בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 219 01/11/14
מסק"ר בקרב היבשה
כלכלת לחימה
קרבות אוויר

כתבות

לא במחיר מבצע

חימוש, שעות טיסה, שעות עבודה, חלפים ודלק, הם רק חלק ממה שהופך את פעילותו המבצעית של חיל–האוויר לעסק יקר ובעת לחימה זה גם מגיע למיליארדים. מחלקת התקציבים של חיל–האוויר עובדת בשגרה, בחירום ובחזרה לכשירות לאחר המבצע כדי לאפשר לחיל–האוויר לפעול במלוא עוצמתו

נועה פניגשטיין

מלחמות אינן זולות: במבצע "צוק איתן", למשל, תוקצב חיל־האוויר בהיקף של מעל שלושה מיליארד שקלים, סכום בלתי מבוטל, אך כאמור ההפעלה המבצעית נדרשת כאן ועכשיו. בזמן חירום עומד הצורך בפעילות מבצעית רצופה אל מול כמות המשאבים בצורה בולטת מתמיד, אך כיצד מספקים את הצורך?
"היעד שלנו הוא שמגבלות תקציביות לא ישפיעו על הפעילות המבצעית", מבהיר אל"ם אלון, ראש מת"ב (מחלקת תקציבים) בחיל־האוויר. "בשגרה אנחנו מסתכלים על מגבלת המקורות ומתכננים לפיה את תכנית העבודה שלנו כשהשיקול התקציבי בלתי נפרד מהפעילות השוטפת. בלחימה החשיבה מתהפכת: אנחנו רוצים לאפשר את מיצוי הפוטנציאל המבצעי של הזרוע ועושים הכל כדי להגיע לכך".

היערכות תחילה
לחימה תביא עימה חוסר וודאות וכל מערכה, תקופת לחימה או מתאר חירום יוצרים קשיים מסוימים ודורשים תגובה שלעיתים לא ניתן לצפות מראש. כדי לאפשר יכולת תגובה לכל משימה, עובדים אנשי התקציבים חודשים ושנים מראש כדי שברגע האמת לא יהווה התקציב צוואר בקבוק.
"אנחנו מאמינים שהצבא צריך להיות עסוק במלחמה או בהתכוננות אליה", מדגיש אל"ם אלון. "לכן הסיפור של כלכלה במלחמה מתחיל בהיערכות. יש דברים שגם הרבה מאוד כסף לא יכול להביא במהלך הלחימה עצמה".
ההיערכות מתבטאת בטוויית "רשת בטחון" שמתרכזת בעיקר בדאגה מבעוד מועד להצטיידות החיל לקראת המצבים הקיצוניים ביותר. "אחד הלקחים המרכזיים שצפו ועלו ממלחמות ומבצעים קודמים הוא החשיבות של 'אורך הנשימה'. אנחנו שואפים להגיע למצב בו יש לנו דרך להגיב לכל תרחיש ובכל זמן", מספר אל"ם אלון.
"המקלות בגלגלים" עלולים להיווצר כתוצאה מכמה גורמים וביניהם מלאי החימוש ומלאי החלפים. "בשנים האחרונות הבנו שנכון לייצר תהליך רב־שנתי של עסקאות חימוש ובשלוש השנים האחרונות אנחנו עסוקים מאוד ברכש של אמצעי לחימה מכל הסוגים, לצד שדרוג עסקאות האחזקה והחלפים עם התעשיות".
דוגמה בולטת היא עסקה רחבת היקף שנחתמה לפני כשנה וחצי לרכישת אלפי פצצות כבדות המורכבות משלושה חלקים: המרעום, ערכת ההנחיה והפצצה עצמה, שאותם ניתן לרכוש בחו"ל, להביא בעת לחימה במטוסים וכך לוודא שהמלאי אינו מתרוקן. בעקבות חתימת העסקה, מגיעות כל העת אלפי פצצות לחיל־האוויר כדי לשמור על מאזן חיובי בכל עת.
"עסקאות מהסוג הזה מוכיחות את עצמן והוכיחו עצמן גם במבצע 'צוק איתן'. חיל־האוויר נהנה מאורך נשימה מרשים במהלך הלחימה הממושכת הזו", מספר אל"ם אלון. "אין דרך לדעת מה יקרה במערכה הבאה אבל אנחנו מספקים אפשרות למתכנן המבצעי לטוס הרבה ולהטיל חימוש כפי שנדרש וזה אחד מהדברים שמאפשרים לחיל־האוויר לפעול בכל עת".

