בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 218 01/08/14
מבצע "צוק איתן"
הגעת "לביא"
מטה מבצעי חדש

כתבות

מטה את הכף

המשימות גדלו, האחריות הורחבה ועתה גם מטה החיל מתאים את עצמו להתעצמות. השינוי הגדול שהוביל את הקמת המטה המבצעי החדש משפיע על כל הפעילות המבצעית ומחזק את שיתוף הפעולה הצה"לי

לילך גונן | צילום: גיא אשש

המטה המבצעי בחיל־האוויר אחראי על תכלול, תכנון והפעלת כל הפעילות המבצעית של החיל. מאחורי המשפט הקצר הזה מסתתרת העובדה כי ההוראה לכל המראה של כל כלי־טיס, לכל משימה מבצעית, מתקבלת במטה לאחר שאנשיו עמלו על תכנון המשימה ומרגע ההמראה הם מלווים אותה עד תומה בתאי השליטה. ב־40 השנים האחרונות לא חלו שינויים משמעותיים במטה בעוד חיל־האוויר התפתח והשתנה ללא הכר ולכן הוחלט שהגיע הזמן לשינוי.
"אני חושב שהתהליך במסגרתו אנו משנים את המטה המבצעי הוא תוצר של התהליכים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות: חיל־האוויר מקבל עוד ועוד משימות, היקף הפעלת הכוח הולך ומתרחב והמטה המבצעי במהותו לא שינה תצורה בהתאם כבר שנים רבות", אומר תא"ל עמיקם נורקין, ראש מטה החיל. "מעבר לשינוי הארגוני, זה שינוי קונספט שאמור להכין את חיל־האוויר לעשורים הקרובים".

השינוי מתחיל בתוכנו
עם כניסתו לתפקיד מפקד חיל־האוויר, הכריז האלוף אמיר אשל כי המטה המבצעי צריך לעבור שינוי.
"היה ברור שבמבנה הארגוני הנוכחי יש צווארי בקבוק במספר מקומות ושצריך לעשות מהלך פרואקטיבי, כלומר לנקוט פעולה בלי לחכות לכשלון", מסבירה מירב צור, יועצת ארגונית ואחת מאלו שליוו את התהליך מהרגעים הראשונים. "למפקד חיל־האוויר היה חזון ועיקר התהליך היה לקחת את החזון, לאפשר לו לקרום עור וגידים ולהפוך אותו למשהו ממשי ומעשי שיכול להתחיל לעבוד באפקטיביות מבצעית מהרגע הראשון".
לאחר עבודת מחקר הוקמה מנהלת להקמת המטה המבצעי תחת השם "פרויקט מטה מנצח", בראשה עמד אל"ם נמרוד, לשעבר מפקד יחידת השליטה של חיל־האוויר. "עם פתיחת המנהלת בקיץ 2013 נוצר אתגר גדול: להתחיל את תהליך המימוש. אין תוכנית עבודה או מועד סיום מדויק, התהליכים עדיין לא מגובשים והאנשים עוד לא רתומים, אין מתכון והיה קשה לדעת ממה בכלל להתחיל", מספר אל"ם נמרוד.
מתוך תהליך כתיבת המתכון לשינוי עלה כי יש להקים צוותי עבודה מוסדרים שיעסקו באופן רוחבי ברבדים השונים של התהליך וכך הוקמו 17 צוותים ובתוכם "צוות אדום", שהחלו לעבוד לקראת תאריך פתיחת המטה החדש שנקבע ל־27 ביולי 2014.
"נקודת המפנה הייתה הקמת הצוותים. שם התהליך התחיל להאיץ בכיוונים רבים ובתחומים רבים. הבנו שהדרך היחידה להטמיע את השינוי ולשכנע את האנשים, היא לתת להם אחריות לתחום מסוים ולא לגיד להם מה לעשות. משם השמיים הם הגבול". מתאר אל"ם נמרוד. "השינוי אינו מסמך מכונן של פקודה שמגדירה את המבנה והתהליכים. זה משהו הרבה יותר דינמי, תהליכי, נושם ומתפתח. נדרש לנהל כל הזמן את המתחים בין הרצון לקבע תצורה ולהגדיר נהלים לבין למידה שוטפת של איך נכון שזה יקרה".

