בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 223 01/06/15
40 שנה למנ"ט
הרמס 900

כתבות

מתקרבים

מזה שנים שחיל–האוויר משמש בתפקיד מרכזי במסגרת התמרון הקרקעי, אך שינוי תורת הלחימה כמו גם הסתגלות האויב ללחימה בשטח בנוי במבצעי צה"ל בשנים האחרונות, הביאו לבניית תהליך חדש שפותח בשיתוף עם זרוע היבשה. כעת הפכו מטוסי הקרב לכלי אפקטיבי ונגיש לתקיפת מטרה דחופה ומהווים אמצעי חשוב בארסנל כוחות היבשה של צה"ל

טליה יריב | צילום: זיו קורן


הצק"ג (צוות קרב גדודי) התקדם באיטיות בפאתי שכונה בצפון רצועת עזה משום שמידע מודיעיני מוקדם העלה את החשש לצליפות מחלונות הבתים. הכוח הספיק לחצות את קו הבתים הראשון כשמפקד הגדוד זיהה חולייה בקומה שנייה של בית שנמצא בקצה המרוחק של הרחוב.

"אני צריך תקיפת קרב", נשמעה הבקשה ברשת הקשר אל החטיבה ומיד אחריה נפתחה אש. כמה דקות חלפו עד שמטוס "סופה" (F־16I) שהופיע בשמיים הטיל פצצה שפגעה בדיוק רב בבית ממנו נורו היריות לעבר כוח צה"ל. עוד לפני שהתפזר העשן הסמיך המשיך הצק"ג את התקדמותו אל תוך השכונה, בידיעה כי תקיפה שכזו תהיה זמינה גם בסמטה הבאה.

קרב אפקטיבי
עם השנים ובחלוף המבצעים האחרונים מוכיח חיל־האוויר כי הוא רלוונטי מתמיד והכרחי בקרב הקרקעי המתמרן. שיתוף הפעולה בין מערך המסוקים לכוחות היבשה היבשה באימונים ובלחימה הוא הליך קבוע המוכר לכל הלוחמים כשהם נזקקים לסיוע באש או לפינוי פצועים ובימים אלו הופכת יכולת חדשה את מערך הקרב לכלי אפקטיבי ועוצמתי בסיוע לכוחות היבשה בעת תמרון בשטח אויב.
"עד כה היו רגילים מפקדי היבשה לבקש סיוע מסק"ר (מסוק קרב) כשעלה הצורך לתקיפת אויב מהאוויר", מספר אל"ם אביעד, ראש מחלקת השתתפות בלהק מסוקים והשתתפות. "החלטנו ליצור אצל מפקדי היבשה את התודעה כי מטוס הקרב הוא כלי רלוונטי לאתגרי ההווה לתקיפת מטרות בקרבת הכוחות".
היכולת החדשה שבאה לידי ביטוי באופן ראשוני במבצע "צוק איתן" הביאה לבניית תהליך סיוע מטוסי קרב כנגד מטרות דחופות בקרבת הכוחות המתמרנים כדי לשפר את מהירות, שרידות וקטלניות התמרון הקרקעי, תוך שמירה על בטחון הכוחות. יכולת זו מאפשרת קיצור דרסטי בזמן תקיפת המטרה מרגע דרישת הסיוע והקטנת טווח הבטיחות בין המטרה לכוחות צה"ל בשטח.
העבודה על פיתוחה והטמעתה של יכולת זו החלה לאחר מלחמת לבנון השנייה. החוקר האמריקאי בן למבת' מציין בדו"ח שכתב אודות המלחמה כי בכמה מקרים הטילו מטוסי קרב חימוש במשקל של טון במרחקים של מאות מטרים מכוחות צה"ל. בכל מקרה שכזה נדרש אישורו האישי של האלוף (מיל') אליעזר שקדי, מפקד החיל דאז, גם אם היה צורך להעירו בשעות הקטנות של הלילה.
"בזמן מלחמת לבנון השנייה צפו סוגיות ההשתתפות", מסביר סא"ל אורי, מפקד מרכז ההדרכה לשיתוף פעולה. "כשצה"ל נסוג מלבנון והחל להתמקד בפעילות שוטפת בשגרה, פחתו האימונים וההכנות ללחימה וכך ירדה הכשירות לשיתוף פעולה בין חיל־האוויר לכוחות היבשה באופן משמעותי".
עם סיום המלחמה הוקם צוות לבדיקת הפערים בשיתוף הפעולה בין הזרועות. כך אובחן הצורך לחיזוק השותפות והמבצעים שהתרחשו בעשור האחרון היוו אבני בוחן לתורת הלחימה בקרב שהפך למשותף.

