בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 202
גליון 202 29/12/11
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הנוכחי ניתן יהיה לקרוא כשהגיליון הבא יצא.

לגליון זה מצורף גיליון ילדים

כתבות

חושבים אחרת

תגיות: בסיס רמון

פעם בשנה מתכנסות היחידות הטכנולוגיות בצה"ל ומערכת הבטחון לשלושה ימי כיף, יצירתיות ושיתוף פעולה חוצה זרועות. הצצה ל"מחנט", המחנה הטכנולוגי של היחידות הסודיות ביותר שנערך בבסיס רמון והביא לידי ביטוי את המושג "חשיבה מחוץ לקופסא"

ליה שנל | צילום: יונתן זלק

האוויר היה קריר בבוקר הסתווי בנקודה המבודדת בלב המדבר, אבל ההתרגשות הלכה וגברה לקראת השיגור הראשוני של טיל מערכת "כיפת ברזל". קול שנשמע בכריזה קרא לכל הנוכחים להתאסף ולאחר מספר דקות של ציפייה דרוכה מאחורי גדר הבטחון, התקבל מהמגדל האישור הסופי לביצוע.
"10, 9, 8", צועק הקהל הנלהב ובסופו של דבר הטיל מציית להוראת מפעיליו הניצבים במרחק בטוח מאתר השיגור וממריא. כמה חלקי שניות אחר כך, הוא מתרסק על הקרקע ונשבר לקול תשואות רמות, מחיאות כפיים סוערות ופרצי צחוק מצד כל הצופים והמעורבים.
כפי שכבר הבנתם, לא מדובר בשיגור אמיתי של מערכת "כיפת ברזל", אלא בהדמיה שנערכה במסגרת סדנת "מחנט", הלא היא "הגרסה המטורפת" של היחידות הטכנולוגיות במערכת הבטחון למחנה קיץ, קייטנה וכנס מקצועי באירוע אחד.
להשתתפות בסדנה שנמשכה שלושה ימים והתרחשה זו השנה הרביעית בבסיס רמון, יש תנאי כניסה עיקרי אחד: בניית פרויקט יצירתי ומשונה בתחומי המכניקה, התוכנה והאלקטרוניקה.
באתר השיגור המאולתר ממהרים יוצרי טיל "כיפת ברזל" לאסוף את השברים ולהסביר את התקלה: הטיל עשוי מקלקר מוקצף קל במיוחד והרוח החזקה ריסקה אותו אל הקרקע לפני שהספיק ליירט את המטרה. כפי שהטיל הוא למעשה טיסן המופעל בשלט רחוק, כך גם מטרת היירוט היא בעצם בלון מטאורולוגי גדול שממשיך לרחף בשלווה ומתעלם מההתרגשות תחתיו.
בוני הטיל מבטיחים שעם קצת דבק ורצון טוב הם יחזרו מאוחר יותר לנסיון שיגור שני והקהל מתפזר וממשיך לענייניו, אך איש אינו מאוכזב מהתוצאה, אפילו לא יוצרי הטיל. העקרון המנחה במחנט הוא שלא משנה אם הצלחת, הרעיון והנסיון הם החלק החשוב. למעשה, ההפתעה האמיתית מגיעה בדרך כלל דווקא כשהמתקנים מצליחים לפעול.

רוצים לקרוא עוד כתבות? לחצו כאן

ספורט למוח
בבסיס רמון הכל נראה כרגיל. החיילים המשרתים בבסיס כנראה לא שמעו על "מחנט", או על אורחים מיוחדים. רק כשמגיעים למתקן חוס"ן (חינוך וספורט בנגב) של חיל-האוויר, מבינים שמשהו מתרחש.
מגרשי הכדורגל והכדורסל הפכו לתערוכה משונה במיוחד ובה מתקנים מוזרים שמטרתם הייתה נשארת עלומה אילולא ההסברים מהיוצרים הנלהבים שעומדים סביבם ואפילו הבריכה זכתה לשדרוג בדמות גשר קרטון שמתוח מעליה ועליו צועדים אנשים בבטחה.
ברחבי חוס"ן, מקום שבדרך כלל מאכלס יחידות שבאות לסדנאות אימון גופני אינטנסיביות, מסתובבים כמה מאות אנשים לבושים בבגדים אזרחיים, כי הפעם מדובר בספורט למוח: סדנאות במגוון תחומים נערכות בידי המשתתפים שמרצים על תחומי העניין שלהם. בסדנה אחת ניתן ללמוד לעצב צורות בלונים, באחרת לפתור קובייה הונגרית ובשלישית לחלום חלומות צלולים.
הרצאות בנושא צילום, שיטות לשיפור זכרון ופריצת מנעולים פתוחות לקהל הרחב והרצאות נוספות מאולתרות במקרה הצורך. בין לבין נערכות הרצאות אורח מפי אנשים מתחומים שונים, מהעיתונאי צור שיזף ועד יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר.

