בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 195 28/10/10
לגליון זה מצורף פוסטר של מטוס הקרב העתידי - F-35I

כתבות

קןפצים במדרגות

יותר מהר (המיסטר והמיראז') יותר חימוש (הפאנטום) יותר טכנולוגיה (הבז, הנץ והברק) ועכשיו אל המדרגה הבאה: יותר חמקנות ושמירה על עליונות אווירית. סקירה של קפיצות המדרגה לקראת הקפיצה הבאה אל ה-F-35I

רס"ן יעל בר | צילום: ארכיון הבטאון

לאורך השנים ביצע חיל-האוויר הישראלי כמה קפיצות מדרגה משמעותיות בתחום בניין הכח האווירי, קפיצות שהשפיעו על הפעלת כוחו ופעילותו של החיל למשך שנים רבות.

בימים אלה מתחילה ההיערכות לקראת קפיצת המדרגה הבאה: מטוס ה -F-35I. זו הזדמנות טובה לחזור אל אותן המדרגות ולנסות ולבדוק כיצד השפיעו על דמותו של חיל-האוויר.

יותר מהר

מלחמת העצמאות הסתיימה. מטוסי המסרשמידט הוכיחו את עצמם, אבל בחיל-האוויר הצעיר חשבו כל הזמן קדימה.

מטוסי המטאור והאוראגאן היו נחותים באופן ניכר ממטוסי המיג-15, קל וחומר ממטוסי המיג-17 של מצרים ולפיכך, ישראל לחצה מאוד על צרפת לספק לה מטוסי-קרב חדשים.

צרפת הציעה למכור לישראל מטוסי מיסטר-2, אך משלחת בראשות בני פלד ז"ל הגישה דו"חות שליליים בנוגע למטוס זה. מפקד חיל-האוויר, האלוף דן טולקובסקי, החליט לוותר על המיסטרים ולעמוד על רכישת מטוסי הקרב המשוכללים ביותר של צרפת באותה תקופה: מיסטר IVA.

אך מכיוון שחיל-האוויר הצרפתי לא רצה לוותר על מטוסים שהיו אמורים לשרת בשורותיו לטובת ישראל ומשרד החוץ הצרפתי לא תמך בעסקאות בשל אינטרסים במדינות-ערב, נחתמה העסקה רק בחודש מארס 1956.

באותו החודש, יצאה משלחת טייסים לצרפת בראשות בני פלד ז"ל. בבסיס קאמברי בצפון צרפת הוכשרו חברי המשלחת לטיסת-סולו ולמדו מקצועות-קרקע, תוך שהם מבצעים "בומים" על-קוליים בשמי אירופה.

לראשונה זכו לטוס במהירויות גבוהות, שהיו רק משאת-נפש לפני-כן, חשו את הג'י הגבוה, כפליים ממה שהכירו קודם לכן ולבשו את חליפות-הלחץ עם השסתומים שדחסו אוויר על הבטן והרגליים על-מנת לחסום בריחת-דם בג'י גבוה.

באפריל 1956 יצאו מטוסי המיסטר הראשונים לארץ. בסך הכל רכש חיל-האוויר יותר מ-50 מטוסי מיסטר.

תא"ל (מיל') רן פקר, שליווה מקרוב את קפיצות המדרגה, מספר על הקפיצה הראשונה: "אני שייך לדור שטס על הסטירמן וההרווארד. הקפיצה הראשונה הייתה המיסטר שהגיע ערב מבצע סיני בשנת 1956 וזה היה מדהים. בני פלד אמר לנו: 'חבר'ה תזהרו, אל תתקרבו לכנף שלא תחתכו', כי הכנף הייתה כל כך דקה. היו למיסטר תותחים 30 מ"מ, מכ"ם, הגאי סרבו משוכללים יותר והוא עבר את מהירות הקול. זו הייתה הקפיצה הראשונה".

בשנת 1959, לאחר סדרת ניסויים רחבה, החליטו בחיל לרכוש את מטוס המיראז' כמטוס יירוט ותקיפה. חיל-האוויר ביקש לרכוש אז 100 מטוסים במחיר של כ-200 מיליון דולר, אך סכום גבוה זה עורר התנגדות רבה במטכ"ל ונרכשו רק 24 מטוסים.

לאחר מינויו של צבי צור לרמטכ"ל בינואר 1961 שונתה ההחלטה ונרכשו 76 מטוסים וכך, בשנת 1962, הוקמו שתי טייסות המיראז'. המיראז' הביא לחיל-האוויר מהירות חסרת תקדים, מעל מהירות הקול.

