בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 146 (247) 01/08/02

באוויר העולם | הסלון האווירי בפארנבורו 2002

מי קירקע את עסקי האוויר?

התצוגה האווירית היתה מחרישת אזניים, ההשמצות ההדדיות בין היצרניות הגדולות הוסיפו עניין ואפילו קלאודיה שיפר קפצה לביקור ~ אבל מכל הבחינות האחרות - מספר המציגים, היקפי העסקאות ותגובת הקהל - פארנבורו 2002 היה סלון מאכזב, שעמד בצל התקפות הטרור בספטמבר והמיתון העולמי ~ ההפתעה: הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה שנחתם, כנראה בלחץ המימשל, בין "בואינג" לקונצרן האירופי לתעופה צבאית וחלל, בנושא הגנה מפני טילים בליסטיים

שרון שדה, פארנבורו

"חסר חיים ומשעמם" - זה היה גזר-הדין של העיתונות האירופית (כלי התקשורת הבריטיים הפגינו מעט יותר סלחנות בדיווחיהם) מייד עם פתיחת הסלון, שכן מה כבר אפשר לומר על האירוע התעופתי החשוב ביותר השנה, שבו האטרקציה העיקרית היתה כלי קרקעי (Segway, קורקינט ממונע ומתייצב מעצמו, שפיתח הממציא האמריקאי דין קיימן), בזמן שכלי טיס רוסיים נעדרו מהמופעים האוויריים וגרף העסקאות הדל הזכיר את היקפי הפעילות העסקית מלפני עשרים שנה? אך למרות נתוני הפתיחה הלא-מרשימים, הסלון רשם בכל זאת הפתעה אחת מרכזית בדמות שיתוף פעולה אסטרטגי בין יצרני התעופה והחלל הגדולים בעולם בתחום הגנת הטילים, מהלך שהפתיע את פרשני התעופה ואת מומחי הביטחון.
מכל יתר הבחינות, הסלון היה קודר למדי, מצב המשקף את מצב הרוח הירוד השורר בעולם התעופה הבינלאומית בעקבות התקפות ה-11 בספטמבר ואי הוודאות בשווקים הפיננסיים. עסקי התעופה האזרחית מקרטעים, מספר המציגים בסלון הסתכם בכ-1,200 חברות (ירידה של כשמונה אחוזים לעומת פארנבורו 2000) ולמרות ההגדלה הניכרת בתקציבי הביטחון של ארה"ב ומספר מדינות בנאט"ו, בראשן בריטניה - להערכת "נורת'רופ-גרומן" יצמחו תקציבי הביטחון במערב בשיעור שנתי של 8-9 אחוזים בשנים הקרובות - הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מעשי בחוזים והזמנות. האירוע כולו עלול היה להסתיים גם בכישלון מסחרי צורב, אילולא הפכפכותו של מזג-האוויר הבריטי, שהאיר פנים למארגנים בימי הסיום של הסלון והמריץ כמאה אלף צופים נוספים להגיע למקום ובסך-הכל כרבע מיליון איש (לעומת כ-300 אלף בסלונים קודמים).
השוני ביחס לסלונים קודמים בא לידי ביטוי כבר בכניסה ליריד. החשש מפיגוע טרור חייב את המארגנים וכוחות הביטחון הבריטיים למבצע אבטחה חסר תקדים: כל המבקרים נדרשו לעבור בדיקות ביטחוניות מדוקדקות, שכללו סריקת חפצים אישיים וכלי רכב. ליד הביתנים הסתובבו שוטרים ושומרים חמושים, במדים ובבגדים אזרחיים. אבל המארגנים לא נתנו לנוכחות המאסיבית של כוחות האבטחה להעכיר את האווירה ובמהלך הסלון אירגנו מספר אירועים יחצ"ניים, שסיפקו שפע הזדמנויות צילום.
ביום הפתיחה הגיע לסלון יו"ר "וירג'ין אטלנטיק", סר ריצ'רד ברנסון, כשהוא מנפנף בדגל הבריטי מפתח תא הטייס של האירבוס A340-600 הראשון שנמסר לחברה. המטוס, שהיה עמוס בסלבריטאים ואנשי תקשורת, הגיע בטיסה מנמל-התעופה הית'רו לאחר טקס חשיפת הלוט מעל שם המטוס - "CLAUDIA NINE", על-ידי הדוגמנית קלאודיה שיפר, שלא הסתירה את שביעות רצונה ממשחק המלים.

