בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 219 01/11/14
מסק"ר בקרב היבשה
כלכלת לחימה
קרבות אוויר

כתבות

תנופת בנייה

גם כאשר מתכוננים למלחמה ומכינים כלי–טיס, ציוד ותורות לחימה מתברר שעם פרוץ הקרבות צריך עוד והרבה. אנשי בניין הכוח בחיל–האוויר העלו הילוך בעת מבצע "צוק איתן" והכניסו ללחימה מטוס חדש, תורות לחימה מעודכנות, יכולות איסוף מודיעין, חימוש יעודי ובעיקר המשיכו לשפר ולענות על צרכים מבצעיים

נועה פניגשטיין | צילום: ארכיון הבטאון

סביב שולחן הדיונים בלשכתו של ראש מטה חיל־האוויר יושבים כ־40 אנשים. מבצע "צוק איתן" בעיצומו, מטוסי ומסוקי הקרב של חיל־האוויר תוקפים מאות מטרות מסביב לשעון, פלטפורמות המודיעין אוספות כמות מידע עצומה ומערכות ההגנה האווירית מיירטות רקטות ביום ובלילה.
אבל כאן, סביב השולחן, כשברקע רועמות סוללות "כיפת ברזל" והפצצות פוגעות ביעדיהן, יושבים אנשי המבצעים עם אנשי בניין הכוח ולהק ציוד ולכולם מטרה אחת: למצוא את הדרך להגדיל ולהעצים את כוחו של החיל במערכה.
"התפיסה בעבר הייתה כי בעת לחימה, הכלים שהכנת הם אלו בהם תשתמש", מספר אל"ם א', ראש מחלקת אמל"ח (אמצעי לחימה). "היום אנחנו לא מסתפקים בזה. עם השנים למדנו להביא יכולות לשדה הקרב בימים ספורים".
ואכן, במהלך מבצע "צוק איתן" הוסיפו אנשי בניין הכוח, המתכננים מלהק הרמ"ט והמממשים מלצ"ד (להק ציוד) מאות יכולות מבצעיות חדשות לחיל־האוויר: החל בכלי־טיס וסוללות "כיפת ברזל" ועד למערכות מחשוב ותקשורת בעיקר משום שהמערכה הממושכת התאפיינה בתפניות בלתי צפויות ודרשה מהחיל התאמות וגמישות בזירה.
"כל לחימה, לא משנה עד כמה תתכונן אליה, מביאה צרכים שאתה לא יכול לצפות", מדגיש תא"ל רן בשביץ, רלצ"ד. "היכולת להגיב מהר ולשפר את עצמנו תוך כדי לחימה, היא יכולת אסטרטגית מהייחודיות ביותר שבחיל־האוויר".

