בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 227 01/03/16
שת"פ גזרת עזה
פרידה מהעיט
מדפסת תלת-מימד

לגליון מצורף גליון ילדים

כתבות

אומת הכטב"ם

על רקע הקריאות ההולכות וגוברות לחרם כנגד מדינת ישראל, מתייצבת הפעילות המתרחשת בבית–הספר לכטב"ם במישור הבינלאומי. עוסקים שם בהעברה של קורסים לחילות–אוויר זרים וחיזוק הקשרים עם מערכים בלתי–מאוישים במגוון שפות

אילון טוהר

שאלת מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל נמצאת בדיון תכוף לאחרונה, אך בה בעת ממשיכה ישראל להוות מוקד ידע טכנולוגי ולחזק את שיתופי הפעולה מסביב לעולם תודות לנושאים בהם היא נחשבת מובילה עולמית.
אחד מהתחומים הללו הוא כטב"מים (כלי־טיס בלתי מאוישים) המופעלים בחיל־האוויר כבר ארבעה עשורים כחלק אינטגרלי מהפעילות המבצעית היומיומית, מה שמאפשר למדינת ישראל לחלוק את הידע המבצעי (בגבולות המותרים) במסגרת קורסים בינלאומיים המתקיימים בבית־הספר לכטב"ם בבסיס פלמחים.

ללמוד וללמד
ישראל נחשבה מאז ומעולם חלוצה וכמובילה עולמית בתחום הכטב"ם. בשנים האחרונות מתפתחת המגמה גם במדינות אחרות והכטב"מים תופסים מקום מרכזי בעת לחימה הדורשת פתרונות שאינם מסכנים חיי אדם.
ההתפתחות מתרחשת הן בשדה הקרב והן בשוק העסקי ומדינות שונות פועלות להסדרת מעמדם של הכטב"מים האזרחיים בחקיקה. בתוך התהליכים הללו, נהנית ישראל מיתרון אחד וייחודי: נסיון.
"הכטב"מים שלנו מבצעים פעילות מסביב לשעון, 24/7", מדגיש סגן גיל, מדריך בבית־הספר לכטב"ם והאחראי על הקשר עם הזרים. "למדינות אחרות יש כלים מתקדמים, אך הידע שלהן קטן לעומתנו ולעומת הוותק שרכשנו במשך שנים של פעילות מבצעית".

הנסיון המבצעי הרב מצטרף לפעילות עסקית נרחבת של התעשיות הבטחוניות בייצור כטב"מים "כחול־לבן". ישראל משתייכת למועדון האקסקלוסיבי של המדינות המייצאות כטב"מים ובין 1985־2014 היו כ־60 אחוזים מכלל הכטב"מים שיוצאו בעולם ממקור ישראלי, זאת על־פי מכון המחקר הבינלאומי לשלום בשטוקהולם (SIPRI). כחלק מתפיסה זו, מקיים חיל־האוויר שיתוף פעולה עם מדינות זרות בצורת קורסים בינלאומיים בבית־הספר לכטב"ם, במסגרתם מארח בית־הספר מפעילים מהעולם בין כתליו או שאנשיו מתארחים בחו"ל ומעבירים קורסים, הכשרות והעשרות בנושאי כטב"ם.

"האינטרס שלנו גדול הרבה יותר מבית־ספר, מחיל־האוויר ואפילו מצה"ל כולו. היחסים עם הזרים הם אינטרס לאומי של מדינת ישראל והם מכניסים לנו רווחים רבים ומעודדים יצירה של קשרים טכנולוגיים. הם אלה שמאפשרים לנו לחלוק ידע מבצעי עם מדינות שיש להן מה ללמוד מאתנו, כמו שגם לנו יש מה ללמוד מהן", אומר סא"ל שי, מפקד בית־הספר לכטב"ם. "ישראל היא מדינה ללא אמצעים כלכליים רבים, אך בתחום אחד יש לנו הרבה מה להציע: יש לנו הרבה מאוד ידע. ברגע שיש לך ידע, יכולות מדינות זרות רבות להיכנס איתך לשיתופי פעולה מגוונים בתחומי עניין רבים".

מסביב לעולם
הכול החל כתוצאה מעבודה משותפת מסווגת שהביאה את אנשי החיל להבנה כי כדאי להרחיב את הממשקים של מפעילי הכטב"ם הישראלים עם מדינות זרות על־ידי יצירת הדרכות משותפות. במהלך ארבע השנים האחרונות יצאו לדרך עוד ועוד קורסים במתכונות שונות עד למצב בו מתקיימים כיום מספר קורסים מסוגים שונים מדי שנה, כשהעתיד צופן לבית־הספר לכטב"ם המשך התרחבות של פעילות הדרכתית ענפה בישראל ומחוץ לה.