מטוסים חדשים חונים במדבריות

למרות החיוכים הרבים שליוו את הופעתו של ברנסון, למנהלי "אירבוס" ו"בואינג" אין סיבות רבות מדי לשמוח. שוק התעופה האזרחי התכווץ במחצית במהלך השנה האחרונה בהיקף ההזמנות והפעילות הכוללת - חברות-התעופה בעולם דיווחו על הפסד כולל של 17 מיליארד דולר, סכום הגדול יותר מכל הרווחים שרשמו אי פעם - והמומחים לא היו אנשי בשורה. מאז התקפות הטרור על ארה"ב קורקעו למעלה מ-2,000 מטוסי נוסעים שמישים, כ-700 מהם כמעט חדשים לגמרי, במדבר מוהאבי בארה"ב.
לדברי דיוויד סולון, יועץ תעופה בכיר בחברת "אוומרק אינטרנשיונל", "היצרנים צפויים לתקופת בצורת ממושכת; כל כך הרבה מטוסים חונים במדבריות ונראה שהם לא יועברו כל כך מהר לידי חברות מיחזור המתכת". דייב קלהון, נשיא "ג'נרל אלקטריק מנועים" העריך, כי חברות-התעופה האמריקאיות - הרוכשות העיקריות של מטוסי נוסעים - לא צפויות להתאושש לפני 2004, לכל המוקדם. מכאן שתעשיית התעופה צפויה לשנתיים קשות, אשר יעיבו על כל חברות האירוספייס בעולם. כלפי חוץ שמרו ראשי יצרניות המטוסים על אופטימיות זהירה, בהאמינם כי התעשייה צפויה להתאושש, לאור הצפי לעלייה דרמטית בהיקפי תנועת התיירות והטיסות בשנים הקרובות.
למרות ששתי היצרניות אינן מפרסמות את מחירי המטוסים, אנליסטים ופרשני תעופה העריכו כי הם הורידו מחירים והציעו עסקאות מימון נדיבות כדי לשמור על מצבת ייצור מינימאלית. בסלון הקודם הכריזו שתי היצרניות על הזמנות של 369 מטוסים חדשים בסכום שיא של כ-49 מיליארד דולר; השנה צנח סכום ההזמנות החדשות לפחות מרבע.
הופעתו של ברנסון במטוס החדיש ביותר של "אירבוס" - תוך שהוא משלח חיצים עבים לעבר הבואינג 777, בהדגישו את היתרונות הבטיחותיים של מטוס נוסעים בעל ארבעה מנועים - נתנה את האות לחילופי מהלומות מילוליות בין שתי יצרניות המטוסים האזרחיים הגדולות. "בואינג" לא חדלה להכפיש, בנימוס, את יריבתה האירופית, על כך שהיא בונה יותר מדי מטוסים על בסיס ספקולציות, תוך הצפת השוק במטוסים מיותרים (טענה אותה דוחה "אירבוס" על הסף). "בואינג" הודיעה גם כי החליטה להתנזר מנוהג הכרזת ההזמנות החדשות "אלא אם כן הלקוחות יבקשו זאת במפורש". הזמנות חדשות זוכות לתשומת-לב רבה, אבל הנוהג הזה "מותיר למעשה רושם כוזב של מה שקורה באמת", טען לפני כמה שבועות רנדי בסלר, סגן נשיא לשיווק של חטיבת המטוסים המסחריים ב"בואינג".
בסלון האווירי שנערך בשנה שעברה בפאריס הכריזה "בואינג" על שלוש הזמנות חדשות בלבד, לעומת 175 של "אירבוס". "שוק המניות צלב אותנו וכך גם כלי התקשורת", אמר בסלר. "בואינג" התלוננה כי "אירבוס" מכריזה בקולי קולות על מגעים והסכמות ראשוניות ולאחר-מכן ממחזרת את ההודעות לעיתונות לאחר שאלה הופכות להזמנות סופיות, רק כדי לשוב ולחגוג אותן אחרי שהלקוח "מאשרר" את ההזמנה ולבסוף להשיג הזדמנויות צילום בשעת המסירה עצמה של המטוס. "אבל אין מה לבוא ל"אירבוס" בטענות; גם אנחנו היינו אשמים בכך", אמר בסלר. "זה היה הכל משחק אחד גדול שנועד לייצר חדשות".
"אירבוס" לא התרשמה במיוחד מהטיעונים של "בואינג". לדידה, החלטתה "לחזור בתשובה" אינה אלא תכסיס שקוף, שנועד להסתיר את הנפילה במצבת ההזמנות החדשות. "כל אחד הרי היה נוהג כך", טען דובר "אירבוס". "בסופו של דבר הלקוח הוא זה שקובע אם להכריז על הזמנה ואין כמו סלון אווירי כדי להשיג את ההזדמנות הטובה לחשיפה מרבית". כדי להמחיש עד כמה מצבה טוב, פירסמה "אירבוס" כי היא מתכננת למסור כ-300 מטוסים חדשים השנה - ירידה קלה בהשוואה ל-325 ב-2001. "בואינג" סבורה כי היא תוכל לספק השנה כ-380 מטוסים - ירידה משמעותית מ-527 בשנה שעברה. "אירבוס" טוענת כי היא גברה על "בואינג" במספר המטוסים בצבר ההזמנות הכולל, אבל "בואינג" סבורה כי המסירה בפועל היא שקובעת.

