בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 198 09/05/11

כתבות

אחריות על הכתפיים

תגיות: קצינים , פיקוד ומנהיגות

בהכנה לקורס הקצינים, הם היו שמונה חיילים, בטקס הסיום של בה"ד 1 בירכנו שבעה צוערים על הסיכה החדשה ולהשלמה בעובדה הם נכנסים חמישה. כשתקראו את הכתבה הזו, הם כבר יהיה קצינים. פרק אחרון בסדרה

ליה שנל ואיתי איתמר

אם היה נדמה שהנסיעה לבה"ד 1 נמשכת לנצח, נסו שוב. לא תצליחו, כי דרומה יותר מבית-הספר לקצינים בבסיס עובדה, לא קיים.
תהליך הקליטה לא מורגש. גם הקליטה בטלפון נוטה להיעלם. מדי הבז' שנבלעים בנוף מוחלפים בן רגע במדי ב'. עם זאת, האחידות שאפיינה את בה"ד 1 נעלמת. צוער צוער למקצועו פונה. יש להם חודשיים וחצי "להתמקצע", כמו שכבר החלו הצוערים להתנסח.
מהר מאוד מתרגלים ליחס האינטימי. בהשלמה הגדולה ביותר יש 16 צוערים, בקטנה ביותר שלושה. ככל שהמספרים קטנים, הלחץ גדל: יותר אחריות, יותר התנסויות והרבה יותר להספיק בעשרה שבועות. "מקצינים" את העומס, אז קדימה לעבודה.

אותה הגברת בשינוי אדרת

כבר בתחילת הקורס עמדה אחת הצוערות בפני דרמה לא פשוטה. "כשהגעתי לביסל"ק גיליתי שאני משובצת בהשלמת מנהלה", מספרת הצוערת עמית עובדיה, שהחלה את שירותה הצבאי בתור מש"קית חקר ופיתוח הדרכה. "אני לא מזלזלת באף תפקיד", היא ממהרת להסביר, "אבל למרות שאני מתנדבת, בחרתי לחתום שנה נוספת כי אני אוהבת את התפקיד ואת המקום שאני נמצאת בו".
בהשלמת "אחוד 26", נפתח לראשונה מסלול השלמה למקצועות ההדרכה. "ניסיתי לעשות הכל כדי לעבור להשלמת הדרכה", מספרת עמית. "גם המפקדת שלי עשתה מאמצים רבים על-מנת שאחזור לבסיס שלי בתור קצינה". אחרי שבועיים, כשהיא כבר עמוק בתוך השלמת מנהלה, כבר התחברה עם כולם והשלימה עם העובדה שכעת אין לדעת לאיזה בסיס תשוב.
במבט חטוף מסביב, ניתן להבחין בהבדלים בין שני בתי-הספר: הכומתות אותן חייבים לחבוש כשמסתובבים ברחבי בה"ד 1, הוסרו לטובת כובעי מצחייה מעוטרים בסמל ביסל"ק. "חייבים ללכת עם הכובע, גם בלילה", צוחקת נוי קמינר, פקחית טיסה. "זה חלק מהגאווה של המקום וכמובן כדי להישמר מפני מכות חום".
בניגוד לחילות אחרים, בהם כל מקצוע נמצא בבסיס בהשלמה נפרדת, חיל-האוויר מגבש את כל קציניו העתידיים יחד ומכשיר אותם בצורה אישית ומקצועית לתפקיד, באופן רלוונטי לחיל. "בחלק גדול מהזמן אנחנו מסופחות לטייסות ברחבי הבסיסים כדי שנוכל ללמוד את התפקיד מקרוב ולא רק בצורה תיאורטית", אומרת נטע לביא, שהחלה את דרכה כפקידת מבצעים באחת מטייסות הכטב"ם. "עברנו שבוע שנקרא 'גלגולו של פ"מ'. ביום הראשון היינו במטה ולמדנו איך מתכננים פקודה ולאחר מכן עברתי לסיפוח בטייסת 'העקרב' והוצמדתי לקצינת מבצעים ותיקה שלמדתי ממנה המון וראיתי במו עיני איך הפ"מ יוצא לפועל".
"בבה"ד 1 לומדים איך להיות קצין מבחינת תכונות פיקודיות", משווה איליה דרוקר, שכבר צבר ותק כמפקד כיתת הגנה קרקעית, עוד בטרם יצא לקורס. "בהשלמה אנחנו עוברים תכנים יותר מקצועיים. סוף סוף אני זוכה לפתח דברים חדשים בתחום ההדרכה וההגנ"ק". הוא מספר שבחצי השני של ההשלמה יבצעו הרבה תרגילים מעשיים. "אנחנו כנראה נזיע קצת", הוא מחייך.
לעיתים משתמע מהמילה "השלמה", שמדובר רק ב"סגירת קצוות" והעשרה, לפני שניגשים לתפקיד. למעשה, החומר כל כך עמוס, שאין זמן לבזבז. "אחרי שבוע אחד בעובדה, כבר יצאנו לסיפוחים ביחידות הבקרה האוויריות", מספר דניאל, שכחוגר היה בקורס-טיס ולאחר שהודח לפני שמונה חודשים, יעשה את תפקידו הראשון כבר כקצין. "הוצגו לנו כל המערכות, ישבנו ליד בקרים בעמדות וצפינו בהם בזמן אמת, האזנו ושאלנו שאלות. לעומת אנשים אחרים בהשלמה, שבאו עם רקע לתפקיד מהשירות הסדיר שלהם, לנו לא היה רקע בתחום ולכן לקורס יש משמעות מקצועית רבה עבורנו", הוא מסביר.

