בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 227 01/03/16
שת"פ גזרת עזה
פרידה מהעיט
מדפסת תלת-מימד

לגליון מצורף גליון ילדים

כתבות

אבירים בגזרה

בחלוף השנים הולך ומתעצם מקומו של חיל–האוויר בקרב היבשה ובמסגרת זו עבדה בשנה האחרונה טייסת "אבירי הזנב הכתום" לצד אוגדת עזה במטרה לשפר את האפקטיביות של מערך מטוסי הקרב בקרב המתמרן, לקצר את זמני הפעולה וליצור תורת לחימה שסופה בחתימת פקודה מבצעית המיישמת את שיתוף הפעולה

שחר צורני

האגדה מספרת על אב זקן ששלח את שלושת בניו לאסוף מקלות. הבנים עשו כדבר אביהם וחזרו כל אחד עם מקל בודד. אז ביקש האב שיאחזו את המקל משני קצותיו וישברו אותו, וכך היה.
הזקן חייך אל בניו וחזר בשנית על בקשתו: "לכו והביאו מקל". כעת ביקש מהם לקשור את המקלות יחדיו. בזה אחר זה ניסו הילדים לשבור את חבילת המקלות הקשורים. כשלא הצליחו פנה אליהם האב ואמר: "כך גם בחיים. אם כל אחד מכם יפעל לבד, כל דבר יוכל לשבור אתכם. אך אם תלכו כולכם יחדיו, אף אחד לא יצליח להכניע אתכם, כפי שלא הצלחתם לשבור את חבילת המקלות".

לצה"ל, ממש כמו לאותו אב, יש "שלושה בנים" ששיתוף הפעולה ביניהם הולך ומתחזק: חיל־האוויר, זרוע היבשה וזרוע הים. הזרועות מפתחות יחד תורות לחימה ושיטות הפעלה המגבירות את יכולתן לפגוע באויב ולהגיע להישגים טובים יותר במערכה ובמסגרת זו, לאחר תהליך ארוך בין זרוע היבשה לחיל־האוויר, נחתמה לאחרונה פקודה מבצעית חדשה המיועדת להגביר את האפקטיביות של מטוסי קרב בקרב המתמרן.

מהלך פורץ גבולות
עם השנים לוקח חיל־האוויר חלק משמעותי ומרכזי יותר ויותר בקרב היבשה, הן בתחום החילוץ והסיוע לכוחות הקרקע והן בתחום ההתקפה. כך, לאורך השנה האחרונה, נרקם שיתוף פעולה הדוק בין "טייסת אבירי הזנב הכתום" המפעילה מטוסי "סופה" (F-16I) לבין אוגדת עזה. השתיים החלו בתהליך עבודה במסגרתו הן מפתחות יכולת הגנה המשלבת בין כוח הקרב הקרקעי לכוח הקרב האווירי.

"חיל־האוויר שותף למשימת ההגנה על הגבולות ואנחנו מנסים כל הזמן לשפר את מענה האש שלנו. זה תהליך ממוקד למערך הקרב, במהלכו עושה החיל שינוי דרמטי ביכולת מתן המענה על־ידי מטוסי קרב לכלל הגבולות, בדגש על רצועת עזה", משתף סא"ל דרור, רע"ן סיוע באש. "מטרתנו לאפשר יכולת תקיפה מהירה על־ידי מטוסי קרב בהנחיית האוגדה וליצור סגירת מעגל קצר ומהיר של חימוש קרב לטובת סיוע לכוחות הקרקע".

שיתוף הפעולה בין מערך המסוקים לכוחות המתמרנים על הקרקע הינו הליך קבוע המעוגן בפקודה בחיל, אך העבודה הצמודה והמשותפת בעולם מטוסי הקרב היא מהלך פורץ גבולות.

"אם מישהו היה מספר לנו לפני חמש שנים שרמת ההשתתפות של הטייסות האסטרטגיות שלנו תהיה בטווחים, זמינות ורלוונטיות כל־כך גדולים לתמרון הקרקעי, היינו מרימים גבה", אמר תא"ל איתי וירוב, מפקד אוגדת עזה, לאנשי הטייסת באחד האימונים המשותפים. "היכולת הקיימת היום נבנתה לא רק בפקודות מבצעיות, אלא בגלל צורך, מוכנות ותעוזה. אני רוצה לגבש יחד אתכם תפיסה שתשפר את שיתוף הפעולה הזה".

