בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 141 (242) 01/10/01

כתבות | הכל, מלבד מלחמה - חילות-האוויר של אמריקה הלטינית

ברזיל - האויב העיקרי: מבריחי סמים

חיל-האוויר הגדול של ברזיל מפעיל ציוד מיושן הסובל מתחזוקה לקויה ומתקשה לכסות את המדינה, שגודלה נופל אך במעט מגודלה של אירופה כיום, ממתין חיל-האוויר הברזילאי למימוש עיסקת ענק לרכש 150 מטוסי מיראז'-2000 עד אז, ימשיך כנראה החיל להיאבק בעיקר במבריחי סמים, הפועלים בקדחתנות באגן האמזונס (2,300 טיסות בלתי חוקיות מדי יום!) לצורך זה, הוסמכו טייסיו להפיל כל מטוס חשוד

חגי גלבוע

חיל-האוויר הברזילאי נחשב לאחד הגדולים בעולם ולגדול בדרום-אמריקה; הוא מפעיל כמעט 850 כלי טיס, מתוכם 152 מטוסי קרב, 43 מסוקים, 46 מטוסי תובלה, 300 מטוסי אימון ו-32 מטוסי סיור ימיים.
כמות כלי הטיס שמפעיל החיל גדולה יחסית, אבל מרבית המטוסים מיושנים ויצאו משירות כבר לפני עשור או שניים במרבית חילות-האוויר המערביים. בעיה נוספת היא תחזוקה לקויה של המטוסים, אשר גוררת אחוז שמישות נמוך ומקשה מאוד על תיפעול שוטף. עם זאת, עובר מערך הקרב של החיל מתיחת פנים בשנים האחרונות ובעשור הקרוב צפויים להיכנס לשירות בו 150 מטוסי מיראז'-2000 חדשים.
אחת ממשימותיו העיקריות של חיל-האוויר היא המאבק בהברחות הסמים. תופעת הברחת הסמים, המתבצעת לרוב דרך היערות העבותים באיזור אגן האמזונס, צוברת בשנים האחרונות ממדים מדאיגים. חיל-האוויר נאבק בנגע זה באמצעות מטוסים מיוחדים ולאחרונה גלל מערכת משולבת להתראה, אשר מפעילה כלי טיס ותחנות קרקעיות הנמצאות בלב הג'ונגל.

היעדר מלחמות וניסיון מבצעי מועט

לטייסי חיל-האוויר הברזילאי ניסיון מבצעי מועט יחסית. אחת הבעיות ממנה "סובל" צבא ברזיל היא היעדר מלחמות. הפעם האחרונה בה השתתף חיל-האוויר הברזילאי במלחמה היתה במלחמת-העולם השנייה. כיוון שמלחמות הן אלה המעצבות את אופיו של כל אירגון צבאי, הרי למרות שחיל-האוויר הברזילאי עבר בעשור האחרון שינוי מבני כולל - הוא ממשיך לערוך מעת לעת שינויים ועדיין מגבש את תורות הלחימה המבצעיות שלו.
חיל-האוויר של ברזיל הוקם רשמית רק בשנת 1941, לאחר מיזוג שירותי האוויר של הצבא והצי, שתי הזרועות שהפעילו עד אז כלי טיס, לגוף אחד. פחות משנה לאחר הקמתו, כבר עמד חיל-האוויר הברזילאי בפני מבחן כוח ראשון. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, ניתקה ברזיל את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינות הציר. במהרה, הפכו ספינות הצי של ברזיל למטרה עבור הצוללות והמשחתות של איטליה וגרמניה הנאצית. שש ספינות ברזילאיות, אשר הוטבעו בחודש אוגוסט 1942, גרמו לברזיל להכריז רשמית על הצטרפותה למלחמה.
כוחות של הצי וחיל-האוויר הברזילאי נשלחו יחד עם כוחות אמריקאיים לזירת דרום האוקיינוס האטלנטי. שנה לאחר-מכן, כבר פעלו טייסות הקרב הברזילאיות בחזית, כחלק מהכוחות המיוחדים ששלחו בעלות-הברית לאירופה. לפני המלחמה, הפעיל חיל-האוויר כ-430 מטוסים, אולם רובם המכריע היו מיושנים יחסית. עם הצטרפות ברזיל למלחמה, סיפקה לה ארה"ב מטוסי קרב חדשים מסוג P-47D, אשר ניתנו לחיל-האוויר בהשאלה או הוחכרו לתקופת המלחמה.
כוח המשימה הורכב ב-18 בדצמבר 1943. הוא כלל 350 חיילים, מתוכם 43 טייסי קרב בעלי ניסיון מועט, שהתנדבו זמן קצר קודם-לכן לשורות החיל. רק לאחד הטייסים, אלברטו טורס, היה ניסיון מבצעי ממשי. שבועות ספורים קודם-לכן, הצליח עם מטוס ה-PBY-5A קטלינה שלו להטביע מן האוויר את הצוללת הנאצית U-199.
הטייסים הברזילאים השיגו הישגים נאים במלחמה: בין ה-11 בנובמבר 1944 ל-4 במאי 1945 הם צברו לא פחות מ-5,465 שעות טיסה ויצאו ל-455 משימות בשטח האויב. התוצאות שהושגו במשימות התקיפה היו מרשימות אפילו יותר: 85 אחוזים ממטרות החימוש שהותקפו - הושמדו, כך גם 28 אחוזים מהגשרים ו-15 אחוזים מכלי הרכב שהותקפו.

