בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 199 27/06/11

כתבות

אבודים

תגיות: תעלומה אווירית

מה באמת קורה בתוך "משולש ברמודה"? עשרות כלי–טיס וכלי–שיט שנעלמו באזור לאורך השנים מבלי להותיר זכר אחריהם, העלו את "המשולש" לראש טבלת הקונספירציות העולמית. הסברים שונים ניסו לשפוך אור על התעלומה, אך חובבי המסתורין מאמינים שיש שם משהו שאי אפשר להסביר. סיפורו של משולש

ליה שנל

ב-22 בספטמבר 1985, המריא מנמל התעופה בן-גוריון מטוס חיל-האוויר ובו משלחת סיוע למקסיקו סיטי, כדי להושיט עזרה אחרי רעידת האדמה הגדולה בעיר. במהלך הטיסה נאלץ מטוס הבואינג הישראלי לסטות ממסלולו המקורי ולעבור מעל האזור באוקיינוס האטלנטי המכונה "משולש ברמודה".

מאבדים כיוון

"כשנכנסנו למשולש, יצאו שני מכשירי הניווט מסוג V.O.R מכלל פעולה. בגבהים בהם טסנו הם אמורים לקלוט אותות בתחום של 320 ק"מ והנה הם לא קלטו דבר. המחוונים התרוצצו מצד לצד, עד שהופיעו הדגלונים המודיעים שאין קליטה לחלוטין ולמעשה המכשירים משותקים", סיפר מפקד המשלחת אל"ם ב' לבטאון חיל-האוויר. למרבה המזל, מטוס הבואינג 707 צויד במערכות ניווט נוספות והטייסים עברו אליהן.
"מכשיר ניווט אחר עבד בסדר גמור", ציין אל"ם ב'. "אולם כיסוי המפה שלו נגמר בדיוק באזור בו היינו, כך שלמעשה הוא היה חסר כל תועלת, אלא שהתקלה המוזרה מכולן הייתה ששני מכשירי ה'אומגה' שלנו, שאמורים לפעול בכל מקום על פני כדור הארץ, הפסיקו לקלוט".
בלית ברירה, עם שלושה סוגי מכשירים חסרי תועלת, עבר הצוות למכשירים עתיקים יותר. "המכשירים הפסיקו לפעול מבלי שתהיה לכך שום סיבה נראית לעין וטסנו כחצי שעה ללא שום אמצעי עזר לניווט", ממשיך אל"ם ב'. "לאחר כ-20 דקות הוציא הנווט את הסקסטנט, כדי לקבוע באופן ידני את מיקומנו ביחס לכוכבים. בעת שהנווט היה עסוק בקריאת הנתונים וחישובם, יצאנו מתחומי המשולש וראה זה פלא: כל המכשירים שבו לפעולה תקינה".
אז מה באמת קרה שם? "במשך כל הטיסה, מלבד בקטע הזה, היו כל המכשירים תקינים לחלוטין. הם יצאו מכלל פעולה וחזרו לשימוש ללא שום פעולה מצידנו והמשיכו לפעול כהלכה עד סוף הטיסה", סיכם מפקד המשלחת. "אמנם המצפן, שאומרים עליו שהוא יוצא מדעתו ב"משולש ברמודה", פעל אצלנו ללא דופי, אולם צירוף המקרים של כל התקלות יחד, הפסקת הפעולה והחזרה לחיים של כל המכשירים בדיוק בעת כניסתנו ויציאתנו מהמשולש, נראה לי מוזר ביותר".

