בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 135 (236) 01/10/00

כתבות

מי שמביט בי מאחור

תפקידיו של המכונאי המוטס רבים: להגן על המסוק מפני התקפות חיצוניות, לסייע בחילוץ פצועים, לתאם את הקשר עם כוחות הקרקע ולדאוג לתחזוקתו השוטפת של המסוק. כתבת הבטאון הצטרפה לתרגיל חילוץ משותף עם לוחמי יחידת 669, שבו מילאו מכונאים מוטסים תפקיד מרכזי וזכו להסמכה כמעט-סופית, בדרכם למבצעיות מלאהתפקידיו של המכונאי המוטס רבים: להגן על המסוק מפני התקפות חיצוניות, לסייע בחילוץ פצועים, לתאם את הקשר עם כוחות הקרקע ולדאוג לתחזוקתו השוטפת של המסוק. כתבת הבטאון הצטרפה לתרגיל חילוץ משותף עם לוחמי יחידת 669, שבו מילאו מכונאים מוטסים תפקיד מרכזי וזכו להסמכה כמעט-סופית, בדרכם למבצעיות מלאה

ענת וושלר צילום: גיורא נוימן

יום ראשון בבוקר. חדר התדריכים בטייסת מסוקי הבלק-הוק (ינשוף) "החרב המתהפכת" מלא עד אפס מקום. כולם לבושים סרבלי טיסה ומחזיקים בידם דפים המפרטים את מתארי הטיסות שיבוצעו היום. עבור הטייסים, הטיסות הקרובות לא יהיו שונות באופן מהותי מאלה שבוצעו בשבוע שעבר, או מאלה שיבוצעו בשבוע הבא. אבל עבור רס"ל אייל ורס"ל אבי - זהו יום חשוב. במשך כמעט שנה הם עברו סדרת הכשרות מפרכת כדי להפוך למכונאים מוטסים. היום - הם יעשו צעד אחד נוסף: גיחת הסמכה כמעט אחרונה בדרך למבצעיות. על גג המסוק תדריך הבוקר מתחיל ב-07:30. אחד הטייסים, סרן גדי, עולה לבמה, אוחז בכמה שקפים. בחודשיים האחרונים, תיכנן גדי את התרגיל, שמטרתו להכשיר עשרה מכונאים מוטסים חדשים מטייסות החיל השונות לפעילות מבצעית. במקביל, יתאמנו בו גם מספר מכונאים מוטסים ותיקים, כדי לשמור על כשירות. השקף הראשון מציג שמונה צוותים של טייסים ומכונאים מוטסים שיבצעו חילוצים מהים ומהיבשה, ביום ובלילה.
במהלך התרגיל יחלצו המכונאים, בעזרת מנוף יעודי במסוק, "פצועים" משטח מגבלתי. במשך כל ימות השנה תופסת הטייסת כוננות חילוץ. אנשיה מוזנקים ביום ובלילה לטובת פינויים של חיילים ואזרחים במצוקה, הנמצאים באיזור שהגישה הקרקעית אליו אינה אפשרית.
בזוג המסוקים הראשון נמצאים רס"ל אייל ורס"ל אבי. אליהם יצטרפו רס"ן שי ורס"ן שלומי, הקצין הטכני של הטייסת, שידריכו ויבחנו אותם במהלך הגיחות הקרובות. התדריך נמשך. סרן גדי מסביר את נוהלי הטיסה ולוחות הזמנים. לאחר-מכן, הוא מפנה את הבמה לטובת מפקד הטייסת, סא"ל שרון, שמדגיש מספר הוראות בטיחות. "התרגיל מורכב", מסביר סרן גדי. "הוא מערב ארבעה גורמים שונים הפועלים במשותף: חיל-הים, המפקח על הנעשה בחלק הימי, יחידת החילוץ ופינוי בהיטס של חיל-האוויר (669) שאנשיה משמשים כמחלצים ומחולצים, וכמובן גם אנשי הטייסות: המכונאים והטייסים".
אחרי התדריך פורש כל צוות, הכולל: טייס, נווט ומכונאי, לפינה משלו. הצוות של רס"ל אייל מתמקם במועדון הטייסת. רס"ן יואב, סגן מפקד הטייסת, שיטיס את המסוק הראשון במבנה, מנהל תדריך קצר משלו. הוא חוזר על פרטי הטיסה ומוודא שהכל ברור. רבע שעה אחר-כך כבר עומד רס"ל אייל על גג המסוק, בודק מקרוב את הרוטור.
פרט לתפקידיו השונים של המכונאי המוטס במהלך הטיסה, הוא גם האחראי בפועל על תחזוקת המסוק. לפני כל טיסה, הוא נדרש לבצע כמה בדיקות חיוניות, כדי לוודא את כשירות המסוק. מכונאי מוטס הוא קודם כל מכונאי. לכן, עוד לפני שמתחיל תהליך הכשרתו כאיש עזר צוות אוויר, הוא צריך לשרת לפחות שנה כמכונאי קרקע.

