בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 224 25/08/15
אימון ביוון
עשור ל"נחשון"
669 באריזונה

כתבות

גבוהה רגישה ומרוחקת

על הר גבוה שוכנת יחידת הגילוי של מערך הבקרה. היא שונה במיקומה, באופייה ובעבודתה משאר היחידות בחיל ואנשיה מספרים על ההיבטים הייחודיים והמסוכנים לעיתים, המאפיינים את השגרה הלא שגרתית שלהם

שחר צורני | צילום: הגר עמיבר

כמעט כל חייל שמשרת במערך הבקרה מכיר את קול הסירנה המזניקה את הצוותים אל העמדות, אך בי"ג (יחידת הגילוי) שעל הר בעל חצור, אין בקרים וגם לא עמדות בקרה ומשמעות האזעקה שונה. החיילים מבינים כי מדובר במצב אמת שבו לכל אחד מהם תפקיד משמעותי.
"כולם חווים את זה פה", אומר סמ"ר מיתר דוד, טכנאי ביחידה שמספר על האירועים בשלווה, כך שלרגע נדמה כי מדובר במצב שגרתי ומקובל.
"השעה הייתה אחת וחצי בלילה. אחד המגדלים זיהה שריפה שהתפרצה כתוצאה מבקבוק תבערה שהושלך לכיוון היחידה. תוך זמן קצר כבר הייתה הקפצה וכולם הגיעו לרחבה", הוא משחזר. "אני הייתי מפקד גזרה והיו תחתי עשרה חיילים". הוא לא הספיק לפזר את כולם לעמדות והטלפון צלצל. אחת החיילות דיווחה על אורות מהבהבים שמתקדמים לעברה וברגע אחד הוא מצא עצמו מפקד על חיילים במצב חירום ונדרש להתמודד מול אירוע שאיננו קשור לעבודתו השוטפת ביחידה.
"במצבים כאלה אין צחוקים, כולם מבינים שמדובר במצב אמת. הדיוק ברמה גבוהה מאוד ויש שיתוף פעולה מלא בין כלל הגורמים".

כולם עם נשק
אם מתנתקים לכמה דקות מהמציאות היומיומית ביחידה ומסתכלים על הנוף הנשקף מפסגת ההר הגבוה עליו היא יושבת, אפשר לחשוב שהגענו לטוסקנה. אדמה חומה, סלעי גיר וצמחיה ירוקה מלווים לאורך כל הדרך ויוצרים אווירה רגועה ופסטורלית.
"אנחנו כל הזמן אומרים שנראה פה כמו בטוסקנה, רק שהתושבים פחות קתולים ויותר עוינים", מחייך רס"ן ניר, מפקד היחידה שמחזיר אותנו למציאות של נוף הרי בנימין. מיקומה של היחידה מעבר לקו הירוק, על ההר הגבוה, הוא אחד הגורמים שהופכים אותה לשונה מכלל היחידות בחיל.
מחד, המיקום משפיע על יכולותיה המבצעיות, ומנגד הוא הגורם לאירועי הבטחון הרבים בסביבותיה ולאופייה המותאם לתרחישים. חיילי החטמ"ר (חטיבה מרחבית) משקיפים על הציר המתפתל המוביל אל היחידה וכולם בי"ג נושאים נשק וכמובן שיש מגבלות על נסיעה לאחר רדת החשכה ונהלים לליווי כלי־רכב.
"היחידה מורכבת ממספר רבדים", מסביר רס"ן ניר. "הסיבה לכך היא שתפקידה הוא להוות אתר גילוי וקשר ולהקנות יכולות בקרה ושליטה לחיל־האוויר. המיקום הפיזי על ההר, הגובה והטופוגרפיה מייצרים מצב של גילוי ייחודי. זו ליבת היחידה ולכל זה יש מעטפת שמייצרת מענה מנהלתי ועל זה רובד נוסף של הגנה: עלינו להתמודד אל מול אירועי פח"ע (פיגוע חבלני עוין) ואיומים קרקעיים".
"אנחנו חווים כאן אירועים שונים בתכלית מאלו שחיל־האוויר יודע להתמודד איתם. מדובר בהתמודדות על תא שטח מבצעי בגזרה עוינת. יש פה דיסוננס מורכב, כאשר מצד אחד השטח הוא תחת תחום שיפוטו ואחריותו של החטמ"ר ואנו כפופים לו ומצד שני אנחנו מקבלים הנחיות ממפקד החיל וממפקד המערך", אומר סרן עדי, מפקד גף תעופה בי"ג.
"מדובר ביחידה לא שגרתית בחיל־האוויר", מוסיף רס"ן איציק, ראש מדור מבצעים בלהק מבצעי אוויר. "המשאבים שאנו מקצים לטובת היחידה גדולים ובהקשרים של בניין הכוח לתחום האבטחה הקרקעית, היחידה זוכה לעדיפות בהתאם לרמת האיום".

