בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 228 01/05/16
גליון חגיגי ליום העצמאות תשע"ו

אימון ביוון
הצוות האווירובטי
יום העצמאות תשע"ו

לגליון זה מצורף דגם להרכבה של מטוס ה-F-35

כתבות

הפנתר הכחול

אין עוד טייסת בחיל–האוויר שאנשיה נמצאים שעות רבות במים. טייסת "מגיני המערב" פועלת באופן הדוק עם ספינות הטילים של חיל–הים ומתמחה באיסוף מידע ובניית תמונה ימית. 20 שנה מאז נכנסו מסוקי "דולפין" לשירות בטייסת, זה הזמן לקפוץ לים ולבדוק מה עושה טייס בהפלגה שנמשכת שבועיים

זהר בונה | צילום: טייסת "מגיני המערב"

הקשר בין ים ושמיים היה תמיד הדוק, הרבה מעבר לצבעו הכחול של הים המשקף באופן נאמן את השמיים מעליו. גם חיל־האוויר פועל בצורה אינטנסיבית בגזרה הימית, החל מאיסוף מודיעין ותצפיות ועד לטיפול באיומים שונים המגיעים מכיוון הים.

אמרנו חיל־האוויר וים? התכוונו לטייסת ספציפית: טייסת "מגיני המערב" המפעילה מסוקי עטלף (פנתר) שיציינו השנה שני עשורים מאז הגיעו לישראל בתוך ארגזים, כדי להחליף את מסוקי "דולפין" (HH-65A) ולהיכנס לשירות בחיל־האוויר.

עיניים בשמי הים
"בראש ובראשונה אנחנו העיניים של חיל־הים", פותח סא"ל איל, מפקד הטייסת. "תפקידנו הוא ליצור תמונה של כלי־השיט בשטח הימי בו אנו פועלים". הסטי"לים (ספינות טילים) של חיל־הים מצוידים אמנם במכשירים מתקדמים על הסיפון ומתחתיו המאפשרים תצפית ואיסוף מודיעין אך בזכות פעילות מסוקי הטייסת, מוענקת לספינות יכולת לראות הרבה מעבר לאופק, אם זה בפעולות בט"ש (בטחון שוטף) בהפלגות או בעת אירועי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת).

למעשה, בכל פעם שסטי"ל מדגם "סער 5" יוצא לפעילות במרחבי הים, מצטרף אליו אחד ממסוקי הטייסת ולא לחינם: מסוקי "עטלף" מצוידים במערכת גילוי בעלת יכולות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות תצפית למרחקים חסרי תקדים בכל הנוגע לאיסוף מודיעין על פני הים.

"עצם העובדה שאנחנו נמצאים בספינה ומחוברים למשימה עוזר לנו לבצע את הפעילות בצורה אידיאלית", מזכיר סא"ל איל. "אנחנו מבינים את הלך הרוח בספינה וגם מכירים בחשיבות של כל פעולה שלנו". "אנחנו יכולים להתרחק כמעט 200 קילומטר מהספינה וליצור תמונה ימית ברדיוס של כ־300 קילומטר", מתאר רס"ן ארז, סגן מפקד הטייסת, "אחרי שאנחנו ממריאים לגיחת סיור ימי, יש לפתע מושג לגבי מה שקורה מסביבנו. המסך, שעד לפני רגע היה שחור לחלוטין, מתמלא בנקודות קטנות המסמלות את כלי־השיט במרחב הקרוב והרחוק".

זמין במים
ב־31 במאי 2010 עשו שישה כלי־שיט שהפליגו מטורקיה את דרכם בים התיכון אל עבר חופי רצועת עזה. ספינות חיל־הים ניסו לעצור את המשט באזהרות וכאשר סירבו כלי־השיט לעצור, נאלצו כוחות צה"ל להשתלט עליהם. חמישה מתוך שישה כלי־שיט נעצרו ללא בעיות מיוחדות אך על סיפונה של האנייה "מרמרה", התרחש מאבק אלים אשר תועד והפך במהרה לאירוע מתוקשר הזכור לכל.