מגינים על המסוק

היציאה לקורס מכונאים מוטסים מותנית במספר מבחנים: מבדקים רפואיים בירפ"א, מבחן פסיכוטכני, ועדה וגיבוש. אלה שיתקבלו בסופו של דבר לקורס ויעמדו בסדרה מפרכת של מבחנים נוספים, יידרשו מאוחר יותר להתחייב לחתימה על שלוש שנות קבע.
הקורס עצמו מחולק לשניים. ארבעה חודשים בבית-הספר לטיסה וכחצי שנה נוספת בטייסת. אך עוד קודם-לכן נמצאים המכונאים המוטסים לעתיד חודש בבית-הספר לחי"ר (ביסל"ח), בו הם מוכשרים כלוחמים. אחד מתפקידיו של המכונאי המוטס הוא להגן על המסוק ואנשיו. בתנאי לחימה, כאשר נפתחות דלתות המסוק, יהפכו היושבים בתא-המטען חשופים לאש אויב. המכונאי המוטס נדרש לחפות על הכוח הנכנס ולהגן על המסוק. ארבעת החודשים הנוספים בבית-הספר לטיסה יוקדשו בעיקר ללימודים עיוניים.
כאשר חוזרים מסיימי הקורס לטייסת עדיין אין הם מוכשרים לבצע את כל מיגוון הפעולות עליהן אחראי המכונאי המוטס. ישנה סדרה נוספת של הסמכות כמו זו המתבצעת היום, שעליהם עוד לעבור. ההבדל העיקרי בינם לבין אלו שעדיין נמצאים בבית-הספר לטיסה נעוץ בקידמת החזה - כנפי המכונאי המוטס.

הכבל השתחרר

השעה 8:15. רס"ל אייל צריך לבצע עוד בדיקה אחת, אחרונה, לפני שנמריא. הוא ניגש למנוף ומשחרר את הכבל, המשמש לקשירת המחולצים. המנוף נתקע. הכבל, שמסתובב סביב גלגלת מיוחדת בתוך המנוף, מסרב לעלות. "עדיף שזה יקרה עכשיו ולא כאשר יש אנשים על הכבל", אומר רס"ל אייל. הוא אומנם לא יודה בזאת, אבל הוא נראה קצת לחוץ. עד שיימצא הפתרון יש לאייל מספר דקות פנויות, לראשונה מאז הגיע לטייסת מוקדם בבוקר.
רס"ל אייל בן ה-25 מתגורר בעכו, לא הרחק ממקום התרגיל. "את השירות הסדיר עשיתי כמכונאי בטייסת צפעים. לפני השחרור הציעו לי לחתום קבע. הייתי צריך להחליט אם אני רוצה ללכת הביתה, להיות קצין טכני במערך המסק"ר, או לצאת לקורס מכונאים מוטסים. העדפתי להיות מכונאי מוטס. עברתי טייסת ואחרי שנה יצאתי לקורס. לדעתי, כל מי שבוחר להיות מכונאי מוטס, עושה זאת בגלל תחושה של הגשמה עצמית. התפקיד מאוד מאתגר ברמה האישית והחברתית. לחלץ מישהו, זה בעצם להציל אותו". את כנפי המכונאי המוטס קיבל אייל בפברואר השנה.
את קורס המכונאי המוטס עושים יחד במסוק האנפה מכונאים מכל טייסות הסער של חיל-האוויר. הם לומדים מקצועות שונים דוגמת: מטאורולוגיה ואווירודינמיקה וכן מתרגלים את תפקידיו השונים של המכונאי המוטס: חילוץ באמצעות מנוף, מתלה מטען ושיתוף פעולה עם כוחות קרקע.