"זה ידוע שהכטב"מים הולכים ותופסים מקום מרכזי בשדה הקרב, אבל לא כולם יודעים שגם יחסי הגומלין עם הזרים הולכים ומתפתחים", אומר סגן גיל. "אנחנו נחשבים בעולם למעצמה טכנולוגית ומבצעית והביקוש לקורסים בינלאומיים הולך וגדל מדי שנה".

את יכולותיו המתקדמות של חיל־האוויר ניתן לתרגם לא רק לצרכים מבצעיים, אלא גם לעולמות תוכן אחרים. בעת האחרונה החל להיווצר שיתוף פעולה עם שירותי הבטחון וכוחות המשטרה של מדינה המפעילה כלים בלתי־מאוישים כחלק ממלחמה בפשע המאורגן ובארגוני הסמים הגדולים. "זו המלחמה שלהם", קובע סא"ל שי. "לדעת איך לראות תמונת וידיאו, איך לפענח תמונה אווירית, איך להזדהות ואיך לעבוד בצמוד עם כוחות קרקעיים, כל אלה יכולות רלוונטיות גם אליהם גם אם אין להם מלחמות כמו שלנו".

בין ישראל והעולם
לפני כשנתיים התקיים קורס שנמשך כשבועיים יחד עם חיל־אוויר שכמה ממפעילי הכטב"ם שלו הגיעו לישראל במיוחד לצורך למידה משותפת על פענוח. בכל שנה מתקיים פעם או פעמיים קורס כטב"ם בינלאומי בהשתתפות מדינה זו ונציגי הנחתים (מארינס) האמריקאים. לצורך הקורסים מועמדים לרשות האורחים תשתיות בסיס פלמחים וכן מטוס וקרון משלהם המשמשים אותם במהלך שהותם. לפני כחצי שנה יצאו שני מפעילי כטב"ם מטעם בית־הספר לקורס בן שלושה שבועות שהתקיים בתאילנד.

"לרבות מהמדינות עמן אנו משתפים פעולה יש מטוסים דומים לאלה שאנו מפעילים", מרחיב סא"ל שי. "גם אם אלו פלטפורמות שונות, כמו אצל ה'מארינס', יש קווי דמיון רבים והיכולות שאנחנו מתרגלים הן זהות. כשמדברים על כשירות במתן תמונה אווירית, אין הרבה הבדל בין כלים ישראלים למל"טים אמריקאים מעבר למימד הטכני".

במהלך החודשים הקרובים צפויים להתקיים קורסים נוספים שתכנם מסווג ובעוד כחצי שנה ייצאו לדרך שני קורסים נוספים - עם תאילנד ועם מדינה נוספת. בנוסף, תיקח נציגות בית־הספר חלק בקורס בן חודשיים שיתקיים במדינה אחרת. גם הגרמנים צפויים לעבור הסמכה על מטוסי "איתן" (הרון TP) שהם מתכננים לרכוש מישראל, כחלק מעסקה הנמצאת בימים אלה בשלבי חתימה.

"בקורסים משתתפים מפעילים מנוסים שיודעים מה זה כטב"ם ולכן לא צריך ללמד אותם את היסודות אלא רובד אחד מעל. למשל, קורס בנושא פענוח וסריקת תא שטח לצורך איתור חשודים", מסביר סא"ל שי. "כאן זה נושא שאנחנו מתאמנים בו בהקשר של עזה, אך עבור אחרים, למשל, היכולת הזו משמשת לאיתור סוחרי סמים. כל מדינה צריכה לבצע את ההתאמות וכמובן שתא השטח נראה אחרת וסוג המטרות שונה, אך מפתיע כמה משותף יש לנו וכמה יש לאחרים מה ללמוד מאיתנו".

סגן גיל: "זה נכון שבמדינות אחרות לא מתמודדים עם מתארים דומים למתארים שלנו, אך מאחר שיש לנו נסיון כה רב, עדיין אפשר ללמוד מאתנו לא מעט דברים, כדוגמת פעולה בתאי שטח קטנים ומסובכים כמו עזה או בסביבה הררית כמו הגזרה הצפונית, כל מדינה תוכל להשליך זאת לתחומי העיסוק שלה".

מלמדים כטב"ם
אך הפער אינו רק באופי המשימות מולן עומדת כל מדינה ולא נוגע רק בפערי השפה, הדורשים מהמפעילים המשתתפים לחרוק שיניים באנגלית מצוחצחת היטב ולבצע את כל המשימות בשפה זרה.