רפורמה אירגונית מקיפה

ברזיל היא המדינה החמישית בעולם בגודלה. שטחה נופל אך במעט משטחה של אירופה כולה. היא משתרעת על כמחצית יבשת אמריקה הדרומית וגובלת בכל מדינות היבשת, פרט לאקוואדור ולצ'ילה; יש לה חוף שאורכו כ-6,000 קילומטר באוקיינוס האטלנטי. מטבע הדברים, נדרש חיל-האוויר הברזילאי להגן על שטחים עצומים. למרות זאת, לא בנוי השלד האירגוני של חיל-האוויר על-פי מודל המוכר במדינות גדולות אחרות בעולם.
מפקד חיל-האוויר של ברזיל - או "מפקד האוויר", כך הוא נקרא בפורטוגזית - כפוף ישירות לשר הביטחון. אל מפקד חיל-האוויר כפופים שלושה קצינים בכירים, העומדים בראש שלושה פיקודים כלליים בחיל: פיקוד אוויר, פיקוד תמיכה ופיקוד כוח-אדם. מאז ראשית ימיו בשנות ה-50, היה מורכב חיל-האוויר הברזילאי מחמישה פיקודים. אלא שמאז החלת חוק הביטחון בשנת 1999, בוצעה רפורמה אירגונית מקיפה, קוצצו עשרות תקנים ומספר הפיקודים צומצם בהתאם לשלושה.
בין השאר, אחראי מפקד חיל-האוויר עצמו גם על התעופה האזרחית בברזיל. פרט לכך, כפופות אליו ישירות שתי מחלקות חשובות במטה: מחלקת הרכש של חיל-האוויר ומחלקת האימונים. האחרונה מפעילה את האקדמיה לטיסה של חיל-האוויר, בית-ספר טכני ובית-ספר לקאדטים.
פיקוד האוויר הוא הפיקוד המרכזי של חיל-האוויר הברזילאי. זהו, למעשה, חיל-האוויר "האמיתי". פיקוד זה אמון על כל הפעילות המבצעית, שמירת המרחב האווירי, המים הטריטוריאליים וגבולות המדינה. כמו כן, הוא שומר על קשר רציף עם זרועות הצבא והצי בברזיל ותומך בהן במידת הצורך.

מתיחת פנים למערך הקרב

בשנים האחרונות, מבקש חיל-האוויר הברזילאי לעבור מתיחת פנים. המטרה, כפי שמסבירים בכירים בחיל: בנייה מחדש של מערך הקרב של חיל-האוויר, המושתת כיום ברובו על מטוסי קרב מיושנים. בעשור הקרוב, אמור חיל-האוויר להוציא משירות לפחות שני מטוסים, התופסים כיום מקום מרכזי במערך הקרב של החיל. מטוס היירוט הקל, מיראז'-3, שיוצא משירות בתוך שלוש שנים ומטוס הקרב F-5, שיוחלף עד שנת 2010.
ה-F-5 נמצא בשירות חיל-האוויר הברזילאי משנת .1975 כיום מפעיל החיל 55 מטוסים מסוג זה המשמשים הן למשימות הגנה-אווירית והן לתקיפה. את המשימה האחרונה יודע לבצע היטב גם מטוס ה-AMX, פרי פיתוחן של החברות "אימברייר" הברזילאית ו"אלנייה" האיטלקית. מאז חודש אוקטובר 1989, מפעיל חיל-האוויר הברזילאי 79 מטוסים מסוג זה אשר מיועדים בעיקר לתקיפות ארוכות-טווח, הודות ליכולת נשיאת דלק מוגדלת.

