בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 227 01/03/16
שת"פ גזרת עזה
פרידה מהעיט
מדפסת תלת-מימד

לגליון מצורף גליון ילדים

כתבות

המעטפת

התמונות המתפרסמות מהתרגילים הבינלאומיים בהם משתתף חיל–האוויר ברחבי העולם, מציגות בדרך כלל את כלי–הטיס הישראליים בשמיים הרחוקים, אך מאחורי הקלעים פועלים עוד רבים וטובים כדי לממש את המבצע הייחודי. אנשי המטה, המנהלה והתחזוקה אשר עושים ימים כלילות לפני, במהלך ואחרי כל פריסה, מתארים את ההכנות והעבודה הקשה שנועדה להביא להצלחת האימון החשוב

נדב שחם

"כאשר מתפרסם כי 'חיל־האוויר הישראלי התאמן בארה"ב', זו אמירה משמעותית מאוד. הטסת כלי־טיס רבים לצד השני של העולם לצורך אימון זה אירוע מרתיע ומרשים", אומר סרן גיל, רמ"ד תרגילי חו"ל בלהק האוויר. "בעזרת הפריסות אנו משפרים את טיסת צוותי האוויר בשטחים מבצעיים מכיוון שזו התחושה אותה יפגשו בעת טיסה מעל מדינת אויב, טיסה באזור חדש ולא מוכר. בנוסף, יש בפריסות אלו למידה הדדית עם חילות־אוויר זרים. אנו רואים מה הם עושים שונה מאתנו ומפיקים לקחים בהתאם".

הכנה נרחבת
פריסה בינלאומית דורשת חשיבה, תכנון והכנה נרחבת. "יכול להיות שמפקד חיל־האוויר יודיע דרך ענף תב"ל (תיאום בינלאומי) כי צריך להגביר שת"פ עם מדינה מסוימת מכיוון שזה חשוב ברמה האסטרטגית. כנציג מחלקת אימונים, אני בודק לאילו מדינות יש סוללות טילים וכלי־טיס המתאימים לנו לאימון משותף. לאחר מכן ענף תב"ל יקבל את המדינות כדי להתאים את הצרכים המדינתיים והאסטרטגיים", מפרט סרן גיל.

יש פעולות קבועות, אך לכל פריסה יש גם את המאפיינים הגורמים לאנשי החיל להיערך בהתאם. "קל יותר לעבוד עם מדינות איתן אנו עובדים כבר הרבה שנים כמו ארה"ב לעומת מדינות איתן שיתוף הפעולה עוד בתחילת הדרך", מסביר סרן גיל. "המגמה היא לחזור לאותם תרגילים ובסיסים מכיוון שזה מפשט מאוד את התהליך. למערך 'ברק' (F-16C/D) שיפרוס השנה לחו"ל קל הרבה יותר מאנשי מערך 'סופה' (F-16I) שפרסו לאותו תרגיל בפעם הקודמת". מגמה נוספת היא חיבור בין תרגילים על־מנת לנצל טוב יותר את המשאבים. "אם יש לי סדנת הכנה לתרגיל "רד פלאג" ופריסה של חיל־האוויר היווני לארץ, אנסה לאחד כדי לייעל את התכנית".

חוויה חדשה
אנשי המטה רגילים לעסוק בתכנון פריסות בינלאומיות אך במקרים רבים, לאנשי הטייסות הפורסות זו הפעם הראשונה שהם עוסקים בנושא זה. "אני עוסק בנושא ללא הפסקה, אך כאשר מפקד הטייסת שמובילה את הפריסה מגיע אלי לפגישה, מדובר עבורו בחוויה חדשה ולא מוכרת", מספר סרן גיל. את השלב הראשוני של ההכנה עם הטייסות הפורסות, מכנה סרן גיל 'שלב טרום התנעה'. שלב זה מתמקד בשיח בו עולים הקשיים שמציבה הפריסה ומחפשים מענה, כשהמשתתפים נעזרים בתחקירי הפריסות הקודמות להפקת לקחים והתייעלות.

"כאשר הוחלט כי טייסת 'העטלף' היא מובילת הפריסה בתרגיל 'רד פלאג', דאגתי להזמין את מפקד הטייסת לתחקיר של 'רד פלאג' הקודם שיכיר טוב יותר את האירוע", מדגים סרן גיל.  גם אנשי המערך הטכני נעזרים בתחקירי התרגילים הקודמים. "הסיכום שלנו שנבנה במהלך כל הפריסה, מספק תמונה מצוינת לאלו שיפרסו אחרינו", אומר סא"ל ארז, מפקד טייסת תחזוקה אווירית בבסיס תל נוף שהוביל את פריסת "רד פלאג". "בנוסף אני מקיים פגישות עם אנשי התחזוקה של בסיס רמון אשר ייצאו השנה לתרגיל, על־מנת להעביר את המתודה באופן מלא".