המקצוענים מפסגת ההר
אפשר להגיד שהי"ג היא כמו בצל, בנויה שכבה על גבי שכבה. אולי מאיימת מבחוץ, אך כשנכנסים פנימה נחשפים לייחודיות שלה ולאיכויותיה. הסיבה לרושם שהיחידה יוצרת היא ברורה: גזרתה של החטמ"ר חולשת על העיר רמאללה, היא נפיצה בעת הסלמה ומדי יום חווים כוחותיה אירועים החל מזריקת אבנים ועד לאירועי ירי, הגנת צירים והתמודדות עם הפרעות סדר ואם לא די בכך, כל אירוע בגבולות המדינה משפיע גם כאן.
"החיים באזור היחידה הם כמו סוג של ברומטר שעולה ויורד בהתאם למה שקורה במדינה ומושפע מהרבה אינטרסים מורכבים", מספר רס"ן ניר. גם שייכותה לחיל־האוויר ותפיסתה כמתקן מבצעי חשוב, משפיעה מאוד על תפיסת האויב והאיומים.
"חשוב להבין שבתור בסיס של חיל־האוויר אנחנו מהווים מטרה, כי אנחנו מגינים על נכס חיוני. עלינו לשים לב ולשמור על נכסינו האסטרטגיים והאנושיים כי האיומים נמצאים קרוב לבית", מוסיף סרן עדי.
התקופה האחרונה הייתה מורכבת עבור אנשי היחידה. רצף האירועים בשילוב חודש הרמדאן הביאו לתקריות רבות. ביחידה מספרים כי ניתן לראות עלייה חדה בעוצמת אירועי הפח"ע מאז מבצע "שובו אחים", לצד ירידה בעת מבצע "צוק־איתן" והתחממות מיד לאחריו. הם גם יודעים להצביע על נקודות השקט ועל תקופות הפוכות. "ברמדאן שעון הפח"ע מתהפך. יש שקט במהלך היום ודווקא בלילה יש אירועים רבים", מדגים רס"ן ניר.
"האמצעים שבהם משתמשים המפגעים זולים ונראים קלים, אבל בעלי פוטנציאל הרס גדול מאוד", מפרט סרן עדי.
לצד הסיפורים על האיומים הרבים ונסיונות הפיגועים, השניים מרגיעים ומציגים את שלל הפתרונות של היחידה להתמודד אל מול המצב. "אנחנו מבצעים ביחידה מטווחים רבים", מספר רס"ן ניר על פעולה קטנה שהשפעתה גדולה מן המצופה. "יש לזה חשיבות רבה. בסוף, החייל בשטח הוא זה שמתפעל את האירוע והגברת המטווחים מעלה אצלו את הבטחון בשימוש בנשק. בנוסף, זה מייצר רעש ירי בשעות לא שגרתיות וגורם לאווירת אי־וודאות בצד השני".
בשילוב פעולות נוספות מתנהלת היחידה באופן הטוב ביותר ויוצרת הגנה לצד הרתעה. עכשיו ברור מדוע סרן עדי מכנה את אנשיה "המקצוענים מפסגת ההר".

חיים בצוותא
האנשים שצמחו בחיל־האוויר נחשפו לעולם המונחים הייחודי של החיל ושמעו את המושגים האופייניים לו פעמים רבות לאורך שירותם. סביר שבי"ג לא תשמעו את אותם המונחים, אולם מושגים "ירוקים" כמו בקת"ב ופח"ע נשמעים פה מדי יום. די בסיבוב בודד ביחידה כדי להבחין במשפט "כחול נוגע בירוק" המתנוסס מכל עבר. לסלוגן זה משמעות עמוקה משום ששיתוף הפעולה בין הי"ג לחטמ"ר בנימין חזק ומבוסס.
"יש לנו חיבור אינטנסיבי ויומיומי עם החטמ"ר. אנחנו משמשים כבית שני לחיילי החטיבה בכל התחומים, החל מאמצעים ותפיסת כוננות ועד ללינה וארוחות. כולנו חיילים בחבל ארץ מאתגר ולכן עלינו לעבוד בשותפות", אומר רס"ן ניר. "לא סתם זה המוטו. מדובר בנקודת הממשק הכי חזקה: ברמה המקצועית אנחנו מונחים ע״י החטיבה ובזהות החילית, בתרבות ובתוצרים, אנחנו מחוברים לחיל־האוויר".
בשל מיקומה המיוחד, רוקמת הי"ג קשרים ויוצרת שיתופי פעולה מגוונים גם אל מול גורמים מרחביים נוספים: היא עובדת מול רכזי הבטחון השוטף הצה"ליים שנמצאים בישובים הסמוכים, מול מנהלת התיאום והקישור ומול בסיסים שכנים.
שיתוף הפעולה בין "הכחולים" ובין לובשי מדי הזית מסייע בשמירה על הבטחון באזור. לוחמי החטיבה מנוסים בהתמודדות אל מול האירועים בהיבט קרקעי, בעוד שהי"ג וחיל־האוויר בכלל מהווים גורם מהותי בסיוע אל מול המפגעים בפן האווירי. "חיל־האוויר נותן מענה ומסייע ליחידה בהקשר הבטחון באמצעות תגבור לוחמים, משאבים ותשתיות", מפרט רס"ן איציק.
"לחיל־האוויר יש אמצעים שאפשר למצות אותם פה כמו מסוקי קרב, מסוקי סער, מערכות שונות וכוחות מיוחדים", מחדד רס"ן ניר.

