בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 146 (247) 01/08/02

כתבות

חיית שטח

פתיחתה של טייסת הבלק-הוק החדשה מסמנת עידן חדש עבור מסוקי הבלק-הוק (ינשוף) בחיל-האוויר. בשנתיים האחרונות ליוו מסוקי הבלק-הוק את הלחימה בשטחים מכל זווית אפשרית: הנחתת לוחמים, פינוי פצועים, סיורים אוויריים מעל לשטחי הלחימה והטסת בכירי הצבא. התאמתו של המסוק לסוג הלחימה המאפיין את התקופה האחרונה, הגדילה את משקלו הסגולי, את היקף פעילותו ואת מיגוון משימותיו. "לסוג הלחימה שמתקיים כיום בשטחים, הינשוף הוא מסוק הסער הטוב ביותר", אומר אחד הטייסים

רוני ווינקלר, צילום: מיטל דינור

טקס פתיחת טייסת חדשה בחיל-האוויר הוא אירוע מרגש, שנוגע ישירות לחייהם של בעלי תפקידים רבים בחיל. על-פי המסורת, מתקיים הטקס לאחר הגעתם לארץ של המטוסים הראשונים ולאחריו זוכה הטייסת החדשה לכמה ימי חסד עד לכניסתה למעגל הפעילות התובעני, בו חברות כל הטייסות המבצעיות בחיל-האוויר.
אבל היקף הפעילות שמבצע צה"ל בשטחי הרשות הפלשתינאית בשנתיים האחרונות ומעורבותו הרבה של חיל-האוויר בפעילות, ישברו את המסורת. טייסת מסוקי הבלק-הוק (ינשוף) החדשה, שנפתחה בתחילת חודש אוגוסט, צפויה לקחת חלק בלחימה הרבה לפני המתוכנן. כעת, מופנה המאמץ כולו להעמדת הטייסת על קו הזינוק, כשהיא מוכנה לכל סוגי הפעילות.
"התוכנית המקורית היתה לתת לטייסת 'תקופת שקט' עד החורף, כדי שהיא תבנה את עצמה ותבצע את ההכשרות והאימונים הנדרשים לפעילות אינטנסיבית ורצופה", אומר סא"ל י', ראש ענף משולבים במחלקת מבצעים. "אבל במצב הקיים אין לנו את הזמן הזה. טייסת הינשופים החדשה תתפוס את כל סוגי הכוננות במהירות האפשרית".
הפעילות האינטנסיבית עליה מדבר סא"ל י' היא כבר מזמן חלק בלתי נפרד משיגרת יומו של מערך המסע"ר (מסוקי סער) של חיל-האוויר. במהלך אירועי "גאות ושפל" ובעיקר תוך כדי מבצע "חומת מגן", ביצעו מסוקי הסער, והינשוף בראשם, פינויי פצועים רבים, הטסות של כוחות לוחמים, סיורים אוויריים מעל לשטחי הלחימה ותובלות לבכירי הצבא.
המספרים אומרים הכל: מבצע "חומת מגן" החל ב-29 במארס והסתיים רשמית ב-14 באפריל. 17 ימים, שבמהלכם ביצעו מסוקי הינשוף כ-50 הטסות לוחמים ועשרות סיורים אוויריים וגיחות לפינוי פצועים.
"לסוג הלחימה שמתקיים כיום בשטחים, הינשוף הוא מסוק הסער הטוב ביותר", אומר סא"ל י'. "הוא אומנם לא מסוגל לשאת את כמות הלוחמים והציוד כמו היסעור, אבל הוא כמעט ולא מוגבל באזורי הנחיתה שלו - יתרון משמעותי מאוד, כשמדובר בשטח הררי ומסובך כמו השומרון, שבו נדרש הינשוף לנחות שוב ושוב, מבלי להכיר מראש את משטחי הנחיתה".
יתרון נוסף של הינשוף הוא רמת השרידות שלו. "לא רק גודלו הקטן מעניק לינשוף את שרידותו הרבה", מסביר סא"ל י', "הוא גם נבנה כמסוק שריד, שעליו הרכבנו מערכות גילוי, מערכת להגנה עצמית ומערכת התרעה נגד טילים. כל המערכות האלה מעניקות לינשוף מעטפת שרידות, שמאפשרת את הגמישות הרבה בהפעלת המסוק, כמעט בכל מקום. כיום, כשהינשוף פועל כל-כך הרבה, 'הירוקים' כבר לא אומרים 'מסוק'. כשהם צריכים מסוק, הם מבקשים רק 'ינשוף'".
לא רק "הירוקים" התאהבו בינשוף הזריז והשקט. גם סא"ל י', טייס ינשוף בעצמו, לא חוסך שבחים מהמסוק שמלווה אותו מבוקר עד ערב ובתקופה האחרונה מבוקר עד לבוקר שלמחרת. "אין ספק שהינשוף מעניק מענה כמעט מושלם לכל הדברים שעבורם נדרש מסוק סער", הוא אומר. "כמי שמביט על הדברים מלמעלה ואחראי על חלוקת המשימות בין טייסות המסע"ר של חיל-האוויר וגם כטייס ינשוף שמגיע גם לשטח, אני רואה במסוק הזה מכפיל כוח של ממש לצבא כולו".

