בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 136 (237) 01/12/00

כתבות

מצא את ההבדלים

נאמר שהייתם צריכים לזהות את שני המטוסים שלפניכם ולהבדיל ביניהם תוך שלוש שניות. הצלחתם? במערך הנ"מ, עוד לפני שחושבים לפתוח באש לעבר מטוס, חובה לזהותו. בבית-הספר לנ"מ, מכשירות מדריכות הז"מ (זיהוי מטוסים) להבדיל בין עמית לטורף, ומהר. האם גם בעידן האלקטרוניקה המתקדמת יש צורך בהכשרה כזו, למה מיג-25 הוא "בלטה" ואיפה הדימיון בין F-16 לכריש

יואב רוזן

ללא זיהוי ודאי ומהיר של כלי טיס שחדר למרחב האווירי שלך - גם מערכת הטילים המדויקת ביותר לא שווה כלום. "בלי שהצלחת לזהות בוודאות את המטוס, חבל לך על הזמן. בחיים לא תקבל אישור ירי מיחידת הבקרה האווירית", מסכמת קרן טוב (19) מתל-אביב, מדריכת ז"מ בבית-הספר לנ"מ.
מלחמת-העולם השנייה היתה תקופת הזוהר של תחום זיהוי המטוסים. הנ"מ הגרמני רשם לזכותו אלפי הפלות של מטוסי בעלות-הברית, ששלטו בשמי אירופה. אמצעי הזיהוי הטוב והמדויק ביותר היה, למעשה, עיניהם של לוחמי הנ"מ שירו צרורות פגזים לעבר השמיים. היום, ייתכן שמדובר - כמו בצניחה - ביכולת שאין לדעת מתי תנוצל שוב ותצדיק את המשאבים המושקעים בה.
כבודה של המסורת במקומה מונח, אך תצפית לעבר השמיים בזמן מלחמה, כך מסתבר, יכולה להיות פעולה לא פשוטה. במלחמת יום-הכיפורים, מיראז'ים ישראליים מצאו עצמם בקרבות-אוויר מול מיראז'ים שסיפקה לוב למצרים באותה תקופה.
מלחמת לבנון, שזימנה תעסוקה מרובה למערך המסוקים של חיל-האוויר, גרמה לא פעם לבלבול ולחוסר ודאות בזיהוי מסוקי אויב והבדלה ביניהם לבין מסוקים ישראליים.

