בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 223 01/06/15
40 שנה למנ"ט
הרמס 900

כתבות

בארץ לא נודעת

כל כלי-הטיס ואמצעי הלחימה של חיל-האוויר נכנסים לשימוש רק אחרי שקיבלו אישור מאנשי טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה). הטייסת המציינת 40 שנות פעילות עוסקת בתחומים רחבים הנוגעים להפעלה המבצעית של חיל-האוויר, החל מבחינת מטוסי שלל עבור בניסויים מורכבים וכלה בפעילות חשאית ומגוונת

דוד גרינוולד | צילום: ניר בן-יוסף

בחינת פלטרפורמות חדשות, חקר מטוסי אויב, טיסה בתנאים בלתי מוכרים ומעל כולם, תכנון וביצוע של אלפי ניסויי טיסה, חלקם בטווחים של שעות ספורות או ימים בודדים, שסייעו לחיל־האוויר להתפתח ולשמור על יתרונו אל מול יכולות האויב.

זה כר פעילותה של טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה) אשר הוקמה בשנת 1974 בבסיס תל־נוף והספיקה ברבות השנים להפוך לאחד ממרכזי ניסויי הטיסה המתקדמים בעולם. טייסים לצד מהנדסי ניסויי טיסה, אנשי אחזקה לצד אנשי מכשור, הם שמרכיבים את הטייסת והם תמיד הראשונים לפסוע ב"ארץ לא נודעת".

"מרכז ניסויי הטיסה של חיל־האוויר מהווה מרכיב מרכזי ביכולת החיל להעצים את כוחו, להתאים עצמו לאתגרים המבצעיים ולשמור על יתרוננו האיכותי", כתב האלוף אמיר אשל, מפקד חיל־האוויר. "לפני 40 שנה הוקם מנ"ט. מאז התפתח מרכז ניסויי הטיסה והוא משולב בכל תהליכי בניין הכוח להקניית יכולות חדשות וקביעת דרך תפעול נכונה בכל כלי־הטיס, במבצעים ובאימונים. זה מרכז של איכות בעל סמכות מקצועית עליונה שחיל־האוויר כולו מתברך בתוצריו".

מעל החוף הסעודי

ניסויי טיסה מורכבים אינם התחום היחידי בו פעלה מנ"ט ב־40 שנותיה. גם לפעילות מבצעית במסגרתה נדרש פתרון יצירתי לבעיה בלתי מוכרת, נשלחו בעבר ונשלחים היום מהנדסי הטיסה וטייסי הניסוי של הטייסת.

בספטמבר 1981 הם הגיעו לראס אל־כביר בחוף סעודיה, לאחר שסטי"ל של חיל־הים עלה על ריף אלמוגים, נטה על צדו ונעצר בחוזקה על החוף. איש לא נפגע בתאונה, אך הספינה עצמה ניזוקה קשות ולא יכלה להמשיך במשימתה. פינוי אנשי הצוות לשטח ישראל בוצע על־ידי מסוקי "אנפה" ו"יסעור" (CH־53) אך המשימה המורכבת הייתה פינוי הציוד היקר ביותר שעל הספינה: טילי ים־ים מדגם "גבריאל".

למרות שהטילים נוטרלו מבעוד מועד על־ידי אנשי חיל־הים, היה הפינוי מורכב משום שהספינה נטתה על צידה והרמת מארזי הטילים התבררה כקשה מהצפוי. מהנדסי וטייסי מנ"ט הונחתו ממסוק "יסעור" בסמוך לספינה כדי למצוא פתרון לבעיה, כשהם נושאים ציוד חילוץ אשר כלל בין השאר רשתות ורצועות קשירה.

לאחר התייעצות משותפת המריאו טייסי הניסוי של מנ"ט ב"יסעור" וריחפו מעל הספינה כשהמסוק נטוי בדיוק באותה הזווית בה נטתה הספינה, אך לכיוון השני. בעיה נוספת עליה היו צריכים להתגבר אנשי מנ"ט היא התורן הגבוה של הספינה, אשר דרש רצועת הרמה ארוכה פי חמישה מהרצועה המוכרת.

