בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 145 (246) 01/06/02

כתבות

קווים לדמותם

בשנים 1949-1948, שנותיו הראשונות של חיל-האוויר, סייר הצייר נחום גוטמן ז"ל בבסיסי החיל הצעיר והנציח ברישומיו את הווי החיילים. 54 שנים לאחר-מכן, אותרו חלק מהמצוירים. לפני כחודש וחצי נפתחה תערוכת הציורים החדשה של גוטמן, המוצגת במוזיאון על שמו בתל-אביב. התערוכה עוסקת בצבא וחלק ניכר ממנה מוקדש לחיל-האוויר

יפעת גליק ואבי משה

ב-1948, כשבלוק ציור לבן בידו, נדד הצייר נחום גוטמן ז"ל בין בסיסי צה"ל, תוך שהוא מנסה להנציח את החיילים בסיטואציות שונות. הוא ודאי לא תיאר לעצמו כי 54 שנים לאחר-מכן תוצג תערוכה מיוחדת של ציוריו במוזיאון שיוקם על שמו. חלק ניכר מן התערוכה מוקדש לחיל-האוויר.
במהלך השנים 1949-1948, הסתובב גוטמן הצעיר בין בסיסי חיל-האוויר. טביעת העין החדה שלו איפשרה לו להנציח את אנשי החיל הבולטים בעיניו. חלקם הפכו לחלק חשוב מנוף חיל-האוויר הישראלי.
את גוטמן ליוותה לובה וולק, אז פקידתו של אהרון רמז, מפקד חיל-האוויר. במכוניתו הפרטית של רמז, עבר מעמדה לעמדה, מחזית לחזית, כדי לרשום את הזכרונות על בלוק הציור. הגורל אף זימן אותו לבסיס חיל-האוויר חצור ב-7 בינואר 1949. ביום זה, יום הלחימה האחרון במלחמת העצמאות, הפילו מטוסי חיל-האוויר חמישה מטוסים בריטיים בשטח ישראל.
"זה היה יום גדוש מאורעות", כתב גוטמן באותה תקופה. "ציירתי את קבוצות הטייסים מרובי הקמטים בבדים העבים של תלבושותיהם ובתנועות הפתאומיות שביצעו. מעודי לא ציירתי בלב כה חרד כפי שציירתי אז את הטייס המדווח בטלפון למיפקדה". הטייס הזה הוא רודי אוגרטין, שיאן ההפלות של מלחמת העצמאות, שהלך לעולמו בחודש ספטמבר 2000.
חלק מציוריו של גוטמן נשמרו בביתו ולאחר מותו נמסרו למוזיאון שהוקם על שמו. כשהוחלט לאחרונה על פתיחת תערוכה חדשה מציוריו, בה משתתפים אנשי חיל-האוויר, התגלה כי לא כתב את שמות המצוירים. למלאכת הזיהוי נקרא אדי קפלנסקי, מתנדב חוץ-לארץ (מח"ל) לשעבר, מראשוני טייסי חיל-האוויר.
"בזמנים שלפני קום המדינה, שירות-האוויר מנה מספר אנשים מצומצם ביחס לתקופה הנוכחית. לכן הכרתי את כל אנשי החיל", הוא משחזר. קפלנסקי, בן 77, התנדב לשירות-האוויר ביוני 1948. באותה תקופה טס בטייסת הקישור "תל-אביב" בשדה-דב. הוא השתחרר בספטמבר 1949 וחזר לקנדה, שם היה איש עסקים עצמאי. לפני כ-30 שנה שב ארצה ושימש כאיש שיווק בחברת "כימיקלים ישראל".
"כדי לאתר את אנשי חיל-האוויר, ישבתי ימים ולילות מול הציורים של נחום גוטמן", מספר קפלנסקי. "השוויתי בין תמונות מהתקופה ההיא של טייסים, פקחי טיסה וטכנאים שהכרתי, לבין הציורים. התכתבתי עם כל מי שעשוי היה לעזור לי לזהות את האנשים ופניתי אליהם ולבני משפחותיהם לאימות הממצאים.
"הזיהוי היה קשה במיוחד", הוא ממשיך, "כיוון שעברו שנים רבות מהזמנים ההם והאנשים השתנו. חלק מהאנשים שצייר גוטמן נפטרו, חלקם האחר מתגורר בחו"ל ומספר אנשי חיל-האוויר נמצאים בישראל גם היום. למרות זאת, אני שמח שלא התייאשתי. מאמצי נשאו פרי והתערוכה מוצגת בימים אלה, עד אוקטובר, במוזיאון ע"ש נחום גוטמן בתל-אביב".