היי-טק במדבר
המחנט מבוסס ברובו על פורמט Un-conference, פורמט אמריקאי בו יוצרים המשתתפים את תוכן האירוע. הפורמט הובא לישראל על-ידי היזם יוסי ורדי, שמקיים מדי שנה כנס בשם "כינרנט" שנועד עבור אנשי היי-טק. משם, הדרך למחנט כבר הייתה קצרה.
"בשנת 2006 יוסי ורדי הזמין אותי לכנס שלו בכנרת כדי שאנסה לגייס אנשים אלינו", מספר א', מהנדס ראשי מהנדס ראשי בגוף בטחוני, יוזם ומנהל המחנט. "התלהבתי מאוד ואמרתי לו שאני הולך לעשות משהו כזה אצלנו. הוא אמר שבדיוק עוד מישהו דיבר איתו על זה ואותו מישהו היה תא"ל גבי שחור, אז מפקד בסיס פלמחים, שרצה לעשות כנס כזה בחיל-האוויר". המפגש בין א' לתא"ל גבי שחור הוליד את הרעיון ליצור כנס משותף לחיל-האוויר, אמ"ן וגופים בטחוניים נוספים ובשנת 2008 נערך המחנט הראשון.
"ככה הכל התחיל", נזכר א'. "גבי ואני". החיבור לחיל-האוויר הביא לבחירה בחוס"ן בבסיס רמון כמקום האירוע. "חוס"ן הוא המקום האידיאלי לאירוע כזה", מסביר רס"ן אופיר, ראש תחום הנדסה מערכתית ביחידת "אופק" וגם "המבוגר האחראי" בקבוצת אנשי חיל-האוויר במחנט. "זה מקום מבודד, עם תנאי אירוח ברמה גבוהה והכי חשוב: זה בסיס צבאי, כך שהוא מתאים לקבוצה שצריכה אבטחה רצינית".
האבטחה מהווה צורך חשוב כשמכנסים את מיטב המוחות של מערכת הבטחון, אך נדמה שלא פחות משהמיקום שומר על המשתתפים, הוא מגן על העולם החיצוני מפניהם. הפעילויות הפופולריות ביותר במחנט כרוכות בהטסה, שיגור, פיצוץ והבערה ומגדל הפיקוח לומד להתמודד עם שיגורי רקטות ועצמים משונים המרחפים במרחב האווירי של הבסיס, תוך שמטוסי הקרב ומסוקי החיל ממשיכים להמריא ולנחות בלי הפרעה.

היכרות סודית
"לפני כמה שנים גילינו שלפעמים פרויקטים נעשים בצורה כפולה ומשולשת בכמה יחידות במקביל וידע חשוב נעלם כי ביחידות אחרות לא יודעים על קיומו", מספר א'. "כחלק מהתפקיד שלי חיפשתי פתרונות לבעיה וכשחקרתי את הנושא גיליתי ששיתופי פעולה בין יחידות נוצרו במקרים בהם הייתה היכרות אישית בין האנשים. זו בעצם מטרת העל של האירוע: לבנות קהילה טכנולוגית שתכלול את כל הגופים השונים בצה"ל, משרד הבטחון והתעשיות הבטחוניות".
כאשר החל א' בחיפוש דרכים לשיתוף פעולה בין גורמי המודיעין, הוא נתקל במידור: היחידות מסווגות מאוד ופועלות בבידוד אחת מהשנייה, מה שמקשה לעקוב אחר המתרחש ולחלוק בידע. "מה שלא מבינים זה שהטענה של מידור לא נכונה כשמדובר בידע המקצועי", הוא טוען.
לכן, כשעלה רעיון "מחנט", הוא הבין מיד שזה פתרון מצוין. הסתמכות על פרויקטים יצירתיים מסירה את מעטה הסודיות האופף פרויקטים מבצעים אמיתיים ומאפשרת לחלוק בידע וליצור היכרות אישית בלי לערב את הפעילות היומיומית של היחידות.
"כך נמנעים מחשיפה של אמצעים מסווגים, נהנים מהיצירה ועל הדרך בונים פרויקטים יחד עם אנשים מיחידות אחרות", מספר א'. "בסוף אתם מכירים: הם יודעים מה אתה אוהב, איך אתה עובד ומה הידע המקצועי שלך".

