בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 202
גליון 202 29/12/11
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הנוכחי ניתן יהיה לקרוא כשהגיליון הבא יצא.

לגליון זה מצורף גיליון ילדים

כתבות

על השעון

תגיות: תעופה עולמית

מופעים אירובטיים בישראל מבוצעים כמעט תמיד בידי הצוות האירובטי של חיל–האוויר. אבל בחודש אוקטובר האחרון קיבלו הישראלים הזדמנות לחזות בביצועיו של אחד מהצוותים המפורסמים בעולם, הצוות האירובטי של "ברייטלינג". על הקשר בין השעון לעולם הטיס, על פורום המעריצים ועל הדרך להתקבל לצוות, בכתבה שלפניכם

ליה שנל | צילום: יששכר רואס ויח"צ

בוקר שמשי של חודש אוקטובר, חג סוכות, חוף הים של תל אביב עמוס מתרחצים שמנצלים את הרגעים האחרונים לפני החורף. לקראת השעה עשר מתאספים מאות אנשים על שפת המים.
מצוידים במצלמות, כובעים ועגלות ילדים הם מתמקמים לאורך הטיילת כדי לצפות במופע יוצא דופן: צוות אירובטי זר בהופעה מול חופי העיר. באותה שעה, במגדל הפיקוח של בסיס שדה דב מתכוננים גם, תוך כדי המראתם בזה אחר זה של שבעה מטוסי קרב מדגם "אלבטרוס" (L-39), המשמשים להדרכת פרחי-טיס בצבאות מסוימים.
מיד לאחר מכן, מתחילות להישמע בקשר פקודות בצרפתית. מילה אחת והמטוסים מתייצבים במבנה הדוק. פקודה נוספת והמבנה משנה את צורתו כהרף עין. פקודה שלישית וכעת המטוסים מתפזרים על פני השמיים בתיאום מושלם, מבצעים בדיוק מירבי סדרה של לופים, מבנים משתנים וחליפות מסוכנות בהן המרחק ביניהם הוא מטרים בודדים, כל זאת בעת טיסה במהירות 600 קמ"ש.
הקהל שעל הקרקע מריע עם כל תרגיל, הצלמים מתקתקים במצלמותיהם והילדים נותרים פעורי עיניים. לאחר 25 דקות עמוסות, מסיימים המטוסים את המופע בתרגיל השושנה: התפרשות לצדדים תוך שחרור נורים ושבים לנחות בשדה דב. המופע הבא יתרחש כנראה ביום העצמאות, באדיבות חיל-האוויר הישראלי.