עשרות חוטי חשמל

אנשי צוות-האוויר במסוקי הסער מרגישים את השטח קצת יותר משאר טייסי חיל-האוויר. בניגוד לטייסי הקרב והמסק"ר (מסוקי קרב), נדרשים טייסי המסע"ר לנחות בשטח, לעיתים בזירת האירוע, בלב שטח לחימה.
"אפשר להגיד שזאת הרגשה לא נעימה במיוחד", מעיד סגן א', טייס ינשוף צעיר, שביצע כמה פעילויות שבמסגרתן נחת בשטחי הרשות הפלשתינאית. "זה לא משהו שיושב לך בראש ובמהלך הטיסה אתה חושב רק איך לעשות את המשימה שלך על הצד הטוב ביותר. נכון שאנחנו משתדלים לטוס כמה שפחות מעל השטח הזה, אבל אם המטרה היא לחלץ פצוע, אז נוחתים ומוציאים אותו בלי לעשות שיקולים של סיכון".
אחד המקרים בהם הוזנק סגן א', בן 21 וחצי, לפינוי פצועים הסתיים באופן טראגי. "ב-19 בפברואר, בסביבות השעה 22:00, הוזנקנו לאיזור מחסום עין-עריק, לאחר שמחבל נכנס לקרוואן של חיילי הנדסה וירה בהם", הוא מספר. "הגענו לשטח ראשונים והתחלנו לנסות לקבל פרטים בקשר על מיקומם של הפצועים.
"הבקר אמר לנו שהפצועים נמצאים במינחת מסוים ומצד שני הכוח הקרקעי אמר לנו שהפצועים נמצאים במינחת אחר". שמי האיזור הלכו והתמלאו ולמקום הגיע גם מסוק יסעור, שהוזנק לפינוי חלק מהפצועים. גם מסוק קרב ריחף בשמיים וחיפה על הכוחות.
"הסתובבנו באוויר עשר דקות, בלי לדעת מה קורה", ממשיך סגן א'. "ניסינו להבין איפה הפצועים, עד שלבסוף הודיע לנו מישהו מהקרקע שהפצועים נמצאים לצידו. הוא היה במקום מאוד מסובך לנחיתה, בקירבת מקום האירוע. בנוסף, גם מזג-האוויר היה לרעתנו והיקשה עלינו מאוד את ההנמכה לקראת הנחיתה".
כשהחל צוות הינשוף להנמיך, התגלו לפניו עשרות חוטי חשמל שכיסו את האיזור. "בסוף מצאנו שטח קטן בצד, בלי חוטים, שבו יכולנו לנחות", מספר סגן א'. "מיד לאחר הנחיתה יצאו כוחות של 669 לעבר הפצועים". כאמור, נחת מסוק הינשוף בלב שטח הלחימה, בקירבת המקום שבו אירע פיגוע הירי זמן קצר קודם-לכן. על-פי ההוראות, במקרים כאלה מגיעה למקום חוליית אבטחה, שתפקידה להגן על המסוק. הפעם, לא היתה במקום חוליה כזו. "חלק מלוחמי 669, שלא נדרשו לטיפול בפצועים, הקיפו את המסוק וחיפו עלינו, במקום חוליית האבטחה", משחזר סגן א'.
