בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 223 01/06/15
40 שנה למנ"ט
הרמס 900

כתבות

השחור החדש

מאז הוקם לפני 67 שנים טסו בשירות חיל–האוויר מטוסים רבים מסוגים שונים, אך יש מעטים שנחרטו בתודעה הישראלית כמו "הספיט השחור" שיותר מכל היה מזוהה עם עזר ויצמן ז"ל, מפקד החיל ונשיא המדינה. בשנים האחרונות עבר המטוס תהליך שיפוץ יסודי שהסתיים לאחרונה. סיפור התהליך וגם התוצאה המרהיבה, בכתבה שלפניכם

נדב ברגר | צילום" אביחי סוחר וארכיון הבטאון

את הסיפור על ספיטפייר 57, או בשמו המוכר יותר "הספיט השחור של עזר ויצמן", ראוי כנראה להתחיל דווקא מהאמצע. לא מימיו הראשונים במלחמת העולם השנייה וגם לא מהיום בו חזר לאוויר והמריא לשמיים הכחולים לפני כחודשיים, אלא דווקא מהרגע שבעקבותיו נמשכים חייו כבר 70 שנה - ההחלטה לשמור אותו בישראל.
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת עזר ויצמן ז"ל, לימים אלוף, מפקד חיל־האוויר ונשיא המדינה בסיני, בבסיס פאיד של חיל־האוויר המלכותי של בריטניה, שם הטיס מפקד הכנף מטוס ספיטפייר צבוע שחור.
ויצמן זכר את המטוס השחור ובשנת 1954, עת היה מפקד בסיס רמת־דוד ולאחר שהוחלט למכור לבורמה את מרבית מטוסי הספיטפייר אותם הפעיל חיל־האוויר, הוא ביקש לשמור מטוס אחד למען המורשת אך לא פחות מכך, לשימושו האישי.
"מפקד - ראוי שיהיה לו איזה סממן אישי, שבו ובזכותו הוא שונה מן האחרים. זהות אישית כזאת דבוקה אל המפקד ומלווה את דרכיו והיא מעין תעודת זהות שלו", כתב ויצמן בספרו האוטוביוגרפי "לך שמים לך ארץ" ". "'הספיטפייר השחור' שלי היה סממן כזה, מוכר בכל חיל־האוויר... זה היה מטוס שנדף ממנו ריחה של ההיסטוריה. גם במלחמת העולם השנייה וגם ב'מלחמה הקטנה' שלנו, במלחמת השחרור, הוא הכריע במידה רבה את מלחמות־האוויר".
"הספיט השחור" ליווה את ויצמן לכל מקום וגם לאחר תום שירותו הצבאי המשיכו השניים לטוס בצוותא במפגנים אוויריים שונים בהם לוקח הספיט חלק עד היום: בימי עצמאות, בחגי ישראל, במסדרי כנפיים ובמטסים מיוחדים.
אך טבעי היה כי במהלך הלווייתו של עזר ויצמן ז"ל שנערכה באפריל 2005, הוחלט לבצע טיסה של "הספיט השחור" מעל בית העלמין באור עקיבא בו נקבר.