חייזרים וסופות

סיפור זה אינו המצאה, אלא מקרה אמיתי שהתפרסם בנובמבר 1985, אבל התשובות והדעות על המתרחש באזור חלוקות ביותר.
"משולש ברמודה" הוא הכינוי שניתן לשטח באוקיינוס האטלנטי שקודקודיו הם האי ברמודה, האי פורטו-ריקו והחוף המזרחי של פלורידה. גודל המשולש הוא כמיליון קמ"ר והוא אחד האזורים העמוסים ביותר בעולם בתעבורה ימית ואווירית.
לכאורה מדובר באזור חסר ייחוד, אך עם זאת הוא זכה לפרסום רב בגלל סדרה של היעלמויות מסתוריות ותאונות שפקדו ספינות ומטוסים שחצו אותו.
כתבות העוסקות באזור המשולש החלו להופיע בשנות ה-50 וה-60 לאחר שכמה תאונות מפורסמות הפנו אליו את תשומת לבם של עיתונאים מקומיים. כבר בשנת 1964 טבע העיתונאי וינסנט גאדיס את הביטוי "משולש ברמודה", אך העניין בתעלומת המשולש התגבר עם השנים והגיע לשיאו רק עשר שנים מאוחר יותר, כשהסופר צ'רלס ברליץ פרסם את ספרו "מסתרי משולש ברמודה".
הספר, שתיאר את ההיעלמויות באזור המשולש כאירועים מסתוריים המלווים בתופעות על-טבעיות, הפך מיד לרב מכר ועורר גל של תיאוריות שנועדו להסביר את תעלומת המשולש.
סיפורים שונים ומשונים התפתחו במהרה, כשהפופולאריים מביניהם גרסו כי ההיעלמויות הן מעשה ידי חייזרים או כתוצאה מטכנולוגיה מתקדמת שהושארה באזור על ידי תושביה של היבשת האבודה אטלנטיס.
הסברים אחרים כללו הפרעות מגנטיות שחיבלו במצפנים, התפרצויות גז המטביעות ספינות, "גלי פרא" מסתוריים שצצים בלב האוקיינוס ללא אזהרה ועוד תופעות טבע משונות. עם זאת, מקובל כיום כי הסיבות האמיתיות לתאונות הן סטנדרטיות למדי: תנאי מזג-אוויר בעייתיים כמו גם סופות הוריקן עונתיות, טעויות אנוש ובעיות טכניות פשוטות.