תא"ל (מיל'') פקר מספר: "אני זוכר שג'ו אלון כתב לי : זה כבר לא מטוס, זה טיל. זו היתה מהפכה לא נורמלית. זה היה דבר אחר לגמרי. המטוסים החדשים הוכיחו את עצמם: המיסטר היה גיבור מבצע 'סיני' והמיראז' היה גיבור מלחמת ששת הימים".

יותר חימוש

בשנת 1965 ביקש חיל-האוויר הישראלי לרכוש מטוסי פאנטום, מטוס-הקרב המתקדם ביותר שנמצא אז בשירות.

האמריקאים סירבו, אך הסכימו למכור לישראל מטוסי סקייהוק. רק בינואר 1968, לאחר שכנוע מאסיבי בדרגים הדיפלומטיים הגבוהים ביותר, נעתרו האמריקאים למכור לישראל את הפאנטום.

חיל-האוויר, שהעדיף אז מטוסי-קרב חד-מושביים, שקל בתחילה לרכוש דגם חד-מושבי של הפאנטום אשר יפותח במיוחד עבורו, אך לאחר שהתברר כי ללא איש-צוות שני יפגע מאוד ניצול הפוטנציאל הגבוה של הפאנטום, הוחלט לוותר על הרעיון ולרכוש מטוסים דו-מושביים מדגם E, שנמצא אז בפיתוח.

ביוזמת חיל-האוויר הישראלי הותקן לראשונה בפאנטום תותח קבוע. בתחילת ספטמבר הגיעה לישראל רביעיית הפאנטומים הראשונה והוקמה טייסת ה"אחת". שבועות מעטים אחר-כך, נקלטו מטוסים נוספים גם בטייסת "הפטישים" וחיל-האוויר קיבל את מטוס-הקרב הטוב ביותר שהיה קיים אז.

הפאנטום היה מהיר יותר מהמיראז', נשא כמעט פי שש יותר חימוש, צוייד במכ"ם מתקדם ומגוון טילי אוויר-אוויר וטווח-הטיסה שלו היה כמעט כפול מהמטוס הצרפתי. במהלך השנים רכש חיל-האוויר במהלך השנים יותר מ-200 מטוסי פאנטום. תא"ל (מיל') פקר, שקיבל את הפיקוד על טייסת הפאנטומים תוך כדי מלחמת ההתשה לאחר נפילתו של סא"ל שמואל חץ ז"ל, מספר על המטוס.

"הייתי בשוק. הפאנטום היה חיית מלחמה רוויית פצצות. זו הייתה מהפכה אדירה. הפאנטום היה מטוס מיוחד גם עבור טייס קרב מנוסה. זה היה כמו לעבור ממכונית מרוץ קטנה למשאית דיזל ענקית. במיראז' היו שני מפסקי חימוש עיקריים. אם ידעת להרים אותם בזמן, היית מסודר. בפאנטום היו 14 פעולות מפסקים שהכינו את המערכת להפצצה, יחי ההבדל הקטן. רביעיית פאנטומים נשאה כמות פצצות כמו טייסת מיסטרים שלמה במלחמת ששת הימים. זה היה עולם חדש, שונה ומרתק".

יותר טכנולוגיה

בשנת 1974 הוקם צוות בדיקה לבחירת מטוס להשגת עליונות אווירית. המטוס הנבחר אמור היה להבטיח את שמירת העליונות של חיל-האוויר על-פני צבאות ערב למשך שנים רבות.
המטוסים המועמדים היו F-14 מול F-15 ואת שניהם הטיסו בארה"ב טייסי חיל-האוויר, שערכו בחינות של כושר תמרון, מערכת-הנשק ותכונות הטיסה.

צוות הבדיקה קבע פה אחד כי 
ה-F-15 עולה על ה-F-14 ומאפשר להכתיב את צורת הקרב ולהשיג הכרעה כנגד כל אחד מסוגי המטוסים הנמצאים בידי מדינות-ערב.

ביולי 1976 יצא צוות ההקמה של טייסת ה-F-15, שקיבל בינתיים את הכינוי "בז", לקורס הסבה בארה"ב. בראש הצוות עמד מפקד הטייסת הנבחר ולימים מפקד חיל-האוויר, האלוף (מיל') איתן בן-אליהו.

שלושת מטוסי F-15A הראשונים נחתו בבסיס תל נוף ביום שישי, 10 בדצמבר 1976 ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, המחזיקה ומפעילה מטוסי F-15.

טבילת האש הראשונה של ה-F-15 בשירות חיל-האוויר הישראלי הייתה במבצע "ליטני" במארס 1978. במהלך המבצע פטרלו המטוסים בשמי ישראל וחיפו על כוחות צה"ל בדרום לבנון. במהלך המבצע לא נרשמה למטוסי ה-F-15 אף תקרית אווירית, אולם בשנה שלאחר מכן השיג ה-F-15 בשירות חיל-האוויר הפלת בכורה עולמית, כאשר הפיל ב-27 ביולי 1979 מיג-21 סורי וכן את הפלת הבכורה של מיג-25 ב-13 בפברואר 1981.