מבריטניה לחצרים
אך זה, כאמור, כבר אמצע הסיפור וכעת אפשר לגשת לראשיתו. הספיטפייר הוא מטוס קרב שפותח במהלך שנות ה־30 של המאה הקודמת על־ידי יצרנית המטוסים "סופרמארין" עבור חיל־האוויר המלכותי של בריטניה. הדגם נטל חלק משמעותי במלחמת העולם השנייה, בעיקר במהלך "הקרב על בריטניה". במהלך מלחמת העצמאות של ישראל ועם התגבשותו של חיל־אוויר צעיר והצורך הדחוף בכל זוג כנפיים ומנוע שיצליחו להתרומם מעל פני הקרקע, החלו להיבנות מטוסים למשימות שונות במרתפי היקב בשרונה.
אחד מהם היה ספיטפייר ד' 130 שקיבל את השם "ישראל 1". מטוס זה, אשר שימש למשימות סיור וצילום, הורכב למעשה מחלקי ספיטפיירים ישנים שהותירו אחריהם הבריטים לאחר שעזבו את הארץ ומחלקי ספיטפיירים מצריים שהופלו במהלך הקרבות. ב־23 ביולי 1948 המריא "ישראל 1" לטיסת בכורה והחל להשתתף במאמץ המלחמתי, כשלאחר מכן הצטרף אליו גם ד' 131, מטוס ספיטפייר נוסף שנבנה בדרך דומה.
עשרות מטוסי ספיטפייר נוספים נרכשו במהלך מלחמת העצמאות מצ'כוסלובקיה, הספיקו ליטול חלק בקרבות והפילו כ־12 מטוסי אויב. 30 ספיטפיירים נוספים נרכשו מאיטליה לאחר תום המלחמה.
ספיטפייר 57 היה אחד מאותם המטוסים שנרכשו מצ'כוסלובקיה.
בנובמבר 1949 הגיע ארצה, קיבל את המספר 2057 והוכנס לשירות בטייסת "הקרב הראשונה". לאחר מכן שימש כמטוס אימון בטייסות "העקרב" וטייסת "הספיטפיירים השלישית" (כיום "אבירי הזנב הכתום").
כאשר יצא הדגם משירות החיל, הוא נבחר להיות המטוס אשר יישמר עבור ויצמן ז"ל, הפך ל"ספיט השחור" והשאר היסטוריה. בסוף שנות ה־70 הועבר המטוס מבסיס רמת־דוד אל בסיס חצרים ומשם למוזיאון החיל, בו הוא נמצא עד היום וממשיך להמריא למטסים חגיגיים. מלאכת הטסתו הועברה לאל"ם (מיל') דני שפירא עוד בימי חייו של ויצמן ומאז שנת 1990 עושה זאת אל"ם (מיל') עודד (דדי) רוזנטל.

אחד מ־60
לא פחות מ־20,351 מטוסי ספיטפייר מדגמים שונים יוצרו עד חודש פברואר 1948. כיום, לעומת זאת, מוערך מספר מטוסי הספיטפייר שנמצאים במצב טיסה בכ־60 בלבד בכל רחבי העולם, מרביתם בבריטניה ובארצות־הברית ועל כן נחשב "הספיט השחור" לבעל ערך היסטורי גבוה במיוחד.
לפני כארבע שנים קורקע המטוס לצורך עבודות תחזוקה מקיפות שהתבצעו על ידי טכנאי חברת "ארקיע" בשדה־דב. המטוס פורק עד לבורג האחרון לפני שהחלה ההרכבה מחדש, כשכל חלק שנמצא בלתי תקין שופץ או הוחלף. חלקים רבים נרכשו מאנגליה ומגרמניה, אחרים יוצרו מחדש בחברת "ארקיע" וביחידת האחזקה האווירית של חיל־האוויר. בין היתר הוחלפו הרדיאטורים, משאבת הדלק, צמיגי המטוס והריפודים.
"האתגר המרכזי היה למצוא חלקי חילוף למטוס ולנייד אותם בין המדינות השונות", מסבירים טכנאי "ארקיע" ואנשי החיל מענף תובלה ומיחידת הקישור והלוגיסטיקה בלהק־הציוד, שהיו מעורבים בשיפוץ המטוס. "במטוס כזה אין המצאות ואי־אפשר להתפשר על הבטיחות והאיכות. אנחנו צריכים לתחזק מטוסי מוזיאון באותה רמת אחזקה כמו של 'קרנף' או 'ראם'", מציין רס"ן שלומי אמסלם, ראש מדור אחזקה בענף תובלה.
ספרי המטוס שנשמרו במשך שנים אצל ראומה ויצמן, אלמנתו של עזר ז"ל, אותרו לצורך העבודות והטכנאים שמעו הרצאות על חלקם של הספיטפיירים בנצחון על הנאצים ובהקמת המדינה.
"כדי לעבוד על המטוס הזה היום, צריך גם לדעת את ההיסטוריה שלו. זה לא רק לחבר ברגים, זה משהו שצריך לעשות בחרדת קודש", אומר שמוליק לוויתן, מדריך טכני בחברת "ארקיע".
צביקה גלקופ, סגן מנהל המוסך, מצטרף לדברים: "זו עבודה סיזיפית מאוד וכל חלק נבדק כמה וכמה פעמים. בנאדם שלא אוהב את המטוס הזה, לא יכול לעבוד עליו". כך, לאחר ארבע שנים ואלפי שעות עבודה, חזר "הספיט השחור" לאוויר והמריא לטיסת בכורה מחודשת ב־3 במאי 2015.
"לטוס על הספיטפייר אחרי ארבע שנות הפסקה זה כמו לטוס עליו בפעם הראשונה. הטיסה הייתה מדהימה, כמו תינוק שנולד מחדש. אני מחכה לרגע שבו הוא יחזור לטוס במפגנים אוויריים", אמר אל"ם (מיל') רוזנטל, שהטיס אותו, רגעים ספורים לאחר הנחיתה.
"זה מרגש בכל פעם מחדש לראות את המטוס הזה עם הכנפיים האליפטיות חותך את האוויר מעלי והרעש של המנוע זו המנגינה הכי יפה שאני יכול לשמוע", הוסיף רס"ן (מיל') זוהר (זיגי) בן חיים בן ה־79, אשר עבד על המטוס כטכנאי ברמת־דוד ולאחר מכן במשך עשרות שנים כאיש "ארקיע".

