בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 224 25/08/15
אימון ביוון
עשור ל"נחשון"
669 באריזונה

כתבות

צבע: אדום

טייסת "הדרקון המעופף" ציינה לאחרונה עשור מאז הוקמה כטייסת ביום האויב של חיל־האוויר. בטייסת "האדומה" מספרים על התהליך שעברה עם השנים, על תפקידה בהכנת חיל־האוויר לזירה הצפונית, על האימונים עם כלים בלתי־מאוישים ועל האתגרים העומדים לפתחה בשנים הקרובות

אילון טוהר | צילום: טייסת "הדרקון המעופף"

מטוס "סופה" (F-16I) מבצע תקיפה של משגר רקטות בעומק שטח האויב כשלפתע מופיע באזור מטוס אחר. המכ"ם מראה כי המטוס מתקרב אליהם, אנשי הצוות בקוקפיט נדרכים לקראת קרב אוויר אפשרי כאשר הטייס מנסה לבצע התחמקות ולפתע משגר המטוס הזר טיל אוויר־אוויר שפוגע ומפיל את מטוס חיל־האוויר.
מעט אחר כך נוחת "המטוס הזר" על מסלול הנחיתה בבסיס עובדה ואנשי צוות־האוויר, העונדים פאצ'ים של מדינות ערב, יורדים ממנו ומסכמים עוד אימון מוצלח של הטייסת "האדומה".
עבורם ועבור הצוות השני זו הייתה סדנת טיסה, אך כולם יודעים כי בפעם הבאה זה עלול להיות אירוע אמת בו המטוס ממול יהיה האויב האמיתי.

דע את האויב
את תחילת סיפורה של טייסת ביום האויב ניתן למקם בשנות ה־2000 המוקדמות בהן החל חיל־האוויר להשתתף באימונים אוויריים משותפים עם חילות זרים. אימונים אלה הולידו צורך להפיק לקחים על־מנת ליצור יכולת להשתלב ולפעול בקואליציות עם חילות־האוויר המערביים כשאחת המסקנות העיקריות הייתה שנדרש להפוך את ביום האויב למקצוע.
"טייסת ביום האויב היא רעיון שקרם עור וגידים במשך העשור האחרון, צבר מאסה וגיבש צורה", מסביר אל"ם הראל, מפקד בסיס עובדה. "בשנים אלה התייצב המרכז לאימון מתקדם שבמרכזו מטיסים מסוקים ומטוסי קרב ומסיעים חוליות ביום אויב קרקעיות כדי לתכנן, להוציא לפועל ולתחקר את הפעילות לטובת אימון חי ומתקדם לטייסות חיל־האוויר. היום ניתן לקבוע כי 'חיל־האוויר בעיני האויב' הפך למטבע לשון שאי אפשר בלעדיו".
טייסת "הדרקון המעופף", שסמלה הוא דרקון שואג אימתני נפתחה לפני עשור בדיוק במודל של טייסת "אדומה", ראשונה מסוגה בחיל־האוויר, השואבת את השראתה מטייסת ה"אגרסור" האמריקאית המקבילה. בחיל הוחלט כי היא תהיה אחראית על ביום האויב האווירי והקרקעי הכולל בתיאום עם הצורך המבצעי המוגדר על־ידי להק האוויר.
"במשך השנים השתכללה הטייסת לא מעט. היא הרוויחה את מקומה בחיל־האוויר, בנתה תשתית להפעלת ביום אויב מתקדם ושילבה בתוכה מרכיבים מודיעיניים", מספר סא"ל זיו, מפקדה הקודם של הטייסת. "היה רק דבר אחד שלא השתנה מאז הקמת הטייסת: המשימה העומדת לנגד עיניה שהיא שיפור הכשירות המבצעית של החיל. אחרי עשור ניתן לקבוע כי הייתה הצלחה במימוש משימה זו".