"המארז, שמשקלו כמה טונות, התנדנד הרחק מתחתינו", סיפר אחד מטייסי היחידה לאחר שחזר לשטח ישראל. "טיסה עם רצועה ארוכה כל־כך היא מסוכנת. הסיכוי שהמטען יתבדר ויפגע ברוטור הוא גדול מאוד, לכן נאלצנו להאט את המהירות עד למינימום".

מיג סורי בידינו

מנ"ט היא שחוקרת ובודקת כלי־טיס ומערכות אויב אשר נלקחו שלל. טייסי הניסוי של הטייסת בחנו את המטוסים ולאחר מכן העבירו מסקנות לטייסות המבצעיות, אשר השתמשו בנקודות התורפה כדי להפתיע את האויב.

אחד המקרים המפורסמים הוא סיפורו של באסם עאדל, טייס מיג־23 סורי, אשר נחת ב־11 באוקטובר 1989 במנחת הקטן במגידו. "הייתה זו החלטה אישית כתוצאה מרצוני לפתוח דף חדש בחיי", סיפר עאדל במסיבת עיתונאים, זמן קצר לאחר האירוע. "אני רוצה לחיות במדינה דמוקרטית בה יכולים אנשים להתבטא בחופשיות".

בחיל־האוויר חיככו ידיים: מיג־23, מטוס הקרב המתקדם של חיל־האוויר הסורי, הגיע לישראל והעניק הזדמנות פז לחקור את סודותיו. "אוצר בלום בידינו", הגדיר אלוף (מיל') אביהו בן נון, מפקד חיל־האוויר דאז. המטוס הועבר תוך זמן קצר לרשות מנ"ט ואל"ם (מיל') עופר ספרא, מפקד הטייסת דאז, ערך בו כ־15 גיחות ניסוי.

"הערך של מטוס אויב שנמצא בידינו נובע מכך שהוא מאפשר לנו לבחון איך להתמודד איתו. אם היו נכנסים עם המיג־23 לקרב אוויר זה היה נגמר מהר מאוד ובתוצאה ידועה לזכות המטוסים המערביים, אבל למרות שהוא היה נחות גם ברמת התמרון וגם ברמת המערכות, הוא עדיין היווה איום אם הצליח לנעול עליך ולשגר טיל", סיפר אל"ם (מיל') ספרא לבטאון חיל־האוויר. "חקרנו את המערכות שלו ולמדנו איך להתמודד איתן. עצם העובדה שהיה לנו את המטוס, הסירה לא מעט אי־וודאויות".

זו לא הייתה הפעם הראשונה ולא האחרונה שטייסת הניסוי חוקרת לעומק מערכות ופלטפורמות בהן משתמשים צבאות ערב וארגוני הטרור וחושפת את הצפון בחובן. "רוב הדברים יישארו חסויים גם בעוד שנים רבות, אך גם בתקופה הזו אנחנו משתתפים בפעילויות לחקר מערכות אויב", מספר סא"ל שלומי, מפקד טייסת מנ"ט. "פעילות מהסוג הזה דורשת הצגה מהירה של המסקנות לטובת שימוש מבצעי בטווחי זמן קצרים. המקום הנכון לחקור נושאים אלו הוא מנ"ט, שאחד מתחומי התמחותה הוא בחינת מערכות נשק לא מוכרות".

"המנהרות הושמדו"

לעיתים מתקיים הליך מואץ לביצוע תהליך דחוף המתרחש בעיקר בשעות חירום. הנוהל המזורז כולל צורך בניסוי טיסה ובמסגרתו נדרשים אנשי מנ"ט לתכנן ניסוי, לבצע אותו ולהציג את מסקנותיו בטווחי זמן קצרים מאוד.

בשעת ירידת הפקודה עוזבים כולם את הנושאים השגרתיים בהם עסקו ועוברים לטפל בניסוי הנדרש. במסגרת הנוהל, מתכווץ ניסוי, הנמשך בדרך כלל מספר חודשים, למספר ימים ובמקרים קיצוניים אף לכמה שעות. מדובר בבדיקה ספציפית של חימוש או מערכת אשר נדרשים להיכנס לשימוש בדחיפות תחת התנאים המסוימים בהם הם צפויים לפעול.

לאורך ההיסטוריה ידעה מנ"ט תקופות שגרה ומן העבר השני תקופות בהן התנהלו במקביל מספר רב של ניסויים בנוהל ההליך המזורז.