למרות שייעודו המקורי היה מטוס יירוט ועליונות אווירית, חיל-האוויר הוכיח כי ה-F-15 הוא גם מטוס מצוין למשימות תקיפה והפצצה. ב-1 באוקטובר 1985 תקפו שמונה מטוסי F-15 את מפקדת אש"ף בתוניס, מרחק של כ-1,300 מיל מישראל, במבצע "רגל עץ". הייתה זו התקיפה המרוחקת ביותר שביצע חיל-האוויר מעולם.

תא"ל (מיל') פקר: "מטוסי ה-F-15 וה-F-16 הובילו אותנו אל העידן בו אין יותר מטוסי קרב מסורתיים, אלא מערכות נשק מוטסות. זו לא רק הטסה קרבית, אלא גם הפעלת מערכת נשק משוכללת וורסטילית. זו היתה קפיצת מדרגה מרתקת. אני זוכר את הטיסה הראשונה שלי על F-15 כחוויה יוצאת דופן, ממש אהבה ממבט ראשון.

הישיבה הגבוהה תחת חופת הבועה בתא הטייס, הראות המעולה, לוח המכשירים המאורגן והמסודר למופת, ההטסה הנעימה והחלקה, אך מעל הכל, עוצמת מנועיו ויכולת התמרון המדהימה של המטוס. תחושה אדירה של כח וביצועים שלא הכרנו ודמיינו בעבר".

יותר חמקן

רכש מטוס הקרב החדש מדור חמישי החל לפני כשבע שנים, עת הצטרף חיל-האוויר לפרוייקט F-35 במעמד מיוחד של משקיף. בחודשים האחרונים אישרה הממשלה רכש של 20 מטוסים שיכנסו לשרות מבצעי בחיל-האוויר במהלך שנת 2016, אולם כבר שנה קודם לכן יוכלו טייסים ישראליים להתאמן עליו בארצות-הברית.

זו תהיה קפיצת המדרגה לעשור הקרוב ואולי גם לזה שיבוא אחריו. פרט למטוס 22-F, אין בעולם מטוס קרב חמקן כמו 35-F. המטוס הוא הכלאה של מטוס קרב ומפציץ חמקן והוא צפוי להעניק לחיל-האוויר יכולת שלא קיימת היום, הלא היא החמקנות שתאפשר לו להגיע לכל מקום בלי להתגלות.

"לכל מקום" היא לא הגדרה שרירותית, שכן ה-F-35 יאריך מאוד את הזרוע הארוכה של חיל-האוויר. המטוס יוכל לשאת כמות גדולה ביותר של דלק. המיכלים הפנימיים של המטוס, לשם השוואה, ישאו בערך את אותה כמות דלק כמו מטוס סופה (F-16I) המצויד במיכלים פנימיים, תצורתיים וחיצוניים.

מיכלי הדלק, כמו גם תא הפצצות, נמצאים בתוך המטוס ולא ייתלו מבחוץ, כדי לא לפגוע בחתימת המכ"ם הנמוכה שלו. תחום חדש במטוס יאפשר לו קבלה ועיבוד נתונים עצמאי, עובדה שתעניק לו ולמטוסים האחרים בזירה יתרון מבצעי ואיכותי משמעותי.

עוד באותו מדור

מפקד חיל-האוויר בוחן את האב-טיפוס של ה-F-35

"מדובר בעסקה גדולה ומשמעותית ביותר שיש בה בשורה וחזון"

חודש לאחר חתימת החוזה לרכישת מטוס דור חמישי מספר מפקד חיל-האוויר, האלוף עידו נחושתן, על יכולותיו של המטוס החדש, על נקודת ההחלטה להחלפת דור במטוסי הקרב ועל המשמעות ארוכת הטווח של ההחלטה. באותה הזדמנות הוא מגלה כי דווקא המטוס המשוכלל נראה לא מסובך לתפעול

רוח יוונית

באימון ייחודי שהתקיים החודש, יצאו נציגי טייסות מסוקים של חיל-האוויר לאימון משותף עם חיל-האוויר היווני. כשברקע עדיין מרחף הצל הכבד של התאונה ברומניה, הכירו הצוותים הישראליים אזור אימונים מאתגר, חדש ובלתי ידוע וגם שותפים חדשים. שני הצדדים מסכימים שזו היא רק ההתחלה וכי שיתוף הפעולה ילך ויתפתח בשנים הקרובות