"לחשוב מחוץ למסגרת"
וכך, כאשר מאחורי כל הכיף עומדת גם מטרה רצינית, האירוע מוכיח את עצמו לאורך זמן כאמצעי לגשר על הפערים בין היחידות.
"מהמחנט המחנט הראשון נוצרו בערך שמונה שיתופי פעולה גדולים, מהשני כבר 15 וכך הלאה. זה חוצה גבולות. לפעמים רק בתוך חיל-האוויר, לפעמים ביחידות שונות, לפעמים אפילו מחוץ לצבא, עם גופים בטחוניים אחרים", משתף א'. "אנשים נפגשים כאן, מדברים ואחר כך, בתפקיד שלהם, ממשיכים הלאה".
המטרה המיידית והברורה יותר של המחנט, זו שכל המשתתפים נהנים ממנה בלי לחשוב על התוצאות מרחיקות הלכת למערכת הבטחון, היא עידוד היצירתיות. "חיל-האוויר וצה"ל בכלל הוא ארגון היררכי מאוד ואנשים יצירתיים יכולים ללכת בו לאיבוד", מספר רס"ן אופיר. "יש פה הזדמנות להראות לאנשים שגם בארגון צבאי ניתן לחשוב מחוץ למסגרת".
"להגיע לפה זה כמו לבנות פתאום סטארט-אפ באמצע השירות וזה נותן פורקן יצירתי לאנשים שמגיעים מתחומים טכנולוגיים", מסביר רס"ן אופיר. "מעבר לכך זה פשוט מעניין וכיף. אנשים נהנים כאן, כולם מסתובבים עם חיוכים ולא יאמן שכל זה קורה במסגרת אירוע צבאי. כולם מגיעים עם ברק בעיניים ורואים איך אנשים שביומיום הולכים הביתה למשפחה והילדים בחמש וחצי בדיוק, עדיין עובדים פה במרץ ובהנאה בשתיים בלילה".

לא בדיוק אבל בערך
עבודה רבה הושקעה בלהיט של המחנט, אותו הביאו אנשי היחידה הטכנולוגית של אמ"ן. לאחר יום של הרכבה וכוונון, מופעל בבוקר היום השני מתקן משונה שנראה כמו הסמל של דפדפן "גוגל כרום" בקוטר שלושה מטרים ומוצג כסימולאטור מגלשת מים. האטרקציה של המחנט הקודם הוחזרה לסיבוב שני עקב דרישת הקהל ואנשים בבגדי ים ממהרים להתנסות. "זה מטורף, אתה מרגיש כמו במגלשת מים ממש מהירה", מספר נסיין רועד מקור ועטוף במגבת.
הרעיון פשוט: גלגל גדול מסתובב על ציר שמאפשר להטות אותו לצדדים. את התחתית ממלאים במים, אדם מתיישב בפנים והגלגל מתחיל להסתובב, אבל במקום שאתה תתקדם במסלול, המסלול מתקדם סביבך. ההטיות נותנות את התחושה של סיבובים ופיתולים במגלשה וכל העסק, במפתיע, אכן פועל.
"אנחנו יחידה יצירתית מאוד, אבל העבודה ביומיום היא כל כך חסרת פשרות, כל כך מדויקת, שהמחנט הוא בדיוק אותו דבר אבל הפוך", משתף סא"ל אורי, מהנדס ראשי ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן. "אנחנו רגילים לייצר דברים חכמים ושימושיים, פה הכל חכם אבל לחלוטין לא שימושי. העיקר הכוונה. חלק מההכנה למחנט זה לגרום לאנשים להבין שהפרויקט לא חייב להיות מושלם. זה יכול להיות בערך וזה יכול לפעול חלקית. קשה לאנשים לעשות את הסוויץ' הזה".
כך, בין הפרויקטים שמתפקדים בהצלחה, פזורים הרבה מתקנים שמפעיליהם נאבקים שעות ארוכות כדי לתכנת, לחבר ולהרכיב אותם. חלק מהמכשירים פועלים לבסוף, כמו גרסת המציאות של "אנגרי בירדס" הזוכה לתשואות בכל פעם בה מצליחה הציפור האדומה להפיל את מגדל הקרטון בתוכו מסתתר החזיר הירוק ואילו חלק מהמכשירים מעסיקים את יוצריהם במשך שלושה ימים ובסוף מפורקים מבלי שהופעלו.

