בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 146 (247) 01/08/02

עסקי אוויר

המצב הביטחוני הרחיק את הקדטים

מתוך 42 שוחרי טיס צעירים שהיו אמורים להגיע השנה לישראל, התייצבו רק תשעה. המשלחת התורכית היתה הראשונה שאישרה את הגעתה: "למרות שאני מוסלמי", אומר מוסטפה אוזטארק (20), "אני לא חושב שהפלשתינאים צודקים"

יפעת גליק, צילום: שי בסון

מדי קיץ אורזים מאות שוחרי תעופה צעירים מרחבי העולם את תיקיהם ונוסעים להכיר מקרוב חילות-אוויר של מדינות אחרות. ישראל, מעידים מארגני הפרויקט, היא אחת המדינות הפופולריות ביותר בקרב הקדטים הצעירים, כנראה בגלל ההיסטוריה המפוארת של חיל-האוויר הישראלי. אלא שהשנה, בגלל המצב הביטחוני, 33 מתוך 42 הקדטים שהיו אמורים להגיע ארצה - ביטלו את הגעתם.
על פרויקט חילופי משלחות שוחרי הטיס, הגירסה האירופית לגדנ"ע אוויר, אחראי, מאז 1947, ה-IACE
(International Air Cadets Exchange). למשך כמה שבועות, מבקרים במדינות רבות מכל רחבי הגלובוס מאות צעירים וצעירות שעולם התעופה הוא תחביבם. חלקם טס במסגרות אזרחיות, או דואה בגלשני אוויר. חלקם עובר או יעבור מיונים במטרה להפוך לטייס או לטייסת קרב.
לאורך השנים ביצעה ישראל חילופי קדטים עם כעשר מדינות. בשנה שעברה, למשל, ביקרו בארץ 23 שוחרי טיס מתורכיה, גרמניה, שווייץ, צרפת, בריטניה, נורבגיה ופינלנד. השנה, כאמור, המצב הביטחוני נתן את אותותיו.
בין תשעת הקדטים הצעירים שהגיעו לישראל היו שני תורכים, שני הולנדים וחמישה בריטים. בניגוד לשנים קודמות, לא היתה השנה אף בת בין חברי המשלחות. "רבים מהורי הקדטים חששו לגורל ילדיהם", מודה אל"מ (מיל') ישראל צבי פרימור, המלווה את הפרויקט מטעם חיל-האוויר כבר עשר שנים. "רק אחרי שההורים בדקו היטב שהסיור בארץ מאובטח, הם אישרו את הגעתם".
המשלחת התורכית היתה הראשונה שאישרה את הגעתה ארצה. לשני השוחרים התורכים נכונה אכזבה מסוימת כאשר בניגוד לשנים קודמות, הם לא זכו לביקור במסגד אל-אקצה בירושלים, כדי למנוע סיכונים מיותרים.
"למרות שאני מוסלמי, אני לא חושב שהפלשתינאים צודקים במאבק שלהם נגד היהודים", אומר מוסטפה אוזטארק (20). לפני שיצאתי, כל מי שסיפרתי לו שאבלה בישראל הקיץ, חשב שהשתגעתי. כולם אמרו לי שיש שם מלחמה. בעיתונים ובטלוויזיה ראיתי כל הזמן אזרחים פלשתינאים נהרגים, אבל ידעתי שהתקשורת מנפחת הכל ושיש צד נוסף למלחמה הזו ושגם בישראל נהרגים חפים מפשע. כשהגעתי לישראל, נוכחתי לדעת שהכל הרבה יותר רגוע ממה שחשבתי. בעיקר התרשמתי מהאבטחה בכניסה לכל קניון".
"אני מעדיף לא לשאול את המארחים שלנו שאלות פוליטיות", אומר אלפרון סייפי (21), גם הוא מתורכיה. "עם זאת, אין לי ספק שבמצב הנוכחי בישראל, אין סיכוי לשלום. שני הצדדים צריכים לדעת להתפשר. לדעתי, אין צד אשם במלחמה הזו".

עוד באותו מדור

"זו גאווה גדולה להיות הערבי הראשון שמשרת בחיל-האוויר"

שני אחים, ערבים נוצרים, שניהם בדרגת רס"ל, משרתים בשתי טייסות שונות של חיל-האוויר. שניהם ממלאים את אותו תפקיד, ממונים על השלישות - האחד בטייסת יסעורים, והשני בטייסת F-16. "אני חי במדינה הזאת, אני מקבל כאן את כל מה שאני צריך ואני רוצה לתת משהו בחזרה. הצבא הוא מבחינתי זכות, לא חובה", אומר האח הצעיר, שאפילו קיעקע את סמל הטייסת על הכתף (בתמונה)

שובו של הספיט השחור

רבותי, ההיסטוריה חוזרת: אחרי הפסקה בת ארבע שנים, מטוס הספיטפייר השחור של מוזיאון חיל-האוויר חוזר לאוויר. המטוס, שמאז 1954 נשמר במצב טיסה בהוראתו של עזר ויצמן והוטס על-ידו באינספור מיפגנים אוויריים, עובר בימים אלה תיקונים מקיפים. אנשי התחזוקה שאחראים על השיפוץ מצאו במטוס עיתונים ביידיש