ג'ון ברארד, לשעבר ג'ק "טיץ'" איזקסון, בן 78, הגיע לשירות-האוויר כמתנדב חוץ-לארץ (מח"ל) בשנת 1948. שימש כטכנאי מכשירי טיסה בטייסת "תל-אביב", בבסיס חיל-האוויר בשדה-דב. השתחרר בשנת 1949 והפך לשחקן קולנוע ידוע באנגליה:


"שירתתי בבסיס חיל-האוויר בשדה-דב כטכנאי מכשירי טיסה ונחתי לרגע על ספסל ליד אחד ממטוסי האוסטר. בדיוק אז הגיע נחום גוטמן. הוא לא הציג את עצמו, אלא פשוט התיישב מולי והתחיל לצייר בלי לבקש ממני רשות. אני, שבזמני הפנוי ציירתי להנאתי, שיתפתי פעולה כמובן. לא ידעתי שהוא צייר מפורסם מאוד. חייכתי אליו והשתדלתי לא לזוז כדי לא להפריע לו לצייר אותי.
"הגעתי לארץ בשנת 1948, קצת לפני קום המדינה. עליתי ארצה עם קבוצה של שבעה מתנדבים צעירים נוספים וחדורי מוטיבציה כמתנדב חוץ-לארץ (מח"ל) מחיל-האוויר של דרום-אפריקה.
"בדיעבד, אני מבין שזכיתי לחיות בארץ את הזמנים שהפכו לחשובים מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל. שמעתי במכשירי הרדיו את בן-גוריון מכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל וזכיתי לראות את הריקודים ברחובות. אלה היו זמנים מרגשים.
"בשנת 1949 השתחררתי משירות בחיל-האוויר. למרות שתיכננתי להשתקע בישראל ולעבוד כאן כבמאי, חזרתי לדרום-אפריקה. כשנה לאחר-מכן, עברתי לאנגליה, שם אני מתגורר עד היום ועובד כשחקן בתיאטראות שונים, בסדרות טלוויזיה ובסרטי קולנוע.
"כשקיבלתי את הציור מאדי הייתי מאוד מופתע. לא היה מקום לטעויות. גוטמן צייר את תווי הפנים שלי ואת השפם שצימחתי באותה תקופה, בצורה מדויקת להפליא. כשראיתי את הציור, הוא החזיר אותי לימים ההם, שבהחלט היו מרגשים עבורי".

ירחמיאל שרם, בן 82, היה ממקימי שדה-התעופה בירושלים. בשנת 1948 התגייס לשירות-האוויר ושירת כפקח טיסה ב"טייסת הקרב הראשונה" בבסיס חיל-האוויר חצור. כעבור כשנה וחצי השתחרר ובשנת 1979 התמנה למשנה למנכ"ל אל-על:


"ביום הולדתי לפני שנתיים, הכינה לי משפחתי מסיבה גדולה. במהלך המסיבה ניגש אלי נכדי עמית, לשעבר אוצר מוזיאון חיל-האוויר והושיט לעברי ספר ציורים ורישומים של נחום גוטמן. הוא פתח אותו והראה לי את אחד הפורטרטים. ושם, במגדל הפיקוח, ראיתי את עצמי. זה היה מאוד מרגש.
"בתעופה עסקתי כבר מגיל 16 ובניתי דאונים בקלוב התעופה בירושלים. הייתי כשנה וחצי בחיל-האוויר ומשם המשכתי ישירות לאל-על, שימשתי כנציג חברת-התעופה ברחבי העולם ועסקתי במסחר בחברה.
"לימים, כשהתמניתי למשנה למנכ"ל, נפגשתי עם נחום גוטמן. הוא לא זכר שצייר אותי ואני רק ידעתי שהוא הסתובב בבסיס, אבל לא הייתי מודע לכך שהוא צייר אותי.
"ביום שבו בא גוטמן לצייר אותנו בחצור, היתה שמחה רבה בבסיס, בגלל שהפילו חמישה מטוסי ספיטפייר. אני זוכר שסיפרו לי על מישהו שמצייר אנשים בבסיס, אבל לא ידעתי שזה נחום גוטמן. לפני כחודשיים קיבלתי הזמנה לפתיחת התערוכה החדשה והתברר שגם הציור שלי יופיע".

עודד אברבנאל, בן 75, התגייס בשנת 1948 ושירת במשך ארבע שנים וחצי בשירות-האוויר הישראלי. הוא היה טייס בטייסת "תל-אביב" בבסיס חיל-האוויר בשדה-דב. השתחרר בשנת 1952 והפך לקברניט באל-על:


