בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 137 (238) 01/02/01

עסקי אוויר

נפרדנו כך

תגיות: דקוטה , מלחמת יום הכיפורים

52 שנים שירתה הדקוטה בחיל-האוויר, הרבה יותר מכל מטוס אחר. אבל לכל דבר טוב יש סוף, גם לדקוטה, ולפני כמה שבועות היא ערכה את טיסת הפרידה. למסיבת השחרור הגיעו כל הטייסים הוותיקים, שקבעו בפסקנות כי "הדקוטה הוא המטוס הטוב ביותר בעולם". והפתעה לסיום: גם אחרי טיסת הפרידה, יתכן שהדקוטה תמשיך לטוס

ענת וושלר ויפעת גליק

במטס פרידה מרגש, שנערך ב-30 בינואר, סיימה הדקוטה שירות של למעלה מ-52 שנים בחיל-האוויר. המטוס, שהחל את דרכו כמפציץ והפך עם השנים למטוס תובלה, סיים את שירותו כאחד השותפים הראשיים במשימות של חיל-האוויר.
טיסת הפרידה של הדקוטה, במבנה של ראש חץ עם שני מטוסי ערבה, ארכה כשעתיים ובמהלכה חלף המטוס מעל ארבעת הבסיסים בהם שירת לאורך השנים - רמת-דוד, עקרון, חצור ולוד. ואז, בשעה שתיים בצהריים, הגיע הרגע הכואב. ברחבת הטקס, בבסיס חיל-האוויר לוד, נשמע קולו של סא"ל י', האחרון בסידרה ארוכה של מפקדי טייסות דקוטה: "הערבות - ממשיכות, הדקוטה חוזרת לנחיתה". כמה דקות אחר-כך נחת המטוס על המסלול בפעם האחרונה, והטייסת של סא"ל י' הפכה באופן רשמי לטייסת מטוסי ערבה.
שישה אנשי צוות-אוויר ותיקים נבחרו לקחת חלק בטיסת הפרידה. אחד מהם היה אל"מ (מיל') שמעון בן-נר, שעבורו היתה זו פרידה כפולה: טיסה אחרונה בדקוטה וטיסה אחרונה בכלל כטייס בחיל-האוויר. "בתדריך עדיין לא התרגשתי", סיפר. "אבל כשהתיישבתי בתא הטייס ותפסתי את הסטיק, התחילו לרעוד לי הידיים. רק אז עיכלתי שזו הפעם האחרונה". מטוס הדקוטה, C-47, הוא אחד המטוסים הפעילים הוותיקים ביותר בעולם. מי בכלל זוכר שטיסת הבכורה שלו, שהתרחשה עוד בשנת 1933, כמעט ונגמרה באסון, כאשר שני מנועי המטוס כבו שניות לפני הנחיתה. המטוס העתיק, ששירת גם בחיל-האוויר של ארה"ב, הוכתר בסוף מלחמת-העולם השנייה על-ידי הגנרל אייזנהאור כאחד מכלי הנשק שהכריעו את המלחמה. ההיסטוריה של הדקוטה בחיל-האוויר ארוכה הרבה יותר ומפוארת לא פחות: זה המטוס היחיד שהשתתף בכל מלחמות ישראל ולקח חלק בכמה רגעים היסטוריים בתולדות המדינה. מטוס דקוטה, למשל, הוא זה שהצניח את הלוחמים במעבר המיתלה במלחמת קדש. מצד שני, היתה זו דקוטה שהטיסה את המשלחת הישראלית לשיחות השלום עם מצרים. עכשיו הדקוטה סיימה את תפקידה ופינתה מקום למטוס שיחליף אותה, הצופית.
הטקס שנערך אחרי טיסת הפרידה של הדקוטה היה מעין מפגש מחזור של ותיקי המערך. בין הנוכחים אפשר היה למצוא גם את אל"מ (מיל') נתן אלדר, נווט דקוטה ותיק, עוד משנותיה הראשונות בחיל-האוויר. לאלדר, גם היום, אין בכלל ספק: "זה המטוס הטוב ביותר בעולם", הוא אומר. אורחת כבוד נוספת היתה יעל רום, הטייסת הראשונה של חיל-האוויר, שצברה כמעט 2,000 שעות טיסה בדקוטה.
"זה מטוס מיוחד במינו, שאת האהבה הגדולה אליו אפשר להבין רק אחרי שטסים בו, למרות שהמטוס עצמו בכלל לא קל להטסה", אמר ראש להק כוח-אדם, תא"ל אמיר השכל, אשר פיקד על טייסת הדקוטות בסוף שנות השמונים. "אני זוכר גיחות בהן היינו צריכים לשהות זמן רב ככל האפשר באוויר, בגובה שבו נאלצנו להשתמש במסיכות חמצן ובקור נוראי. אין ספק, מערכות החימום לא היו היתרון הגדול של הדקוטה".
אחד הנוסעים שזכו לשבת בבטן המטוס במטס הפרידה היה סא"ל (מיל') יהודה ארבל. ארבל, הידוע בכינויו פופקו, הטיס מטוסי דקוטה במשך 45 שנים ושימש בעבר כמפקד הטייסת. הפעם הצטרף לטיסה כנוסע. "זה לא יום מרגש, אלא יום עצוב מאוד", אמר לפני שעלה למטוס. "הדקוטה היתה בת-בית ושותפה מלאה בפעילות חיל-האוויר לכל אורך השנים. אני מניח, כי ההחלטה להוציא אותה משירות היתה החלטה לא קלה".
אבל לסיפור הזה, אחרי הכל, יש סוף טוב. מטוס הדקוטה שנבחר לקיים את טיסת הפרידה, מטוס מספר 042, הועבר לאחר הטיסה למוזיאון חיל-האוויר בחצרים, ויש סיכוי לא רע שיוחלט לשמר אותו במצב כשיר לטיסה, כדי שיוכל להשתתף בעתיד במטסים חגיגיים. מה שמצדיק אולי, למרות הכל, את המשפט שכבר הפך לסיסמת אנשי הדקוטה - "המחליף היחידי לדקוטה הוא מטוס דקוטה אחר".

עוד באותו מדור

במרחק שבע שעות מישראל

ארבעה מטוסי הרקולס ושני מטוסי בואינג-707 הובילו בית-חולים שדה, עשרות טונות של ציוד רפואי ומזון וכ-200 מאנשי פיקוד העורף וחיל-הרפואה לבהוג', מוקד רעידת האדמה הקטלנית שהתרחשה בהודו לפני כחודש. כתב הבטאון הצטרף למסע

ה"מגלדון" - מל"ט יירוט

פרויקט הגמר של בוגרי הפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון הוא מל"ט קרב חדשני, שיקבל מטרות ממטוסי קרב ויתקוף אותן בעצמו. שמו של המל"ט - "מגלדון", סוג של כריש תוקפני - אומר הכל