רצף האירועים הסתיים בצורה טראגית. לאחר שהייה של כחמש דקות על הקרקע, התבשר צוות המסוק שהחיילים מתו מפצעיהם. "בשלב הזה אין לך מה לעשות, חוץ מלקפל את הדברים שלך ולצאת משם כמה שיותר מהר", אומר סגן א'. "הטיסה בחזרה הביתה היא מאוד לא נעימה. כל אחד חושב 'מה יכולתי לעשות יותר טוב', ו'אולי היינו צריכים להיכנס לנחיתה קודם'".
כמה ימים לאחר אירוע הירי בעין-עריק, הוזנק סגן א' לפינוי פצוע שנדקר בידי פלשתינאי. "גם הפעם מזג-האוויר היה בעייתי והתקשינו למצוא מקום לנחות", הוא משחזר, "אבל אחרי הנחיתה, לוחמי 669 רצו, הביאו את הפצוע למסוק ומיד המראנו לבית-החולים. כשהפצוע בבטן המסוק וכשאתה נוחת בבית-החולים, ההרגשה כבר טובה, המתח יורד ואתה יודע שהצלחת".
אופי האירועים, כך מעיד סגן א', נוגע גם לצד האישי של כל אחד מאנשי צוות-האוויר. "אתה מדבר עם הסמב"צית של הכוח הקרקעי ואתה שומע שהיא כמעט בוכה בקשר וזאת הרגשה אחרת ממה שאנחנו מכירים", הוא אומר. "אתה מבין מה עובר עליהם שם, יש לפעמים צעקות בקשר והאירועים הרבים חודרים גם לפן האישי של כל אחד מאיתנו. אי אפשר לא להיות חלק מזה".
סוג אחר של פעילות, לה שותף מסוק הינשוף בחודשים האחרונים, הוא הטסת כוחות לוחמים אל השטח. "המטרה היא להנחית את הלוחמים בשטח מבלי שמישהו יבחין בנו", מסביר סגן א'. "אנחנו טסים בגובה נמוך לאורך זמן וכך מונעים מהאנשים על הקרקע את האפשרות להבחין בנחיתה".
במקרים רבים נדרש סגן א' וכמוהו רבים מטייסי המסע"ר, ליישם תורות לחימה שלמד בקורס-טיס ולא חשב שישמשו אותו אי פעם. "אנחנו מבצעים טיסה טקטית אמיתית, שדורשת מאיתנו לחשוב על דברים שבדרך כלל לא משפיעים עלינו", אומר סגן א'. "למשל, אם יש כפר, אז לא להתקרב אליו, אלא לטוס בגובה שבו לא ניראה. ואם הכוח שאותו אנחנו מטיסים אמור לבצע תצפית על כביש מסוים, אז לא לטוס מעל הכביש ולחשוף את עצם קיומנו באיזור.
"בכל שלב הטיסות בקורס-הטיס ביצענו אימוני טיסה מעל שטח אויב. עכשיו אנחנו באמת טסים מעל שטח אויב. אני מרגיש שאני מיישם את כל מה שלמדתי ושאני מחזיר את ההשקעה שהמדינה נתנה בי במשך שנתיים. אני שמח מאוד לשרת בתקופה שבה הפעילות היא רבה ושיש לי הזדמנות לתרום מעצמי".