האויב מביט מלמטה
בשנים האחרונות נלחם צה"ל בארגוני טרור הפועלים במתווה גרילה המאופיינת בזריזות ותנועה מתמדת. זירת הלחימה נמצאת מעל ומתחת לפני הקרקע ומאופיינת בסביבה בנויה ועירונית.
במקרים כאלו צצות המטרות לזמנים קצרים במיוחד, עובדה המצריכה יכולת תכנון מהירה של תקיפת המטרה לפני היעלמותה זאת ועוד: על הכוחות להשתמש בחימוש התואם את המטרה, בין אם היא נמצאת בבית שמתחתיו פיר מנהרה ובין אם היא נמצאת בקומה שנייה של בניין. את הצורך הזה ממלאים מטוסי הקרב התוקפים מטרות בעוצמה בזמן קצר מאוד מרגע העברת הדרישה. הבנה נוספת שחלחלה היא חוסר היעילות בתקיפת מטרה ככל שהמרחק בינה לבין כוח צה"ל גדל ולכן קוצרו טווחי התקיפה בכמחצית.
"הטווחים בהם נלחמים בשטח בנוי קרובים במיוחד, מרחק של כמה מאות מטרים ולכן קיצור הטווחים משפיע באופן משמעותי על יעילות הסיוע", מדגיש סא"ל אורי. "במבצע האחרון ראינו את זה בצורה מעולה: התקיפות היו בטווחים קרובים והשפיעו על הקרב".
מלבד קיצור טווחי הבטיחות בקרב, קוצרו גם טווחי הבטיחות באימונים וזאת על־מנת לייצר אימון הקרוב ככל הניתן למציאות ולאפשר חוויה מוחשית של אפקט תקיפות הקרב על המטרות.
"מלבד ההכנה ללחימה מבחינה פיזית ומבצעית, יש לייצר בדרג המתמרן הבנה וידע מקצועי על כלי־הטיס", מסביר אל"ם אביעד. "זה דורש מחיל־האוויר להשתתף באימונים של זרוע היבשה, להדגים תקיפות באש חיה ולגרום להם להבין את חשיבותו ויתרונותיו של מערך הקרב בקרב היבשתי".

שילוב מוחות
תנאי הלחימה המשתנים והצורך בבחינת הנושא מחדש הביאו לגיבוש צוות בהובלת תא"ל אמיר אביעוז־אבולעפיה, מפקד עוצבת "עידן" דאז. בצוות היו שותפים מפקדי חטיבות, נציגי חטיבת תורת ההדרכה ואנשי יחשת"פ (היחידה לשיתוף פעולה) ושם נבנה תהליך תקיפה מקוצר למטרות דחופות בסיוע לגדוד מתמרן.
"התהליך היה מיוחד למדי. צוות שכלל אנשי אוויר ויבשה דן בצורך מבצעי משותף אשר מגיע מהיבשה ומקבל מענה מהאוויר ויחד הפכו אותו ליכולת מבצעית שתשמש כל גדוד מתמרן בלחימה", מספר סא"ל אורי. "כל התהליך בוצע בצורה משותפת, מה שמתבטא בשטח". העקרונות המרכזיים בתהליך החדש כללו הגדרת מאפייני המטרה המתאימה, הגדרות סמכות ותחומי אחריות למפקדים בשטח כמו גם ביטול מרכיבים שהאריכו את הזמן מדרישה לתקיפה.
האחריות על זיהוי המטרה הדחופה בשטח הועברה למג"ד והאחריות על אישורה הסופי לפני העברתה לחיל־האוויר הוגדרה למח"ט. מפקדת החטיבה, הגוף המעודכן ביותר במצב מיקום כוחותינו ובעל האמצעים לבדיקת איכות המטרה, הפכה למאשרת הבלעדית וממנה המטרה נשלחת לחיל־האוויר.
הכוונה היא לצמצם את כמות הבקרות על מטרה דחופה ובה אויב שנצפה בעין על־ידי הכוחות בשטח ומשפיע באופן ישיר על והעמידה במשימה מהלך התמרון.