ההחלטה על הבסיס המוביל את הפריסה מתקבלת בלהק האוויר ואת הטייסת המובילה קובע מפקד הבסיס המתחשב במשימות השוטפות של טייסות הבסיס באותה תקופה. גם הנספח האווירי במדינה המארח, מסייע בהכנות. "ברוב המקרים הנספחויות תומכות בתרגילים בהיבטים הלוגיסטיים ולא המבצעיים", מציין סרן גיל.

מתאמים מראש
לפני האימון יוצא צוות נבחר למספר פגישות תיאום עם אנשי בסיס הפריסה בחו"ל. הצוות בוחן את כלל היבטי הפריסה: טיסה, תכנון, מנהלה, אבטחה ותחזוקה. "כאשר מגיעים ליעד הפריסה, מחפשים מסעדות שיכולות לספק אוכל כשר, מחפשים מלון שיגיש ארוחת בוקר 'ישראלית' כדי שאנשי הפריסה ירגישו בבית", מסביר רס"ן אשר טובול, קצין המנהלה של תרגיל "רד פלאג" בקיץ האחרון.

נקודה נוספת היא שינוע במהלך הפריסה. "אנחנו מחפשים חברת השכרה היכולה לספק לנו את כמות וסוגי כלי־הרכב הדרושים, כמובן עם אחזקה שוטפת של תיקון תקלות". התיאום כולל נציג מיחידת האבטחה של חיל־האוויר. פגיעה במשלחת חיל־האוויר הינה הישג גדול לארגוני הטרור ולכן בכל פריסה מאבטחים אנשי היחידה את המשלחת. הנציג מוודא כי בסיס האימון ובית המלון בו שוהה המשלחת עומדים בקריטריונים המחמירים של יחידת האבטחה. "קצין האבטחה הוא זה שיחליט היכן ישתכנו המשתתפים", מציין רס"ן טובול.

חלק נכבד מאנשי הפריסה המצטרפים לנסיעת התיאום, הם נציגי המערך הטכני. "בנסיעה עושים יישור קו עם המארחים לגבי האמצעים שנקבל במהלך הפריסה", מסביר רס"ן תומר, מפקד גף מטוסים בבסיס תל נוף. "חשוב מאוד למובילי הפריסה לפגוש את האנשים איתם דיברנו עד כה במיילים ולראות את התשתיות הקיימות בעיניים לצורך הבנת האירוע".

תחזוקה בארץ זרה
משלחת המערך הטכני לתרגיל "רד פלאג" מנתה מעל 100 איש (קצינים, חיילים ונגדים). שדאגו לתחזוקת מטוסי "בז" (F-15) "רעם" (F-15I) ומטוסי "ראם" (בואינג 707) שתדלקו את מטוסי הקרב, העבירו חלק מציוד הפריסה והטיסו את המשלחת. "שמונה חודשים לפני תרגיל מסוג זה אנו מתחילים את ההיערכות. בשלב הראשוני בודקים כמה מטוסים יוצאים מכל פלטפורמה, כמה אנשים מהמערך צריכים בפריסה ומה הציוד שצריך להביא מהארץ", אומר סא"ל ארז.

הציוד מגיע לבסיס הפריסה בהובלה אווירית במטוסי "ראם" ובהובלה ימית. "הציוד הגדול והכבד מגיע דרך הים והשאר במטוסים. אנו צריכים להביא את כל הציוד על־מנת שנוכל לעבוד בדיוק כמו בבסיס בישראל", מדגיש רס"ן תומר. אנשי המערך אינם לוקחים סיכונים ומביאים רזרבות. "בנוסף לרזרבות, ניתן להטיס ציוד נוסף מהארץ. אנו לא לוקחים סיכונים וברגע שצרכת פריט בפריסה, אתה מזמין אחד זהה מהארץ", מבהיר סא"ל ארז.

את חלקי החילוף והמערכות המתקדמות מביאים מישראל, אך ישנם גם שירותים אותם רוכשים מהמארחים. "ההסכם היה שאנו מקבלים מהמארחים רק שרותי דלק ומבנים, כל שאר הציוד באחריותנו", מציין סא"ל ארז. בהאנגרים מאכסנים אנשי המשלחת את כל הציוד הישראלי. "מערכות המחשוב שלנו, בעזרתן אנו 'חותמים' על המטוסים, הותקנו בהאנגר וחדרי הכלים שלנו היו בתוכו. חפ"ק המשלחת הוקם במתחם ומשם ניהלנו את כל פעילות הפריסה", נזכר רס"ן תומר. את המבנים מקבל צוות חלוץ שמגיע שבוע לפני הפריסה ומכין את התשתית לקראת הגעת המשלחת. לאחר סיום הפריסה, נשאר אותו צוות בבסיס שבוע נוסף, להזדכות על הציוד אותו קיבלו מהמארחים ולוודא שכל הציוד הישראלי מוחזר ארצה.