מודיעין, כאן ועכשיו
שעון הלחימה של בניין הכוח במבצע "צוק איתן" פעל שעות נוספות. בכל יומיים נערך דיון אצל הרמ"ט בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים, במטרה להחליט אילו פרויקטים הם החשובים ביותר, כיצד יש להשקיע בהם ומה הן הדרכים הנכונות לעשות זאת.
האפשרות להוסיף יכולות חדשות, או לשפר את הקיימות, אינה טריוויאלית. אנשי בניין הכוח עבדו לילות כימים כדי להאיץ לימים ספורים תהליכים שבמקור תוכננו להתרחש על־פני חודשים. אחד מהנושאים "הבוערים" במערכה היה אספקת מודיעין בזמן הקצר ביותר, בכדי ליצור מטרות מדויקות ולדעת מה קורה בזירה בכל שלב של הלחימה.
על המשימה היו אמונים מטוסי החוזי של חיל־האוויר, שטסו מעל שמי רצועת עזה ובחנו כל נקודה כדי לייצר אחיזת שטח מקסימלית לצה"ל. אמנם בשגרה מבצעים מטוסי המודיעין מאות שעות טיסה למטרות חוזי, אך במהלך המבצע חודדו ונוספו יכולות צילום רבות שהגדילו את כמות המידע המודיעיני שנאסף מן האוויר בעשרות מונים ואפשרו את העברתו בזמן הקצר ביותר.
"איסוף המודיעין היה צורך מבצעי חזק מאוד במערכה הזו, על־מנת לייצר את מטרות התקיפה", מסביר רלצ"ד. "לכן הבאנו במהלך הלחימה מערכות מודיעין חדשות לחיל־האוויר והעצמנו יכולות קיימות כדי להזרים מודיעין איכותי יותר".
היכולת לספק מודיעין בזמן אמת הפכה לאחת המטרות המרכזיות של גופי המודיעין והגופים המבצעיים. כך, למשל, נעשה שימוש במטע"ד (מטען ייעודי) צילום המורכב על־גבי כטב"ם (כלי־טיס בלתי מאויש) "הרמס 450" בעל יכולת לשלוח את התמונות שצילם לקרקע, בעודו ממשיך את פעילותו האווירית.
"בשגרה, המערכת הייתה יוצאת למשימות צילום ארוכות ופורקת את המידע שאספה רק אחרי הנחיתה. במהלך הלחימה צריך היה לעבד מידע במהירות האפשרית", מסביר סגן ברק, ממדור מודיעין חזותי במחלקת אמל"ח. "הבנו שמודיעין בזמן אמת הוא מצרך חשוב והכרחי. בזמן קצר מאוד מימשנו את היכולת וכבר בהפעלה הראשונה של המטע"ד הספיקו לתקוף מטרות על־פי המידע שהוא סיפק, עוד לפני שהוא נחת".
שיפור מערכת זו היא רק דוגמה אחת מתוך פתרונות רבים אשר מומשו בלחימה והביאו יכולות מודיעיניות גבוהות מאוד לחיל־האוויר מתוך הבנה שלא מסתפקים ביכולות הקיימות אלא משתנים בהתאם לאיומי הזירה ברגע האמת. חיישנים רבים נוספים נכנסו לשימוש בסיוע התעשיות הבטחוניות והעניקו לצה"ל, באמצעות יכולות צילום גבוהות מאוד, אחיזת שטח בגזרות הלחימה.
"מספיק שמישהו במחלקת המבצעים העלה צורך ותוך כמה ימים ענינו עליו, לעיתים מהר משציפינו", מספר סגן ברק. "זה מראה שאם יש צורך חזק, הכל אפשרי. בדיעבד, מדהים לראות את התכולות שהבאנו בזמן כה קצר".

"האגרוף שלנו"
במשך יותר משבעה שבועות המבצע, תקפו מטוסי ומסוקי הקרב מעל 5,000 מטרות ברצועת עזה ולמעשה, אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בהם עסקו אנשי בניין הכוח היה בחינת השימוש בחימוש, לצד האצה וחתימה על עסקאות רכש חדשות במהלך הלחימה. "בשורה התחתונה, החימוש הוא האגרוף שלנו", פוסק רס"ן עופר, ראש מדור חימוש במחלקת אמל"ח. "תוך כדי הלחימה הבנו שאנחנו צריכים לנהל את מלאי החימוש, להשתמש בו בצורה הנכונה והיעילה ביותר ולתחקר את ביצועיו בזמן אמת ובצורה זריזה".
בהובלת מחלקת אמל"ח ומחלקת חימוש בלצ"ד בוצעו עשרות ניסויי חימוש בזמן הלחימה כדי לתת פתרונות מהאוויר לאתגרים שהציב האויב כשתוך כדי הניסויים נבחנו כלי הנשק ושיטות התקיפה של החיל.
"המערכה בעזה מתאפיינת בלחימה אורבנית", מדגים רס"ן עופר. "לכן עשינו התאמות של חימוש לטובת העניין הזה. בדקנו אמצעי לחימה שלא מיועדים לשימוש במתאר עזה, אבל הבנו שהיכולות שלהם דווקא מתאימות ללחימה הנוכחית, ביצענו באמצעותם משימות רבות כדי להקטין את הנזק הסביבתי ולדייק בפגיעה".
זו רק דוגמא אחת לשינויים רבים בשיטות הלחימה האווירית. במהלך הלחימה בוצעו ניסויים רבים נוספים כדי לייעל את משימות התקיפה, החל מבדיקת המטוסים המועדפים לכל משימה ועד לזווית בה יטילו את החימוש.
"בדקנו והתאמנו לאיומים חדשים, תוך כדי המבצע, גם מודלים עליהם אנחנו מתאמנים באופן שוטף בשגרה", מספר רס"ן עופר. "במערכה הזו הוטל מספר חסר תקדים בהיקפו של פצצות מדויקות ומתקדמות".

