בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 202
גליון 202 29/12/11
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הנוכחי ניתן יהיה לקרוא כשהגיליון הבא יצא.

לגליון זה מצורף גיליון ילדים

כתבות

הקרן להגנת מטוסים

תגיות: תעופה אזרחית , טרור אווירי

בתקופה בה הפלת מטוס אזרחי לא דורשת יותר מאשר טיל זעיר ושיח קטן להסוואה, נאלצות חברות התעופה לעסוק בכל הנוגע לפוטנציאל ההרסני של מקרים שכאלה. טילי הכתף שהתפזרו במזרח–התיכון בעקבות "האביב הערבי", האיצו פיתוחי הגנה ותעשיות הבטחון עוסקות בפתרונות שהיו בעבר נחלתו של המדע הבדיוני

טל מיכאל

במבט מהאוויר, נראה שדה-התעופה "מיו" במומבסה אשר בקניה כמו המשך טבעי למחנות הפליטים הסובבים אותו.
מסלול ההמראה נדמה לעין לא מיומנת כמתחבר לכביש הסואן המחבר בין הכפרים מיניטיני וצ'אני ופחוני המגורים המקיפים אותו ונטמעים בשדה הקטן, נראים כמו הררי גרוטאות.
מטוסים נוחתים וממריאים מתוך מחנה הפליטים. פה ושם גדר רעועה מפרידה בין חלון של חדר למסלול ומונעת מהפליטים לצאת מהבית ולעלות עליו. הצפיפות והעוני באזור זה ובחלקים אחרים של אפריקה, הם חלק מהמרכיבים המהווים קרקע פורייה לארגונים מוסלמים קיצוניים וגופי טרור.

הטיל שכופף את הממשל
בבוקר 28 בנובמבר 2002 המריאה טיסה IZ582 של ארקיע באיחור קל ממומבסה לישראל. "הכל היה רגיל באותו יום", תיאר צוות המטוס למחרת.
זמן מה לאחר ניתוק הגלגלים, עלה הטייס בפתאומיות על רשת הקשר: "קרקע שומע? ירו עלינו שני טילים".
המשפט שבישר על התגשמותן של אינספור התראות מודיעיניות, השאיר את צוות הקרקע פעור פה.
צוותי האבטחה מצאו את הזבילים הריקים והמשגרים דמויי הצינורות מיותמים בקצהו של המסלול. הטילים עצמם מדגם "סטרלה" (SA-7) אשר שוגרו כנראה בידי אנשי "אל-איתיחאד אל-אסלאמייה", השלוחה האפריקאית של "אל-קעאידה", נמצאו במרחק קילומטרים בודדים מאזור האירוע וכבר אז השאירו מספר שאלות מרחפות באוויר, כמו למשל סיבת ההחטאה של הטילים שנשארה עלומה וגרמה למוחות רבים בעולם המודיעין והתעופה לעבוד שעות נוספות.
אבל, "חידת הפספוס" התגמדה ביחס לשאלה שהונחה על שולחנות רבים באותו יום: מה ניתן לעשות כנגד איום טרור קרקעי על מטוסי נוסעים?
הבריטים שנזכרו בירי המרגמות אל עבר נמל התעופה הית'רו בשנת 1994, ניסו כבר אז להעלות פתרונות יצירתיים כנגד האיום וגם האמריקאים, שניסו להתגבר באותה העת על אירועי ספטמבר מהשנה הקודמת ועל רוחות הסערה מאפגניסטן, העלו את הנושא במשרד ההגנה.
"הממשלה מעריכה כי למעלה מחצי מיליון טילי כתף ומטולים המאיימים על הבטחון מסתובבים כרגע בעולם", נאמר בישיבת קונגרס. "על כן, תגיש רשות התעופה הפדראלית עצות ואישורים לדרכי הגנה על טיסות אזרחיות תוך 180 ימים".
המכרזים לא איחרו להגיע והראשונות שניסו לעמוד בדרישותיה הקפדניות של הרשות היו חברת "נורת'רופ-גרומן" וענקית הבטחון "ריית'און".