בין כוחות חיל־האוויר שהשתתפו באירוע, היה גם מסוק "עטלף" אשר עסק במשימה של יצירת תמונה ימית אך עם התפתחות האירוע, הוטלה על הצוות משימה שונה לחלוטין: העברת הפצועים של שייטת 13 לבית־חולים בהקדם האפשרי. אלא שהתהליך לא היה כה פשוט. המסוק אמנם נחשב למסוק סער, אך מימדיו קטנים מאוד בהשוואה למסוקי סער אחרים ומעבר לכך, הטייסת לא התאמנה על משימה מורכבת ושונה כל כך.

למרות המגבלות הטיסו מטוסי הטייסת את הלוחמים הפצועים מלב ים אל בית־החולים ומאז עובדת הטייסת על הגדרת נהלים לטיסה שכזו. "הכלי הזמין ביותר לפינוי פצועים מספינה בלב ים הוא המסוק", מספר סא"ל איל. "רק הוא מסוגל להביא את הפצועים לבית־חולים במהירות הגבוהה ביותר".

"מה שמייחד אותנו מכל טייסת אחרת היא היכולת לנחות על ספינה", מסביר רס"ן ארז. אך חשוב להדגיש כי משימת הנחיתה על ספינה, שהיא המשימה אותה חייב כל טייס בטייסת לבצע, אינה פשוטה בכלל.
"אני הגעתי לטייסת ממערך הינשוף (בלק־הוק)", ממשיך רס"ן ארז, "ללא ניסיון במשימות ימיות, הופתעתי למדי אחרי הנחיתה הראשונה על ספינה. הקושי העיקרי היה לנחות על סיפון קטן קרוב מאוד לעצמים ומכשולים הנמצאים עליו. אחרי הנחיתה הראשונה חשבתי - עוד לא נחתתי במנחת כזה צפוף. מדובר ביכולת נרכשת המשתפרת מנחיתה לנחיתה".

שקט, שטים
שייטת 3 המפעילה את ספינות הטילים של חיל־הים כולל הסטי"לים מדגם "סער 5" מהם פועלים מסוקי "עטלף", נחשבת לאחת היחידות המבצעיות ביותר בצה"ל. חלקים נרחבים מפעילותה מתרחשים מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל ולעיתים קרובות גם בשטחים ימיים הסמוכים למדינות אויב.

"אחד העקרונות המובילים את התנהלות חיל־הים באיזור עוין הוא שמירה על חשאיות מוחלטת, לכולם ברור שהתרחיש האידיאלי הוא לא להתגלות", אומר רס"ן ארז, "לכן הספינה עושה הכל בדממה מוחלטת. זה מתבטא בכך שלא מופעלים מכשירים ומשדרים וכמובן שלא מדליקים אורות בספינה. אנחנו, כטייסת, משמרים את היכולת של כלי־השיט לפעול בצורה חשאית".

חודש ארוך ורחוק
אופי השירות בטייסת שונה מאוד משירות בטייסות אחרות של חיל־האוויר ולו רק בשל הצורך לשהות לא פעם בלב ים, גם לתקופות ארוכות. "במהלך כל הפלגה, שיתכן ותימשך אפילו מספר שבועות, אנחנו חווים לא מעט אתגרים. האתגרים יכולים להיות אתגרים פיזיים כמו ים גבוה ותנאי מחייה בספינה השונים מאלו של טייס אחר בחיל וזה יכול להיות קושי מנטלי בעיקר להיות רחוק מהמשפחה לאורך תקופה ארוכה", מפרט סא"ל איל.

גם עבור המערך הטכני של הטייסת מקבל נושא החיים בים משמעות נוספת כאשר מתחילה העבודה. "העבודה של מכונאי על הקרקע שונה לגמרי מזו של מכונאי על הספינה", מספר רס"ן איציק אברג'יל, הקצין הטכני של טייסת "מגיני המערב", "הטכנאי נדרש ליכולות שונות ולהתנסויות שונות לחלוטין".