הסכם אסטרטגי שהדהים את כולם

לאחר ששתי היריבות המושבעות סיימו להשליך בוץ זו על זו, מיהרו מנהליהן, לתדהמת פרשנים וכתבי ביטחון, לחתום על הסכם אסטרטגי, ראשון מסוגו, לשיתוף פעולה. המהלך המפתיע, שבעיני רבים היה הדבר האחרון שהיה אפשר לצפות לו לאחר התכתשות כה בוטה, אירע בעיצומו של הסלון. ב-23 ביולי התייצבו יו"ר "בואינג", פיל קונדיט, וראשי EADS (הקונצרן האירופי לתעופה צבאית וחלל, שבבעלותו 80 אחוז ממניות "אירבוס"), ריינר הרטריך הגרמני ופיליפ קמוס הצרפתי, לפני כלי התקשורת והודיעו בשמחה כי חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי בתוכנית להגנה מפני טילים בליסטיים. "אנו מאמינים כי קיים בסיס איתן לעבודה יחד עם ארה"ב על מנת להתמודד בפני איום משותף", אמר הרטריך בחיוך רחב, כשלצידו מתמוגגים שני המנהלים האחרים.
כתבי התעופה שיפשפו את עיניהם בתימהון, אבל מיהרו להתעשת, שהרי אם ענף התעופה היה זקוק להוכחה נוספת עד כמה הוא כפוף לגחמות ושיקולים מדיניים, בא ההסכם והוכיח כי יריבות עסקית, מרה ככל שתהיה, לא יכולה לעמוד בפני לחצים פוליטיים, בעיקר אם אלה מגיעים מצד ארה"ב. ההסכם החדש הוא צעד ראשון לקראת כינונה של תוכנית הגנת טילים משותפת לארה"ב ואירופה והוא מעיד עד כמה נחושים האמריקאים לעקוף בכל מחיר מחלוקות מסחריות - כולל הסתייגויות של "בואינג" - העלולות להעיב על המאמצים לרתום שותפים נוספים לפרויקט המערכת הגלובלית להגנה מפני טילים בליסטיים, אותה שואף לקדם מימשל הנשיא ג'ורג' בוש. ל"בואינג", שבאופן טבעי אמורה הייתה להסתייג ממתן דריסת רגל שעשויה להיטיב בעקיפין עם "אירבוס", היה הרבה מה להפסיד, שכן הדבר היה מציב אותה במסלול התנגשות עם המימשל, אשר מינה אותה כקבלנית הראשית לפיתוח והספקת מיירט הטילים הקרקעי העתידי של ארה"ב, מרכיב מרכזי בתוכנית האמריקאית הלאומית להגנה מפני טילים.