(כמו) בשמי הצפון
"בניגוד לטייסת רגילה שצריכה להכין את עצמה למלחמה ולהחזיק כוננות, טייסת 'הדרקון המעופף' צריכה לשאול את עצמה שאלות כל הזמן ולבחון כיצד תיראה המלחמה הבאה ובאיזה מובן חיל־האוויר לא משכיל להתכונן אליה", מסביר סא"ל אודי, מפקד הטייסת, הידוע גם בכינוי "ראיס". "זו טייסת שצריכה להיות גמישה ולדעת לשנות את הייעוד שלה כך שיום אחד היא תבצע סדנת חילוץ טייס נוטש למסוקים וביום הבא תתאמן מול מטוסי קרב על קרבות אוויר".
משימתה של טייסת "הדרקון המעופף" היא להיכנס לנעלי ולראשי חיילי צבאות האויב באימונים משותפים במהלכם היא דואגת לעשות "חיים קשים" לטייסות חיל־האוויר. אנשי צוות־האוויר בטייסת לוקחים את תפקידם ברצינות ומסתובבים עם דגלי מדינות ערב וכינוי ערבי לכל אחד מהם.
"זה מה שאנחנו אוכלים, נושמים וחושבים כל הזמן: איך לאתגר את החיל ולזהות את נקודות התורפה שלו", מגלה רס"ן דן, מפקד גף טיסה הלא הוא "מוכתר". "כטייסים 'אדומים' יש לנו יכולת להבין איך אנחנו נראים בעיני האויב. מסיבה זו אנחנו תמיד מתאימים את עצמנו לרוח הזמן ומחוברים לגורמי מודיעין, לצרכי הטייסות וליעדים של חיל־האוויר".
התאמה זו באה לידי ביטוי בסדנאות אותן מובילה הטייסת עם כלל טייסות החיל כאשר אחד הנושאים העיקריים החוזרים על עצמם במתארי האימונים הוא המוכנות לזירה הצפונית. "יש לנו מחויבות לא לקפוא על השמרים. המשימה שלנו היא לשאול כל הזמן מה האתגר המבצעי הבא של החיל", מוסיף סא"ל אודי. "מצד שני, המזרח התיכון מהווה כיום סביבה מעורערת ופחות יציבה מאי פעם ולכן לחיל־האוויר אסור להגביל את עצמו רק לאיום של מחר אלא גם לחשוב מה האיום של מחרתיים".
כחלק מהרצון לתת אימון משמעותי ככל האפשר לטייסות החיל לקראת המערכה הבאה, מקיימת טייסת "הדרקון המעופף" באופן שוטף סדנאות המביאות לידי ביטוי את המאפיינים הייחודיים של מדינות העימות. בסדנאות אלה מתורגלים האיומים המאתגרים הייחודים לזירות אלו, בדגש על טופוגרפיה מורכבת ותא שטח גדול.
"התהליכים הפוליטיים המתרחשים בשנתיים האחרונות במדינות הגובלות בנו מייצרים זירה מלאה באי־ודאות, מה שמחייב אותנו לחשוב מחוץ לקופסה", אומר רס"ן אור, מפקד גף משולבים, המכונה גם "סעיד". "לפני תשע שנים, בפרוץ מלחמת לבנון השנייה, טייסת 'הדרקון המעופף' הייתה בחיתוליה כטייסת ביום אויב. מבחינה זו, ההבדל בין המוכנות של חיל־האוויר לאתגרי הזירה הצפונית באותם הימים לעומת חיל־האוויר של היום, הוא הבדל של שמיים וארץ".