לומדים שפה

אם יש מישהי שבאמת התחילה את הכל מחדש, זו הצוערת בר רקובסקי. "סופחתי להשלמה של יחידות השדה וממש טוב לי. סוף סוף הגעתי למקום אליו אני שייכת. יש פה חומר אנושי ממש טוב ואנחנו לומדות המון אחת מהשנייה".
בר, שעסקה לא מעט בהדרכה עוד במסגרת שנת השירות, מודה כי רמת ההדרכה בצבא גבוהה. "אנחנו לומדות על כתיבת מטרות, כתיבת מבחנים, ניהול קורסים ובעיקר מעניין אותי ציר פיתוח של פקודים. אלה כלים ייחודיים שלא הכרתי בעבר והם מוסיפים הרבה".
למרות שהיא כבר מצפה לשוב למערך ההגנה האווירית בו גדלה, היא נחשפת כעת ללחימה שונה לגמרי: "יוצא לנו לטווח במגוון כלי-נשק: נגב, מא"ג, מק"כ".
למעשה, את הקורסים והתכנים שעליהן לעבור הן כותבות בעצמן, כהתנסות לקראת תפקיד הקה"דית. "ביקרנו בבא"ח גולני, בא"ח צנחנים וצאלים, ובהמשך נסתפח לבסיסים שבחיים לא דמיינתי שאגיע אליהם".
בינתיים בעובדה נמצא "קורס הקצינים המתקדם" בחודש חמישי ולנגד עינינו מקבלים הצוערים "צורה" של קצינים: "תכיר שתעדוף המשימות חיוני לשמירה על הרציפות התפקודית ועלינו להוריד את הפקודה לרמתנו ולנתח את ההליכים", אומר אחד הצוערים, בעוד סיכת המ"מ מנצנצת על צווארון מדיו. כשהוא נשאל אם כבר למד את שפת הקצינים הוא משיב בחדות: "חיובי".

