בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 206
גיליון 206 31/08/12
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הנוכחי ניתן יהיה לקרוא כשהגיליון הבא יצא.

לגליון זה מצורף לוח שנה

כתבות

טיסה עם אגוזים

תגיות: שת"פ , כוחות קרקע , שיתוף פעולה , חטיבת גולני , מערך המסוקים

יחידת "אגוז" פועלת במבצעים מורכבים הדורשים לא פעם שיתוף פעולה הדוק עם מערכים שונים בחיל־האוויר, בעיקר מערך מסוקי הסער. בתרגיל יחידתי גדול שנערך לאחרונה בא שיתוף הפעולה לידי ביטוי כאשר מסוקי "יסעור וגם "ינשוף" הטיסו את לוחמי היחידה במשך ימים ולילות. כמה מהמשתתפים מספרים איך הופכים לאחים לנשק

יובל צוק צילום: יונתן זלק

אורחים לא שגרתיים נראו בחודש שחלף בשדות הגובלים בבסיס שרגא הצפוני הסמוך לחוף הים: מסוקי יסעור וינשוף חנו זה לצד זה, מחכים לבלוע אל תוכם את חיילי יחידת אגוז מבסיס האם שלהם ובכך לסמן את יריית הפתיחה של תרגיל יחידתי, אחד הגדולים שנערך לאחרונה.
במרחק כמה עשרות מטרים מהמסוקים ניצבים הלוחמים ואיתם הציוד הכבד. קסדות מעוטרות במצנפות לראשיהם, וסט על החזה וכלי־הנשק האישיים בידיים, זה לצד זה עומדים לוחמים צעירים ביחידה הסדירה ואיתם גם מילואימניקים וותיקים שעזבו לכמה ימים את חברת ההיי־טק, התינוקת החדשה והטיול המתקרב לניו־זילנד.

גינת אגוז
סא"ל ש', מפקד היחידה, פותח את התרגיל בתדריך. הלוחמים מאזינים לו בריכוז ומי שיתבונן בהם בריכוז דומה, יגלה כי כמה מהם לובשים בכלל סרבלים שעליהם כנפי טיס. ההשתתפות בתדריך כשותפים מלאים במשימה הקרבה, מבטאת את המעורבות של חיל־האוויר ואת שיתוף הפעולה ההדוק. פרק ההטסה בתרגיל מדמה העברת כוחות קרקע אל עומק שטח האויב ולמרות שמדובר בתרגיל, נדמה כי כולם מודעים לסכנה המתורגלת.
החושך יורד באיטיות, רומז שהגיעה העת לצאת לדרך. מבעד לקוצים בשדה ניתן לראות צלליות של שיירת מצנפות נעלמות בבטן היסעור וכמה דקות לאחר מכן הוא כבר באוויר. בקרוב ינחת עשרות קילומטרים מכאן, "בשטח אויב", מה שמכניס את הטייסים למצב של דריכות גבוהה.
"הופעלה כמות גדולה של מסוקים במרווחים קצרים. הטייסים יודעים שנחיתה ופריקת הכוחות חייבת להתבצע בזריזות, על־מנת שיוכלו לעזוב במהירות את השטח המאוים. הסכנה למסוקים גדולה פי כמה", אומר רס"ן טל, ראש מדור בט"ש ומשולבים ביחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ) ונציג חיל־האוויר בפיקוד הצפון, שהוביל את התחום האווירי בתרגיל.
מי שלא מעורה ביחסים, עלול לטעות ולחשוב שתפקידו של הטייס מסתיים בהטסת הכוחות. "לאחר פריקת הלוחמים הם ממשיכים בלחימה ולכן, בכל שיתוף פעולה, אנחנו מוודאים שהלוחם מאופס לקראת ההמשך. שהוא יודע לאיזה כיוון פונה האף של המסוק ואיפה הצפון. הוא לומד את השטח מראש אבל כשהוא נוחת, התמונה המוכרת עלולה להתבלבל. זו חובה לבדוק שהוא יודע לאיזה כיוון הוא אמור ללכת", אומר רס"ן עדי, טייס מטייסת "ציפורי המדבר".
חשוב גם לשמור על נחיתה רכה. "הבטיחות חשובה מאוד בתרגילים כאלה. חשוב שלא ישברו רגליים כשהם יוצאים מהמסוק, כי השטחים בצפון בדרך כלל מסולעים, זה לא מגרשי כדורגל. הם צריכים לצאת מהמסוק בצורה בטוחה גם להם וגם למסוק עצמו", מסביר רס"ן עדי.
התרגיל נמשך חמישה ימים אינטנסיביים וקשים בסביבה הררית, במהלכם פגשו הלוחמים עוד כמה נציגים של חיל־האוויר: מסוקי קרב שהעניקו סיוע באש וכטב"ם שהזרים מידע מודיעיני נחוץ וגם מסוקי הסער שבו על־מנת לפנות את הפצועים בקרבות המדומים.