מבצעי־אוויר, נעים להכיר
הביטוי הבולט ביותר של הקונספט החדש הוא פתיחת להק מבצעי־אוויר בראשו עומד תא"ל תומר בר, מפקד בסיס תל־נוף לשעבר, המנהל את תהליכי ההפעלה המבצעית מתחילתם ועד סופם.
"עד לאחרונה, רמ"ח מבצעים היה מפעיל הכוח ולא היה אחראי על תחום המודיעין וגם לא על תחום השליטה", מסביר תא"ל נורקין. "מעתה יהיה פה תא"ל שמסתכל מקצה לקצה ותחת כנפיו תהיינה כל פעולות חיל־האוויר כשהוא אמור להוציא תוכנית אווירית מבצעית טובה יותר. רמ"א (ראש להק מבצעי אוויר) יהיה אמון על המטה המבצעי כולו ובמובן מסוים אפשר להגיד שהוא אחראי על כל 'המפעל' הזה שנקרא ההפעלה המבצעית של חיל־האוויר. יש אותו אחד שמסתכל על 'המפעל' ומוודא שכל התהליכים בו עובדים, שהסל"ד של המכונות הוא הסל"ד המתאים ללחימה ושמה שיוצא בקצה לטייסות, זה מה שנדרש".
הלהק כולל שלוש מחלקות הפעלה מבצעית: מחלקת התקפה, מחלקת הגנ"א ואיסוף ומחלקת השתתפות.
"מפקד חיל־האוויר בחר בשלושת המאמצים המרכזיים שלו. כל רמ"ח מסוגל בעצם להיות ממוקד ולהתמחות במשימות של מחלקתו בצורה הרבה יותר טובה מבעבר. הוא יכול לרדת לרזולוציה עמוקה הרבה יותר ולהשאיר טביעת אצבע עמוקה הרבה יותר ברמת התוצרים שיהיו הרבה יותר בשלים והרבה יותר איכותיים ממה שהיו בעבר. זו קפיצת מדרגה בעולם התכנון". מסבירה מירב, "אין כוונה שרמ"א יהיה רמ"ח מבצעים הבא. ההבדל ביניהם הוא הרובד של העיסוק וזה פותר למעשה את צוואר הבקבוק בשולחן מפקד חיל־האוויר. הדברים כבר מגיעים בשלים יותר עם היכולת להגיד איפה נדרש לקבל החלטות פיקודיות. זה מפנה את מח"א להוביל את הרובד האסטרטגי ואת השיח מול המטכ"ל, במקום לעסוק בסנכרון".
"התהליכים המבצעיים בחלקם לא משתנים כלל. תחום השליטה ויסודות התכנון אינם משתנים", מוסיף אל"ם נמרוד. "מה שמשתנה הם הממשקים והסנכרון בין הגופים השונים והאתגר הוא גם לבצע את הממשקים הללו באופן נכון כך שהפיצול של מחלקת מבצעים יביא ליכולות גבוהות יותר".

קטר של רכבת
ההשלכה הראשונה והברורה ביותר של השינוי הארגוני במטה היא הגדלת כוח האדם. אם במבנה הקודם היה קצין אחד אחראי על מספר משימות, המטרה היא שכעת יהיה כל קצין מומחה ומרוכז כולו במשימה ספציפית.
"מילת המפתח כאן היא עלייה משמעותית בהתמחות שתביא לעלייה משמעותית באיכות התכנון והביצוע. המטה אמור להביא איכות וכמות בסדרי גודל משמעותיים יותר מבעבר", מסבירה מירב.
שיפור נוסף הם צוותי הלוחם. מדובר בצוותים משימתיים המתכנסים בשעת לחימה וכל אחד מהם מתמחה באחת ממשימות הליבה של חיל־האוויר.
"כל צוות אמור לפצח את הרעיון של 'איך לנצח את המשימה'. עד עכשיו, בכל מקום זה היה שונה. אחד חשב שצריך לעשות דברים בצורה כזו ואחד חשב שהסמכויות הן כאלה. הבנו שיש בזה פוטנציאל ורק צריך להסדיר את הסמכויות של הצוות וגם להסדיר מבנה ארגוני שתומך אותו", מתארת מירב. "בנינו את הצוותים כך שיש אנשים מכל אחד מהמקומות הדרושים עבור הצוות המסוים הזה באופן מובנה: ממודיעין, תכנון וגם שליטה. כך הצוות הופך לישות אורגנית בשגרה ובחירום".
"אנחנו מאמינים בעקרון של גוף מבצעי שמוביל משימה. קטר של רכבת שהקרונות שלה הם קרונות המודיעין, התכנון, השליטה והתחקור", מסביר תא"ל נורקין. "זה קונספט שבא חזק מאוד לידי ביטוי במבנה החדש של המטה שהענפים שלו הם ענפים משימתיים. כל ענף מוביל משימה ואמור להפוך את החיל למקצועי יותר בלחימה במשימה הזו וגם, בסופו של יום, להפעיל את המשימה ולתכנן ולשלוט באמצעים השונים שיש במשימות הללו".
שינוי נוסף הוא הקמתה של מחלקת הגנ"א המרכזת אל כל אמצעי ההגנה האווירית מכל המערכים והשיטות. "מסתכלים על התמונה השלמה של כל השכבות האוויריות מול כל האיומים, מתוך הנחה שהגנה אווירית היא הגנה אווירית אינטגרטיבית", אומרת מירב. "המהלך הזה הוא אחד הדברים שיש להם השלכה לאומית ארוכת טווח על היכולות של מדינת ישראל והכלים שיש בה והגמישות המדינית שתהיה לה כתוצאה מזה, בין אם זה בהגנה ובין אם זה בהספקי תקיפה. מכת האש שחיל־האוויר מסוגל להנחית היא משהו שמשנה תנאי מלחמה עבור מדינה".
מלבד המשמעות הרבה שמביא השינוי לתהליך המבצעי, יושפע גם עולם ההדרכה של חיל־האוויר מהתהליך. "בעצם ההקמה, מיקדו את רמ"א בעולם ההפעלה המבצעית, מה שיאפשר לרל"א להתמקד בהדרכה ובאימונים. זו הזדמנות להשקיע במוכנות ולקפיצת מדרגה ענקית באימונים ובהדרכה של חיל־האוויר".
"התוצאה הסופית היא שחיל־האוויר יהיה חזק יותר, יפעל באפקטיביות גבוהה יותר וביעילות גבוהה יותר", אומר תא"ל נורקין. "החיל יתאים עצמו מהר יותר לשינויים בזירה המבצעית ובסופו של דבר ימלא את משימותיו ואת ייעודו בצורה טובה יותר".