שניים קדימה, שלושה ימינה, במקום

ההמראה מתעכבת בכמה דקות, עד שיימצא פיתרון. בסופו של דבר הוחלט לטוס לבסיס חיל-האוויר רמת דוד ולהחליף שם את המסוק. בדרך הספקנו גם לאסוף את לוחמי יחידה 669 שכבר היו לבושים חליפות צלילה. המסוק התמלא אנשים וציוד, כולם נקשרו והמסוק המריא לתחנתו האחרונה, בסיס חיל-האוויר בחיפה.
"תא המטען במסוק הינשוף קטן יחסית לתא המטען של מסוק היסעור, לכן פחות נוח לעבוד בו", אומר סמ"ר לירן שהוכשר לפעילות מבצעית לפני כמה חודשים. "ובכל זאת, אין ספק שעדיף להיות מכונאי מוטס בינשוף", הוא ממשיך. "הטכנולוגיה מתקדמת יותר וביצועי המסוק טובים יותר. פשוט כיף להרגיש את הטיסה שלו". סמ"ר לירן הוא אחד המכונאים הבודדים בחיל שיצאו לקורס עוד בתקופת שירותם הסדיר.
עוד לפני שהמסוק נוחת בבסיס חיל-האוויר חיפה, מוציא רס"ן שלומי את הראש מהחלון, כדי לוודא שאין דבר שיפריע לנחיתת המסוק על המסלול. שלומי, מפקד הגף הטכני, מדריך בטיסה זו את אייל. הוא ואייל מזנקים ראשונים מהמסוק ומסייעים ללוחמי 669 לפרוק את הציוד. בקידמת תא המטען מצוי חלון המכונאי המוטס. לעיתים קרובות, משמש החלון כדלת.
תוך דקות היינו שוב באוויר. אחד הלוחמים מורד לקרקע, בעזרת אותו מנוף שתוך מספר דקות יעלה אותו בחזרה לאוויר. האלונקה, שנותרה בתרגיל ללא פצוע, כבר חיכתה לו למטה.
המסוק יוצא להקפה וחוזר כעבור כמה שניות, כמעט לאותו המקום. אייל מכוון את הטייס בקשר. הדו-שיח ביניהם קצר וענייני. שניים קדימה, שלושה ימינה, במקום. מוציא מנוף, מוריד מנוף, לוחמים מתחברים, אתה נסחף. אחד שמאלה, לוחמים באוויר, לוחמים במסוק, מכניס מנוף, סוגר דלת. עידכון שוטף.

מפקד התא

המכונאים המוטסים אחראים לא רק על דיווח לטייסים, אלא גם על התקשורת עם הצוותים שבבטן המסוק. הדו-שיח כולו נעשה באמצעות הידיים, שכן הכוח אינו מקשיב לקשר בו מדברים הטייס והמכונאי המוטס. עוד לפני העלייה למסוק מתדרך המכונאי המוטס את הלוחמים. תנועות ידיים מוסכמות נקבעות כדי לסמן שלבים שונים בחילוץ. אגודל המופנה מעלה מסמל, כמובן, שהכל טוב ואפשר להמשיך.
"המכונאי המוטס הוא מפקד תא המטען והאנשים שבו", אומר סמ"ר לירן. "הוא אחראי על כל מה שקורה מאחור, כולל הטיפול בפצועים ותיפעול המערכות". כאשר המסוק על הקרקע, דואג המכונאי המוטס שהלוחמים לא ייפגעו מהרוטור הראשי או מרוטור הזנב. בשביל כל אלה הוא זקוק לכמה זוגות עיניים וידיים, או לחילופין להיות בכמה מקומות בו-זמנית".
השעה 10:00. רס"ל אבי מספר שגם את תפקידם של לוחמי 669 בפעולת החילוץ לומדים המכונאים המוטסים לבצע בכוחות עצמם, עוד במהלך הקורס. "אנחנו מתנסים בכל התפקידים האווירים כדי שבעת חירום, נוכל לתת מענה לכל מצב".
הקפה נוספת ועכשיו למים. חליפות ההצלה נרכסות, הסנפירים ננעלים. זוהי הפעם הראשונה, שרס"ל אייל ורס"ל אבי מבצעים חילוץ ממים. אבי לא מתרגש. את טבילת האש הראשונה שלו הוא כבר עבר - ואפילו בהצלחה. לפני שלושה חודשים, נערך ברמת הגולן תרגיל שגרתי רחב היקף, במהלכו פעלו כוחות חי"ר במשותף עם כוחות מסוקים. לקראת הצהריים, הפך התרגיל היבש למציאות. באותו יום שרר חום כבד. שניים מחיילי החי"ר, שהשתתפו בתרגיל, התעלפו כתוצאה מהתייבשות. "ביצענו פינוי אמת לכל דבר", נזכר רס"ל אבי. "היו שם הרבה המולה ובלגן, רעש ואבק. בזמן אמת אתה לא מרגיש כמו באימונים. כולם מתנהגים אחרת".
רס"ל אבי, בן ה-27, נמצא בטייסת מאז קליטת מסוקי הבלק-הוק בשנת 1994. עד לפני שנתיים הוא שימש כחשמלאי מסוקים. לפני כחודש נולדה לו בת בכורה. "במהלך הקורס, אשתי היתה בהריון", הוא מספר. "זה לא היה קל. הייתי עוזב אותה למשך שבועות שלמים, אבל היא הבינה. בלי התמיכה שלה לא הייתי מצליח לעבור את הקורס".