השעון מתקתק
בסיפור שלנו יש לזמן גורם מכריע והעקרון פשוט: אם לא תקשור את החוט מהר, ישברו אותך. המציאות הדינמית, השחקנים המשתנים בזירה ללא הרף והאיומים המגוונים בכל החזיתות, מוסיפים משמעות רבה לכוחו של חיל־האוויר.
בגזרת עזה ממשיך ארגון חמא"ס בבניין כוח מעל ומתחת לפני הקרקע ונערך לסבב הלחימה הבא תוך שהוא סופג לחץ מהציבור העזתי בנוגע לתוכנית שיקום לאחר "צוק איתן".

"כשהאוגדה מתכוננת ללחימה היא מגדירה מה הם האיומים הנוכחיים אליהם היא צריכה להיערך ובהתאם לכך, אנו חושבים כיצד אנו יכולים להפעיל את החיל בצורה טובה יותר", מסביר סרן אורי, איש היחידה לשיתוף פעולה ונציג חיל־האוויר באוגדת עזה. "התרחיש המרכזי אליו אנו מכוונים כעת הוא תרחיש של אירוע מתפרץ המאופיין בחוסר וודאות". כפתרון לאירוע זה נבחר מערך מטוסי הקרב. כח האש של המטוסים הוא למעשה אמצעי הלחימה החזק ביותר בצה"ל והמטוס עצמו הוא הזריז ביותר מבין האמצעים.

"אחד היתרונות המרכזיים של חיל־האוויר נעוץ במיידיות ופרקי הזמן הקצרים בהם הוא פועל לעומת כל זרוע אחרת. אנו צריכים להגן באופן מיידי ולהפעיל מטס של תקיפה כמעט אוטומטית עם חימוש רב ומטרות רבות", מסביר סא"ל דרור. "זו יכולת למענה מהיר לכוחות הקרקע על בסיס מטוסי קרב היכולה לסכל את רצון האויב או לפחות לשבש את יכולותיו להגיע להישג משמעותי. יש פה חשיבות גדולה להיבט הזמן".  "זה אירוע צה"לי שחיל־האוויר לוקח בו חלק מרכזי מאוד, בעיקר בגלל שאנחנו זריזים וזמינים", מחדד סא"ל תומר, מפקד טייסת "אבירי הזנב הכתום". "מדובר על אירועים שתופסים אותנו בהפתעה ואנו רוצים לעצור אותם כמה שיותר מהר".

מלמטה למעלה
שיתוף הפעולה בין אוגדת עזה לטייסת משקף תהליך רחב היקף שאליו הולך חיל־האוויר בימים אלה, כאשר הפקודה שמנחה את אופן העבודה בין מערך הקרב לבין כוחות הקרקע אמורה להקבע בזמן הקרוב.
"מדובר בתהליך גדול שלא מסתכם ברמת הטייסת והאוגדה בפרט, אלא של כל חיל־האוויר וצה"ל. מקבלי ההחלטות דוחפים למעלה ואנו משפיעים בהיבט הדחיפה מלמטה. אנחנו שם כי יש לנו את היכולת וכי אנחנו קרובים מאוד. אנו מגיעים לגבול תוך מספר דקות ולכן אפשר לומר שאנו באמת מגינים על הבית", משתף סא"ל תומר.

"שיתוף הפעולה מראה תוצאות ונותן את המענה הטוב ביותר ללחימה. אנחנו עובדים על תהליכים, מגדירים את הדרך הרצויה ומפיצים את היכולת. כל הטייסות ישתתפו בלחימה, אבל טייסת 'אבירי הזנב הכתום' היא הראשונה לבנות את התהליכים, להכיר אותם ולהעלות את הפערים", מפרט סרן אורי. "הטייסת היא זו שיש לה את המידע הרב ביותר על המטוס והמשימות. ברגע שהטייסת מעלה רעיונות, אנחנו בוחנים אותם ומחליטים כיצד להשתמש בהם. היא נותנת לנו את המענה הקרקעי, המבצעי והמודיעיני הטוב ביותר כך שהיא מאפשרת לנו לבחון בצורה טובה את האירוע".

פיתוח תורת הלחימה לווה בתהליך ארוך של ניסוי וטעייה, עבודה משותפת וחשיבה יצירתית.

"אחד הדברים היפים בתהליך שיתוף הפעולה זה שסומכים עליך. החיבור בין חשיבה מבצעית לבין הרצון למצוא פתרונות הוליד את התוצר הזה", אומר סא"ל תומר. "היוזמות הקטנות האלו הן אלה שמביאות את השינויים האמיתיים. כשיש צורך מבצעי, יכולות ורצון בשטח אז הדברים קורים".