טיסה 19 אינה עונה

אחד מהמקרים המפורסמים שאירעו במשולש ברמודה הוא ככל הנראה מקרה אובדנה של טיסה 19, מקרה החוזר ומופיע בכל פעם שנעשה נסיון להסביר את המתרחש במשולש. בספרו סיפר ברליץ על המטוסים שהשתתפו בטיסה ונעלמו ללא הסבר במזג-אוויר בהיר, אולם במהלך השנים שחלפו, התבררו פרטים נוספים על אותה תאונה עגומה.
טיסה 19 הייתה משימת אימון שגרתית שיצאה מבסיס הטיסה של חיל-הים האמריקני בפורט-לודרדייל בפלורידה ב-5 בדצמבר 1945. מפקד הטיסה היה לוטננט צ'רלס טיילור, מדריך מנוסה שצבר למעלה מ-2,500 שעות טיסה ופיקד על קבוצה של טייסים מתלמדים הם טסו בחמישה מפציצים מדגם "גראמן TBM אוונג'ר". המשימה שהוטלה על המתלמדים הייתה פשוטה: אימון בניווט ובהפעלת המטוס, שהיה חדש לרובם והטלת פצצות מעל הים.
הטיסה המריאה מהבסיס באיחור קל בשעה 14:10, במזג-אוויר בהיר ונוח, לכיוון האוקיינוס האטלנטי. בכל מטוס היו טייס, קשר ותותחן, כשבאחד המטוסים חסר איש צוות. האימון התקדם כמתוכנן ובשעה 15:00 הוטלה הפצצה האחרונה. כמה דקות לאחר מכן ראה רב-חובל של ספינת דיג את המטוסים מתקדמים מזרחה. הוא ככל הנראה היה האדם האחרון שראה אותם.
40 דקות מאוחר יותר קלט מדריך הטיסה רוברט פוקס, שטס עם תלמידיו מעל בסיס פורט-לודרדייל, שדר רדיו ממקור לא מזוהה.
"פאוורס, מה מראה המצפן שלך?" שאל הקול ונענה: "אני לא יודע היכן אנחנו. כנראה הלכנו לאיבוד לאחר הפנייה האחרונה שביצענו".
פאוורס היה אחד המתלמדים בטיסה 19 ופוקס הבין שהטיסה נקלעה למצב מצוקה. הוא דיווח לבסיס ויצר קשר עם טיילור, שנשמע לחוץ ואמר לו ששני מצפניו לא פועלים. טיילור חשב שהוא נמצא באזור הקיז, קבוצת איים בקצה הדרומי של פלורידה ופוקס הורה לו לטוס צפון מזרחה כדי לחזור לבסיס.
מזג-האוויר הסוער שהחל להתפתח גרם לכך שלאחר שיחה זו הלך קשר הרדיו עם הטיסה והידרדר, עד כי אבד לחלוטין. איתור שנעשה בשיטת טריאנגולציה מיקם את המטוסים באזור אחר לגמרי מכפי שחשב טיילור, ממזרח ליבשת ובשטחו של משלוש ברמודה, כך שהטיסה צפון-מזרחה הרחיקה אותם עמוק אל תוך האוקיינוס האטלנטי, אך לא ניתן היה להודיע זאת לטיסה.
ככל הנראה התווכחו טיילור ותלמידיו בנוגע לכיוון בו הם צריכים לטוס, המשיכו הלוך ושוב במזג-אוויר שהלך והורע, עד שהדלק אזל והם אבדו בעומק האוקיינוס.
בינתיים על היבשה נעשו מאמצים לאתר את הטיסה. מטוס ימי מסוג "קטלינה" שיצא לחפש אותם נאלץ לחזור מיד בשל תקלה טכנית ורק בשעה 19:30 המריאו לבסוף שני מטוסי "מארטין PBM מארינר" לחיפושים.
אחד מהם שידר דיווח שגרתי שלוש דקות לאחר המראתו, הדיווח האחרון לפני שעקבותיו נעלמו כמו עקבותיה של טיסה 19.
הסברה היא שככל הנראה הוא התפוצץ באוויר, תכונה ידועה לשמצה של מטוסים אלה. על המטוס היו 13 אנשי צוות וכך, בסופו של אותו יום, אבדו 27 אנשי צוות ושישה מטוסים ללא זכר.