ההסכם בין "בואינג" ו- EADS (לו שותפות גם חברות נוספות, בהן "אלניה ספאציו" מאיטליה) אינו כולל בשלב זה התחייבויות כספיות לבניית מערכות והוא מוגבל לשיתוף פעולה בתחום התעשייתי-מחקרי, ללא השלכות או התחייבויות ממשלתיות. עם זאת, מדובר בצעד סמלי חשוב, אשר עשוי להוליך ללחץ על הממשלות באירופה מצד היצרניות להקצות את המשאבים הכספיים להקמת המערכת. ההסכם מעיד גם על החשיבות הגדלה והולכת של תעשיית התעופה האירופית בעיני ארה"ב, הכרה שהאירופים מייחלים לה שנים. EADS ניסתה במשך שנים לפרוץ אל שוק הנשק האמריקאי עתיר הכסף ולרשום את אותה הצלחה ש"אירבוס" השיגה בתחום התעופה האזרחית.
האמריקאים כבר עמדו בהדרגה על איכות הפרויקטים האירופיים, במסגרת שיתוף הפעולה בין EADS ו"בואינג" בתחום הטילים; "בואינג" מסייעת לשווק את פרויקט הטילים מטאור מתוצרת מיזם משותף של BAE SYSTEMS ו- EADS . מרבית ההסכמים הבין-אטלנטיים עוסקים בשיווק משותף או בקבלנות משנה, אך ההסכם החדש הוא בבחינת עליית מדרגה משמעותית, משום שהוא עוסק בעבודת פיתוח משותפת ומבטא בכך שינוי בעמדה האמריקאית, הרואה באירופים, לראשונה, שותפים במעמד שווה.
בהעדר מטוס אמריקאי שיגנוב להם את ההצגה, ניצלו היצרניות האירופיות את ההזדמנות להפגנת שרירים קטנה וערכו טקס שציין באופן רשמי את הכתרת מטוס הקרב האירופי יורופייטר בשם "טייפון", כשבמרכז האירוע מככב המטוס הראשון מפס הייצור הסדרתי. המטוס השתתף לאחר-מכן במטס חגיגי - לראשונה בפומבי - עם שלושת מטוסי הפיתוח. על החגיגה המיותרת ("זה היה אירוע מלאכותי, שהרי הבחירה בשם טייפון ידועה מזה שנים", אומר פרנסיס טוסה, עורך "דיפנס אנליסיס", שהעיר כי השם החדש-ישן "נשמע לוחמני מספיק ואפשר לבטא אותו באופן דומה בכל השפות") העיבה העובדה, שבניגוד לתחזיות המוקדמות יימסרו ראשוני המטוסים הסדרתיים לחילות-האוויר של בריטניה, איטליה, גרמניה וספרד, השותפות בפרויקט, רק לקראת סוף השנה. עובדה זו לא העכירה את מצב-רוחם של יצרני המטוס, EADS , BAE SYSTEMS ו- FINMECCANICA , שהפגינו קורת-רוח רבה מחוזה הייצוא הראשון - 24 מטוסים בשווי 1.78 מיליארד דולר - שסוכם עם אוסטריה בתחילת יולי.