לירות בשדות זרים
ההתנגדות הנחרצת של רשות התעופה להתקנת נורים על מטוסים אזרחיים והכנסתם לשדות-תעופה ברחבי העולם, הצריכה את החברות לחשוב על פתרון הנקרא "פאסיבי". הפתרון הזול ביותר שמצאו שתי החברות היה עתידני, אך בר ביצוע: שימוש במכ"ם התראה מתקדם ומערכות אופטיות יצר מערכת לייזר להגנה מפני טילים שפיתחה כל אחת מן החברות בנפרד.
"ריית'און" פרשה מן המרוץ בשלב מוקדם וניצלה את הידע שצברה בתחום הלייזרים רבי העוצמה לפיתוח מערכת לחיל-הים האמריקאי, בעוד "נורת'רופ" המשיכה את תהליכי הפיתוח, ובשנת 2005 הרכיבה לראשונה את פרי יצירתה, מערכת "גרדיאן", על מטוס של חברת המשלוחים "פד-אקס".
טיסות המבחן עברו בהצלחה והשימוש בקרניים אינפרא-אדומות להסטת הטיל המתקרב ממסלולו, פעל לפי התוכנית. נכון להיום ועל-אף כוונותיו של משרד ההגנה, מופעלת המערכת רק על מטוסים צבאיים ועל מטוסיה של חברת "פד-אקס" המגיעים לאזורים מאוימים ברחבי העולם. לדעת רבים, המערכת איננה מותקנת על מטוסים אזרחיים בשל סרבול באופן הפעלתה והמבנה שלה היוצר גרר רב וגובה מחברות התעופה מחיר כספי כבד במיוחד. אבל קשיי ההפעלה של המערכת דירבנו מדינות להתעמת עם המציאות ולהתמודד עם שאלת הטילים.

צלילי "מיוזיק"
מערכת הבטחון בישראל לא איחרה להצטרף לרשימת המחפשות פתרון ותוך זמן קצר החלו בכך גם התעשיות הבטחוניות. בשנת 2005 הותקנה על מספר מטוסי אל-על מערכת נורים מתוצרת התעשיות הצבאית והאווירית, אך דרישות הרישוי הקפדניות והחשש מנשיאת חומרי הנפץ על מטוסים, הובילו את מערכת הבטחון לבחון דרכים חלופיות.
פתרון אחר הגיע מחברת אלביט. "פיתוח 'מיוזיק', מערכת הלייזר להגנה על מטוסים של אלביט, החל עוד לפני האירועים במומבסה", אומר דן סלסקי, סמנכ"ל באל-אופ, חברת הבת של אלביט וראש חטיבת הלייזרים. "התפנית הגיעה לפני שנתיים, עם תחילתה של תוכנית 'מגן-רקיע' להגנת מטוסים אזרחיים. באותו שלב הסבנו את 'מיוזיק', המערכת להגנה על מטוסים קטנים, למערכת 'סי-מיוזיק' להגנה על מטוסי נוסעים אזרחיים".
ההבדל בין מערכת "סי-מיוזיק" למערכות האחרות, קם ונופל על אמינות. "בניגוד למערכות הצבאיות, ישנה רגישות גדולה יותר לתקלה במערכת אזרחית. עיכוב טיסה אזרחית אפילו בשעה, אינו קביל ולכן שמנו דגש מיוחד בפיתוח על אמינות גבוהה. 'סי-מיוזיק' עברה את כל השלבים שיש לעבור בכדי להיות מבצעית לגמרי. השלב הבא: התקנת המערכת על מטוסי כל החברות".

להצלחה אבות רבים
המערכת המפותחת בישראל הינה תוצאה של שיתופי פעולה רבים ודרך פעולתה ייחודית:
"אנו קוראים ללייזר המורכב במערכת 'לייזר-סיב'. זה איננו לייזר רב עוצמה, אלא לייזר המיוצר על-ידי שימוש בסיבים אופטיים. הלייזר מכוון על ראש הביות של הטיל, משנה את נתיבו ומסיט אותו מן המטוס", מסביר סלסקי.
מערכת ההתרעה סורקת את הקרקע וברגע שיגורו של הטיל, ננעלת על המטרה ובוחנת את נתיב הטיסה שלה. "בזמן שהלייזר 'מטפל' באיום, המערכת יכולה להמשיך ולבחון את הקרקע".
אחד הלקחים המשמעותיים שנלמדו מטעויותיהם של המפתחים האחרים בעולם, הוא ייצור מבנה אווירודינמי יותר מהמבנה הקיים. "אפילו המבנה של המערכת כלכלי מאוד. המכשירים כולם מרוכזים בתוך פוד אשר ניתן להעביר בקלות ממטוס למטוס. בצורה זו יוכלו חברות התעופה להשתמש במערכת רק באזורים הנמצאים תחת איום ולא יבזבזו כספים שלא לצורך על דלק".
התקנתה של המערכת כרוכה גם בהיבטים כלכליים לכל דבר ועניין: "אחד מן הדברים הייחודים לתוכנית 'מגן-רקיע' הוא המימון המלא של המדינה", מסביר בכיר ברשות התעופה האזרחית. "המדינה היא למעשה בעלת המערכת והיא לוקחת על עצמה את תהליך ההתקנות על מטוסי החברות האזרחיות. זו הוצאה כספית כבדה במיוחד, אך זה מחיר הבטחון".
תפעול המערכת היקרה יתוקצב גם הוא על-ידי המדינה, וידרוש ממנה לממן את התקנת התשתית למערכת בכל מטוס חדש שיירכש על-ידי חברות התעופה.