היעלמות וטיוח

בראייה לאחור של האירועים, ניתן להסביר אותם בצורה הגיונית, ללא שימוש בהסברים על טבעיים. עם זאת, אין ספק כי על אף שכל האירועים ניתנים להסבר, צירוף המקרים הוא אכן מוזר מאוד ואין פלא שמשך אליו את תשומת ליבם של חוקרים ואוהבי מסתורין. סיכום דו"ח החקירה של התאונה, בו נכתבה המסקנה "סיבה או גורמים לא ידועים", הוסיף להילת התעלומה שאפפה את המקרה.
גם מקרים מפורסמים נוספים של היעלמויות במשולש ניתנים אולי להסבר. סיפור היעלמן של שתי טיסות מסחריות בריטיות בסוף שנות ה-40, "סטאר טייגר" ו"סטאר אריאל", היווה תעלומה זמן רב. רק עשרות שנים לאחר מכן הודו אנשי חברת BSAA לה השתייכו המטוסים כי היו אלה מטוסים ישנים ובלתי אמינים שמצבם הגרוע בוודאי גרם להתרסקותם, עובדה שטויחה על ידי החברה. דו"ח החקירה של התרסקות "סטאר אריאל", בו נכתב "סיבה חיצונית כנראה השתלטה על האדם ועל המכונה", הוא שגרם להתרסקות להצטייר כמסתורין.
המקרה המתועד הראשון של התרחשות משונה במשולש ברמודה נרשם בידי אחד האנשים המפורסמים בתולדות האנושות. כריסטופר קולומבוס דיווח ביומניו על סטייה משונה במצפן בעת הפלגה באזור בשנת 1492. עם זאת, הסטייה במצפן הוסברה מאוחר יותר כשינוי שנגרם בשל המרחק הרב שקולומבוס עבר בהפלגה רצופה, או בשל הפרעה מגנטית מקומית.
תעלומה ותיקה נוספת היא של אוניית הסחר "מארי סלסט" שנעלמה במשולש ברמודה בנובמבר 1872 בשעה שהפליגה מפורטוגל לניו-יורק. האונייה נמצאה חודש לאחר היעלמותה כשהיא ריקה מאדם, אך ללא סימנים למאבק או למקרה חרום כלשהו כשכל מטענה עליה.
מזג-האוויר היה נוח אנשי הצוות הנעלמים היו ימאים מנוסים ועל הספינה נמצאו מזון ומים במידה מספקת. כל חפציהם האישיים של הצוות והנוסעים נמצאו על הספינה, מה שהפך את היעלמותם לתעלומה גדולה אף יותר, שנותרה בעינה עד היום. יש הנאחזים במקרה ה"מארי סלסט" כהוכחה לקיום כוחות על-טבעיים במשולש וניתן אף לתאר את סיפורה כתעלומה הבלתי פתורה האחרונה של משולש ברמודה.
אוניית הסוחר "מצדה" של חברת צים יצאה מנמל אשדוד בפברואר 1981 ולאחר שלושה שבועות טבעה בשטחו של משולש ברמודה לאחר שמים חדרו אליה בזמן סערה. 24 מתוך 35 אנשי הצוות שהיו על הסיפון נספו והשאר חולצו על-ידי כלי-שיט ומסוקים שנענו לקריאת המצוקה של האונייה.
אף כי לא היה שום דבר מוזר או מסתורי בטביעה, היא יכולה להעיד על מזג-האוויר הסוער באזור, שנושא את האחריות לרוב התאונות שאירעו בו במהלך השנים.

יש הסבר

מי שניסה להפריך את טענותיו של ברליץ להתרחשויות על-טבעיות, ועמן את תעלומת משולש ברמודה, היה אדם בשם לארי קוש, שפרסם בשנת 1975 את הספר "מסתרי משולש ברמודה: הפתרון".
קוש היה ספרן באוניברסיטת אריזונה, שנתקל בזרם הולך וגואה של סטודנטים ששאלו לגבי המשולש וחיפשו מידע לגביו. ההתעניינות הגוברת בנושא לכדה את תשומת ליבו והוא פתח במחקר מקיף בנושא.
קוש השווה את המקרים והנתונים שהביאו ברליץ, גאדיס ואחרים לדוחות המקוריים, לעיתונים מאותם תאריכים ולרישומים של משמר החופים האמריקאי.
המחקר העלה נתונים שונים מאוד מאלו שהציגו החוקרים המקוריים, וגרם לקוש לפרסם ספר בו הוא סותר את טענותיהם של קודמיו. קוש מביא מקרים שונים בהם ברליץ סילף את העובדות, או התעלם מעדויות וממצאים מאוחרים.
דוגמא מובהקת היא מקרה של אוניית מטען שנעלמה ללא עקבות באוקיינוס שלושה ימים לאחר יציאתה מהנמל. אלא שהנמל שממנו יצאה היה באוקיינוס השקט ובמקרה שמו היה זהה לנמל שנמצא במשולש ברמודה, באוקיינוס האטלנטי. קוש הצביע על תאונות נוספות ששויכו לתחומי המשולש, אך למעשה אירעו הרחק ממנו.
ממצאיו של לארי קוש הסתכמו בכמה נקודות עיקריות: קודם כל, קוש ציין כי מכיוון שמדובר באחד מנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם, כמות האבידות הגדולה אינה יוצאת דופן יחסית לגודל השטח ולממוצע התאונות בעולם. מלבד זאת, באזור בו יש סופות טרופיות לעתים תכופות, היעלמותן של ספינות בלי להותיר שרידים אינה בלתי-סבירה או מסתורית. בנוסף, מספר ההיעלמויות נופח בשל מחקר רשלני, כמו במקרים בהם היעלמותה של ספינה דווחה בעיתונות, אך מציאתה וחזרתה לנמל לא דווחו.
המסקנה האחרונה של קוש הייתה שבמקרים בהם אכן היו היעלמויות, סיפורי משולש ברמודה עיוותו את נסיבות ההיעלמות. מספר הספינות אשר נעלמו במזג-אוויר שקט ורגוע לכאורה לא תאם את דיווחי מזג-האוויר שפורסמו בעיתונים באותם ימים.
מחקריו של קוש נתנו מענה מנומק ומבוסס לכל הטוענים להתרחשות על-טבעית, והפריכו סופית את מיתוס המשולש, לפחות עבור המסתפקים בתשובות הגיוניות וריאליסטיות. עם זאת, רבים ממשיכים להאמין שקיים כוח מסתורי כלשהו במשולש שגורם להטבעת ספינות ומטוסים.