"בנוהל כזה אילוץ הזמן מכתיב את צורת העבודה ואת העומס, אם צריך עושים ביום אחד גם את הדרישה, גם את הלימוד, גם את הניסוי וגם את הצגת המסקנות", מספר רס"ן צחי, מפקד ניסויי אוויוניקה בטייסת. "כל המערכת רתומה לעניין. הניסוי, כמו כל ניסוי, בוחן האם התיאוריה נכונה. האם החימוש פוגע כמו שמצופה במתאר שבו הוטל, האם המערכת מעבירה את המסרים כפי שנטען במפרט היצרן והאם המטוס מצליח לתמרן במהירות שכתובה במצגת, אלא שהניסוי נערך בטווחי זמן קצרים הרבה יותר ולא נבחנים בו פרמטרים אחרים מלבד היכולת המבצעית והיכולת הספציפית הנדרשת".
בתקופת האינתיפאדה השנייה נדרשה מנ"ט לבצע עשרות ניסויים דחופים לקראת כניסת מערכות ואמצעי לחימה לשימוש מבצעי. במסגרת אחד הניסויים דרש מטה חיל־האוויר להביא חימוש חדש למוכנות מבצעית. אנשי מנ"ט התקינו במהירות את מערכת הניטור והתצוגה החדישה שהגיעה לטייסת זמן קצר לפני כן.
"פקודות מואצות קיימות מהקמת הטייסת ונמשכות עד נקודת הזמן הנוכחית. גם במבצע 'צוק איתן' התמודדנו עם מספר גדול של ניסויים בנוהל דחוף במקביל. לדוגמא, במהלך המבצע התברר שחיל־האוויר צריך להתמודד עם איום המנהרות. נדרשנו תוך כדי הלחימה למצוא את הדרך לתקוף מהאוויר מנהרה ולהשמיד אותה", מספר סא"ל שלומי.

נכס אסטרטגי

טייסת מנ"ט צפויה להיכנס בשנים הקרובות לתחומי תוכן חדשים אך מצד שני להמשיך את ההיסטוריה.
לאורך כל שנותיה היו אנשי הטייסת הראשונים לבחון כל פלטפורמה חדשה שהגיעה לחיל־האוויר וגם בימים אלו עורכים מהנדסי הטיסה וטייסי הניסוי ניסויים במטוסי "שמשון" (C־130J) ו"לביא" (M־346) שמטרתם לבחון את ביצועי מערכות המטוסים ולהתאימם לצרכי חיל־האוויר.

"מטוסים ומערכות מגיעים עם חבילת יכולות מובנית. אם אין לך יכולת לאומית לקחת פלטפורמה ולבחון אותה מקצה לקצה, משלב הפיתוח והבחינה הראשונית ועד הבשלות המבצעית, אתה תקוע עם היכולת הבסיסית של היצרן", אומר סא"ל שלומי. "מדינת ישראל, שהיא בעלת צרכים ייחודיים, חייבת לפתח לעצמה יכולות ייחודיות. תפקידה של מנ"ט הוא לקחת את הפתרון הטכנולוגי ולהפוך אותו למענה מבצעי המותאם לצרכי חיל־האוויר, צה"ל והמדינה. טייסת מנ"ט מהווה נכס אסטרטגי כבר 40 שנה ותוסיף להיות כזו עוד שנים רבות".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

מסע ציד

מדובר במשימה קשה שדורשת תכנון מפורט, עליונות טכנולוגית וסנכרון מלא, כזו שהתבצעה בפעם האחרונה לפני 33 שנים, אך כזו שייתכן ותצוץ כל יום: משימת תקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר. זה הוא אחד האתגרים המרכזיים אליו נערך חיל-האוויר ולכן ההצטיידות באמצעי לחימה ייעודיים והאימונים נמשכים כל העת

ממעמקים

אחד מרחף מעל ומייצר רעש רב והשנייה חומקת עמוק מתחת לגלים ואין מי שיוכל לשמוע אותה. לא בכל יום נפגשים מסוק וצוללת לאימון משותף, אך במהלך חודש מאי זה קרה: לוחמי 669 ומסוקי "יסעור" התאמנו על חילוץ פצוע מהצוללת "תנין" שעלתה בצורה לא אופיינית אל מעל פני המים