במבחן המציאות
אחד הדגשים המרכזיים בתהליך השינוי היה מוכנותו של המטה החדש לפעילות מבצעית החל מרגע ההקמה, משום שחיל־האוויר לא יכול להרשות לעצמו לדומם את המטה המבצעי שלו ולו לרגע.
"מלחמה יכולה לפרוץ כל יום ולכן האנשים שעובדים על המטה החדש עושים את זה תוך כדי ביצוע תפקידם השוטף במטה המבצעי ותוך מתן עדיפות לפעילות המבצעית. אנחנו צריכים להביא את המטה המבצעי בקיץ לכשירות מבצעית מספקת, כזו שמאפשרת לחיל־האוויר לבצע את כל המשימות שלו בצורה טובה ולנצח במלחמה מהיום הראשון. אין פה תקופת נסיון והמבחן הוא מהיום הראשון ומהדקה הראשונה", מסביר אל"ם נמרוד. "זה אתגר, כי לא הייתה לנו אפשרות לסגור ענף מסוים או מחלקה לתקופת בנייה. מי שעשה את השינוי במטה המבצעי הם ממלאי התפקידים הנוכחיים, אנשי המטה המבצעי במבנהו הקודם. אפשר להגיד שהם נשאו בנטל וגם קיבלו זכות להקים משהו חדש".
ימים ספורים לפני תאריך הפתיחה של המטה המבצעי החדש החל מבצע "צוק איתן" שדרש את מלוא תשומת הלב מאנשי מחלקת מבצעים.
"צוק איתן חיזק מאוד את התחושה שלי שאנחנו עושים מהלך נכון. זה לא מהלך נטול סיכונים אבל הוא נכון. ראשית, הוא מאפשר התקדמות לרמת מקצוענות גבוהה יותר בכל אחת מהמשימות, מאפשר סנכרון טוב יותר בין התהליך המודיעיני לתהליך המבצעי בהיבט התכנון, בתהליך השליטה וסגירת המעגל ותהליך התחקור. כשזה קורה תחת המעטפת של מטה מבצעי אחד, הדברים האלה אמורים להיות סגורים יותר וה'צנרת' אמורה פחות לדלוף", אומר תא"ל נורקין. "במהלך המבצע החלטנו לעבור לעבודה מלאה במטה המבצעי החדש. החלטנו שתהליך ההכנה שביצענו ועצם זה שאנשים כבר נמצאים פה בחפיפה ומשתלבים תוך כדי לחימה בפועל במשימותיהם, מאפשר לנו לקחת את הסיכון ולבצע את המהלך. ימים יגידו אם זה היה נכון או לא. מה שנותן לי בטחון רב היא איכות האנשים, רמת המקצוענות והיכולת שלהם להתחבר בצורה אחת ומסונכרנת למען מטרה".
"סיימנו את תהליך ההיערכות להקמה ואנחנו רק בתחילת הדרך של ההקמה בפועל של המבנה הארגוני החדש. אני מאמין מאוד בתהליך וחושב שנכון לבחון את פירותיו רק בחלוף שנים", מסכם אל"ם נמרוד, "אני מאמין שבמבחן האמיתי, שהיא הפעילות המבצעית, יצדיק המטה המבצעי במתכונת החדשה את מה שהושקע בו".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

הגנה משותפת

במשך כמה ימים התאמנו כוחות הגנה אקטיבית ישראלים ואמריקאים על תרחישי מלחמה שונים. הם יירטו, שיתפו פעולה וכמעט לא ישנו תוך שהם מתרגלים מלחמה בה משוגרים לעבר ישראל מטחי טילים רבים. בסופו של דבר גילו כולם שכאשר עובדים יחד, אפשר להשיג (וליירט) מטרות גדולות

הלביאים באים

על רקע שאון הקרב של מבצע "צוק איתן" נחתו בתחילת חודש יולי מטוסי ה"לביא" (M-346) הראשונים בבסיס חצרים. בואו להכיר את מטוסי ההדרכה המשוכללים שיכניסו רוח חדשה למערך הדרכת טייסי ונווטי הקרב