"בין מערך הכטב"ם שלנו לבין מערכי הכטב"ם של מדינות אחרות יש הבדלים רבים כמו שיטות הפעלה, רמת המפעילים ומסלולי ההכשרה, אך בסופו של דבר ההבדל המרכזי הוא סדר העדיפויות", מגלה סא"ל שי. "אצלנו ניתן דגש רב על ערכים, על בניית דמות ועל תחקור כל פעולה, כשבמדינות אחרות עיקר ההתעסקות היא בהיבט הטכני של הבאת כלי מסוים מנקודה A לנקודה B. תרבות היא חלק ממה שאנחנו מלמדים. המפעילים שנשלחו למדינה מסויימת סיפרו שהמפעילים שם נוהגים לקום בכל בוקר, לקבל לידיהם משימה ופשוט לטוס. לכן הם לימדו אותם איך מתכננים קדימה שבוע טיסות, איך נכון לפתוח את היום ואיך מעבירים תדריך".

לדברי סגן גיל, כוחו של חיל־האוויר נעוץ בתרבות הארגונית שלו ושיטות הבקרה השליטה, תהליך מעבר המשימה לקרון ואופן הביצוע שלה מהווים יתרון אסטרטגי לא פחות מטכנולוגיה מתקדמת. "אני מכיר את מה שיש בחיל־האוויר וזו חוויה אחרת לגמרי לראות איך פועלים במדינות אחרות, מחוץ לבית שלך", מספר סגן גיל. "אנחנו רואים גם לא מעט דברים שנוכל לקחת וליישם אצלנו בבית. בתור מי שמעורה במה שקורה בארץ, עצם ההיכרות יכול לפתוח את הראש".

במחנה הישראלי מקווים גם מצד הזרים לפתיחות ולפוטנציאל העברת מסרים שלא תמיד נשמעים בעיתונות המבקרת את ישראל. "אלה הם חלק מיחסי הציבור של המדינה", מסביר סגן גיל. "יכול להיות שאנחנו מצטיירים בצורה מסוימת בתקשורת העולמית, אך אותם קורסים גורמים למדינות הזרות לשנות את דעתן ולהבין את השקפת עולמו של צה"ל ושל ישראל בכלל. אני מאמין שניתן לשנות את העמדה שלהן על המדיניות של ישראל, חד־משמעית. לא בכל קורס זה רלוונטי, אך בחלקם דואגים לשקף את מדיניות הצבא הישראלי ומדגישים את החשיבות העליונה שהוא מעניק לשמירה על חיי אדם".

אפשר רק לנחש מה צופן העתיד עבור שיתופי הפעולה הבינלאומיים הנרקמים באמצעות בית־הספר לכטב"ם, אך הצלחתם ותרומתם לישראל טומנת בחובה אפשרות להצבת יעדים שעבור סא"ל שי מתחילים ללבוש צורה של תכנית עבודה.

"החזון הוא להפוך את בית־הספר לכטב"ם לבינלאומי מכיוון ששיתופי הפעולה חוצי היבשות יהפכו להיות טבע שני עבורו וההכשרות יהפכו להיות חלק מהפקודות שאנחנו מבצעים מדי יום ביומו. אין מנוס, לשם זה הולך", הוא מתנבא. "נכון שזה לא יקרה מחר בבוקר אבל הקורסים כבר פה, ההיקף הולך וגדל ואנו עדים להתפתחות מואצת בשנים האחרונות ומקבלים על־כך רוח גבית מבכירי החיל".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

תמונת ארכיון

מוכרחים להמשיך

בעימות הבא בחזית הצפונית צפויים אתרים כגון בסיסי צה"ל וחיל–האוויר לעמוד במבחן ספיגה וכך, בשנים האחרונות, מתחדדת בחיל–האוויר ההבנה כי חומרת האיום מחייבת מציאת פתרונות לרציפות פעולה גם תחת נפילת טילים
טייסות הסער של חיל-האוויר הן השותפות הטבעיות של החטיבה החדשה | צילום: דובר צה"ל

קומנדו באוויר

חטיבת הקומנדו החדשה של צה"ל המורכבת מארבע יחידות ביצעה את התרגיל החטיבתי הראשון שלה תוך שיתוף פעולה רחב מימדים עם חיל–האוויר. אופי פעילות החטיבה ויכולותיה לפעול בעומק שטח האויב, מבטיחים כי שיתוף הפעולה ההדוק ימשך ויתרחב ביתר שאת בעתיד