"פתאום הפנמתי"

איליה דווקא מסתדר לא רע עם ההתנסויות. "בבה"ד 1 ניסו לפתח אותנו בתחומים החלשים שלנו, אבל הגישה של המפקד שלי בהשלמה שונה. מה שאתה טוב בו, תתמקצע בו יותר. כמובן שאין לזנוח את הנקודות החלשות", הוא מזדרז להסביר. "אבל אם יתנו למשל למישהו שטוב באימונים גופניים להתנסות כקצין אימון גופני, הוא ישתף את האחרים בידע שלו בצורה מקצועית ושאר הצוערים יוכלו ללמוד ממנו".
על איליה הוטל אתגר מיוחד: לבנות מחדש תוכנית הגנה למפקדת אוגמ"ר 80 באילת. "רס"ר הבסיס באוגמ"ר היה בעבר הרס"ר של ביסל"ק והוא הבין שאבטחת הבסיס לא מספקת, אין נהלים חדים וברורים ואין מענה לחדירות. הם ביקשו ממני ומצוער נוסף שנבוא להתרשם וניתן הערכת מצב".
את המהפך הגדול ביותר עשתה נטע, שחששה עוד בתחילת ההכנה מכל הקשור בעמידה מול קהל ובהדרכה. בקורס היא מתפקדת כקצינת החינוך ואחראית על חלק נכבד מהתוכן המקצועי. לבדה הרימה נטע יום מעורבות חברתית, יום התמקצעות בו קיבלו טיפים מקמב"ציות ממערכים שונים, ואף יום מורשת למקצוע.
"יצרתי קשר עם קמב"צית משוחררת מטייסת 'מובילי הלילה' שסיפרה על ההתמודדות שלה במלחמת לבנון השנייה, במהלכה התרסק מסוק של הטייסת", היא מסבירה. "פתאום הפנמתי שזה תפקיד עם הרבה חשיבות ולחץ".

אל תקרא לי חוגר

"ביום ראשון התנדבנו עם ילדים חירשים", מספרת עמית בהתלהבות על יום "מעורבות חברתית". כל מסלול השלמה עובר יום כזה, בו הצוערים יוצאים לפעילות התנדבותית. "לא הייתה לנו כמעט התנדבות לאורך התקופה הזאת, לא בבה"ד 1 ולא בהשלמה וזה משמעותי בשבילי", היא משתפת. "כבר בזמן המחלה הבנתי שכשאתה אתה בצד הנותן אתה בעצם מקבל יותר".
מלבד מסגרת ההתנדבות של ההשלמה, כל צוערי קורס הקצינים האחוד מתנדבים ביחד במסגרת "שבת ערכים". "עשינו שיעור על גזענות בבית-הספר התיכון 'בגין' באילת", מספרת נטע. "זה שונה להעביר שיעור לאנשים שלא חייבים לך כלום, שלא מחויבים להתעניין או להקשיב. אלו לא צוערים אחרים, חיילים שאתה עומד מולם עם הכוח של הצבא מאחוריך".
על הוצאתן לפועל של "שבת הערכים", יום המעורבות בקהילה וכל הפעילויות אותן עוברים הצוערים בקורס, אחראים החניכים עצמם.
דניאל חווה את האחריות כשהיה מפקד תורן במשך שבוע. "בתחילת השבוע זה נראה לך בלתי אפשרי", הוא מגלה. "ניגש אלי עוד צוער ואומר שהוא צריך להעביר שיעור ואני מנסה לחשוב - איפה אני אדחוף את השיעור הזה? בסוף מתפנה לך פה איזה חצי שעה ופתאום איזו הרצאה מתקצרת וצריך לנהל את הכל בזמן אמת כדי להצליח. אתה מסיים עם הלשון בחוץ, אבל מסופק לגמרי".
חלק גדול מהעצמאות לה זוכים הצוערים בקורס נובע ממערכת היחסים עם המפקדים, שהמרחק בינם ובין החניכים הולך וקטן במהירות. "העבודה עם המפקד לא צמודה כמו בבה"ד 1, הוא שולח אותך למשימה ואומר 'תסתדר'", מספר איליה. "רק אם אתה באמת צריך משהו אתה בא לשאול והוא עונה, אין מצב שהוא יגיד שאין לו זמן".
איליה הוא לא היחיד שהתרשם כך. "המפקד נותן לנו מלא חופש לעשות מה שאנחנו רוצים. יש דיסטנס, אבל אנחנו הרבה יותר חופשיים, צוחקים איתו", אומרת נוי בהערכה. "פה אתה כבר קצת יותר קצין מאשר בבה"ד, אתה כבר עם סיכת מ"מ, אתה בשלב האחרון. עוד חמישה שבועות אנחנו כבר קצינים".