"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי משוגע לתעופה וכשהייתי נער כבר התמניתי למדריך דאייה - כך השגתי את שיא הדאייה לגובה בשנת 1945, כשטסתי 1,850 מטרים מעל לנקודת הזינוק. בחודש מארס 1948 התנדבתי לשירות-האוויר של ההגנה בארצות-הברית. שירתתי בטייסת מספר 1 בשדה-דב. ב-21 בינואר הופיע פתאום נחום גוטמן.
"ההיכרות שלי עם גוטמן לא היתה חדשה. משפחתו ומשפחתי הן ממייסדות העיר תל-אביב. כיוון שהאוכלוסייה היתה מועטה, כולם הכירו את כולם. אביו של גוטמן, הסופר ש' בן ציון, היה מי שנתן את השם 'עדן' לראינוע הראשון שהוקם בתל-אביב בשנת 1913 בידי סבי, משה אברבנאל.
"גוטמן הופתע למצוא אותי משרת בחיל-האוויר כטייס. הוא הבחין בי בדיוק כשעמדתי לצאת לטיסה באחד ממטוסי הנורד. גוטמן חיפש אנשים מעניינים לציור. אחרי ששאל לשלום הורי, אמר שהוא רוצה לצייר אותי. הוא נעמד עם בלוק הציור הלבן שלו ולא עברו עשר דקות עד שסיים את הציור.
"גוטמן שאל אותי היכן ניתן למצוא טייסים מעניינים נוספים לציור. לקחתי אותו לחדר המבצעים והוא צייר אותי עם עמנואל סולארז' וליאון סוני אופובט, שני טייסים נוספים. צוירנו כשאנחנו רכונים מעל לשולחן השרטוטים ובידינו מפות של תוכנית הטיסה. כשסיים את רישומיו, ביקשתי ממנו את הציורים שבהם אני מופיע. 'השתגעת?', הוא שאל אותי. 'כשיתפרסמו הציורים האלה, תוכל לקחת אותם'.
"כעבור כמה שנים, דודתי ראתה את הציור שלי אצל גוטמן. הוא עדיין סירב לתת לי את הציור. בשנת 1962, יצא ספר ציורים שלו ובו היה הציור שלי עם שני הטייסים בחדר המבצעים. גם שם לא הופיע ציור הפורטרט שלי.
"לאחר שנפטר נחום גוטמן, קיבלתי שיחת טלפון מגלריה ברחוב הירקון. נאמר לי שבידיהם נמצא ציור הפורטרט שלי. מתברר שאחרי פטירתו, החליטה אשתו למכור כמה ציורים, ביניהם הציור שלי, לגלריית ציורים. כמובן שרכשתי את הציור שלי, שעלה כמה מאות שקלים.
"כשנפתח המוזיאון על-שם נחום גוטמן, הגעתי למקום כדי להתרשם מציוריו. סיפרתי לאנשי המוזיאון על הציור שיש ברשותי ולקראת התערוכה הם ביקשו לשאול ממני את הציור".

בוריס סניור, בן 78, היה איש מח"ל שהגיע לשירות-האוויר הישראלי בשנת 1947. קודם-לכן שירת בחיל-האוויר הדרום-אפריקני. בשירות-האוויר הישראלי היה טייס קרב ב"טייסת הקרב הראשונה". השתחרר בשנת 1952 וברשותו היו מספר מפעלי תעשייה, שלימים נמכרו או נסגרו:


"לא הייתי מודע לכך שנחום גוטמן צייר אותי. הוא הסתובב בטייסת וצייר את אנשי חיל-האוויר. רק לאחרונה יצר איתי קשר אדי קפלנסקי, לאחר שאיתר אותי באחד מציוריו של גוטמן.
"אני חייב לציין שהשתניתי במהלך השנים. אני מכיר את העבודות של נחום גוטמן ומעריך אותו מאוד כצייר. כשראיתי את הציור שלי, זה החזיר אותי לימים ההם, שהיו מרגשים בעיני. הייתי ממקימי חיל-האוויר והתחושה שלי היא שלקחתי חלק בהיסטוריה".

עוד באותו מדור

מחזיקים אצבעות

ב-19 ביולי תשוגר לחלל טיסה STS-107 של המעבורת "קולומביה", למשימה בת 16 ימים. שבעה אסטרונאוטים יהיו על המעבורת וביניהם אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון. ארבע שנים עברו מאז החל רמון את ההכנות לקראת הטיסה, שכללו אימונים, סימולאציות, תירגולים ובדיקות רפואיות. בטיסה עצמה ישמש כמומחה מטען ויפעיל ניסוי לחקר אקלים כדור-הארץ

החלה הספירה לאחור

הכל כבר מוכן לקראת השיגור לחלל של מעבורת "קולומביה" ובתוכה אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון. ביוסטון עורכים האסטרונאוטים אימונים אחרונים לקראת הטיסה ומתרגלים את הניסויים שיפעילו בחלל. בקייפ-קנברל, מקום השיגור, שוקדים הטכנאים והמהנדסים על הבדיקות האחרונות במעבורת עצמה. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ב-19 ביולי יהיה לנו נציג בחלל. אל"מ אילן רמון, טור אישי אחרון לפני השיגור