בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 197 27/02/11
לגליון זה מצורף בטאון חיל-האוויר לילדים

כתבות

משתדרגים

תגיות: המערך הטכני

מחליפים הכל: מערכות מחשוב מוטסות, מערכות קשר דיגיטליות, בקרת היגוי, בקרת מנוע, הכוונה והפצצה, ניווט ויכולות נחיתה ללא ראייה. הפרויקטים "ברק 2020" כמו גם "בז 2025" נועדו להאריך את חייהם של מטוסי החיל בסיומם יהפכו בז לרעם וברק לסופה. שיתוף פעולה בין בטאון חיל האוויר לטכנועלון

דן ארקין צילום: ראובן קסטרו

שני מטוסי קרב: ברק (F–16C/D) ובז (F–15) “ילבשו" בקרוב את חליפות הארכת החיים שנתפרו עבורם במטה חיל־האוויר וזאת כדי שיוכלו לטוס עוד שנים רבות כמטוסי קו ראשון ויתקרבו בתכונותיהם וביכולותיהם לדגמים החדשים יותר: סופה ורעם. בסככה בבסיס חצור עומד ברק, מפורק מרוב הקופסאות והחוטים של מערכותיו האלקטרוניות.

“השם הרשמי הוא ‘קו השבחת ברק'", אומר רס"ן אבי אראל, מפקד גף אוויוניקה. “בפועל מפשיטים את הברק עירום ועריה, חודרים עמוק לתוך ‘הספגטי' של מיליוני החוטים, שולפים החוצה את כל החוטים והקופסאות הישנות והפלאגים ומשאירים בסוף רק את שלד המטוס. אחרי כן יכניסו את המערכות החדישות ביותר ויהפכו אותו למטוס חדש, שיחיה עוד שנים רבות. אנחנו אומרים: ב־40 יום נכנס ברק ויוצא כמעט סופה".

רס"ן אראל ממשיך ומפרט את משמעויות פרויקט ברק 20/20: “אנו לוקחים מטוס ברק משנות השמונים, חד–מושבי או דו–מושבי, משביחים אותו ומאריכים את חייו באמצעות החלפת המערכות האוויוניות והמחשבים (תוכנה וחומרה) כדי לחבר את כל מערכות האוויוניקה לרשת אחת, כמקובל היום בחיל־האוויר וכך, כמעט, להשוות את יכולות הברק לאלו של הסופה".

תמונה צבעונית

רס"ן מומי אלקובי, רמ"ד F–16 בענף אוויוניקה ממשיך ומפרט: “מה כולל בלוק האוויוניקה של מטוס F–16? כל מערכות המחשוב המוטסות, מערכות קשר דיגיטליות, בקרת היגוי, בקרת מנוע, הכוונה והפצצה, ניווט, יכולות נחיתה ללא ראייה (נחיתה אוטומטית) וציוד לוחמה אלקטרונית. כל אלו יספקו לטייס מידע על צגי LCD צבעוניים וזה חידוש. את כל המידע הוא יקבל בצורה גרפית ברורה ובהירה ומכיוון שמחליפים את המחשבים ומשביחים את היכולות, הוסיפו לחבילת ההשבחה עוד כמה פרמטרים בעלי חשיבות עליונה: קשר דיגיטלי מוצפן, מערכת כוונת קסדה המתקדמת ביותר ומערכת הקלטה דיגיטלית המיועדת בעיקר להקלטת נתונים ולתחקור אחרי הטיסה".

ענף קרב א' במחלקת מטוסים במטה אחראי לסנכרון התכנית ובחירת המטוסים הנכנסים לקווי השינויים. נקבע כי בטייסות ברק שבבסיס הצפוני יותקנו תשתית אוויונית, תקשורת מוצפנת ומערכות הקלטה דיגיטלית ובחצור יותקנו המערכות עם תוספת של מערכת כוונת קסדה (DASH–4). כך יעבור כל מערך הברק את כל פרויקטי ההשבחה והארכת החיים והיעד הוא להגיע לסיום התכנית עד סוף שנת 2012. כל מטוס ישהה בקו הייצור בין 30 ל־40 יום, יעבור טיסות ניסוי בינ"ט ויוחזר לטייסת.

רס"ן אלקובי מדגיש: “כל תכניות קווי ההשבחה הן תוצרת בית. הכל תוכנן, מיוצר ומבוצע בחיל. רוב הקופסאות האלקטרוניות הן תוצרת התעשיות הישראליות והחוטים מיובאים, אבל כל היתר תוצרת בית. שלבי העבודה בפרויקטים כבר נקבעו והם מתבצעים על מטוסי אב־טיפוס. המטוס המיועד מגיע לליין 20/20, המכונאים למקצועותיהם מפרקים אותו, החווטים משחילים את צמות החיווט החדשות, מחברים לפלאגים ולאביזרי קצה, מכניסים את כל המכשירים החדשים והמטוס יוצא חדש, משודרג, משוכלל וצעיר ב־20 שנה. צגים צבעוניים, קפיצת מדרגה בציוד התחקור, כוונת קסדה חדישה, חשובה ביותר לקרבות אוויר ובה יש מצלמה העוקבת אחרי מבטו של הטייס. חבילת השדרוג כוללת, כמובן, גם יתרונות למערך הטכני בדרג א' בעתיד, לרבות יכולת תחקור טכני משופרת. חשוב גם להדגיש כי שדרוג מערכות המחשבים של המטוס מאפשר להכניס בו בעתיד בקלות מערכות חדשות".