שבעה מטוסים, מנהיג אחד
"בזמן המופע כולנו היינו במגדל הפיקוח והסתכלנו, הם אפילו עשו מעבר אחד מעל המגדל במיוחד בשבילנו", מתרגשת סגן לי גרינברג, מפקדת מגדל הפיקוח בבסיס שדה דב. "זה היה מלהיב מאוד. אתה מרגיש חלק ממה שקורה מאחורי הקלעים של האירוע. תמיד מרגש לראות מטוס קרב עושה פתאום פעלולים והם באמת מקצוענים".
וזו אכן מילת המפתח, כשזה מגיע לצוות האירובטי של ברייטלינג: מקצוענות. בניגוד לצוות הישראלי, שמתאמן מספר מצומצם של פעמים בשנה, טייסי הצוות של ברייטלינג מתאמנים כל השנה, כל הזמן, הרי בשביל זה משלמים להם.
רוב הצוותים האירובטיים המקצועיים בעולם הם צוותים צבאיים ייצוגיים. בשל העלות הגבוהה של מטוסי הסילון, רק צוותים בודדים נמצאים בידיים פרטיות ולכן, לצוות כזה מגיעים הטובים ביותר.
"הצוות הוקם על ידי ז'אק בוטלין לפני קרוב ל-30 שנה ועבר בין מטוסים וחברות שונות", מספר כריסטוף דקטלאר, טייס מספר שלוש מתוך שבעה, שהצטרף בשנת 2003 לאחר שהצוות הוותיק קיבל את חסותה של חברת ברייטלינג. כמו כל הטייסים בצוות, גם הוא היה טייס קרב בחיל-האוויר הצרפתי עד שעבר לשוק הפרטי. "כשהאלבטרוס הגיע, נוצר צורך בטייסים נוספים וז'אק פנה אלי. הייתי מדריך באקדמיה לטיס על מטוס אימון סילוני מדגם אחר ועזבתי את חיל-האוויר כדי להצטרף לצוות".
ככל שלומדים להכיר את הצוות, מבינים שז'אק בוטלין, טייס הפעלולים הוותיק, הוא הרוח החיה מאחוריו. גם היום, כשהוא בן למעלה מ-60 ובאמתחתו יותר מ-10,000 שעות טיסה על 145 סוגי מטוסים, הוא ממשיך להוביל את המבנה ולחלק את פקודות הטיסה הקצרות שלו.
במהלך השנים הוא שיתף פעולה עם חברות מסחריות שונות כנותנות חסות לצוות, עד שלפני שמונה שנים, כאמור, קיבל את חסותה של חברת ברייטלינג. התקציב החדש אפשר לו לעדכן את המטוס של הצוות לדגם "אלבטרוס", מטוס הדרכה מתוצרת צ'כיה, שנבחר בשל המראה האלגנטי שלו.
סדר הכוחות הוגדל מארבעה מטוסים לשבעה, מה שהפך את "ברייטלינג ג'ט טים" לצוות האזרחי הסילוני הגדול ביותר בעולם.

שעונים לטייסים
על מטוסי הצוות האירובטי מופיע הלוגו של חברת ברייטלינג, התרגילים שהם מבצעים קרויים על שם דגמי שעונים של החברה ופעילותם משמשת לקידום המכירות, אך מה לחברת שעוני יוקרה שוויצרית ולצוות אירובטי שלם, הכולל טייסים, טכנאים ומטוסי סילון? התשובה דורשת חזרה אל ראשית ימי התעופה.
"ברייטלינג הוקמה כחברה למכשירים מדויקים, ביניהם מכשירי אווירונאוטיקה ובתחילת המאה שעברה הותקנו במטוסים רבים מחוונים ושעונים מתוצרת ברייטלינג", מסביר בני פדני, מנכ"ל ובעלים של חברת פדני תכשיטים, היבואנית של ברייטלינג לישראל ונותנת החסות למופע בארץ. "עם הזמן זכו המחוונים לאמינות כה גדולה אצל טייסים, שהם אימצו לעצמם את השעונים של ברייטלינג. לשעונים נוספו פונקציות שעזרו להם בטיסה והשעון הפך להיות שעון לטייסים".
המיתוג כחברה שמייצרת שעונים לטייסים גרם לברייטלינג להפוך לפטרונית של תחום התעופה וכיום היא נותנת חסות ללא פחות משש קבוצות תעופה שונות.
"הצוות האירובטי אמנם המוביל, אבל יש מגוון קבוצות, ממטוסים משוחזרים ועד ה-wing walkers, אקרובטים שקשורים לרתמה על כנפי המטוס בזמן הטיסה", מספר עידן כץ, מנהל פורום חובבי ברייטלינג בישראל. "בכל שנה ברייטלינג עושה הפנינג גדול, שוכרת שדה-תעופה בשוויץ ומזמינה משווקים שלה מכל העולם לבוא ולראות את כלי-הטיס שלה".
עידן עצמו השתתף באירוע כזה בשנה שעברה, כשהוזמן לשוויץ יחד עם אנשי חברת פדני לסיור במפעל ברייטלינג ואף זכה בחוויה נדירה: טיסה עם הצוות האירובטי.
"טיסה במטוס סילון היא חלום של הרבה אנשים ולי יצא להגשים אותו", הוא מספר. "זו הייתה חוויה מדהימה: עושים תדריך ועולים לטיסה. בהתחלה טיסה שקטה, כדי שתתרגל, ואז מתחילים. עושים לך לופים וזה נהיה קשה, הגענו לחמישה ג'י וחצי, רולים, הוא עושה תמרונים והופך אותך", מתרגש עידן. "המטוסים נמצאים במרחק של כשני מטרים אחד מהשני, אתה רואה את החברים שלך ממש צמודים אליך. זה כיף מטורף".
עידן הצטרף למשלחת כמנהל הפורום ולמעשה מוביל קהילת מעריצי ברייטלינג בישראל. "ב-2004 קניתי את השעון הראשון שלי ובתור חובב שעונים ראיתי שאין בישראל פלטפורמה לדון ולהתייעץ בנושא, אז פתחתי את הפורום", הוא נזכר. "היום אני חי ונושם ברייטלינג, מכיר את כל הדגמים והשעונים ומכיר את המותג על בוריו. כמובן שהכל בהתנדבות. בעבודה שלי אני בכלל עוסק במחשבים", הוא מספר ממשרדו בפתח-תקווה.
כמובן שלמופע עידן הגיע ואף הביא עמו את שני ילדיו הקטנים. "המופע שלהם עוצר נשימה", הוא אומר, "וחוץ מזה, זו הזדמנות לקחת את הילדים ולומר להם 'הנה, תראו מה הם עושים, אבא טס איתם פעם'".