אגוזי מלך
יחידת אגוז הוקמה בשנת 1994 מתוך הצורך ביחידה ייעודית ללוחמה זעירה בחוליות החזבאללה בלבנון.
מאז הנסיגה מלבנון בשנת 2000 הרחיבה היחידה את גזרות פעילותה וניתן לפגוש בלוחמיה גם בגזרות אחרות. היחידה מתמחה בלוחמה קצרת טווח איכותית וחדה והמשימות המורכבות אותן היא מבצעת, מוכיחות שוב ושוב את איכות חייליה.
"חיל־האוויר מסייע רבות ליחידת אגוז. קודם כל בכמות האימונים בהם הוא משתתף לצידה. כמות האימונים שוות ערך לרמת הכשירות של היחידה ולכן עבודת הלוחמים ביחידה עם מסוקים היא ברמה מבצעית גבוהה: העמסה ופריקה מהמסוק, דגשי בטיחות וניואנסים קטנים שעושים את ההבדל", אומר רס"ן טל.
גם עבור הטייסים, עבודה עם כוח של יחידה מובחרת נראת אחרת. "בדרך כלל, בכוח של יחידה כזאת שמורגלת לעבודה עם מסוקים, רמת הבקיאות גבוהה מאוד ולכן אפשר לדבר איתם על דברים שאינם בסיסיים לעבודה של לוחמים ומסוקים", אומר רס"ן טל, שהיה ממתכנני התרגיל. "רצים קדימה. לדוגמה, מדברים איתם על משקלים והם מבינים עד כמה שזה נושא רגיש למסוקים ועונים לעניין".
ואכן ההרגל לשיתוף פעולה מתבטא גם בעומק שלא תמיד רואים בשיתופי פעולה אחרים. "הגענו עם הכוח לרזולוציית שיח גבוהה מאוד. מדברים על מקרים ותגובות אפשריות, ובמקום תשובה כללית הכיוון מצליח להיות פרטני מאוד, למרות שזה לא העולם שלהם", מתפעל רס"ן טל. "מדברים איתם על סוגיות טיסה: הם מודעים לקו המחשבה שלנו ויודעים שכאשר אזור מאוים, עבורנו זה מורכב יותר ומחייב תכנון מדויק של אופן הביצוע".
מדובר כמובן בלוחמים שאין זה התרגיל הראשון שלהם. "הם כבר יודעים איך הכי נכון להתיישב בבטן המסוק, כדי שבטיסה ארוכה לא יירדמו להם הרגליים אם ישבו בצורה לא נוחה, כי הם הרי צריכים לרדת מהמסוק ולהלחם. יש כל מיני דברים קטנים כאלה שנדרשים מכוח מיומן יותר".

דווקא יש שיניים
התרגיל נועד להביא את הסדירים והמילואימניקים של היחידה לכושר גבוה של יכולות קרביות וניכר כי ההפתעות שהכינו להם מתכנני התרגיל אכן דרשו מהם לא מעט, כמו גם מצוותי האוויר.
"התרגיל היה מאתגר עבורי בגלל הדרישות למשימה. טיסה בשטח אויב דורשת ממני להיות ערני יותר לאיומים, לטוס בצורה טקטית יותר, זהירה יותר, נמוכה, זריזה וללמוד את המנחתים עוד יותר טוב", משחזר רס"ן עדי מהקוקפיט. "כשאתה טס לתוך שטח אויב באזורים לא ידועים, יכולות להתרחש הרבה מאוד תקלות ובסוף אתה מגיע למנחת שאתה לא יודע מה יחכה בו. אתה רוצה לנחות כמה שיותר מהר ולעזוב מבלי לעורר את האזור. אלו טיסות שמאפיינות מאוד מבצעים מיוחדים כמו המבצעים של אגוז".
ואכן, לפתע, באמצע תרגול ההטסות, נאמר לטייסים בקוקפיט כי המנחת עליו תכננו לנחות אינו מתאים לנחיתה ועליהם לטוס למנחת אחר.
אלא שהדרך למנחת האחר מאוימת ואת הדרך אליו יצטרכו לעשות לא כפי שתכננו, מה שמצריך גם מהטייסים חשיבה "מחוץ לקופסא".
"הטייסים לא לקחו סתם את הכוחות מפה לשם. הם עשו את המשימה במרווחים קצרים. הרבה מסוקים בתא שטח קטן מאוד זה עניין מורכב, גם כשולט שאחראי על זה. בנוסף מתקשרים עם הטייסים דרך כל המערכות ולא רק דרך הקשר וכל הדברים האלה מעמיסים על הטייס וגורמים לעומס רב בקוקפיט", מסביר רס"ן טל.
ואכן, גם השליטה בתרגיל אינה פשוטה. במפקדת השליטה הקדמית (משל"ק) בפיקוד צפון נמצאו אנשי היחידה לשיתוף פעולה והשגיחו מרחוק על שמי איזורי התרגיל. גם הם, אגב, מילואימניקים שצריכים לשמור על כשירות מבצעית בתרגיל.
"גם עבורם זה אימון טוב. נתנו מעטפת מורכבת לאימון שהיה מורכב יחסית למה שאנחנו בדרך־כלל עושים מכיוון שעסקנו פה בכוח איכותי, שהגיע עם דרישות מקצועיות גבוהות מאוד", אומר רס"ן טל, שריכז את השליטה במשל"ק בפיקוד הצפון בצפת. "אנחנו מוודאים מרחוק שהכל מובן, גם לכוחות וגם לטייסים והתרגיל מתבצע ללא תקלות".
"בסופו של דבר המפקד על המבצע הוא מפקד היחידה וחיל־האוויר תומך בהם, זה שיתוף הפעולה", מסביר רס"ן טל. "אבל גם בתמיכה הזו אנחנו כל כך מעורבים זה בזה והתרגילים איתם נראים מעט אחרת מתרגילים עם יחידות אחרות, בזכות האינטימיות ורמת הכשירות הגבוהה".