מחכים לדרגה

בשעה שכל משתתפי הכתבה רצים ממשימה למשימה ומנסים לעמוד בלוח הזמנים הצפוף של ההשלמה, מתרווח סג"ם טארק סאלח במשרדו שביחידת הבינוי בבסיס תל-נוף. טארק, בוגר תואר בהנדסת מכונות, עבר את השלמת העתודאים לפני היציאה לבה"ד 1 וקיבל את הדרגות שלו מיד לאחר מכן. "חזרתי לתפקיד שעשיתי קודם", הוא מסביר. "הכל כרגיל, אבל אני שמח שעברתי את הקורס. לפני כן התלבטתי ועכשיו אני יודע שזו הייתה הבחירה הנכונה".
ביחידה של טארק שמחו לקבל אותו בחזרה ולא שכחו לברך על הדרגות החדשות. "אנשים שמים לב, סוף סוף נפטרתי מהקמ"א (קצין מתקדם אקדמאי) ואני מרגיש בנוח עם הדרגות". החוויה שעבר עוד טרייה בזיכרונו. "ממש נהניתי והייתי מוכן לעשות את הכל שוב, במיוחד את השטח", הוא אומר, ומוסיף בחיוך, "אני ממליץ לאנשים לנסות את זה".
בניגוד לטארק, שכבר חזר לשגרה, ישנם צוערים שיחכו עוד זמן רב עד לסיום הקורס. הכוונה היא כמובן לבקרים. "הדבר הכי משמעותי פה הוא הגיבוש", מספר דניאל. "אנחנו עוזרים אחד לשני בכל דבר, גם מבחינה מקצועית ומרגישים בנוח עם כולם".
מלבד קורס הבקרה הארוך, גם בר תסיים את ההשלמה בבה"ד 12 כמה שבועות לאחר האחרים. עם זאת, היא לא מצטערת על הזמן הנוסף. "אני ממש נהנית, טוב לי בהשלמה", היא מודה. "מצד שני, בא לי כבר לצאת ממסגרת של קורס. אני מתגעגעת לבית-הספר להגנה אווירית". אחת ההתנסויות שקיבלה בר היא לארגן סיור לביסל"ח (בית-הספר לחי"ר).
"בניתי את הסיור מאפס, הייתי בקשר עם הקה"דית של ביסל"ח, לראות מה היא יכולה לתת לנו".
התוכן, השיעורים שיעברו צוערות ההדרכה ולוח הזמנים היו כולם באחריותה של בר, שניסתה לגוון כמה שיותר. "ראינו המון דברים חדשים, במיוחד בשבילי כי אני לא באה מהעולם הזה. נכנסנו לנגמ"שים בשטח וירינו בנשקים שונים", היא מתלהבת מההזדמנות לפעילות "ירוקה". "היה כיף גם לארגן ולדבר עם כל מיני גורמים, הרגשתי כאילו אני כבר בסדיר".
באותו זמן בביסל"ק צוערי ההשלמה החילית נמצאים שבוע לפני הסיום וגם אם הם לא יורים במקלעים, לא חסר להם אקשן. עבורם זה בדיוק הזמן להתנער מאווירת סיום הקורס לטובת התרגיל המסכם "שליחות במדבר". זהו היום השלישי ללחימה וכל המדינה, אפילו בסיס עובדה הדרומי, נמצאת תחת מתקפת טילים. בעוד חיילים נהרגים, סקאדים נופלים והבסיס סובל מנסיונות חדירה, צוערי הקורס הופכים להיות סגל הבסיס ועליהם להגן עליו ולנהל את הפעילות בחירום.
"אנחנו רוצים להקפיץ מסוק! אפשר?", קורא איליה ממרכז בקרת הנזקים. בסיטואציה זו צוות הסיור של הגנה קרקעית נפגע מירי ואבד הקשר עימו. "שלא תעזו!" עונה בנחרצות הצוערת המתפקדת כקצינת התגוננות.
"אנחנו חייבים" הוא משיב. בסופו של דבר המריא מסוק מבסיס רמון כדי להרתיע את החודרים לבסיס. הכל מתודית, כמובן.
נטע תפקדה בתור קצינת המבצעים של המפי"כ. "חששתי מאוד לקראת התרגיל. קיבלתי תפקיד עם אחריות גדולה. השתדלתי להזכיר לעצמי שזה רק תרגיל, אבל הפחד הזה הוא כבר מההתחלה, בכניסה לאווירה". סוף התרגיל לא ידוע ובינתיים תרחישים ממשיכים "ליפול על ראשיהם".
"כוננות ספיגה גבוהה, התרעת אב"כ", נשמעת פתאום קריאה. כמו במלחמה, אין סיבה להפסיק לתפקד, אך יש להשתמש באמצעי הגנה תואמים. חיש קל עוטים כולם מסכות אב"כ, מה שלא גורם להם להסיר את כובעי ביסל"ק מעל ראשיהם. בכל זאת, גאוות יחידה.

