמוך לבירה הסורית והתכוננו לכל התרחישים האפשריים, החל מירי נ"מ ועד להזנקת מטוסי יירוט. הכרנו טוב את המטרות והמראנו בידיעה שאנחנו יוצאים עם המטוס הטוב ביותר ועם החימוש המתאים ביותר לביצוע המשימה. היינו הטייסת הראשונה שהובילה את קליטת פצצות JDAM ולכן היינו מוכנים להפעלה כבר שבועות קודם לתקיפה. כל שנותר לנו לעשות הוא להתכונן לביצוע המשימה הייחודית הזו".

בול במטרה
יום ראשון, 5 באוקטובר, 03:00 לפנות בוקר וכ־13 שעות לאחר הפיגוע. רביעיית מטוסי "ברק" (F-16C/D) חמושה בפצצות "ברד כבד" ממריאה מבסיס רמת־דוד אל עומק שטח סוריה, קילומטרים ספורים צפונית־מערבית לבירה דמשק. היעד: תקיפת מחנה אימונים של ארגוני טרור ובהם "הג'יהאד האסלאמי", בעין־צאחב.

"היה שקט מדהים בחוץ, שום רחש", מתאר סא"ל (מיל') זיו את רגעי חציית קו הגבול. "כל החושים מתחדדים כאשר נכנסים לאזור המאוים, האצבעות רצות על המפסקים השונים ומכינות את מערכות הנשק לאותה שניה קריטית. מבעד לקוקפיט ראינו בבירור את אורות דמשק".

בזה אחר זה הטילו המטוסים את הפצצות. "כעבור זמן קצר ראינו את הפגיעות. בול במטרה. הפיצוצים היו גדולים מאוד, הרבה אש הייתה שם ופיצוצי המשנה העידו כי במקום היו תחמושת ואמצעי לחימה רבים. מיד אחר כך פנינו מערבה וחזרנו לנחיתה". הייתה זו התקיפה הראשונה בשטח סוריה מאז מלחמת לבנון הראשונה והיא הושלמה בהצלחה מלאה.

"לא הופתענו מהצלחת התקיפה מכיוון שהיה לנו אמון גבוה מאוד בטייסת, במטוסים, בפצצות ובצוותים הטכניים שידעו מצוין מה הם עושים", אומר סא"ל (מיל') זיו. "הטייסת הובילה בפיתוח תורות הלחימה בחיל באותה תקופה ועמדה בשורה הראשונה של טייסות הקרב בחיל־האוויר. התקיפה היוותה אקורד משמעותי מאוד לתהליך הקליטה של האמל"ח הזה והיא ללא ספק השפיעה על הצורה בה מבצעים משימות מבצעיות מסוג זה בחיל עד היום".

רוצה לקרוא עוד? לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ/י כאן!

עוד באותו מדור

הטובות להגנ"א

מערך ההגנה האווירית מציין 20 שנים מאז ההחלטה לשילוב נשים כלוחמות. לרגל המאורע חזרנו להחלטה, בדקנו מה נשתנה ושמענו מלוחמות המערך על המצב בהווה ועל חלומות העתיד
אלוף (מיל') דוד עברי, שעמד בראש וועדת החקירה, בזירת ההתרסקות

20 שנות לקחים

לאחר אסון המסוקים, בו נהרגו 73 לוחמים וביניהם שמונה אנשי חיל–האוויר, ביצע החיל תהליך רחב של הפקת לקחים שיישומם נמשך שנים רבות לאחר התאונה. המסקנות שעלו בוועדת עברי זכו לטיפול הולם במסגרת צוותים ייעודים לנושא שהוקמו בחיל–האוויר והכל כדי למנוע תאונות בעתיד. 20 שנים לאסון המסוקים