בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 135 (236) 01/10/00

עסקי אוויר

"הטילים שוגרו לעבר החלונות שמהם נזרקו גופות החיילים"

הלינץ' שביצע המון פלשתיני בשני חיילי צה"ל ברמאללה נתן את האות לתחילת המבצע: מסוקי קוברה ואפאצ'י הוזנקו, והטייסים שיגרו טילים לעבר מטרות ברמאללה ובעזה. אחת המשימות היתה לפגוע בחלונות הספציפיים מהם זרקו את גופות חיילי המילואים

ליעד ברקת, ענת וושלר ונועם קרן

ב-12 באוקטובר, קצת אחרי השעה 10 בבוקר, הגיעו ואדים נורז'יץ ויוסף אברהמי, שני חיילי המילואים שתעו בדרכם, אל מחסום פלשתיני סמוך לרמאללה. הם נלקחו על-ידי השוטרים אל תחנת המשטרה בעיר. תוך זמן קצר התפשטה השמועה, אלפי תושבים נאספו סביב הבניין, והתמונות המתעדות את הטבח הנורא שביצע ההמון בשני החיילים זיעזעו את כל העולם. התגובה של צה"ל לאירוע המחריד היתה מהירה: בשעות הצהריים המריאו מסוקי קוברה ואפאצ'י ותקפו מטרות ברמאללה ובעזה.
מסוקי הקוברה, שפעלו באיזור רמאללה, תקפו שלוש מטרות: את בניין תחנת המשטרה הפלשתינית, בו בוצע הלינץ', רכבים משטרתיים של הרשות ואת תחנת הרדיו "קול פלשתין". מסוקי האפאצ'י פעלו בעזה ותקפו שתי מטרות נוספות: את מיפקדת ה"תנזים" בבניין המשטרה הפלשתינית בעיר, וחמש סירות של משמר החופים הפלשתיני. כמה שעות אחר-כך, בעקבות המשך המהומות ושריפת בית-כנסת ביריחו, שוב הוזנקו מסוקי קוברה לאוויר, הפעם לתקיפת בסיס האקדמיה לקצינים פלשתינים ביריחו.
זו היתה הפעם הראשונה מאז החלו ההתפרעויות בה נורתה אש מדויקת לעבר מטרות בתוך ערי הרשות הפלשתינית. מסוקי חיל-האוויר נקטו בכל האמצעים כדי שלא לפגוע באנשים, אלא רק במבנים וברכבים עצמם: לפני התקיפות הודיע צה"ל לרשות הפלשתינית על הכוונה לתקוף מיפקדות של מנגנוני הביטחון בתחומה, כדי שיוכלו לפנות את יושביהן. בנוסף, לפני כל תקיפה ביצעו הטייסים ירי אזהרה לעבר שטח פתוח בקרבתה.
גם הבחירה לתקוף מהאוויר, בנשק מדויק ממסוקי קרב, נועדה לצמצם את הנזק הסביבתי. "טילי הטאו, שנורים ממסוקי הקוברה, מדויקים מאוד", מסביר סרן תומר, טייס קוברה. "עד כדי כך שאפשר להשחיל טיל אל תוך חלון קטן בבניין מסוים ממרחק שלושה קילומטרים, בדיוק כפי שעשינו היום.
"המטרה שקיבל המבנה שלי היתה תחנת המשטרה בה נרצחו שני חיילי המילואים", הוא ממשיך, "קיבלנו את המטרה שניות לפני שיצאנו למסוק. המראנו, ובסביבות שתיים ורבע הגענו לאיזור רמאללה. היה די קשה לזהות את המטרה, כיוון שהיא נמצאת באמצע איזור עירוני, מוקפת בניינים. המשימה היתה לפגוע בחלונות הספציפיים מהם זרקו את גופות החיילים.
"הגענו למקום אחרי הרבה גישושים. הנחתי שאין אנשים בבניין, כי הזהרנו כבר קודם שאנחנו הולכים לתקוף. המטרה הראשית היתה בניין המשטרה. אחר-כך, בטילים שנשארו ובהתאם להתפתחויות, תיכננו להשמיד גם את הרכב המשטרתי שעמד לפני הבניין.
"נכנסנו לשלב הביצוע. הטיל הראשון פגע במטרה. כבר אחריו ראינו הבזקים, והיו כמה פיצוצי משנה. אלה היו פיצוצים של תחמושת שהיתה בתוך הבניין. הטיל השני שירינו כבר הפיל חצי קומה. בשלב זה המסוק השני ירה טיל נוסף, והחצי השני של הקומה פשוט נפל. ירינו טיל רביעי, על הרכב המשטרתי שעמד בחזית הבניין, וגם הוא עלה באוויר. לאחר שהושלמה המשימה, קיבלנו אישור לחזור הביתה".
סג"מ גיל, גם הוא טייס קוברה, סיים רק לפני כמה חודשים את קורס האימון המבצעי. המשימה המבצעית הראשונה בה נטל חלק היתה ממש עם תחילת ההתפרעויות בשטחים. במהלך אירועי הירי ברמאללה, השתתף גיל בתקיפת רכבי המשטרה הפלשתינית.
"נחתתי מטיסה אחת, ומיד הוזנקתי לטיסה נוספת. קיבלנו את הנ"צ באוויר, תוך כדי טיסה. זה היה חניון של המשטרה הפלשתינית. הגענו לרמאללה, איתרנו את המטרה, ויחד עם המסוק השני תקפנו אותה, באמצעות טילי טאו".
במהלך האירועים בשטחים צבר סג"מ גיל יותר מעשר שעות טיסה מבצעית, הישג מכובד לטייס צעיר כמותו. "די התרגשתי כשיריתי את הטיל הראשון", הוא מודה. "יש פה מלחמה, ואחרי ששמענו על המילואימניקים שנרצחו, הרגשנו צורך להגיב".
גם סרן תומר, טייס מנוסה יותר מגיל, מסכים. "למרות שבאוויר אתה מאוד מקצועי, יש לך מטרה ואתה מבצע את מה שלמדת, היתה בתקיפה הזו גם פריקת תיסכול וזעם שנצברו במהלך השבועיים שקדמו לה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שזה לא תפקידנו לקבל את ההחלטות. אנחנו מקבלים משימות, ומבצעים אותן על הצד הטוב ביותר".