זמן אוויר
בין הצופים שעומדים על חוף הים ומרותקים אל השמים, עומד גם סמ"ר אייל ממיסטבלוב המשרת בבית-הספר להגנה אווירית כמפקד בקורס מיירטי יהלום (פטריוט). בזמנו החופשי הוא פעיל בפורום חובבי ברייטלינג ומעריץ נלהב מגיל צעיר.
"תחביבים לא בוחרים כבר בגיל 13 הייתי הולך לחנויות להסתכל על השעונים", הוא משתף. "ברגע שהיה תאריך סגור, עידן שלח לי הודעה לקחת חופשה מהצבא ביום הזה ולשמחתי הצלחתי להגיע. המופע עצמו הזכיר לי את המופע שיש במסדר כנפיים, רק כמובן גדול יותר ומרשים".
כחלק מהיחסים החמים של חברי הפורום עם פדני, הם הוזמנו לאירוע האח"מים שהחברה ערכה עבור הטייסים בערב שלפני המופע ולאירוע חתימה על קטלוגים של ברייטלינג. "החתימות מוסיפות לערך האספני של הקטלוגים", מציין אייל, שהצטייד בקטלוג חתום משל עצמו. "שמחתי מאוד שבסוף הצלחתי להגיע לכל שלושת האירועים".
את המופע החליטו פדני להביא לארץ לכבוד חגיגות 60 שנה להקמת החברה והמטוסים הגיעו כחלק מסיבוב הופעות של הצוות האירובטי במזרח התיכון, שכלל גם את תורכיה, יוון ירדן ולבנון. "הבעלים של ברייטלינג הציע שבמסגרת סיבוב ההופעות הוא ישלב גם אותנו כי הוא שמע שאנחנו חוגגים 60", מספר בני פדני. "אז אמרנו למה שלא נעשה את זה? נכון שזו השקעה גדולה, אבל החלטנו לארגן עבור הציבור אירוע מרהיב באמת".
את החיבור בין פדני, חברת תכשיטים ישראלית ותיקה, למותג ברייטלינג, יצר בני פדני, לשעבר טייס קרב בחיל-האוויר, לאחר שקיבל מאביו את ניהול החברה. "כטייס, הכרתי את שעוני ברייטלינג עוד לפני שהבאנו אותם ארצה, כי כל טייס שאף שיהיה לו כזה", הוא נזכר. "לפני שהיו מחשבים במטוסים, נעשו חישובי הטיסה באופן ידני ובשנות ה-50 היה להם דגם אייקוני בו היו סרגלי חישוב לטייסים על השעון עצמו. באופן טבעי נמשכתי למותג הזה וברגע שהייתה אפשרות הייתי הראשון לבקש לייצג אותם בישראל".

