בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 214 26/12/13
גיליון 100 שנות תעופה עברית.
מצורף גיליון ילדים

כתבות

על העמוד

כמעט בלי לשים לב חלפה שנה מאז מבצע "עמוד ענן". אחת המערכות שעבדה סביב השעון בהצלחה בלתי מבוטלת, הייתה מערכת "כיפת ברזל" שביצעה מאות יירוטים. שנה אחרי המבצע ועם עיניים פקוחות אל העתיד, מתארים אנשי מערך ההגנה האווירית את הלקחים והתובנות

נעמי צורף ושיר אהרון ברם

לפני קצת יותר משנה, בשעה 15:50 של יום רביעי 14 בנובמבר 2012, תקף כלי־טיס של חיל־האוויר את מכוניתו של אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של החמא"ס וחיסל אותו. בתוך פחות משעתיים תקפו מטוסי קרב מטרות רבות ברצועת עזה.
כך נפתח מבצע "עמוד ענן" שנועד לחזק את ההרתעה של צה"ל, לפגוע במערך הרקטות של ארגוני הטרור ולהגן על העורף. המבצע שנמשך כשבוע התאפיין במטחי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל בזמן שכלי־הטיס של החיל תקפו ללא הרף מטרות טרור.
עם תחילת המבצע הוצבו ארבע סוללות "כיפת ברזל" בנקודות מפתח ולאורך המבצע כולו פעלו לוחמי מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) על־מנת להגן במהלך כל שעות היממה על תושבי הדרום מפני הרקטות. לוחמי וטכנאי הסוללות יירטו מעל 400 רקטות בזמן המבצע ואף הגיעו להישג מרשים כשהקימו סוללה חדשה מאפס בתוך יממה. שנה חלפה מאז סיומו של המבצע, אך מסתבר כי מערך ההגנה האווירית התקדם כבר הלאה.

צעד לפני האויב
מערכת "כיפת ברזל" הייתה ההפתעה הגדולה ביותר של מבצע "עמוד ענן" והוכיחה את עצמה במאות יירוטים מוצלחים של מטחי הרקטות ששוגרו לעבר שטח ישראל.
"מערכת 'כיפת ברזל' שינתה במידה רבה מאוד את פני המערכה במבצע", פוסק אל"ם צביקה חיימוביץ', מפקד כנף הגנה אקטיבית במערך ההגנה האווירית. "בזכות המערכת ובעיקר בזכות מפעיליה הצלחנו להתמודד עם האיום, לצמצם את הפגיעה בתושבים וברכוש ולאפשר אורך נשימה ומרחב פעולה לתהליכים צבאיים ומדיניים".
ביצועי המערכת סיפקו הגנה לתושבי העורף, אולם לעיתים גרמו גם לתחושות בטחון מופרזות ובעקבותיהן להתנהגות שגויה באזורים המאוימים. "ההגנה אינה מושלמת וחשוב להישמע להוראות פיקוד העורף", מסביר אל"ם חיימוביץ', "בסופו של דבר, האנשים שנפגעו במהלך המבצע הם אלו שלא נשמעו להנחיות ואלה שלא תפסו מחסה בזמן".
המבצע היווה את פרק הלחימה המשמעותי, הארוך והרצוף ביותר של מערכת "כיפת ברזל". עד אז לקחה המערכת חלק בהסלמות בטחוניות שונות בהן יירטה מעל 100 רקטות, אך הנסיון שצברו מפעילי המערכת בעת המבצע הוא שמאפשר למערך ההגנה האווירית להסיק מסקנות רבות וליישם לקחים מאז סיומו.
הקשר ושיתוף הפעולה של המערך עם פיקוד העורף התחזק והפך משמעותי כחלק מתהליכי הפקת הלקחים. בנוסף לכך שולבו מערכות מתקדמות באמצעי הלחימה הקיימים, עודכנו נהלים ונוסחו מחדש פקודות בהתאם למסקנות שהוסקו מהמבצע, חל גידול משמעותי במספר הלוחמים הסדירים המשרתים במערך והוחלט על הקמת גדוד מילואים.
"נכנסנו למבצע ברמת מוכנות וכשירות טובה ויצאנו ממנו מיומנים עוד יותר גם בהפעלת מערכת הנשק והבנתה וגם בהיבט המנטלי של אנשים שצברו נסיון ובטחון", מסביר תא"ל שחר שוחט, מפקד מערך ההגנה האווירית (הגנ"א). "עם זאת, אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. ברור לנו שהצד השני לומד, מנתח ומשפר את יכולותיו ולכן עלינו להתאמץ, לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר ולהישאר צעד אחד לפני האויב".
אל"ם חיימוביץ': "השנה הזו הייתה עמוסה בשינויים כי אנחנו תמיד ממשיכים להתחזק ולגדול, בין השאר בגלל תחרות מתמדת מול הצד שני. צה"ל לא השתמש במבצע אפילו בעשרה אחוז מהיכולות שלו, הכוח העיקרי לא הופעל ואנחנו מסוגלים להרבה יותר".
הוא מספר כי תהליך ההתרחבות והשיפור במערך אינו מסתיים לעולם. "אנו מקפידים על כל אירוע מבצעי ללמידה והסקת מסקנות ואם צריך אז גם חישוב מחדש של הפקודות וההנחיות, חשוב לנו להתאים את עצמנו לזירה המשתנה".