לייזר היקר
הסלון האווירי האחרון בפריז הוכיח כי מלבד ישראל, ישנן לא מעט מדינות המעוניינות במערכת. בין אם מדובר בצבא איטליה המעוניין להתקין את המערכת על כלל מטוסי התובלה שלו ובין אם מדובר בחברות עסקיות ברחבי העולם, באלביט מבטיחים כי זו רק תחילת הדרך.
"עולם הלייזר נמצא בחיתוליו", מספרים מומחים לעניין, "צפויים בו עוד שינויים רבים ובעתיד הקרוב עוד נראה מערכות שהופיעו בעבר רק בסרטי המדע הבדיוני".
בואינג היא אחת החברות שלקחו את תחום הלייזר למקום אחר לחלוטין, לתחום תקיפת אתרי שיגור של טילים בליסטיים.
"בשנים האחרונות אנו עובדים במרץ על מערכת 'לייזר מוטס'. המערכת מורכבת על מטוס ומטרתה להשמיד טילים על הקרקע שניות ספורות לאחר השיגור", מספר מייק רין, סגן נשיא בואינג וראש חטיבת הלייזרים בחברה. המערכת נולדה עוד בשנות התשעים, כלקח ממלחמת המפרץ וממטחי הסקאדים שנורו מעיראק. "המערכת עושה שימוש בלייזר רב עוצמה אשר 'שורף' את הטילים המשוגרים בעודם בשלב ההאצה המוקדם".
להשמדת הטיל שניות בודדות לאחר השיגור יש משמעות רבה. אף אחת מן המערכות הקיימות בשוק ההגנה האקטיבית כיום אינה יכולה לעשות זאת, מלבד אלו העושות שימוש בלייזר ובקרני אור.
"מערכת החץ, לדוגמא, מזהה את המטרה בשלב מוקדם אך תהליך היירוט שלה 'ארוך' ביחס לתהליך היירוט בלייזר. עד הפגישה של הטיל המיירט עם הטיל התוקף, חולף הרבה זמן יקר".
בבואינג מבהירים כי טווחי הלייזר גדולים במיוחד וכי סדרת הניסויים האחרונה בניגוד לאחת מקודמותיה, עברה באופן חלק. אבל לשאפתנות יש מחיר, בוודאי שמדובר בהוצאות כלכליות עצומות. בתחילת השנה החליט הקונגרס האמריקאי להקפיא את תקצוב המערכת עד להודעה חדשה.
"הקונגרס החליט להשקיע את הכספים בפרויקטים אחרים. מבחינתנו זו אכזבה, אך הידע שצברנו מנסיונות הפיתוח נתן לנו כלים רבים והבנה שלא תסולא בפז", ממשיך רין. "לפעמים מפתיע לגלות עד כמה העולם קטן וכיצד נסיון שצברנו בפיתוח שנעצר, סייע לנו להתחיל פיתוח שונה לחלוטין עם אלביט ולסייע לכם לפתח את המערכת שאתם תתקינו בקרוב: מערכת הלייזר להגנה על מטוסים אזרחיים".

עוד באותו מדור

על השעון

מופעים אירובטיים בישראל מבוצעים כמעט תמיד בידי הצוות האירובטי של חיל–האוויר. אבל בחודש אוקטובר האחרון קיבלו הישראלים הזדמנות לחזות בביצועיו של אחד מהצוותים המפורסמים בעולם, הצוות האירובטי של "ברייטלינג". על הקשר בין השעון לעולם הטיס, על פורום המעריצים ועל הדרך להתקבל לצוות, בכתבה שלפניכם

מכל 
פרחי תבל

לכבוד מסדר הכנפיים וסיומו של קורס מפרך בן שלוש שנים, החלטנו לבדוק מה קורה עם פרחי־הטיס במקומות אחרים בעולם. איזו מדינה ערבית שאבה השראה מישראל? מה מקרב את הבריטים אל הכנפיים? והיכן הטייסים בוקעים מביצה?