קצין נולד

על רחבת המסדרים בעובדה צועדים בוגרי הקורס בחמש שורות. אם מחפשים היטב, ניתן למצוא מתחת לכובעי הקצינים גם ארבעה המוכרים לנו היטב: עמית עובדיה, נטע לביא, נוי קמינר ואיליה דרוקר. ארבעה זוגות של ארונות כסופים בוהקים הנחשפים על כתפיהם מוכיחים כי חצי שנה של עבודה קשה הסתיימה. הם קצינים.
"מתחילים לקלוט שזהו, הסתיים ועם זה מגיע קצת עצב, כי אלה אנשים שהיו איתי חצי שנה ופתאום אני יודעת שאני לא אראה אותם", מספרת סג"ם נוי קמינר, שתהיה קצינת מגדל בחצור. "אני יוצאת מכאן אחרי שלמדתי מה הוא התפקיד שלי, מה אני אמורה לעשות, למה צריך לעשות את זה, וכמה עבודה זה דורש. קיבלתי הבנה חדשה למקצוע", היא מדגישה.
אחרי שהקצוות המקצועיים נסגרו, נשאר רק לצעוד החוצה מהרחבה ולהעיף את הכובעים הכי גבוה שאפשר, לפני שרצים לחבק את המשפחה.
"הרבה פעמים עשיתי את המשימות מתוך מחשבה שההורים שלי גאים בי, זה מה שהחזיק אותי", משתפת נוי. "אבא שלי משתחרר במאי, אז יש חודש שבו שנינו קצינים. יש לי הרגשה שאני ממשיכה את הדרך".
סג"ם נטע לביא תצטרף לנוי כקמב"צית באותו בסיס, כשגם היא מצוידת בידע מקצועי חדש. "אני זוכרת שאמרו לי לפני כן שבקורס קצינים אני אצטרך להעביר שיעור על משהו שאני לא מכירה והתחלתי לומר לעצמי 'אלוהים, להעביר שיעור'", היא מחייכת. "זה נראה לי כמו האתגר הכי גדול בכל קורס קצינים ועכשיו זה מצחיק אותי. זה כבר מאחורי - זה בטוח".

עוד באותו מדור

חותם את ספר הטיסות

רגע אחד כחייל חי"ר בקרב במלחמת ששת הימים גרם לתא"ל (מיל') אבי ברבר להפוך לטייס בחיל-האוויר. את המלחמות הבאות הוא כבר נלחם מתוך מטוס, הספיק לשבת בשבי, להשתתף בהשמדת מערך הנ"מ הסורי בלבנון ולצבור אלפי שעות טיסה וגם אלפי זכרונות. החודש הוא טס בפעם האחרונה

יהיה פיצוץ

סביר להניח שלא ידעתם: בחיל-האוויר פועלת כבר שנים יחידה קטנה, מקצועית, מאומנת היטב ובעיקר חשאית. פלוגת "ספיר", יחידת סילוק הפצצות המיוחדת, פותחת את השער ומאפשרת לנו הצצה נדירה אל פעילותה הסודית