לתקצב, לתמחר, לפקח
למרות הנאמר, האם בכל זאת יש מקום לחשיבה כלכלית במהלך לחימה? "המטרה שלנו היא לאפשר את הפעילות ללא מגבלות משאבים אך בסופו של דבר, הם מוגבלים. חלק בלתי נפרד מהעבודה הוא תמחור נכון של הלחימה בזמן אמת וקבלת תקציב חיצוני", מבאר אל"ם אלון. יחד עם "שאיבה מהבאר הקיימת" והסטת תכנית העבודה לתכנית לחימה, מוזרמים לחיל־האוויר בזמן חירום תקציבים נוספים מהמטכ"ל ומתקציב הבטחון.
"במהלך 'צוק איתן' תוקצב חיל־אוויר במיליארדים. היקף הפעילות המבצעית של החיל היה נרחב ודרש כסף רב בדמות שעות טיסה, רכש ודלק. אלו הן הוצאות שתקציב החיל לבדו לא יכול לספוג", הוא מסביר. "לראשונה השתתפה מת"ב במפגשים עם החשבת הכללית של משרד האוצר לקראת סוף המבצע, תהליך שמטרתו הייתה בדיקת הוצאות הלחימה. בסופו של דבר, התקציב שהצגנו ותמחור העלויות אושרו כלשונם".
במהלך המבצע בוצעה במת"ב וביחידות נוספות בחיל־האוויר עבודה שנגעה לשיפור והרחבת היכולות עצמן.
"בניין הכוח בלחימה זו דוגמא לתכליתיות, להבנת הצורך המבצעי ויצירת סדרי עדיפויות נכונים. זה בהחלט היה המקום לסייע בהאצת התהליכים", מסביר אל"ם אלון. "יחד עם זאת ותוך כדי, אנחנו מנהלים על כל התהליך בקרה משמעותית. אנחנו רוצים לראות שאנחנו לא מתמחרים ומזרימים תקציבים ללא סיבה. מציאת האיזון בין מבצעי לכלכלי בלחימה טמון בתעדוף. אתה צריך להבין איפה המגבלות שלך ולטפל בדברים הנכונים תוך שאתה עושה לעצמך תהליך של בקרה כל הזמן: האם אתה מסוגל לאפשר לחיל־האוויר להתנהל בקצב ואם לא, למה?".

עלות למען תועלת
היחידות המבצעיות בחיל־האוויר פעלו מהרגע הראשון של מבצע "צוק איתן" וגם מבחינתה של מת"ב הייתה התוכנית התקציבית מוכנה מבעוד מועד, כך שהעלות העיקרית בלחימה הייתה חימוש חדש, חלפים ושעות טיסה. אחוז ההוצאות הצדדיות היה קטן במיוחד.
"גם בשגרה, חיל־האוויר הוא גוף שמאורגן טוב מאוד ללחימה. במבצע עבדנו יותר שעות וכוח האדם גדל, אך בסך הכול לא היה שינוי גדול בהתנהלות השוטפת שלנו", מסביר ראש מת"ב. "בהיערכות היומיומית שלו, החיל מתאים ללחימה והוא אינו צריך להקים תשתיות מיוחדות כדי להילחם. אפשר לראות שרוב התקציב הלך לנגזרות הישירות של הלחימה עצמה".
עם תחילת המבצע האיצו גופי בניין הכוח של החיל יחד עם מת"ב עסקאות רבות שהיו מתוכננות לחודשים הקרובים. "כבר ביום השלישי של הלחימה פתחנו עסקת חלפים נצורה, עסקה גדולה מאוד בהיקף של מיליוני דולרים", מגלה אל"ם אלון. "זה לא שבאותו רגע היינו צריכים אבל התכוננו לתרחיש הרחוק ביותר שיכולנו לדמיין בגזרה. היצרנים שאלו - מה אם עוד שבוע זה יגמר? בהחלט, במצב של אי־וודאות, צריך לשאול את עצמך כל הזמן שאלות קשות, להחליט החלטה שקולה ולפעמים גם לקחת סיכון".