שלוש שניות לזיהוי. בפקודה

על קיר באחת מכיתות הלימוד בבית-הספר לנ"מ שבדרום הארץ, תלוי שלט צבעוני גדול שאומר: "המטרה: החניך יזהה את כל כלי הטיס בזירה ויסווגם לעמית/טורף/בלמ"ז". קצת סדר עבור אלה שלא ענדו עד היום את תג העטלף: עמית הוא מטוס ישראלי, אחד משלנו. טורף הוא מטוס אויב, ובלמ"ז - להבדיל מאחיו הנפוץ-יותר בשאר הצבא, בלמ"ס - הם ראשי-תיבות של בלתי-מזוהה. כלומר, כל כלי טיס הקיים בחיל-האוויר הישראלי וגם בחילות-האוויר של ארצות ערב, או מטוס שאינו שייך לאף אחד מאלה - אך עדיין יכול להופיע בשמי המזרח התיכון. מטוסים אמריקאיים, למשל.
על-פי הוראת מפקד כוחות הנ"מ, על כל חייל המשרת במערך הנ"מ לזהות כל כלי טיס הקיים בזירה ולסווג אותו לאחת משלוש הקטגוריות. להוראות האלה מצורף גם לו"ז צפוף: שלוש שניות לזיהוי מטוס קרב וסיווגו, חמש שניות לכל כלי טיס אחר. הוראות אלה קיימות מאז הקמתו של מערך הנ"מ.
ההוראה מחייבת עד כדי כך, שאפילו סמב"ציות שמגיעות למערך הנ"מ עוברות הכשרת ז"מ. גם מפעילי מכ"ם "רמית" ואנשי קשר עוברים את ההכשרה הנדרשת. במסלול בסיסי, מדובר בהכשרה של 29 שיעורי חובה על-פני תקופה של בין שבעה לעשרה שבועות. במסלול מפקדים ובמסלול קצינים, היא ארוכה יותר ורמת הפירוט וההתעמקות עולה. כל שיעור נמשך 45 דקות. לכיתות הלימוד בבית-הספר לנ"מ מגיעים גם אנשי צוות מהסטי"לים של חיל-הים ופרחי-טיס מבית-הספר לטיסה.
"בהכשרה הבסיסית אנחנו מעבירות מבוא לז"מ: מושגים כמו צורת כנף או צורת גוף, וכל זה בעזרת המון דימויים. חופת בועה, למשל, היא חופה בולטת, כמו ב-F-16", מדגימה שני לוין (20) מפתח-תקווה. וזו רק ההתחלה: מייצבי הגובה של הפאנטום, הבנויים כלפי מטה, נראים ממבט קדמי כמו הסמל של "מרצדס", אם מקיפים אותם בעיגול דמיוני; מרצדס הפוך - "עוגן" בשפת הדימויים - קיים בסוחוי-25 ובמטוס הזמיר, בהם מייצבי הגובה בנויים כלפי מעלה.
המיג-25 הוא "בלטה", בגלל צורת הגוף השטוחה והמלבנית שלו, במבט מהצד; הפרופיל החד של ה-F-16 נראה כמו של כריש; זה של המיג-29 נראה כמו מקור וצוואר של ברווז. היסעור, במבט קדמי ועם קצת דימיון, נראה כמו פרצוף של מיקי מאוס. "כל הזמן ממציאים דימויים חדשים, כדי להקל על החניכים לזהות את המטוסים במהירות", שני מוסיפה. "במהלך השיעורים יש המון צחוקים בגלל העניין הזה".
לחלק מהחניכים הדימויים עוזרים מאוד. חלק אחר לא מבין על מה המדריכות מדברות. "שפופרת של טלפון? איפה את רואה שפופרת של טלפון?" היא שאלה נפוצה אחת מתוך רבות. את השפופרת של הטלפון, אגב, יראו ברי-המזל בצורה הנוצרת כאשר מסתכלים על זנבו הכפול של ה-F-15 ממבט תחתי. "אני לא מתחבר לדימויים. זה לא בשבילי", אומר גיא, חניך בקורס מפקדי צ'פארל. העובדה הזו לא מפריעה לו להוציא ציון 99.5 במבחן המסכם.
המושגים הבסיסיים, כמו גם שיטות ההדרכה, קבועים, וכל מדריכה נדרשת ללמד לפיהם. אבל, כפי שהן מספרות, ישנו חופש מסוים ואפשרות להוסיף או לשלב גורמים חדשים במהלך השיעורים. המוצלחים נכנסים אל תכנית ההדרכה. למען האמת, אמצעי ההדרכה לא השתנו מאז קם מערך הדרכת הז"מ. עד היום, אפשר למצוא מאות שקופיות בנות שלושים וארבעים שנה. מאז, כמו היום, משתמשים בהן. השינוי היחיד, שנכנס לאחרונה ובהדרגה, הוא שילוב מצגות ממוחשבות, המבוססות על אותו חומר. ועדיין נשאלת השאלה - בעידן שבו מטוסי האויב משגרים את החימוש שלהם ממרחק עשרות קילומטרים - מה הטעם בלימוד תורת זיהוי המטוסים.