הכל מתחיל מהראש
תהליך הטמעת התהליך החדש מורכב וארוך ודורש מהכוחות הקרקעיים לשנות את דרך החשיבה והסקת המסקנות ולכן, מלבד העיסוק בפן המבצעי, הוענקה חשיבות רבה לשינוי התודעה ביחס לסיוע מטוסי הקרב בקרב המתמרן.
"הרצון היה לגרום לכך שמפקד בזרוע היבשה שנתקל בסיטואציה מבצעית ידע לבקש תקיפת מטוס קרב ברגע הנכון", מספר אל"ם אביעד. "הדרך לכך הייתה להכיר לדרגים המתמרנים את יכולותיו של מטוס הקרב, לתת להם להרגיש תקיפה באש חיה ובעיקר ליצור אצלם אמון שיתפתח בעקבות אימונים והדרכות יחד עם חיל־האוויר".
מרכז ההדרכה לשיתוף פעולה הוא הגוף האמון על הכשרת מפקדי זרוע היבשה לשימוש בתהליך החדש. בשיתוף עם טייסות הקרב של חיל־האוויר ואנשי היחשת"פ, מתאם מרכז ההדרכה אימונים משותפים והדרכות ייעודיות באמצעותן יוכשרו מפקדי היבשה לפעול בדרך החדשה.
"הדרכות השתתפות מערך הקרב בקרב היבשתי הפכו לחלק הכרחי בקורסי הפיקוד של זרוע היבשה, כמו קורס מג"דים או מח"טים", מספר סא"ל אורי. "בעלי התפקידים שצריכים להיות מוכשרים ואינם נמצאים בקורס, מגיעים למופעים ייעודיים במסגרת תרגילים חטיבתיים ואוגדתיים, שם הם עוברים השתלמות המכוונת לתהליך החדש. אנו צופים כי תהליך ההכשרה המאסיבי עתיד להסתיים תוך זמן לא רב".

הוכחה מבצעית
ואכן כך היה. במהלך השנה שקדמה למבצע "צוק איתן" התקיימו תרגילים ואימונים רבים שכללו השתתפות חיל־אווירית ואף תקיפות מטוסי קרב באש חיה שהעניקה לכוחות הקרקעיים אפשרות לחוות את התקיפה ולהתרשם מיכולותיה. האימונים הללו השפיעו באופן ישיר על התנהלות הכוחות המתמרנים ברצועת עזה בעת הלחימה.
"מבצע 'צוק איתן' החל עוד לפני שהתהליך החדש קיבל אישורים סופיים, לכן תהליכי תקיפת הקרב בסיוע לכוחות היבשה התקיימו במתכונתם הקודמת, עם דחיפה חדשה לקיצור זמנים וטווחים", מתאר אל"ם אביעד. "מה שעבד בצורה מצוינת היא צורת החשיבה והתודעה של הכוחות בשטח. בעקבות האימונים שקדמו למבצע ידעו החטיבות הסדירות והכוחות המתמרנים לדרוש סיוע מטוסי קרב פעמים רבות והם גם קיבלו אותו".
עם סיום המבצע העמיקה ההבנה בקרב הדרג הפיקודי ברלוונטיות התהליך החדש כשהמבצע שימש לאפקטיביות המבצעית הגבוהה של קבועי הזמן הקצרים לתקיפת קרב בסיוע לתמרון.
"מטוסי חיל־האוויר היו תמיד אמצעי נוסף לסיוע לכוחות הקרקעיים, אך במבצע זה התחדד עוד יותר", מדגיש סא"ל אורי. "ראינו איך שינוי התודעה מוביל לסיוע אפקטיבי יותר לכוחות. זה בהחלט אינדיקציה נוספת לכך שקיצור הזמנים וטווחי הבטיחות לתקיפת קרב הכרחיים ורלוונטיים".
מטוסי הקרב מביאים יכולות בלעדיות שאין לאמצעי לחימה אחרים: השמדת מבנים ומטרות אחרות. תקיפת הקרב הפכה לחלק מארסנל הכלים של כוחות היבשה בעת שהם זקוקים לסיוע.
"בלחימה הבאה יהיה התהליך החדש כלי משמעותי לתקיפת מטרות דחופות ברמת הגדוד", מסכם אל"ם אביעד. "אנחנו לא נחים על זרי הדפנה ופועלים כדי להטמיע את הידע והיכולת אצל כל הגורמים הרלוונטיים. אני רואה את שיתוף הפעולה עולה מדרגה נוספת ברגע שהמנגנון יעבוד באופן מלא".

 לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

בארץ לא נודעת

כל כלי-הטיס ואמצעי הלחימה של חיל-האוויר נכנסים לשימוש רק אחרי שקיבלו אישור מאנשי טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה). הטייסת המציינת 40 שנות פעילות עוסקת בתחומים רחבים הנוגעים להפעלה המבצעית של חיל-האוויר, החל מבחינת מטוסי שלל עבור בניסויים מורכבים וכלה בפעילות חשאית ומגוונת

מסע ציד

מדובר במשימה קשה שדורשת תכנון מפורט, עליונות טכנולוגית וסנכרון מלא, כזו שהתבצעה בפעם האחרונה לפני 33 שנים, אך כזו שייתכן ותצוץ כל יום: משימת תקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר. זה הוא אחד האתגרים המרכזיים אליו נערך חיל-האוויר ולכן ההצטיידות באמצעי לחימה ייעודיים והאימונים נמשכים כל העת