150 מטוסי מיראז'-2000 בעיסקה אחת

לפי דיווחים בעיתונות העולמית, עומדת כיום ברזיל בפני חתימה על עיסקת המטוסים הגדולה בתולדותיה. חיל-האוויר ירכוש לא פחות מ-150 פלטפורמות שיחליפו בהדרגה את מטוסי המיראז' וה-F-5 המיושנים. במסגרת התוכנית, שזוכה לשם FX-BR, נבחנו כבר מספר רב של מועמדים. בין השאר, מיראז'-2000, יורופייטר, F A-18, גריפן ו-F-16.
עד לפני מספר חודשים, נחשב ה-F-16 למועמד כמעט ודאי לזכייה במיכרז. אבל התנגשות אינטרסים בלתי צפויה בין ארצות-הברית וברזיל פסלה ככל הנראה את מועמדותו של המטוס. אחד התנאים החשובים, שמעמידה הממשלה הברזילאית לביצוע העיסקה, הוא שילובה של חברת "אימברייר" המקומית בייצור המטוסים על אדמת ברזיל. לתנאי כזה מתקשים בארצות-הברית להסכים. עמדתה של צרפת, לעומת זאת, נראית גמישה בהרבה. גורמים רשמיים במדינה הביעו כבר הסכמה עקרונית לייצורם של לפחות חלק ממטוסי המיראז' על אדמת ברזיל. כתוצאה מכך, יתפוס כנראה המיראז'-2000 את מקומו של מטוס ה-F-16 כמועמד הפייבוריט לזכייה.
"אימברייר", שרבים ממטוסי חיל-האוויר הברזילאי הם פרי פיתוחה, נחשבת כיום לחברה הרביעית בגודלה בעולם בייצור מטוסים מסחריים בינוניים. בשנים הקרובות, מקווה החברה להגדיל את שיעור מכירותיה למיגזר הצבאי, גם מחוץ לגבולות המדינה.
לאחרונה נראתה סנונית ראשונה בתחום זה, לאחר שיצרנית המטוסים הברזילאית זכתה לחוזה הצבאי הראשון בתולדותיה מחוץ לגבולות המדינה: חיל-האוויר של הרפובליקה הדומיניקנית רכש לאחרונה מהחברה הברזילאית עשרה מטוסי סיור מסוג סופר-טוקאנו, שיסייעו להמשך המאבק של המדינה במגדלי הסמים.

המטרה: לתפוס את המבריחים

מבחינת פני השטח והאקלים, מחולקת ברזיל לשני חלקים עיקריים: אגן נהר האמזונס בצפון והרמה הברזילאית אשר ממוקמת במזרח ובדרום המדינה. אגן האמזונס הוא איזור היערות המשווניים הגדול ביותר בעולם. הגשמים הרבים, יחד עם החום הרב, מאפשרים את קיומה של הצמחייה העבותה במקום ומטפחים אותה. לצד היתרונות הרבים הגלומים באיזור זה, יוצרים התנאים הטבעיים המיוחדים גם לא מעט בעיות לחיל-האוויר; הקשה שבהן היא הברחת סמים בקנה מידה עצום, אשר מתבצעת באופן תדיר בנבכי הג'ונגל כמעט ללא הפרעה. הסמים אינם מיוצרים בברזיל עצמה, אלא מגיעים אליה דרך קולומביה. לפי נתוני האו"ם, יותר מעשרה אחוזים מסם הקוקאין המיוצר בקולומביה, עושה את דרכו לשווקי העולם דרך ברזיל.
כוחות הצבא והמשטרה במדינה הרימו מזמן ידיים במאבק בתופעה הקשה. לרוב, הם מתקשים למצוא את דרכם בצמחייה ואינם מצליחים לתפוס את המבריחים ולהעמידם לדין. בשנים האחרונות חלה התפתחות מפתיעה במאבק נגד הברחות הסמים - בעקבות פיתוחה של מערכת פיקוח חדשה בשם SIVAM.
מערכת SIVAM היא מערכת משולבת המבוססת על רשת של תחנות מכ"ם קרקעיות, מטוסים להתראה מוקדמת ומערכות חישה וקשר; המידע שנאסף על-ידי המערכות מוזן לשלושה מרכזי פיקוח אזוריים ברחבי אגן האמזונס. משם, מועבר המידע המעובד למרכז הפיקוח הכללי הנמצא בברזיליה. המרכז מאויש שבעה ימים בשבוע ופועל ללא הפסקה.
כבר לפני כשנה נכנסה המערכת לשימוש. בזמן הקרוב, תיבחן יעילותה כמענה טכנולוגי לבעיית הברחות הסמים. תיפקודו של הרכיב האווירי יהיה המפתח להצלחת המערכת כולה. כיסוי לקוי של האיזור על-ידי מערכות מכ"ם קרקעיות לא איפשר בעבר את השליטה והבקרה בו. בעצם, היתה זו רק שאלה של זמן עד שגורמי פשע מאורגן יבינו את הפוטנציאל הגדול הגלום בחורי הכיסוי של מערכות המכ"ם. עד לפני כמה שנים, עברו מאות מטוסים בלתי חוקיים באמזונס מדי שבוע; לפי הנתונים היבשים, נרשמו בין 2,300 ל-2,500 (!) טיסות בלתי חוקיות באיזור מדי יום. מרבית הטיסות בוצעו לצורך העברת סמים מיעד אחד לאחר. עבור ממשלת ברזיל, זה היה כנראה הקש ששבר את גב הגמל. בחודש מרס 1998 קיבלה הממשלה חוק חדש, אשר הסמיך את חיל-האוויר הברזילאי להפיל כל מטוס החשוד בנשיאת סמים - אם טייסו מסרב לנחות לאחר הנחיה מפורשת.
כדי להתמודד עם כלי הטיס החודרים, נקראה חברת "אימברייר" לדגל. החברה נתבקשה לפתח פלטפורמה אווירית עבור מערכת SIVAM. הפלטפורמה אמורה היתה לבצע מגוון רחב של משימות: התראה מוקדמת (AEW)C), צילום ומיפוי, מודיעין אלקטרוני (ELINT), פיקוד אווירי ועוד. עבודת התיכנון החלה בשנת 1994 ועד מהרה הבינו בחברה שלא ניתן יהיה לפתח פלטפורמה אחת שתבצע את כל המשימות. "קיימת התנגשות בין חלק מהדרישות המבצעיות של המטוס", הסבירו ב"אימברייר", ועברו לתכנן שני מטוסים ולא אחד. העבודה עצמה התבצעה על בסיס ה-EMB-120, מטוס סיור מתוצרת החברה, ממנו היו אמורים להיגזר לבסוף שני המטוסים החדשים. לפני כשנתיים, הסתיים שלב הפיתוח. ב-28 במאי 1999, גלל חיל-האוויר הברזילאי את שני המטוסים החדשים: מטוס סיור מסוג EMB-145 ומטוס תקיפה קל מסוג ALX. בשנים הקרובות, יתנו המטוסים לחיל-האוויר כלים חדשים להתמודדות עם הברחות הסמים.