מיג-25, סוחוי-17 וברוס לי

"הלימוד מתחיל ברקע כללי על המטוס, משימותיו הייעודיות ויכולותיו", מספרת שני. "אלה פרטים שאנשים מדקלמים עד יום השחרור. כשאתה מסתכל על מטוס שלוש שניות, אתה קולט אולי פרט וחצי. אנחנו מלמדים את החניכים כך, שהפרט וחצי הזה יעזור להם לזהות את המטוס במהירות". בהכשרה הבסיסית, מדובר בזיהוי מטוסים סטטיים. בקורס מפקדים ובקורס קצינים, הדגש הוא על מטוסים בזמן יעף, "כי זה מה שהם יראו תכל'ס בשטח", מסבירה שני. "יש אנשים שמסתכלים בשמיים ומבחינתם, הם רואים אווירון. הקצינים והמפקדים בשטח הם אלה שיצטרכו לתת את הפקודה לירות, במקרה הצורך", היא מבהירה את החשיבות.
סמ"ר אייל כדורי, מדריך ז"מ ראשי בבית-הספר לנ"מ, מסכים. "זיהוי מטוסים הוא צורך ייחודי של מערך הנ"מ וערך שממשיך במערך עוד מאז היה שייך לחיל-התותחנים, כשמטרות היו בטווחים של קילומטר. אי אפשר לנפות לחלוטין את הנושא מסדר היום בנ"מ". הוא מציין כי ישנם מצבים בהם חיילי נ"מ עוברים ממערכת נשק אחת לאחרת ובכל מערכת החשיבות בזיהוי מטוסים משתנה, מכיוון שלכל מערכת הצרכים שלה.
בתותחי הנ"מ, החשיבות גדולה מאוד, וכך גם בצ'פארל ובהוק. במערך הפטריוט, לעומת זאת, הנושא חשוב במידה פחותה. "עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, כמו שימוש במכ"מים מתקדמים, החשיבות פוחתת, אבל הערך נשאר. תפקידו של תצפיתן בסוללה הוא להסתכל על השמיים ולדווח על כל דבר שהוא רואה. חייל נ"מ שנמצא בשטח, רואה דברים עפים מעליו - והוא צריך לדעת לזהות אותם".
בכל הנוגע לפיתוח הדרכת הז"מ, כאמור, יש מקום גם ליצירתיות. "אני מאמינה גדולה בתנועה", מכריזה גלית שיבק (20) מקיבוץ חצרים. לשיעורים הבסיסיים היא מוסיפה העשרות של זיהוי מטוסים בזמן יעף. "פיתוח ההדרכה אצלנו מתבטא בכך, שמשנים את העובדה ששיעור הוא 45 דקות מאלפות של צפייה בשקופיות".
בגלל כמות החומר שצריך לקלוט במהירות, וכדי לעורר, ואפילו להעיר לפעמים, את החניכים - שתלו המדריכות בסרטים, בין יעף אחד למשנהו, קטעים הלקוחים מסרטי פעולה. וכך, שלוש שניות של מיג-25 שחולף במהירות בשמיים, אחריו סוחוי-17 ולפתע - קטעי קראטה מסרט של ברוס לי. לפי תוצאות המבחנים של החניכים, נראה שאלה מוכיחים את יעילותם.

אפאצ'י או גאזל? יש לכם עשר שניות

באתר האינטרנט של חיל-האוויר תוכלו לנסות את כוחכם בזיהוי מטוסים, בסימולאציה של זמן אמת. בכתובת המצוינת למטה תתבקשו לזהות, מתוך ארבע אפשרויות, את כלי הטיס שיופיע במרכז המסך. ככל שתזהו את המטוס בשלב מוקדם יותר, תזכו לניקוד גבוה יותר. הזיהוי אמנם מתבצע בתנאים סטריליים וברמה בסיסית בלבד - אך ההמחשה ברורה.
בכל משחק עשרה זיהויים שונים. זיהיתם עד ששה מטוסים? "שובצתם" לטירונות נ"מ. זיהיתם במהירות המינימלית עשרה מטוסים מתוך עשרה? אתם בדרך לקורס קצינים בכירים. כתובת האתר:
http://www.iaf.org.il/nm

עוד באותו מדור

בדרך אל המבצעים

קצת אחרי שסיימו את בית-הספר לטיסה וקצת לפני שהם הופכים לטייסים מהשורה, עוברים טייסי מסוקי הקרב את קורס האימון המבצעי. הקורס מכשיר אותם לבצע גיחות מבצעיות שונות ומלמד אותם לפעול במיתארי לחימה מגוונים. במהלכו הם אף רואים ומרגישים, מקרוב ולראשונה, את דרך פעולתה של טייסת מסוקים מבצעית

הפקודה שלא הגיעה

על שתי עובדות אין ויכוח. הראשונה, חיל-האוויר היה ערוך ומוכן לכל אורך המלחמה לבצע פעולות בעיראק, בתגובה לירי הסקאדים. השנייה, ישראל החליטה, בסופו של דבר, לא להגיב. אלוף דני חלוץ, מפקד חיל-האוויר, אלוף (מיל') אביהו בן-נון, מפקד חיל-האוויר לשעבר, וסגנו דאז, אלוף (מיל') גיורא רום, מנסים לענות על השאלה מה היה קורה לו החליטה ישראל לקחת חלק פעיל במלחמה
Feedback Form