כאשר אנשי הטייסת נמצאים בהפלגה מבצעית, הם אלו אשר מרכיבים את הסגל הפיקודי של המשימה מבחינת הצד התעופתי ולא פעם, עניינים או החלטות הנמצאים ביבשה תחת אחריות הקצין הטכני או מפקד הטייסת, עוברים לידיים של חיילים צעירים בהרבה. עובדה זו דורשת רמה גבוהה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת אחריות.

"אי אפשר להשוות עבודה על הקרקע מול עבודה בלב ים. על הקרקע קל יותר לעבוד בצורה משמעותית כי יש את כל מה שאתה זקוק לו. לעומת זאת, בים אתה עובד עם גלים גבוהים ועם מזג־אוויר קשה, בחושך או באור ולעיתים, הבדיקה הקלה ביותר הופכת להיות מסובכת", מסביר רס"ן אברג'יל.

כדי להקל ככל האפשר על עבודת הצוות הטכני של הטייסת בספינה, הוכן עבורו מחסן גדול של חלפים, לכל מקרה שעלול להתרחש בעת פעילות מבצעית הרחק מהיבשה. "כמעט כל פעולה אחזקתית אותה ניתן לבצע ביבשה, אנחנו יכולים לעשות גם במים", אמר רס"ן אברג'יל. "כך שהמסוק לא יהווה מכשול כלפי משך המשימות של חיל־הים הידועות בכך שהן ארוכות מאוד".

גיחות משותפות
"הטייסת היא מיזם משותף של חיל־האוויר וחיל־הים", אומר רס"ן ארז ומתאר את המציאות במסגרתה הטייסת נמצאת בפיקוד חיל־האוויר, אך כפופה מבצעית לחיל־הים.  חלק חשוב בחיבור ובגישור בין הזרועות במסגרת העבודה המשותפת והאינטנסיבית, הם קס"מים (קציני סיוע מוסקים) שהם חובלים מחיל־הים שחלק מעבודתם היא הסדרת הפעילויות המשותפות, תוך שהם מצטרפים לגיחות, מהווים חלק מהמשימה ולמעשה משתייכים בצורה מלאה לטייסת.

"האתגר העיקרי הוא לבצע את המשימה תוך התחשבות במגבלות החלק הימי ומגבלות התווך האווירי, לא תמיד זה חופף", מסכם סא"ל איל. "הדרישות מהטייסת רק עולות והצורך במסוק ימי ברור. אנחנו ממשיכים לפתח ולייעל את הדרך בה אנו עובדים, משפרים כל הזמן את ההתנהלות שלנו ועוסקים בשיפור תורת הלחימה שלנו והשותפות עם חיל־הים".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

נפקד, נוכחת

שנים אחרי מלחמת יום–הכיפורים תהפוך תמי, אלמנתו של סא"ל אהוד שלח, להיות אלמנת חיל–האוויר הראשונה שתכהן כיו"ר ארגון יתומים ואלמנות צה"ל. בשיחה אישית היא מספרת על הכאב והגעגוע שלא שככו ועל החיוך שהיא נושאת תמיד על פניה. יום הזכרון תשע"ו
החורשה לזכר הטייס סגן דן בלקין

מסע בארץ הזיכרון

אנדרטאות ואתרי זכרון המנציחים את חללי חיל–האוויר נמצאים ברחבי הארץ, בחולות החופים, בחורשות, ברחובות ועד פסגות ההרים. מצוידות במצלמה, מחברת ועט יצאנו למסע בעקבות אתרי ההנצחה ומקומות של זכרון כדי לתהות על הקשר בין הנצחה וזכרון לחיינו בהווה, על הדרכים בהן מנציחות משפחות את יקיריהן והאם אנדרטאות יכולות להשתנות. יום הזכרון תשע"ו