עומס בכבישים ובאוויר

10:15. החילוץ עבר בהצלחה. לוחמי 669 מועלים למסוק. הוא נוטה הצידה. סיבובי הרוטור גורמים לסערה קטנה במימי הים התיכון. המסוק מתרומם ופונה מזרחה. כמה דקות לאחר-מכן, הוא מנמיך ונוחת בחיפה.
לוחמי 669 יורדים מהמסוק. רס"ל אייל משנה את תצורת המסוק. תוך שניות, הופך המסוק מכלי מלחמה לכלי תחבורה נוח, הכולל כיסאות ומקום מרווח לרגליים. עכשיו אפשר לחזור לבסיס, לנוח לפני טיסות הלילה.
19:30 בערב. אנחנו טסים צפונה. לבצע את אותם התרגילים מהבוקר, חילוץ מהיבשה ומהים. הפעם עם מכשול נוסף - החושך. חופשת הקיץ עומדת להסתיים. אתמול נרשם מספר שיא של ישראלים שעזבו את הארץ. באוויר מורגשת תנועה ערה. כמעט כל דקה מקבלים הטייסים דיווח נוסף מהבקר על עוד מטוס שבא לקראתנו.
בקושי רב אני מצליחה למיין את הקולות בקשר. מאוחר יותר יסביר לי אבי שגם את זה לומדים במהלך הקורס. "מלמדים אותנו למיין. לדעת מי מדבר מתי. מכניסים אותנו לתמונה האווירית, כך שנדע את מסלול הטיסה ונוכל לצפות מראש מי הגורם הבא שיעלה על הקשר וכיצד להגיב". בחיפה כבר מחכים לנו לוחמי 669. הם עולים על המסוק ואנחנו ממריאים.

דו"ח ילד

החילוץ מהיבשה מבוצע בקלות יחסית, אך כשאנחנו חוזרים לים, התרגיל מסתבך. החושך מקשה על הטייסים מאוד. "כדי לייצב את המסוק צריך לשמור על קשר עין עם נקודה כלשהי מחוץ למסוק", מסביר סרן גדי. "בלילה זה כמובן קשה יותר משום שלא ניתן לראות דבר". אייל מוריד את הכבל. הרוח סוחפת את המסוק ימינה ומקשה על הלוחמים להתחבר. גם הניסיון השני לא עולה יפה. רס"ן יואב מרגיע את אייל בקשר. "אין לחץ. תנסה שוב והכל יהיה בסדר". המסוק מתייצב מעל הלוחמים הרטובים, הפעם בזווית אחרת. אייל מצליח למשות אותם מהמים. כאשר נסגרות הדלתות, פונה יואב שוב אל אייל: "היית בסדר גמור, עבודה טובה".
הקשר בין הטייסים למכונאים המוטסים מצוין. "בסופו של דבר זו עבודת צוות. הצלחת המשימה תלויה בכך", אומר רס"ל אבי. בשלבים האחרונים של הקורס אף משמשים הטייסים מעין בוחנים ומעבירים חוות דעת על תיפקודם של המכונאים המוטסים. הדו"ח נקרא, כמובן, דו"ח ילד.
לרס"ל אייל ורס"ל אבי נותרה רק עוד הסמכה אחת לעבור, בה תיבחן יכולתם בירי במכונת-ירייה. לאחריה, ייערך מבחן המעבר של השניים. בלי תיכנון מראש וללא ידע מוקדם, הם יוזנקו לגיחה במתאר כזה או אחר. במהלכה, הכל עלול להשתבש והם יצטרכו לתת מענה לכל תקלה שתצוץ שם ולחלץ את כל הנפגעים. ביום שאחרי הם כבר יביטו על הכל בתוספת שמץ של נוסטלגיה.

עוד באותו מדור

עטלף בלב ים

תרגיל משותף למסוק העטלף ולספינות הטילים המתקדמות של חיל-הים - במהלך שיט לנמל אקסס של חיל-הים התורכי. בדרך, מתרגלים קשירה של המסוק לסיפון, נחיתה עם מנוע אחד כבוי ותידלוק ים-אוויר. בתורכיה, קבלת-פנים ממלכתית וקוקטייל חגיגי ובדרך חזרה - תרגיל טקטי ים-אוויר. כתב הבטאון, חגי גלבוע, ישב בחדר המלחמה ושמע את הצעקות, שהגיעו עד רודוס

4 מטוסים 20 שנה

לפני 20 שנה, ביולי 1980, הגיעה רביעיית מטוסי F-16 הראשונה לארץ; שניים מהם היו דו-מושביים ושניים חד-מושביים. מאז, אחד התרסק בים, שני "הופל" על-ידי ציפור, השלישי הפיל שישה וחצי מטוסי אויב. והרביעי? מרגיש מצוין, תודה ששאלתם