מעדיפים להשקיע במשכורות

מערך התובלה של חיל-האוויר הברזילאי מורכב גם הוא ברובו מכלי טיס מיושנים. מרבית משימות התובלה של החיל (תובלת חיילים או מטענים כבדים) מבוצעות על-ידי צי מטוסים מיושן, המורכב מכ-17 מטוסי C-115 ו-11 מטוסי C-130 הרקולס. בקרוב, יחגגו שני המטוסים את העשור השלישי שלהם בשירות חיל-האוויר ולא נראה שיוחלפו בקרוב.
ברזיל מפעילה גם נושאת מטוסים, המשמשת כיום את המדינה יותר כסמל לאומי, מאשר כנקודת אחיזה אסטרטגית אמיתית. לאור העובדה שברזיל אינה מאוימת כיום על-ידי מדינת אויב כלשהי לא ברור מה תועלתה המעשית, אך אין ספק כי עלות אחזקתה למשלם המיסים גבוהה מאוד.
אחת הבעיות המקשות על תיפקודו של חיל-האוויר היא מימון שוטף. בין השנים 1999-2000 עלה תקציב הביטחון של ברזיל מ-9.1 מיליארד ל-9.9 מיליארד דולר. אך גידול זה, שאינו ניכר אגב בתקציב חיל-האוויר עצמו, הוא תוצאה של משכורות ופנסיות מוגדלות - להן זוכים אנשי הצבא בברזיל בשנים האחרונות. בחיל-האוויר הברזילאי משרתים כיום כ-50,000 חיילים, כולל כ-5,000 אנשי מילואים.

עוד באותו מדור

קובה - הכנפיים של קסטרו

חיל-האוויר הקובני מפעיל בעיקר מטוסים מיושנים וכשירותו המבצעית נפגעה בעקבות התפרקות בריה"מ למרות זאת, הוא נחשב לאחד מחילות-האוויר החזקים באיזור מצב זה ישתנה אם קובה לא תמצא חלפים למטוסיה ולא תתגבר בקרוב את קומץ מטוסי המיג-29 שברשותה

ד"ר מריו שניידר, מומחה לאיזור אמריקה הלטינית מהאוניברסיטה העברית: "למדינות אמריקה הלטינית אין יכולת לקיים מלחמות גדולות"

חילות-האוויר החזקים בדרום אמריקה נמצאים בארגנטינה, ברזיל, צ'ילה ופרו - ארבע "המנהיגות" בעלות כוח התקפי והגנתי במדינות קטנות יותר, משמש חיל-האוויר בעיקר לצרכים סמליים-חברתיים. ולא פחות - כמקור פרנסה לאלפי חיילים וקצינים, המבטיחים את יציבות המשטר