היסטוריה במעופה
סדרת טיסות הניסוי נמשכה שבוע שלם ובסיומה קיבל המטוס אישור טיסה וחזר אל ביתו במוזיאון חיל־האוויר בחצרים, שם ניצבים לצידו "ההרווארד הצהוב" שנמצא גם הוא במצב טיסה ולצידו "הסטירמן הכסוף של יעקב טרנר".
כזכור, גם הסטירמן הכסוף היה במצב טיסה עד לפני מספר חודשים, אלא שאז הוא עלה באש במהלך תאונה מצערת. בימים אלה שוקדים אנשי החיל על שיפוצו והחזרתו לאוויר, כשלצורך כך יורכבו חלקי המטוס ששרדו את התאונה על גופו של "הסטירמן האדום" במוזיאון, מטוס נוסף אשר היה גם הוא במצב טיסה עד שנת 1997.
יחד עם חלקי חילוף שנאספים כעת, יורכב למעשה מטוס אחד משני הסטירמנים ועל פי התוכניות הוא יחזור לטוס במפגנים האוויריים. לאחר שיסתיימו עבודות שיפוץ הסטירמן, ניתן יהיה לשוב ולראות שלושה מטוסי עבר טסים בשמי בסיס חצרים - "הספיטפייר השחור" של עזר ויצמן, "הסטירמן הכסוף" של יעקב טרנר וגם "ההרווארד הצהוב", הם אבני בניין בהיסטוריה של חיל־האוויר.

  לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

מילה של מדריך

אנשי המילואים הממלאים תפקידי הדרכה בבית–הספר לטיסה הם חלק בלתי נפרד ומשמעותי בהכשרתם של פרחי–הטיס, בהיבט המקצועי והתרבותי גם יחד. שלחנו צו 8 לשלושה מהמילואימניקים כדי שיספרו על בית–הספר, על הדרכה ועל אהבת הטיסה במשך שנים ארוכות

107 נחת

בחודש פברואר הצטרף "נץ" (F-16A/B) מספר זנב 107 לשורת כלי-הטיס המוצגים במוזיאון חיל-האוויר בחצרים אך להבדיל ממטוסים אחרים בשירות פעיל או במוזיאון, הוא נושא בכנפיו סיפורי קרבות רבים, הפלות של מטוסי ומסוקי אויב וגם ביקור שלא ישכח בשמי בגדד >