מאירוע קטן לקרב גדול
האב נתן לבניו הנחיות פעולה מדויקות, אך מה קורה כאשר אין הנחייה מדויקת ולחוסר הוודאות יש מקום מרכזי באירוע?

"יש אתגרים מודיעיניים רבים והדרך שלנו להתמודד איתם היא על־ידי תגובה מיידית לארוע, במהירות גבוהה ותקיפה עם כמות חימוש גדולה ומדוייקת", קובע סרן אורי. "האתגר הכי גדול הוא חוסר הוודאות. אירוע מתפרץ עלול להתפתח לכיוונים מגוונים ובנוסף, הוא יתרחש בסביבת אזרחים. עלינו לדייק בפעולה כדי למנוע פגישה בחפים מפשע ולכן הפקודה משלבת בתוכה אמצעים רבים וסנכרון קריטי". ואכן לאורך כל הדרך העלו אנשי צוות־האוויר שאלות ודילמות: כיצד מפעילים יכולת בקרה לתקיפה ומה צריך לעשות כשנדרש לתקוף בשטחנו?

"עלינו להשתמש בעקרונות וביסודות הקיימים ולממש אותם אל מול מצב משתנה ומתפתח. על חלק מהדברים ניתן להחליט מראש וחלק בלתי אפשרי להגדיר. צריך לזכור שאנו מתמודדים מול מגוון איומים ושכל אירוע קטן יכול להפוך תוך דקות בודדות לשדה קרב של ממש".

אתגר נוסף בפני עצמו, הדורש מאנשי חיל־האוויר לתרגם את צרכיו של הכוח בשטח לשפת חיל־האוויר ולענות עליו בצורה מיטבית, הוא השילוב עם כוחות הקרקע. "לא מדובר בפעולה של חיל־האוויר בלבד ולכן היא שונה לעיתים מההתנהלות השוטפת שלנו כחיל, כך שהאתגר הוא במנגנונים ולא בתקיפה", אומר סא"ל דרור. "בצה"ל אין אוויריית יבשה וחיל־האוויר הוא שאחראי לתת מענה אווירי: אש, חוזי, פינוי וחילוץ. בשביל זה אנחנו כאן. זה אתגר גדול אך הוא מספק מאוד".

תרומה משותפת
האגדה מספרת על אב זקן ששלח את בניו לאסוף מקלות. הבנים עשו כדבר אביהם והצליחו, בזכות הקשר החזק ביניהם המתבסס על אמון, כבוד והבנה הדדית. גם שיתוף הפעולה בין הטייסת לאוגדה נרקם בעקבות ההבנה שבאמצעות היכרות עמוקה וקשר רציף יעלה טיבו של התוצר המבצעי בחירום ובעקבות כבוד שרוחשים השניים האחד למשנהו. לאורך התקופה ביקרו אנשי האוגדה בטייסת ואילו אנשי הטייסת הגיעו לביקור באוגדה, התאמנו ביחד ועבדו זה לצד זה.

"לא פעם במהלך תרגילים המשותפים נדרשו הגורמים לפעול בשעות לא סטנדרטיות בכדי לקדם התוכנית", מסביר סא"ל דרור וסא"ל תומר מחזק: "יצרנו קשר אישי ויחסים אינטימיים, כך שקל לנו לפתח דברים ביחד. החיבור עם האוגדה מתבטא בחשיבה מאומצת ובתרומה משותפת כאשר התוצר הסופי הוא פקודה ובמרכזה היכולת החדשה שהופכת את מערך הקרב לכלי יעיל ועוצמתי בסיוע לכוחות היבשה".

 

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

תמונת ארכיון

אומת הכטב"ם

על רקע הקריאות ההולכות וגוברות לחרם כנגד מדינת ישראל, מתייצבת הפעילות המתרחשת בבית–הספר לכטב"ם במישור הבינלאומי. עוסקים שם בהעברה של קורסים לחילות–אוויר זרים וחיזוק הקשרים עם מערכים בלתי–מאוישים במגוון שפות
תמונת ארכיון

מוכרחים להמשיך

בעימות הבא בחזית הצפונית צפויים אתרים כגון בסיסי צה"ל וחיל–האוויר לעמוד במבחן ספיגה וכך, בשנים האחרונות, מתחדדת בחיל–האוויר ההבנה כי חומרת האיום מחייבת מציאת פתרונות לרציפות פעולה גם תחת נפילת טילים