כאשר כלי־טיס רבים ממדינות שונות מתאמנים יחדיו, יש חשיבות גדולה גם למראה המטוסים. "לפני הפריסה אנו צובעים את המטוסים על־מנת שיראו הכי טוב שאפשר", מציין רס"ן תומר.

מצוינים ביחד
בפריסה גדולה דרושים חיילים מכל תחומי מהמערך הטכני: החל מאנשי האוויוניקה דרך אנשי ציוד הקרקע, טכנאי דרג א', מפקדי דת"ק ועד קצונה בכירה, כולם חשובים להצלחת המשימה. "אנו מביאים אנשים ורסטיליים, כדי לחסוך בכוח האדם אנו מכשירים את חלקם לתחומים חדשים בהם אינם עוסקים בשגרה", מגלה סא"ל ארז. "אנו לוקחים את אלו המתאימים לבצע את המשימה בהצלחה יתרה, שיודעים לדבר את השפה מכיוון שמעבר לפן המשימתי, הם נדרשים לייצג אותנו".

כאמור, את פריסת "רד פלאג" הובילו אנשי הגף הטכני של בסיס תל נוף ולצידם פרסו גם אלו מבסיס חצרים ונבטים שדאגו לתחזוקת מטוסי "רעם" ו"ראם" בהתאמה. "לא קראנו לעצמנו בשמות הבסיסים מהם הגענו, היינו כוח אחד משותף", מציין רס"ן תומר. "שיתוף הפעולה בין הבסיסים אינו מובן מאליו. לכל בסיס יש את המטוסים שלו עם המאפיינים הייחודים והעובדה שכולם ניגנו בצורה מתואמת בפריסה כה מורכבת, מעידה על הכנה מצוינת של שלושת הבסיסים יחדיו", מוסיף סא"ל ארז.

בזמן הפריסה צצו מגוון תקלות מורכבות עליהן צריך היה לתת מענה תוך זמן קצר, משום שבפריסה כזו כל גיחה חשובה והשבתה של מטוס עלולה להשפיע על יום אימונים שלם. "אם בסיום הפריסה אחד המטוסים לא היה שמיש, כל המשלחת הייתה נאלצת להישאר בארה"ב מכיוון שלא ניתן להעביר מטוס קרב בודד לארץ וצריך להצמיד אליו מטוסי 'ראם' לצורך תדלוק", מסביר סא"ל ארז.

אחת מן התקלות איתן נדרשו להתמודד הייתה נזילה ממיכל דלק במטוס "בז". במאמץ רב הצליחו שני אנשי המערך להשמיש את המטוס תוך ארבעה ימים בלבד. תקלה נוספת הייתה תקלת מנוע נדירה במטוס "רעם". לאחר מחשבה רבה וסיעור מוחות, תוקנה אף היא. "בעזרת עבודה קשה ומוטיבציה גבוהה הצלחנו לתקן את התקלות במהירות ולהחזיר את המטוסים לאימון", מסביר רס"ן תומר. "זה היה מפגן כוח ויכולת של אנשי המערך הטכני שהגיעו משלושה בסיסים שונים. האמירה של ראש להק הציוד 'המערך הטכני מצוינים ביחד', קיבלה משנה תוקף בפריסה", מסכם סא"ל ארז.

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

הזירה הצפונית עמוסה בכלי-טיס רבים ומהווה אתגר עבור אנשי היב"א | צילום: הגר עמיבר

מבט לצפון

ריבוי השחקנים המרכזיים בזירה, כולל כלי–טיס של מעצמות זרות יחד עם מגוון האיומים המאפיינים את החזית הצפונית, הופכים את המרחב האווירי לצפוף ומאתגר. בין מטוסי אויב, סוללות טילי קרקע–אוויר וכלי–טיס של חיל–האוויר, מבצעת היב"א הצפונית את משימתה ועושה סדר בשמיים
צילום: הגר עמיבר

מהפכת הדפוס

עולם הדפסת התלת–ממד פותח בפני חיל–האוויר עתיד שנראה דמיוני עד לא מזמן, אך הופך אט אט למציאות. האם בשנים הקרובות יצליח כל טכנאי לייצר חלק יש מאין, ולהרכיב על כלי–הטיס בתוך דקות? התשובות בתוך המדפסת החדשה