פורצי דרך
ליצירתיות, כמו לשיתוף הפעולה, יש משמעות עמוקה יותר מלאפשר לגאוני היחידות להרגיש "הפרופסור המטורף" במשך כמה ימים.
"היום, הטכנולוגיה הופכת למוצר נגיש וזול וכל אחד מהאויבים שלנו יודע להסב מוצרים מסחריים פשוטים לאמצעי לחימה", מסביר א'. "אנחנו עובדים בצורה רשמית ובירוקרטית ולכן לא תמיד אנחנו יודעים לעשות את הדברים מהר וטוב". יכולת האלתור שהמחנט מעודד, מאפשרת לאנשים לפתח חשיבה מהירה, שתקצר ותקל על פיתוח של פרויקטים מסובכים.
"זו הסיבה שמפקדי היחידות רואים בכך חשיבות", מציין א'. "מפקד חיל-האוויר לא רוצה לראות גשר מקרטון, אבל חשוב לו שהאנשים בחיל-אוויר, שצריכים לפתור את בעיות המחר, יוכלו להתמודד איתן מתוך החשיבה 'אני מסוגל ומהר'".
"בעיני זו שליחות עבור חיל-האוויר לקיים את המחנט, כי הוא בנוי בדיוק על זה", מצטרף רס"ן אופיר. "כשחיל-האוויר הוקם הוא הרכיב מטוסים מכלום. אלה היסודות שגדלנו עליהם ובדרך, כשגדלנו, הפכנו להיות ממוסדים מאוד. היום, כשהטכנולוגיה זמינה לכולם, מה שאנחנו צריכים הוא אנשים כאלה, שיכולים להביא לנו פריצות דרך משמעותיות".

יש דרך אחרת
רוב הפעילויות ב"מחנט" מאולתרות, אבל חלקן חוזרות כל שנה ואחרי ארבע שנים כבר הפכו למסורת: "בישולילה" מתחלק לערב בשרי וערב חלבי, במהלכו מבשלים משתתפי המחנט במגוון אמצעים מקוריים ומשונים. החל מפיצה בקוטר שלושה מטרים עד לשיפוד שווארמה שמסובב על-ידי אופניים.
בנוסף יש מופע כשרונות שזכה לכינוי "האקסטרווגנזה" ואת להקת המחנט. גם ביטויים מסוימים הפכו לעגת המחנט: קנ"ר הוא קצין נושא ראשי (או קרציה נושאת ראשית, תלוי את מי תשאלו) ונאמני בטיחות מסתובבים, מסלקים אנשים משטח השיגור ומוודאים שהפרמדיק בסביבה כשמשחקים הוקי קרח מדומה על משטח חלקלק.
"ככל שזה תלוי בי, האירוע ימשיך עוד שנים רבות", מבטיח תא"ל (מיל') גבי שחור, מפקד בסיס פלמחים לשעבר. "שנתיים הרצתי את הארגון מתוך החיל וכבר שנתיים אני עושה את זה בהתנדבות בתור מילואימניק. לדעתי המחנט ימשיך להתקיים כי הוא אירוע שתורם גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית, במוטיבציה של האנשים ובשיתוף הפעולה בין היחידות. למרות שאנחנו משתדלים מאוד לא לעבור על פקודות מטכ"ל", הוא אומר ומיד עולה בזכרון משחק המחשב שמחשמל את השחקנים וזוכה לפופולאריות גדולה במיוחד. "אין פה אף אחד על מדים. למה? כי מה שקובע היא לא הדרגה שלך, אלא היצירתיות שלך, התעוזה שלך והמקוריות שלך", מדגיש תא"ל (מיל') שחור, שבנאום הפתיחה לכנס הותקף בידי חבורת כרישים מעופפים בשלט רחוק. "האירוע הזה לא פורמאלי ואנחנו רוצים לשמור אותו ברוח כזו".
"בכל הפעילויות שלנו אנחנו נדרשים ליצירתיות וחדשנות ואנחנו סובלים מאוד אם אנחנו לא עושים את זה", מסכם א'. "אמנם יש קו גבול מסוים: אתה לא רוצה ללכת על גשר שמהנדס יצירתי מדי החליט שהוא לא צריך ברגים ואתה לא רוצה לטוס במטוס שלא ינחת", הוא מציין. "אבל מצד שני עולה השאלה, האם בכלל צריך גשר? כאן חושבים שאולי יש דרך אחרת להגיע לצד השני".

עוד באותו מדור

הקרן להגנת מטוסים

בתקופה בה הפלת מטוס אזרחי לא דורשת יותר מאשר טיל זעיר ושיח קטן להסוואה, נאלצות חברות התעופה לעסוק בכל הנוגע לפוטנציאל ההרסני של מקרים שכאלה. טילי הכתף שהתפזרו במזרח–התיכון בעקבות "האביב הערבי", האיצו פיתוחי הגנה ותעשיות הבטחון עוסקות בפתרונות שהיו בעבר נחלתו של המדע הבדיוני

על השעון

מופעים אירובטיים בישראל מבוצעים כמעט תמיד בידי הצוות האירובטי של חיל–האוויר. אבל בחודש אוקטובר האחרון קיבלו הישראלים הזדמנות לחזות בביצועיו של אחד מהצוותים המפורסמים בעולם, הצוות האירובטי של "ברייטלינג". על הקשר בין השעון לעולם הטיס, על פורום המעריצים ועל הדרך להתקבל לצוות, בכתבה שלפניכם