פיטרולים ארוכים לחילוץ

מבצעי פינוי הפצועים, התובלות המיוחדות והטסות הלוחמים באים על רקע שינוי מהותי שמתרחש בימים אלה במערך המסע"ר. פתיחת טייסת הינשוף החדשה מסמלת בעיני רבים בחיל-האוויר שינוי גדול בתפיסה הכוללת שהינחתה את מפעילי כוח המסוקים.
המהלך הגדול, שבמרכזו נמצאת העברת מרכז הכובד ממסוק היסעור הוותיק אל הינשוף המתחדש, דורש גם פיתוחים ושינויים באמצעי הלחימה המותקנים במסוקים.
"במשך שנים, רוב האנרגיה שהושקעה במערך המסע"ר היתה בכיוון היסעור", אומר רס"ן נ', ראש מדור מסע"ר במחלקת אמצעי לחימה. "היום, המשאבים מושקעים בעיקר במערך הינשוף, שהולך וצובר נפח ולוקח לעצמו עוד ועוד משימות מהיסעור ומהאנפה".
המערכות השונות, שמותקנות במסוקי הינשוף, מאפשרות לו לבצע מיגוון רחב מאוד של משימות, יותר מכל מסוק סער אחר בחיל-האוויר. "אנחנו מפתחים אפשרות להתקין במסוק גם מיכל דלק פנימי וגם מנוף חיצוני", אומר רס"ן נ'. "שתי המערכות האלה יעזרו לנו מאוד בביצוע פיטרולים ארוכים לחילוץ, שאנחנו מבצעים בתקופה האחרונה במסגרת הלחימה בשטחים".
המערכות השונות מכינות את הינשוף גם למלחמה הבאה, שבה יידרש לבצע משימות שונות מאלה שהוא מבצע כיום. "ליין השינויים שעוברים מסוקי הינשוף מכין אותם ללחימה בחזית", מסביר רס"ן נ'. "מותקנים בהם מכלי דלק נתיקים, מערכת חשמל חדשה, מערכות קשר, מערכות ניווט, מערכות להגנה עצמית, מערכות בטיחות טיסה ועוד. המערכות הללו נועדו להכשיר את המסוק לכל סוגי הפעילות שיידרש לבצע".
מסוקי הינשוף החדשים, שהגיעו לישראל בתחילת חודש אוגוסט, מצוידים ברוב המערכות החדשות. במחלקת אמצעי לחימה כבר עובדים על מערכות נוספות, שיותקנו בעתיד בכל מסוקי הינשוף. בין השאר, מתוכננת התקנתה של מערכת שליטה ובקרה. "זה פרויקט חדש, שצפוי לשפר את יכולות הניווט וההתמצאות של טייסי המסוקים", מספר רס"ן נ'. "אחת האפשרויות היא לקחת את מערכת השליטה והבקרה שמותקנת במסוקי הקרב ולהתאים אותה למסוקי הינשוף. אנחנו מקווים לערוך ניסויים ראשונים כבר בסוף שנת 2002".
שיפור נוסף שצפוי במערך הינשוף הוא חידוש מלאי החגורים שנושאים עליהם טייסי המסוקים. "עשינו בדיקה וקבענו מה צריך להיות בחגור ומה לא", מסביר רס"ן נ'. "ביצענו בחגור כמה שיפורים, כמו הוספת 'טבעת D', שמאפשרת לטייס שנחת בשטח וצריך חילוץ, לחבר את עצמו למנוף ובעצם לחלץ את עצמו, בלי עזרה של כוחות 669".
אם כיום יש לינשוף מקום של כבוד כמסוק הסער המרכזי בחיל-האוויר, העתיד צופה לו רק פריחה וגידול. "הכוונה היא להקים בעוד כמה שנים טייסת ינשוף נוספת", אומר סא"ל י'. "כוחות קטנים, שינשוף מספיק להם, תמיד יעדיפו אותו על פני מסוקים אחרים. הוא שריד יותר, הוא לא מסורבל והוא מתאים לצרכים המבצעיים העכשוויים והעתידיים.
"קשה להאמין שהמסוק הזה תוכנן בשנות ה-70 של המאה הקודמת. יש לו יכולות כמעט בלתי מוגבלות, הוא מהיר, הוא יכול לנחות כמעט בכל מקום ולבצע כמעט כל משימה. ללא ספק, זהו מסוק הסער הבינוני הטוב ביותר בעולם".

עוד באותו מדור

במרדף אחרי פצצות מתקתקות

כשהוקמה יחידת המסוקים של המשטרה בשנת 1992, איש לא חשב שעשר שנים מאוחר יותר תתרכז פעילותה בסיכול פיגועי טרור. בתקופה האחרונה גדל הביקוש, גם אצל טייסים יוצאי חיל-האוויר, להתקבל ליחידה, הנחשבת כיום לאחת הזרועות החשובות ביותר של המשטרה. "פעם חשבו שאנחנו מיותרים ושצריך לסגור אותנו, היום אי אפשר בלעדינו", אומר ניצב משנה שמואל פורת, מפקד היחידה

הטסתי F-16, לא?

המראה קצרה ומהירה, מבער מלא, תרגילי אווירובאטיקה, טיסת מבנה, קרב-אוויר סוער מול זוג מיג-23 סוריים, מנוע בוער ונטישה בגובה 2,500 רגל. כתב הבטאון יצא ללמוד מקרוב על מה מדברים טייסי הקרב והמריא לגיחה מבצעית ב-F-16 חמוש ומתודלק לעייפה. אם לא היה מדובר בטיסה בסימולאטור חדשני, חיל-האוויר היה מאבד מטוס