זכרונות חמים
מעבר למשמעות שהייתה למבצע מבחינת הבנת היכולות של מערכות הנשק, בעיקר "כיפת ברזל" והסקת מסקנות לגבי תפעולן העתידי, הוא היווה גם אירוע מכונן עבור אנשי המערך: לוחמים, טכנאים ומפקדים.
"האסימון נפל מבחינתי כבר במטח הפתיחה של המבצע שהורכב מעשרות רקטות 'גראד' המשוגרות לעבר באר שבע", נזכר אל"ם חיימוביץ'. "דיברתי עם מפקד יחידת 'כיפת ברזל' ואמרתי לו שזו לא הסלמה רגילה ומוכרת. הבנתי שנצטרך לעבוד לאורך זמן ותחת אש".
אחד מהרגעים הזכורים מהמבצע היה היירוט מעל גוש דן ביום הרביעי של המבצע. הייתה זו הפעם הראשונה בה כמעט והגיעו רקטות מרצועת עזה לתל אביב.
"היה ברור לי שאנחנו עשויים להתמודד עם איום כזה", נזכר תא"ל שוחט ואכן, אותו היום נפתח בהוראה להציב סוללת "כיפת ברזל" חמישית, כחודשיים מוקדם מהמתוכנן, על־מנת להגן על גוש דן. "יכולתו של המערך להפוך למעשית בזמן כה קצר את ההבנה שיש להקים סוללה, הבנה שנראתה בלתי אפשרית לביצוע באותם הרגעים, היא זו שהדהימה אותי".
תהליך הקמת הסוללה הושלם שעות בודדות בלבד לאחר שהחל וגולת הכותרת הייתה היירוט המוצלח שהתרחש שעה קלה לאחר מכן. מעבר לכך ישנם כוחות קרקעיים מאומנים השומרים ומאבטחים את הסוללה וסביבותיה.
"עוז רוחם ונחישותם של לוחמי המערך ואנשי התעשייה הם אלו שהביאו לתוצאות הנהדרות. אף אחד לא האמין שהסוללה תצליח לקום תוך מספר שעות, לא היו טכנאים ולא היו לוחמים. בזמן קצר התנדבו קצינים במילואים ובלימודים וצוותי בית־הספר והחלה פריסת הקמה מבצעית. כולם, ממפקד הסוללה ועד אחרון החיילים, הבינו שעליהם לקחת אחריות כדי להגן על תושבי המדינה".

היירוט הראשון שלי
סמ"ר דניאל ברון שהיה מיירט באחת הסוללות בזמן המבצע, מזדהה עם תחושת האחריות. במהלך המבצע הוא ביצע יירוט ראשון שנחקק בזכרונו.
"הייתה התרגשות ושמחה גדולה במרכז ניהול היירוטים לאחר שהיירוט הצליח", הוא מספר. "התגייסתי למערך כדי לחוות שירות משמעותי ובאותם הרגעים הבנתי שהצלתי חיים. מישהו ממשיך את שגרת היומיום שלו בזכותי".
זה הוא אחד מתפקידיו העיקריים של המערך: שמירה על שגרת החיים התקינה של התושבים. "החיילים מבינים את החשיבות של מה שהם עושים ביתר קלות, פשוט כי הם רואים את האזור עליו הם מגינים", מסביר רס"ן שי קוגניצקי, מפקד סוללת "כיפת ברזל" שפיקד עליה גם בזמן המבצע. "כך קל יותר להבין את המשמעות של המשימה שלנו ולהפנים את החשיבות של דריכות תמידית".
עבור מפקדי הסוללות המבצע היה מאתגר ורצוף לבטים. "הדילמה העיקרית שלי לכל אורך המבצע הייתה: איפה נוכחותי חשובה ומשמעותית יותר? במרכז השליטה והבקרה או במשגרי המערכת הפזורים בשטח? השתדלתי להגיע פעם ביום למשגרים כדי לחזק את החיילים ולעיתים בזמן הנסיעה היו אזעקות ונקרעתי בין הרצון להיות במרכז ניהול היירוטים לבין החשיבות של נוכחותי כמפקד במשגרים".