המטרה: גג בניין המשטרה

סרן בועז, טייס אפאצ'י, השתתף בתקיפת בניין המשטרה הפלשתינית בעזה. "הוזנקנו לאוויר בשעה שתיים וחצי", הוא מספר. "כשכבר היינו באוויר, בדרכנו ליעד, שונתה המטרה ושלחו אותנו לעבר בניין המשטרה. זה יצר בלאגן לא קטן במסוק: אנחנו עובדים עם עזרי טיסה שתופסים הרבה מקום, ובגלל השטח הקטן בתא הטייס, שינוי יעד תוך כדי טיסה הוא קצת בעייתי. אבל בסופו של דבר מדובר במטרות פשוטות מאוד, בעיקר בשעות היום.
"הכנו את המסוק וחיכינו לאישור לתקוף. המטרה היתה להוריד לבניין המשטרה את הגג. את הטיל הראשון ירינו לעבר קצה הגג, כדי להבריח את האנשים שעוד היו במבנה. בסך הכל, במהלך כל התקיפה, אני יריתי שני טילים והמסוק השני במבנה עוד שלושה".
במהלך האירועים בשטחים הספיק סרן בועז לשגר עשרה טילים לעבר מטרות שונות בשטחי הרשות הפלשתינית. "אחרי הטילים הראשונים שיריתי, לעבר בנייני התאומים בצומת נצרים, הרגשתי תחושה מסוימת של סיפוק", הוא אומר.
"יכולתי ממש לראות, בזמן-אמת, איך האש שנורתה לעבר מוצב צה"ל באיזור נחלשה. אבל עכשיו מדובר בסיטואציה אחרת לגמרי. גם כששמים את הטילים בדיוק איפה שרוצים אותם, אין תחושת גבורה. אחת הסיבות לכך היא רמת הקושי הנמוכה יחסית של המשימה. מדובר במיתארי טיסות שביצענו אינספור פעמים בעבר".
"המלחמה המוגבלת" הזו, כפי שמכונה הפעילות בשטחים בחיל-האוויר ומחוצה לו, יצרה שיגרת עבודה שונה בטייסות מסוקי הקרב. כאשר עולה המתיחות, יוצאים הטייסים לגיחות רבות מדי יום כדי לפקח על השטח מלמעלה, לשמור על רצף שהייה באוויר ולבצע ירי טילים ממוקד במקרה הצורך.
"אנחנו שומרים על תחלופה גבוהה בין הטייסים", מסביר סגן עודד, טייס אפאצ'י. "גם טייסים בסדיר וגם טייסים במילואים משתתפים במשימות, ואחת המטרות היא למנוע שחיקה בקרב הטייסים, כי בסך הכל מבחינה מקצועית רמת הפעילות מעוררת התרגשות קטנה מאוד".
ככלל, מסוקי הקרב של חיל-האוויר הם שנושאים בנטל הלחימה העיקרי בשטחים. מסוקי הקוברה והאפאצ'י הוזנקו באופן שוטף אל מוקדי ההתנגשות, ובכמה הזדמנויות אף נאלצו הטייסים לבצע ירי של טילים ותותחים מהאוויר.
לרוב היה מדובר בירי סמוך בלבד, לצרכי הרתעה, שמטרתו לסייע לכוחות הקרקעיים הפועלים בשטח. בעזרת אמצעי הראייה המשוכללים המותקנים במסוקים, יכולים הטייסים לצפות למרחק רב ולנסות לאתר מבעוד מועד מוקדי חיכוך אפשריים.
"אנחנו טסים המון", אומר רס"ן אורן, סגן מפקד טייסת קוברות. "כל הזמן יש מסוקים באוויר, וכל שעה ממריא מבנה נוסף".
"בניגוד ללבנון", אומר סרן גיא, גם הוא סגן מפקד טייסת קוברות, "שם תמיד קיווינו שיקרה משהו ונשתתף בפעילות מבצעית, כאן כולי תקווה שלא יקרה דבר".
סגן אסף, טייס אפאצ'י, השתתף בעשר גיחות בלבנון מאז סיים את קורס הטיס. אבל את הטיל הראשון בחייו שיגר דווקא בשטחים, לעבר אחד מבנייני התאומים, בצומת נצרים. "לא דימיינתי לעצמי שיגיע היום בו יירו טילים לעבר עזה", הוא אומר. "זה מוזר לרחף ליד עזה ולהביט לעבר הארובות של אשקלון".