תצוגה רוסית דלה ומביכה

בעוד מדינות המערב מתאחדות במיפגן של עוצמה תעשייתית ואחווה טכנולוגית, נאלצו נציגי תעשיית התעופה הרוסית, שרק לפני עשור עוד קראה תיגר על עליונות המערב, להסתפק בתצוגה דלה. הרוסים ירצו מן הסתם לשכוח את פארנבורו 2002 במהירות; לדידם היה זה סלון עקר ומביך, לנוכח ההחלטה של מנהלי היצרניות הגדולות ברוסיה שלא להציג מטוסים בתצוגה האווירית, מחשש שאלה יוחרמו על-ידי חברה שוויצרית, המעקלת רכוש רוסי בחו"ל בשל חוב של ממשלת רוסיה. קרן האור היחידה היתה הצגת "סקורפיון", דגם מושבח של מטוס התקיפה סוחוי-25, שהובא על-ידי הקבלנית הראשית של הפרויקט, "אלביט מערכות", אשר הפגינה נוכחות בולטת בסלון.
לצד "אלביט מערכות" הופיעו שתי חברות נוספות המעורבות בפרויקטים באירופה - "רפא"ל" ו"עשות אשקלון" - ונציגי שלוש החברות דיווחו על התעניינות ערה. לדבריהם, ההסלמה בעימות עם הפלשתינאים לא משפיעה בשלב זה על פעילותם וכי המגעים על מיזמים ופרויקטים משותפים עם גופים אירופיים נמשכים כרגיל. ישראל מתמודדת, בין השאר, על שני מכרזים גדולים לצבא הבריטי: "רפא"ל" מתחרה על עסקה להספקת טיל נגד טנקים בשווי כ-400 מיליון דולר בעוד "אלביט מערכות" והתעשייה האווירית מתחרות זו מול זו במכרז להספקת מטוסים ללא טייס. שתי החברות גם הציגו דגמים מוקטנים של המל"טים המוצעים לצבא הבריטי.
ישראל: כפילויות בתשתית
למרות הצלחות הייצוא האחרונות של תעשיות הנשק בישראל, מומחים ותעשיינים סבורים כי הסלון חידד עוד יותר את התחושה שלישראל אסור לנוח על זרי הדפנה. התעשיות האוויריות הגדולות - בעיקר אלה מארה"ב - שמרו על שקט תעשייתי וחזות אחידה, נטולת יריבות של ממש, בהעדר פרויקט גדול להתכתש עליו, לאחר ההכרעה בפרויקט ה-JSF. נשיא "אלביט מערכות", יוסי אקרמן, ציין בדאגה, כי השלמת המיזוגים והאיחודים בתעשיית התעופה העולמית - גוש החברות האמריקאיות, הכולל את "בואינג", "לוקהיד-מרטין" ו"נותר'ופ-גרומן-TRW" מחד גיסא ומולן EADS ו- BAE SYSTEMS האירופיות - עלול להציב את ישראל בעמדת נחיתות קשה בעשורים הקרובים.
"התעשיות המובילות בעולם הבינו כי הן צריכות להתמזג ולהתאחד כדי לשרוד ולשגשג בשוק הנשק והתעופה. באירופה - שמרבית התעשיות בה השתחררו מכבלים ממשלתיים - הבינו שאפשר וצריך לבטל כפילות לא רק במחקר ובשיווק אלא גם בניהול השוטף. רק בישראל קיימת עדיין כפילות בתשתיות יקרות לצד תעשיות ביטחוניות רבות עוצמה הנמצאות בבעלות ממשלתית ואשר הסיכויים להפרטתן בזמן הקרוב קלושים מאוד", אמר אקרמן.

עוד באותו מדור

מפקד חיל-האוויר נעצר, שר ההגנה התפטר

חקירה ראשונית של אסון הסוחוי-27 העלתה כי מחדלי בטיחות קשים הובילו לאסון החמור ביותר בהיסטוריה של התערוכות האוויריות ~ יום לאחר-מכן התרסק במוסקבה איליושין-86 מיד לאחר ההמראה

אנשי הבקרה - האשמים העיקריים באסון האווירי מעל גרמניה

בקר יחיד הופקד על המרחב האווירי שבו אירעה ההתנגשות בין טופולב-154 של חברת-התעופה הרוסית "בשקיריאן" לבין מטוס המטען של חברת DHL , בלילה של ה-1 ביולי ~ הבקר זיהה את המצב המסוכן פחות מדקה לפני ההתנגשות והורה לטייס הרוסי להנמיך ~ מערכת אוטומטית למניעת תאונות שהיתה במטוס הבואינג של DHL זיהתה את הטופולב וגם היא התריעה לטייסים להנמיך ~ בניגוד לחשדות מוקדמים, קברניט הטופולב היה מיומן והמטוס עצמו חדיש ומתוחזק היטב ~ נגד אנשי הבקרה נפתחה חקירה באשמת הריגה