רב שכבתית, רב זירתית
השנה שחלפה מאז מבצע "עמוד ענן" היא מהשקטות ביותר בשנים האחרונות אולם לא ניתן להסתמך על כך שהמצב הקיים יישאר בעינו.
"התקופה הנוכחית רגישה מאוד ובעלת פוטנציאל נפיצות גבוה. כל השקט יכול להתהפך בן רגע ולעבור למציאות שונה מאוד", אומר אל"ם חיימוביץ'. "כל הסלמה מתחילה איפה שקודמתה הסתיימה וניתן לראות איך האויב מגדיל את יכולותיו".
כך, באפריל 2011, עת "כיפת ברזל" רשמה לזכותה את היירוט המבצעי הראשון, איימו הרקטות מרצועת עזה על אזורי אשקלון ושדרות. בזמן מבצע "עמוד ענן" הגיעו הרקטות לבאר שבע, אשדוד, ראשון לציון, תל אביב ואף לאזור ירושלים. משיגורים בודדים התקדם החמא"ס למטחים דו־ספרתיים ופוטנציאל האיום גדל בכל הסלמה. מצד שני, על אף ההתקדמות ביכולות האויב, מערך ההגנ"א נמצא תמיד צעד קדימה ומתכונן לכל אפשרות.
"דוגמה טובה למה שאנו עשויים לראות בעתיד ניתן למצוא בשלושה מקרים שאירעו במהלך יולי־אוגוסט־ספטמבר האחרונים: בתחילה שוגרה רקטה לעבר אשקלון, לאחר מכן יירטנו רקטה במרחב אילת ומשם המשכנו ליירוט בצפון", מדגים אל"ם חיימוביץ. "בתוך שלושה חודשים הותקפנו משלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ועזה. מתפתח איום רב־זירתי שוטף איתו נתמודד באמצעות דינמיות ויכולות תגובה מהירה, גם בזמן קצר וללא התרעה מוקדמת".
יכולותיו המתקדמות של מערך ההגנ"א מיועדות לאפשר לו להתמודד עם טילים ורקטות לטווחים שונים בו־זמנית וכל אחת ממערכות ההגנה מסוגלת להתמודד עם איומים שונים. התפיסה הרב־שכבתית מחלקת את הטילים והרקטות על־פי מאפיינים ובהתאם לחלוקה יוחלט האם להגיב באמצעות מערכת "חץ", "יהלום", "כיפת ברזל" וכן הלאה.
"אנו מתכוננים למבצעים ומערכות ממושכים. 'עמוד ענן' היה מבצע ולא מלחמה ואנו בונים ומחמשים את עצמנו למספר ימי לחימה רב ולזירות לחימה רבות בו־זמנית, למערכה בה יקחו חלק מערכות הגנ"א נוספות מעבר ל'כיפת ברזל'", מסכם תא"ל שוחט. "בעתיד נפגוש מספרים גדולים יותר ונצטרך מצד אחד להתאים את יכולות היירוט שלנו לכל איום רלוונטי ומצד שני להשתמש באמצעים באופן אופטימלי שיאפשר לנו מרחב פעולה לאורך כל המערכה".

עוד באותו מדור

הכחול הגדול

איטלקים, יוונים, אמריקאים וישראלים עולים לטוס ביחד. לא, זו לא התחלה של בדיחה: ברוכים הבאים לתרגיל "בלו־פלאג", התרגיל האווירי הגדול ביותר בתולדות חיל־האוויר הישראלי. במשך שבועיים נלחמו צוותי מטוסי קרב מרחבי העולם זה לצד זה במרחב אווירי שמתפרס על פני שני שליש מהמדינה ולמרות שדיברו בשפות רבות, הבינו כולם זה את זה

הצלצול הוא בשבילם

הכשרתם של טייסי ונווטי הקרב בחיל־האוויר היא אחת מהארוכות, המאתגרות והמגוונות בצה"ל וכך, אחרי כמעט חמש שנות לימוד, שינון ובעיקר אימון מסכמים אנשי צוות האוויר שהפכו מבצעיים לאחרונה בבסיס רמת־דוד, את מה שעברו עד כה וגם מביטים כבר אל העתיד