לצאת מהקליפה
לדבר בקשר עם המסוק. עבור הסג"ם הצעיר מדובר באתגר גדול. "התובנה שצריך לדבר רגיל קשה מאוד לאנשי חי"ר", אומר רס"ן עדי, שהיה גם הוא חי"רניק אי אז, כשכומתה סגולה הייתה באופנה. "ככה פשוט, בלי שפת קשר, בלי קודקוד. איפה אתה? מה אתה צריך? לפעמים יש שקט על הקשר פשוט כי הצד השני חושב איך לומר את המילים הפשוטות במילים אחרות".
טייסי המסוקים מצידם דווקא מבינים במה מדובר. "אני חושב שכל טייס מסוקים מבין פחות או יותר שפת קרקע, השפה לא זרה לנו. ברור לנו מה הם צריכים מאיתנו, מה אנחנו צריכים מהם וסך הכל התקשורת איתם נוחה", מתאר רס"ן עדי.
"העבודה עם כוחות קרקע מורכבת", אומר רס"ן טל. "חשוב לקיים פגישה בארבע עיניים לתיאום ציפיות, לארגן סדר עדיפויות של עיקר וטפל ולחלק אחריות בצורה נכונה וכל זאת, בהנחה שהקושי ברמת ההיכרות והשפה המשותפת לא משבשים את המטרה".
וכך באמצעות מפגשים ארוכים ואינטנסיביים, במשרד ובשטח, נרקמת מערכת יחסים מיוחדת בין לוחמי אגוז המיוזעים על הקרקע ובין טייסי המסוק הוותיק ועל אף ההבדלים, ההיכרות מנצחת.
"אתה יודע עם מי אתה מדבר. אתה יודע למה לצפות. זה לא איזה זר שאתה פוגש אותו בפעם הראשונה ועכשיו הולכים לעבוד ביחד מאפס", אומר רס"ן עדי.
"נוצרה אינטימיות המאפשרת לנו תכנון פעולה עמוק הרבה יותר", מסכם רס"ן טל. "אתה לומד לסמוך אחד על המילה של השני. אנחנו רוצים לייצר את האינטימיות עם הכוח הזה, כי אנחנו מודעים לכך שבזמן אמת, רמת השיתוף פעולה בינינו צריכה להיות גבוהה ועניינית בשל מורכבות הפעילויות".

עוד באותו מדור

לא תתפוס אותי

כלי־טיס מסתוריים, מדגם לא מזוהה, מפלחים פעם אחר פעם את שמיה של מדינת ישראל, מותירים מאחור רק שובל עשן ותסכול לנסיונות היירוט החוזרים ונשנים של חיל־האוויר, נסיונות שתמיד הסתיימו במפח נפש. ארבעה עשורים מאוחר יותר משחרר ארכיון צה"ל לפרסום את אחת הפרשות המרתקות בתולדות חיל־האוויר

המדריך השלם

עכשיו זה רשמי: המטוס האיטלקי M־346 עומד להחליף את הסקייהוק הוותיק ולהכשיר דורות של טייסי קרב. דרך ארוכה עבר המטוס שנולד כרוסי, הפך לאיטלקי ומופעל במנוע אמריקאי מאז הרעיון הראשוני ועד לגיוסו לחיל־האוויר הישראלי, דרך שתסתיים בעוד כשנתיים, על מסלולי בית־הספר לטיסה בבסיס חצרים