יומן ארועים

Bookmark and Share
מבצע "מפצח 22"

עם בלימת תנופת ההתקדמות של צבאות מצרים וסוריה, הוחלט על מבצע "מפצח 22" להשמדת מערך הטילים המצרי בקנטרה. מטרת המבצע היתה השגת חופש טיסה למטוסי חיל-האוויר. ביצוע המשימה הוטל על טייסות פאנטום וסקייהוק. התקיפה בוצעה ב-18 באוקטובר, ושש סוללות טילים הושמדו. בעקבות הצלחת המבצע, הגזרה כולה היתה נקיה מטילים.

על הישג זה שילמו הטייסות מחיר כבד: אובדן של ששה מטוסים. הטייס, סרן גרשון רשף (פונק) נהרג; חמשת אנשי הצוות - סא"ל גור פלטר, סגן יצחק ברעם, סגן דורון שלו, סגן יוסף לב-ארי וסגן גדעון שרון - נטשו ונפלו בשבי; הטייס סגן יעקב שרון נטש וחולץ, והטייס סגן חיים גופן הצליח להגיע עם מטוסו הפגוע עד לאיזור בסיסו ברמת-דוד, שם נאלץ לנטוש.

המצרים הזניקו למערכה מטוסי קרב רבים מדגם מיג-21, כדי להגן על סוללות הטילים המותקפות. במקביל, שלחו גם מטוסי תקיפה רבים (סוחוי ומיג-17) ומסוקים, כדי לבלום את מתקפות-הנגד של השריון הישראלי משני עברי התעלה. 20 מטוסים מצריים הופלו בקרבות האוויר שהתפתחו בינם לבין מטוסי מיראז' ונשר של חיל-האוויר.

גיורא אבן (אפשטיין), לימים אלוף ההפלות של חיל-האוויר, השיג באותו יום את הפלתו הראשונה במלחמת יום-הכיפורים - מסוק מי-8 מצרי. "את רוב ימי המלחמה שלי עשיתי במטה", הוא נזכר. "באותם ימים שקפצתי לטייסת, לא הצלחתי לעשות שום דבר מיוחד, מלבד פטרולים. היתה הרגשה שהמלחמה הולכת ונגמרת, ואני נשאר בחוץ".

ההרגשה הזו השתנתה מקצה לקצה עוד באותו היום. "טסתי לקראת אור אחרון. ביקשתי ממספר שתיים שיוביל במקומי. אולי זה המזל הרע שלי, שאני לא פוגש באוויר מיגים, אבל הוא סירב. שלחו אותנו לאזור הגשר של צה"ל, מאחר שהתקבלו דיווחים שהמצרים מפציצים שם. היה כבר די חשוך מסביב, ולא ראו כמעט כלום. אך לפתע ראינו הבזקים של נפל"ם על החבר'ה שלנו. הלכתי על המסוק הזה, ופוצצתי אותו בתותחים עד שהוא 'נמרח' על קו המים. היתה לנו כבר הרגשה שזה הסוף, ואני חשבתי שאני הולך לסיים את המלחמה כשלזכותי ההליקופטר ההוא בלבד. אבל מסתבר שטעיתי".

ועוד איזו טעות: 12 הפלות צבר אפשטיין במהלך המלחמה, מהן תשע ראשונות רק ב-48 השעות הראשונות מאז כניסתו לטייסת, ושלוש אחרונות רגע לפני שהוכרזה הפסקת האש עם מצרים. על סידרת ההפלות חסרת התקדים הזו, הוענק לאפשטיין, בסיום המלחמה, עיטור המופת.

פעילותו של חיל-האוויר המצרי, לעומת הישראלי, פחתה יחסית, אבל בכל זאת החלו מטוסים מצריים לתקוף מטרות ישראליות בשעות אחר-הצהריים. בתקיפות השתתפו מטוסי מיג-21, מיג-17 וסוחוי ומסוקי מי-8. כמו כן, תקפו מטוסי מיראז' מצריים בשדה התעופה אל-עריש, אך שלושה מהם הופלו על-ידי מטוסי נשר של חיל-האוויר. הפלות נוספות שספגו המצרים היו באזור דווייר-סואר, שם הופלו מסוקי מי-8, שהיו בדרכם להנחית כוחות קומנדו. כל החיילים שבמסוקים נהרגו.

חיל-האוויר המצרי כשל לא רק בהתקפותיו האוויריות, אלא גם במשימותיו לפינוי נפגעים. מסוקי מי-8, שהמריאו בחצות לפינוי נפגעים מאזור פאיד, נתקלו בכוחות צה"ל. במיפגש הופל מסוק אחד, ושני האחרים חזרו מבלי לבצע את משימתם.