הכוכב שהמריא
גם במבצע הזה הכניס חיל־האוויר כלי־טיס לפעילות מבצעית בעת לחימה. כטב"ם "כוכב" (הרמס 900) המריא לפעילות המבצעית הראשונה שלו במהלך מבצע "צוק איתן", כתשעה חודשים לפני התכנון. במהלך הלחימה ביצע "כוכב" מאות שעות טיסה ולקח חלק פעיל ומשמעותי בנטל משימות מערך הכטב"ם שהיווה ציר פעילות מרכזי.
"במהלך מבצע 'שובו אחים' השתתפו מטוסי 'הרמס 450' במשימת החיפוש באופן אינטנסיבי מאוד. כשהחל 'צוק איתן' ידענו שמערך הכטב"ם יהיה עמוס בפעילות", מספר רס"ן עמית, קצין פרויקט "כוכב" במחלקת אמל"ח.
מיד בפתיחת המבצע החליטו אנשי בניין הכוח בלהק הרמ"ט ובלהק הציוד, יחד עם הגורמים המבצעיים להביא את הכטב"ם למצב בו יוכל להשתתף בלחימה בזמן הקצר ביותר. עד שלב זה ביצע "כוכב" 70 אחוז מניסויי המפתח שלו.
"באותו יום התקבצנו והחלטנו אילו ניסויים אנו חייבים לעשות כדי לאפשר לכלי לטוס מחר בעזה. במקביל ציידנו את המערך במערכות מבצעיות נלוות, דאגנו לחיבור לתאי השליטה ולהכנת קרונות המפעילים. בסופו של דבר, תוך יממה, הצלחנו לתת ל'כוכב' תקניות זמנית".
למעשה, תוך יממה הצליחו אנשי לצ"ד יחד עם אנשי אמל"ח לייצר תקניות לכלי־הטיס בצורה בטוחה, לנתח, לבדוק ולאשר בשטח את המטוס לביצוע היקף המשימות שהוגדרו לו והבסיס ממנו הופעל הצליח לקלוט אותו במהירות כמעט בלתי נתפסת.
"פלטפורמה, שלא ביצעה אף פעילות מבצעית קודמת בחיל־האוויר, הוטסה על ידי מפעילים שלא הטיסו אותה בעבר וביצעה את משימותיה ביותר מ־95 אחוזי הצלחה", מספר רס"ן עמית. "ברמה הפרקטית נתנו למפעילי הכוח עוד כלי. היכולת לבצע בניין כוח משמעותי כל־כך תוך שהחיל עסוק בלחימה אינטנסיבית במקביל, מראה יותר מהכל עד כמה ניתן לזקק תהליכים ביעילות ולעשות סדר עדיפויות נכון כך שהאנרגיות והמשאבים מצליחים גם להפעיל וגם לבנות".
היכולת לתכנן, לבצע ולהפעיל פרויקטים בזמן כה קצר, באיכות גבוהה ובאופן יחסי בצורה עצמאית, העניקה לחיל־האוויר ולצה"ל את האפשרות להתאים עצמם לכל מצב ואיום. "היכולת של חיל־האוויר לסנכרן ולערוך סדר עדיפויות לצרכים שלו היא מדהימה. יש בחיל־האוויר כוח הנדסי בלתי נתפס, שמאפשר לו ליצור יכולות כמעט מאפס", מבהיר אל"ם א' ותא"ל בשביץ מוסיף: "אחת המסקנות הבולטות היא שכדי לתת מענה בסדר גודל כזה בלחימה, שני המרכיבים החשובים הם ידע מקצועי ויכולת להיות עצמאי. אם יש לך ידע הנדסי גבוה והיכרות עם המערכות יחד עם היכולת לשנות בעצמך, אתה יכול להביא פתרון כמעט לכל צורך שעולה, בצורה עצמאית ובמהירות".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

שותפים מלאים

מזה שנים שחיל–האוויר הולך והופך מכוח מסייע בקרב היבשה לשותף חשוב, אפילו שותף מלא. אחת הפלטפורמות העיקריות שלוקחת חלק מהותי בהשתתפות בקרב היבשה היא מסוק הקרב. אז איך זה עובד באמת? כמה מאנשי המערך מסבירים את היתרונות והדילמות של משימת ההשתתפות

יהלום הולם

שנים ארוכות הם חיכו להזדמנות והיא הגיעה. לאחר יותר משני עשורים בשירות חיל–האוויר במהלכם לא הופעלו כמעט, מוצאים עצמם אנשי מערך "יהלום" (פטריוט) עסוקים ביותר במהלך החודשים האחרונים. כעת הם מספרים על היירוטים המוצלחים בגזרות הפעולה השונות ועל האתגר הגדול: להישאר דרוכים בכל רגע