רס"ר יוסי יעקובוב הוא ראש צוות ליין בסככת ברק בבסיס חצור. הצוות שלו כבר עובד על ברק המשמש אב־טיפוס לפרויקט ההשבחה.

“למעשה, אנו בפרויקט הזה מהקיץ. זה פרויקט דגל ואני גאה להוביל אותו כאן בליין. אנו מפרקים את המטוס לגורמים ומדובר באלפי רכיבים. בצוות שלי יש נציגים של כל מקצועות המערך הטכני: אנשי אוויוניקה, מבנה, חימוש, ממ"ס, חמ"מ וחווטים שבעצם כמעט מייצרים מטוס חדש. זה פרויקט מעניין והאתגר גדול".

בז על חוט

במוסך בז בבסיס תל נוף ניצב בז וצוות טכנאים מיומן מחליף את כל החיווט בקוקפיט שלו. יש לזכור שמטוסי F–15 כבר אינם צעירים ויש בהם שנקלטו בחיל־האוויר לפני יותר מ־30 שנה, אבל הבז המשודרג יוכל להמשיך ולטוס עוד כ־15 שנה ואולי יותר. מדינת ישראל משקיעה בפרויקט זה כ־22 מיליון שקל במטרה לשדרג את כל מערך הבז.

לא רחוק מבסיס חצור, בטייסת התחזוקה של תל נוף, עוסקים בקפטון ובטפזל־מוקרן. מה?

אלו שמות חוטים המקשרים בין קופסאות מכשירים אלקטרוניים במטוסי בז לבין התצוגות והצגים של המכשירים בתא הטייס. קפטון הוא סוג החוטים שהותקנו במטוסי בז על–ידי היצרן המקורי לפני יותר מ־40 שנה ואילו טפזל־מוקרן הוא סוג החוט החדש, שמתקינים עתה במטוסי בז במסגרת תכנית להארכת חייהם של המטוסים האלה.

בז זה נבחר כמועמד לשלב הראשון של הפרויקט: החלפת החיווט בקוקפיט, כאשר התכנית כוללת החלפת החיווט גם ביתר חלקיו של המטוס, כך שיטוס בחיל־האוויר לפחות עד שנת 2025 וכך מאריכים את חייו של המטוס ומתאימים אותו למשימות המאה ה־21.

כשמדינת ישראל רכשה את מטוסי הבז הם יועדו בעיקר למשימות אוויר־אוויר להגנת שמי המדינה ולשמירת עליונות אווירית. כיום משתמשים בבזים גם למשימות אוויר־קרקע ושינוי ייעוד זה מצריך הרכבת מערכות נשק וחימוש חדשות והמכשירים והמערכות במטוס לא יוכלו לפעול ללא החיווט המיוחד.

הלחמות שעברו מן העולם

פרויקט הארכת החיים הוא פרוייקט רחב ממדים ורבים עוסקים בו בבסיס תל נוף, החל בענף קרב ב' במטה, בהובלתו של סא"ל שמעון, עבור במטת"א, סא"ל רונן פולוביאן וכלה בשישה חיילים חרדים, המשרתים במסגרת תכנית "שחר כחול".

לדברי רס"ן קובי צור, מפקד גף מערכות בטייסת התחזוקה בתל נוף, תסתיים מלאכת החיווט הנוכחית עד סוף ינואר 2011.

"זו מלאכה עדינה ואיטית. הספרות המקצועית המקורית איננה ויש עשרות סוגים של מטוסי בז, כאשר כל מטוס שונה מרעהו. לכן מכינים ביא"א תוכן מיוחד לחיווט הבז, מייצרים את החוטים ומרכיבים בטייסת התחזוקה. רתמות החוטים החדשות תופסות פחות נפח, הן קלות יותר, איכות החוטים גבוהה ובהזדמנות זו מחליפים ומחדשים גם את אביזרי הקצה (הפלגים). כל אלו נדרשים כדי להפעיל את התאורה בתא הטייס, את ציוד האוויוניקה, הקשר ושאר המערכות".

רס"ב אלי פרץ, בעל ותק של 25 שנה בתחזוקה ביא"א 22, מוסיף: "כדי להכין את התוכן החדש, צריך היה לבנות בסיס מידע מיוחד וללמוד מה הוא כל חוט ולאן הוא מיועד. זו עבודת חקר שכמוה כעבודת נמלים של ממש. בבזים הישנים יש חוטים דקים שלא משתמשים בהם עוד ויש הלחמות שעברו מן העולם. אנו מתאימים מטוס שיוצר בסוף שנות השבעים למטוס שיטוס בעוד 15 שנה וזה האתגר הגדול של פרויקט הארכת החיים".

עוד באותו מדור

בתוך השקט

חיילים לקויי שמיעה המשרתים בחיל–האוויר מספרים על המאבק היומיומי להשתלבות, על הרצון להוכיח לעצמם ולסביבה את יכולותיהם ועל הסיפוק מהשירות בחיל שמאפשר להם למצות יכולות אלה. מעבר לכך הם כבר למדו במהלך השירות שאין דבר העומד בפני הרצון

שבעה צוערים, בה"ד אחד

בבה"ד 1 צריך לנווט, לתרגל, לירות וללמוד הרבה דברים אחרים, כדי להפוך אט אט לקצינים. בפרק השני בטרילוגיה מכירים הצוערים מחיל–האוויר צדדים אחרים בצה"ל, רוכשים חברים חדשים וממשיכים להתקדם אל עבר הדרגות