סכנות ושלווה
בזכות החסות היוקרתית, נהנים טייסי הצוות מתנאים של כוכבים. הם יוצאים להופעות בכל רחבי אירופה וזוכים ליחס VIP בכל מקום אליו הם מגיעים. בשדה-התעופה הביתי שלהם באזור דיז'ון בצרפת, יש להם טכנאי מטוסים וכל מה שדרוש כדי להתאמן על התרגילים המסובכים. לא פלא שהם מקבלים את היחס הזה: מדובר בטייסים מקצוענים מהשורה הראשונה, שכל אחד מהם צבר אלפי שעות טיסה כטייס קרב ופעלולן.
"הם עושים עם המטוס מה שהם רוצים, מבחינתם זה כמו לנהוג במכונית", מתאר עידן. "הם מגיעים בתמרונים עד שמונה ג'י ואחרי שהם טסים בלחץ המטורף הזה, הטייס יורד לקרקע ומעשן סיגריה. זה כלום בשבילם". בשלווה הזו פועלים מי שרגילים באופן יומיומי לבצע תרגילים שבנהלים סטנדרטיים היו נחשבים לתקריות בטיחות חמורות.
עבור הטייסים, האהבה לטיסה המסוכנת החלה הרבה לפני ההצטרפות לצוות. "בזמן השירות ניסיתי להצטרף לצוות האירובטי הלאומי, הצוות הצבאי המקצועי של צרפת", משתף כריסטוף דקטלאר. "הציעו לי להיות שם, אבל אשתי לשעבר חשבה שזה מסוכן מדי אז דחיתי את ההצעה. כבר ויתרתי על הרעיון וחשבתי על קריירה כטייס מסחרי בחברת תעופה אחרי שאסיים את השירות הצבאי". אבל המזל וכנראה שגם הכשרון, התערבו וכריסטוף מצא עצמו הופך לטייס פעלולים בכל זאת, בדרך שלא ציפה לה.
"זה יוצא דופן להצטרף לצוות כזה. אנחנו צוות ייחודי בעולם, אין הרבה צוותים אירובטיים של מטוסי סילון", הוא מסביר. "כולנו מאושרים מאוד מהעבודה הזו כי היא מקורית מאוד ושונה בכל פעם ותמיד אפשר להשתפר. אנחנו שבעה טייסים, שבעה מטוסים ותמיד יש טעויות קטנות שצריך לתקן. זה אף פעם לא מושלם".
וכנראה שכאשר מתרגלים לסיכון בעבודה, הוא כבר לא נראה כה מלחיץ. "התנועות שלנו מסובכות מאוד אבל הן גם מתוכננות מאוד. אתה יודע בדיוק מה עומד לקרות ברגע הבא ומה הטייס לידך עומד לעשות", אומר כריסטוף. "ההכנות הרבות והידיעה מה עומד לקרות בדיוק, שומרות על הבטיחות".
ובכל זאת, מה האישה החדשה חושבת על הסיכונים שבעבודה? "אנחנו משתדלים לא לדבר על זה יותר מדי", הוא מחייך. "וחוץ מזה, אין לה ברירה".

עוד באותו מדור

מכל 
פרחי תבל

לכבוד מסדר הכנפיים וסיומו של קורס מפרך בן שלוש שנים, החלטנו לבדוק מה קורה עם פרחי־הטיס במקומות אחרים בעולם. איזו מדינה ערבית שאבה השראה מישראל? מה מקרב את הבריטים אל הכנפיים? והיכן הטייסים בוקעים מביצה?

להתבונן לראות להבין

סיירי האוויר מסתכלים מלמעלה ורואים הכל. הם אוספים מודיעין, מסכלים פיגועים, מכווינים כוחות וכל זאת תוך שיתוף פעולה פורה של "כחולים" עם "ירוקים" שעובדים זה לצד זה בתוך מטוס אחד. כעת הם מספרים על האחריות הגדולה, על המקצוענות הנדרשת ועל העבודה הקשה והמספקת