תשאלו את הרב

אפילו היהדות מציעה הסבר משלה לתעלומת משולש ברמודה. את הקישור בין המקורות היהודיים למשולש יצר הרב יוסף בא-גד, בספרו "שערי לימוד". הרב מביא פירוש של רש"י, בו הוא מדבר על אזור בים ש"אינו מקבל ברזל". כלומר מקום בו ספינות המכילות מתכת יימשכו אל הקרקעית ויטבעו. בא-גד מביא את הפירוש הזה כהוכחה לכך שקיומו של משולש ברמודה היה ידוע לרש"י הרבה לפני גילוי אמריקה.
הפירוש יוצא הדופן יצר קבוצה חדשה של מאמיני משולש ברמודה דתיים, שמסבירים את היעלמות כלי-השיט והטיס באזור במשיכתו של הים למתכת ואף הסבר מדעי לא ישכנע אותם שאין דבר יוצא דופן או מוזר בחלקת האוקיינוס הזו. כמוהם, גם מאמינים אחרים במשולש, שלא מסתייעים באסמכתא דתית, לעולם לא ישתכנעו ממחקרים וימשיכו לטעון כי מדובר ביותר מאגדה אורבאנית.
כשנשקלות העדויות השונות ותיעוד המקרים, קשה להחליט לכאן ולכאן. אמנם כל הטענות בנוגע לכוחות משונים הופרכו בהזדמנויות שונות, אך לא חסרות עדויות ממקורות אמינים ולא תלויים, כמו זו שהובאה בתחילת הכתבה, שתומכות בקיום אירועים יוצאי דופן. במקרה זה, כל אחד יכול להחליט לעצמו. נותר רק לשאול: האם אתם מאמינים במסתורין של משולש ברמודה

עוד באותו מדור

אל שווימר ז"ל

על חזון ומעשה

האיש הגבוה, דק הגזרה ותכול העיניים, שלא הרבה לדבר, היה מנהיגה ומייצגה הבלתי מוכתר של קבוצה שלמה: אנשי המח"ל. אל שווימר נפטר החודש. אבי משה סגל, אוצר מוזיאון חיל–האוויר נפרד מהאיש שחיל–האוויר היה נראה אחרת בלעדיו

עמלים להצליח

"עמל רמת–דוד" הוא אחד משני בתי–ספר הטכנולוגיים היחידים בארץ המופעלים על–ידי חיל–האוויר ורשת 'עמל'. "כאן מסתכלים עליי בגובה העיניים" אומר אחד התלמידים, עבורו ועבור מאות בני הנוער הלומדים בו, "עמל רמת–דוד" וחיל–האוויר הם גם ובעיקר מסלול ההמראה שלהם לחיים עצמאיים