גם עם כטב"ם
לאחרונה לקחה על עצמה הטייסת את האחריות לאמן את אחד המערכים המתקדמים והמתפתחים ביותר בחיל־האוויר: המערך הבלתי־מאויש. הכטב"מים (כלי־טיס בלתי מאוישים) כבר השתתפו בשתי סדנאות גדולות והיד עוד נטויה.
"לכל מערך יש דרכי פעולה והרגלי עבודה שונים", מסביר רס"ן אור. "ובשל כך, ניתן ללמוד אחד מהשני, סדנאות משותפות מעשירות את כל הצדדים ולכן החלטנו לעשות מאמצים ולשלב אותם במתארי האימונים כשחקנים מרכזיים.
יש הסכמה על חשיבות השילוב הן מצדנו כטייסת 'אדומה' והן מצד טייסות הכטב"ם", מבהיר רס"ן אור. "בעתיד אני רואה עלייה בנתח הכטב"מים בסדנאות טייסת ביום האויב״.
הצורך להתאמן עם ביום אויב עלה גם מטייסות הכטב"ם עצמן על אף שהמימוש היה כרוך בלא מעט קשיים ודרש התגייסות של גורמים שונים גם מטייסת "הדרקון המעופף" וגם מהבסיסים הרלוונטיים על־מנת לקיים לראשונה את האימונים המשותפים.
"כדי לאמן את מערך הקרב, את מערך המסוקים וגם את מערך הכטב"ם עליך להכיר אותם לעומק, לדעת מה החולשות ומה היתרונות שלהם ובמיוחד איפה יכול להיות קושי, כדי שתדע לייצר אימון מאתגר", מספר רס"ן אור. "גם כאן היינו צריכים ללמוד על המערך בצורה עמוקה ולא שטחית וזה אחד האתגרים הגדולים בטייסת כשזה נוגע לכל פלטפורמה שהיא".
בשתי הסדנאות הגדולות השתתף מגוון מקיף של מערכים בחיל, החל ממסוקי סער דרך מסוקי הקרב ועד כטב"מים כשהאימונים התמקדו במתארי הזירה הצפונית תוך תרגול אירוע של חדירת מחבלים לשטח ישראל.
"מעבר למאפיינים הטכניים של הכטב"מים, היה עלינו להתייחס לייחודיות שלהם וליכולתם לזהות פרטים קטנים בשטח", הוא מוסיף. "אחת המיומנויות החשובות במערך הבלתי מאויש היא היכולת להבדיל בין אזרח או חייל לבין גורם עוין, בניגוד לכלי־טיס אחרים שבאימונים איתם שמנו דגש על יכולות רחבות יותר".

איכותי ואינטנסיבי
אחד המרכיבים המרכזיים של טייסת ביום האויב הוא החלק הקרקעי שלה לדימוי איומים עליהם לא ניתן לפרט. כוחות ביום האויב הקרקעיים מורכבים מחיילים שהוסמכו לתפקידי הגנה קרקעית ומהווים כיום חלק מרכזי בכל סדנאות המרכז לאימון מתקדם.
"זה הכיוון אליו מתפתחת הטייסת", קובע סא"ל אודי. "כיום יש לנו יכולת להוציא לשטח מספר גדול של חוליות קרקעיות שמכירות את מאפייני הפעולה של האויב, יודעות להתנהג כמוהו בשטח ויכולות להעשיר את מגרש האימונים החי של המטוסים. היכולות שלנו גדלו מאוד בשנתיים האחרונות, באמצעות חיבור בין הכוחות האוויריים לכוחות הקרקעיים שיושבים היום יחד בחדרי התדריכים ובאמצעות ניהול החוליות כמו טיסה לכל דבר ועניין".
בין אימון אחד למשנהו הטייסת לא שוכחת את אחד מייעודיה העיקריים: פריסות עם חילות־אוויר זרים. בעוד כמה חודשים צפוי להיערך בפעם השנייה תרגיל Blue Flag במסגרתו ינחתו בבסיס עובדה טייסות מחילות־האוויר של ארה"ב, פולין ויוון.
"בתור מי שיגלמו את מדינת האויב, אנחנו נפעיל את כל היכולות שיש בידינו ונקשה ככל האפשר על המטוסים 'הכחולים' מבלי לרחם עליהם", מתרה סא"ל אודי. "המטרה שלנו היא לנצח, להפתיע, לאתגר אותם ואף להונות אותם, על־מנת שהטייסות הזרות יידעו שהאימון בישראל הוא איכותי, אינטנסיבי ומאתגר".

 לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

זכרונות חיים

חמש שנים חלפו מאז התרסק "יסעור" מספר 046 במהלך אימון בהרי הקרפטים ברומניה. שישה אנשי חיל–האוויר נהרגו יחד עם קצין רומני והותירו אחריהם בני משפחה, חברים, מפקדים ופקודים שמספרים על אלו שלא שבו ומבטיחים להמשיך את הדרך

מסק"ר יומן מלחמה

במהלך 34 ימי מלחמת לבנון השנייה התמודד מערך מסוקי הקרב עם פלטפורמה חדשה שרק נכנסה לכשירות מבצעית, שתי תאונות קטלניות ואתגרי סיוע לכוחות הקרקע. תשע שנים אחרי, מספרים אנשי המערך על מה שראו דרך חלונות הקוקפיט בקיץ הלוהט של 2006 ועל הלקחים האישיים והמבצעיים