האתגר הבא כבר כאן
במת"ב יודעים שהיום שאחרי מבצע "צוק איתן" הוא היום שלפני המערכה הבאה. תהליכי התחקירים לאחר הלחימה בעיצומם והראש כבר מופנה קדימה.
"התקציב לא היווה צוואר בקבוק במהלך מבצע 'צוק איתן' אבל בעודנו אומרים זאת, אנחנו בוחנים את התהליכים לעומק ושואפים להשתפר", אומר אל"ם אלון. "כבר עכשיו אנחנו רואים שאת מה שעשינו, בעיקר בתחום החימוש, אנחנו רוצים להרחיב. אנחנו מכוונים את עצמנו למלחמה משמעותית יותר, עם יותר חימוש וגם יקרה יותר".
עם כל העיסוק האינטנסיבי בלחימה ברצועת עזה, המשיכו אנשי מת"ב לעסוק במשימותיה השוטפות של היחידה: עסקאות ההתעצמות ותקצוב שנת 2015.
"יש תהליכים גדולים מאוד שמתרחשים בחיל ולמרות הלחימה, שנת 2015 לא תאחר לבוא ואנחנו נדרשים לטפל במשרעת הרחבה", מסביר אל"ם אלון. "חיל־האוויר כולו היה אפקטיבי מאוד במבצע והמערך התקציבי תפקד בצורה מצויינת. עכשיו אנחנו עוברים לעבוד על האתגרים הבאים".
כך או כך, בשנים האחרונות ובפרט לאחר המבצע, ברורה מתמיד החשיבות של ההיערכות הכלכלית לחירום, תמחור נכון בלחימה וחשיבה כלכלית בכל עת. עם זאת, ממשיכה עדיין לרחף השאלה: לאיזה תרחיש נדרשת מת"ב להיערך? האם למערכה דומה או שמא למלחמה רחבת היקפים?
"אי־אפשר להיערך לגרוע מכל, כל הזמן", מדגיש ומסכם ראש המחלקה. "אנחנו לא יכולים לקחת את כל תקציב המדינה ולכוון אותו לבטחון, לכן תמיד יהיו מגבלות משאבים וטוב שכך. אנחנו לוקחים הנחות עבודה, מתייחסים לאיום הייחוס וללקחים הקודמים ומרחיבים את היריעה עד כמה שניתן. הדבר המיוחד בחיל־האוויר הוא החיבור שיש בין מערך האחזקה, המטה המבצעי ומחלקות בניין הכוח, חיבור המאפשר תוכנית עבודה המביאה לידי מיצוי מיטבי את כוחו של חיל־האוויר".

לרכישת מנוי לבטאון חיל-האוויר לחץ כאן!

עוד באותו מדור

שתישאר צעיר לנצח

בעוד מחירי כלי–טיס חדשים ממריאים, ממשיך חילֿ–האוויר להפעיל מטוסים ומסוקים בני עשרות שנים בעזרת טכנולוגיה מתקדמת וידע הנדסי מצטבר. איך ממשיכים מטוסים שנקלטו בשנות ה–70 לטוס בשנת 2014 כחדשים לחלוטין? קבלו הצצה אל "סוד הנעורים" שהוא אחד מהגורמים המרכזיים לכוחו של החיל

המגינים

בכל קיץ מגיעים קצינים וקצינות ממערכות ההגנה האווירית השונות לקורס בבית–הספר להגנה אווירית. מדובר בקורס מבוקש ביותר המכשיר אותם לתפקיד מסו"ל (מפקדי סוללה) ובמהלכו הם מעמיקים את ידיעותיהם בנושאי צבא ובטחון, מתמודדים עם האתגרים השונים הצפויים להם בתפקידם ובעיקר לומדים לפקד על חיילים ומערכות