צל"ש מול טר"ש
האירועים המתפרצים, שילוב הכוחות והתגובה הסופית מאלצים את המשרתים לפעול ומעלים לא פעם שאלות רבות ומחשבות.
"בחיים לא חשבתי שאגיע למצב כזה", מספרת סמל ורד אשכנזי, מפקדת כיתה ביחידה. "מספר חודשים לאחר שהגעתי ליחידה יצאתי לליווי ביחד עם לוחמת ונהג. תוך כדי נסיעה הגיעו לעברנו מספר נערים מצוידים באבנים. הלוחמת ואני עמדנו מולם, פרקנו את הנשק והנהג היה על הקשר. פתחתי בנוהל מעצר חשוד והם לא נרתעו, רק כאשר דרכתי את הנשק והרמתי אותו באוויר, הם התחילו לברוח. כעבור מספר דקות הם חזרו שוב והתחלתי בנוהל. הייתי המפקדת בשטח, לקחתי החלטה כדי לשאת באחריות אל מול כל הסיכונים. החלטתי לא לפתוח באש ואני מאמינה בזה. אני לא חושבת שתמיד צריך להשתמש באלימות".
אנשי היחידה מתמודדים עם דילמות דומות באופן קבוע. לא משנה כמה זמן אתה ביחידה, אם אתה קצין או חייל פשוט, כנראה שתידרש להפעיל שיקול דעת בזמן אמת ולקחת החלטות.
"אנו חיים בתוך אוכלוסייה שרובה לא מחפשת עימותים, אבל יש אחוז קטן של גורמים מתסיסים שאיתם צריך להתמודד. עלינו להיות מספיק ערכיים ואחראים ולדעת להבדיל בין דבר למשנהו", מחדד רס"ן ניר את תפיסת היחידה.
"אנו מבינים שאם לא נגן על עצמנו, איש לא יגן עלינו. הגזרה גדולה מאוד ורוב האירועים נמשכים כאן מספר דקות כך שיש סבירות גבוהה שנאלץ להתמודד עם זה לבד. תמיד נשתמש בנוהל מעצר חשוד או באמצעים רכים לפני שנשתמש בירי", מוסיף סרן עדי. "עלינו לדעת לאבחן את המצב. מדובר במבחן של צל"ש מול טר"ש, אנו מאמינים ביכולות שלנו, באנשים ובאמצעים ובטוחים שנצליח לעמוד בו".

 לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

עם או בלי?

מטוסי "צופית" משרתים בחיל־האוויר מאז תחילת שנות התשעים ועוסקים במשימות איסוף מודיעין בעוד כלי־טיס בלתי מאוישים הולכים ומשתלטים על התחום. האם יש כיום יתרונות להפעלת פלטפורמה מאוישת בתחום ההולך ונכבש על־ידי מטוסים המופעלים מקרון מרוחק מחזית הלחימה? או שמא האדם בשמיים חיוני יותר מתמיד?

24/7

כתב בטאון חיל–האוויר הצטרף ליחידות המוכנות בכל עת בבסיס רמון כדי לפרוס בפניכם יממה שלמה כפי שהיא נראית מעיניהם של פקמצ"יות, חיילי הגנ"ק, פקחי טיסה וטכנאי דרג א'. מאחורי טייסות הקרב והמסק"ר שצריכות להיות דרוכות ומוכנות לפעולה 24 שעות ביממה, עומדים חיילים וקצינים רבים ועבודה שלעולם אינה פוסקת