"אנחנו אחים לנשק"

העבודה של מכונאי בטייסת מסוקי קרב היא עבודה פיזית קשה. היום מתחיל בשעה שבע בבוקר, וחצי שעה אחר-כך המכונאים כבר בסככות, מכינים את המסוקים לטיסות של אותו יום. הם בודקים שהמסוק כשיר לטיסה, שכל המערכות מתפקדות. בשבע בערב נגמרת המשמרת, ומגיע צוות נוסף, שמכין את המסוקים לטיסות הלילה. זה המצב בשעות רגיעה. כשהחלו ההתפרעויות, הפכה העבודה קשה הרבה יותר.
כל מסוק שנוחת בטייסת צריך להיות מוכן תוך זמן קצר להמריא שוב. אי אפשר לדעת מתי הוא יוזנק לטיסה שניה, שלישית ואפילו רביעית. "דווקא התקופה הזאת היא אחת המעניינות שהיו לי בצבא", אומר רב"ט סוהיל פאלך, מכונאי בטייסת אפאצ'י. "כל הזמן יש פעילות מבצעית. קשה להסביר את התחושה אחרי שמכינים מסוק, הוא ממריא, וכעבור כמה שעות הוא חוזר בלי הטילים". סוהיל, תושב כפר סמיע, התגייס לצבא לאחר שהוכשר, במסגרת העתודה, כטכנאי מכונות.
"אנחנו בהחלט מרגישים שאנחנו תורמים למערכת", אומר סמ"ר דקסה פאדי מדליית אל-כרמל, מפקד צוות מכונאים בטייסת אפאצ'י. "זה כואב, מה שקורה פה במדינה, אבל אנחנו הדרוזים מרגישים שייכות לישראל. אנחנו אחים לנשק".

עוד באותו מדור

ראש בראש

הניסוי השמיני במערכת החץ הוכתר כהצלחה, והביא להכרזה על יכולת מבצעית מלאה של סוללת החץ הראשונה. ב-14 בספטמבר, בשעה 11:59, פגע טיל החץ בטיל המטרה "אנקור שחור", ששוגר דקות קודם-לכן ממטוס F-15. לראשונה מאז יצא הפרויקט לדרך, ב-1988, הצליח החץ לפגוע במטרה, הדמיה מושלמת של טיל סקאד הנורה לעבר ישראל, באמצעות יירוט חזיתי. צוות הבטאון הצטרף למנהלי הניסוי וצפה ביירוט מתוך אולם הפיקוד המבוצר של היחידה לניסויי טילים

"חיל-האוויר הירדני סובל מבעיה בהחתמת אנשי צוות-אוויר חדשים"

"אנשי צוות-האוויר שלנו נדרשים לחתום לתקופת שירות של עשרים שנה, והם לא ששים להתחייב לתקופה כל-כך ארוכה", אמר מפקד חיל-האוויר המלכותי הירדני, מייג'ור ג'נרל סאוד נסאירת, במהלך ביקור שערך בישראל בתחילת ספטמבר. מייג'ור ג'נרל נסאירת זכה לטוס ב-F-15 לראשונה אחרי 16 שנים, נפגש עם אנשי צוות-אוויר ישראלים וגילה כי שני חילות-האוויר סובלים מבעיות דומות בתחומי התחזוקה וכוח-האדם: "תחזוקת מסוקי ה'סופר-פומה' עולה לנו יותר מתחזוקת כל צי מטוסי הקרב"