בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 132 (233) 01/05/00

עסקי אוויר | מפקד חיל-האוויר, האלוף דני חלוץ:

"חיל-האוויר הוא הסטרט-אפ היחיד שחייב להצליח"

תגיות: דן חלוץ , קרנף (הרקולס)

"במקרה של הסלמה בצפון, לאחר היערכות מחדש של צה"ל, יהיה חיל-האוויר השחקן החשוב ביותר בכל פעילות שיוחלט עליה". כך אומר האלוף דני חלוץ, בראיון ראשון כמפקד חיל-האוויר. עוד הוא אומר, כי בקרוב יוחלט על רכש של מטוסי התראה, וכי "המחליף להרקולס הוא הרקולס אחר - כלומר, הרקולס J"

יקיר אלקריב ונועם אופיר צילום: רובי קסטרו

בהתאם לתוכניות, עתיד צה"ל להיפרס מחדש לאורך הגבול הבינלאומי עם לבנון עד חודש יולי הקרוב. כיצד תשפיע הפריסה מחדש על אופי הפעילות של חיל-האוויר בלבנון?

ההיערכות מחדש בגבול הצפון משפיעה על חיל-האוויר בשני תחומי זמן - עד להיערכות מחדש ולאחריה. אין לי ספק, שעד להיערכות יבצע חיל-האוויר בעדיפות מוחלטת את כל מה שיידרש מבחינה מבצעית כדי ללוות את תהליך היציאה מלבנון. זה לא סוד שהחיזבאללה ושולחיהם מעוניינים להקשות על תהליך זה ולהקיז כמה שיותר דם. אנחנו נצטרך לדאוג שתאוותם זו לא תעלה בידם.
בנוגע לתקופה שלאחר ההיערכות מחדש, הרי מידת הפעילות של חיל-האוויר תהיה תלויה בתסריט שיתפתח. אם נגיע למצב שבו ישרור שקט בצפון, הרי שהיקף הפעילות שלנו יהיה בהתאם. אבל קיים גם סיכוי סביר שיתחולל תהליך של הסלמה, זאת למרות שאנחנו לא מספקים לצד השני עילה לרצות ולהפר את השקט. אבל, אנחנו חיים במזרח התיכון, והעובדה שאנחנו חושבים בהיגיון אינה מחייבת שגם הצד השני ינהג בצורה דומה. אם נהיה עדים להסלמה, הרי שלחיל-האוויר יש את כל היכולות, האמצעים והתשובות לספק מענה כחלק מהתוכנית המבצעית שתגובש במטה הכללי. לחיל-האוויר יהיה חלק מרכזי, אם לא בלעדי במקומות מסוימים, בתוכנית זו. אני מעריך, שבמקרה של הסלמה, יהיה חיל-האוויר השחקן החשוב ביותר בכל הקשור למתן מענה מבצעי.

הפעילות השוטפת של חיל-האוויר בלבנון מספקת לאנשי צוות-אוויר צעירים הזדמנות לרכוש ניסיון מבצעי. האם השינוי הצפוי באופי הפעילות של חיל-האוויר בלבנון עלול לפגוע בהכשרה המבצעית שלהם?

אני אשיב בתשובה שלכאורה אינה קשורה לעניין, אך בפועל היא קשורה בהחלט. את מלחמת ששת הימים ניצחו טייסים שלא היה להם שדה אימונים בלבנון. כוונתי בכך היא שיש אמצעים אחרים המאפשרים לשמר ולפתח את הכשירות המבצעית של צוותי-האוויר, כך שבעת ובמקום הנדרשים הם יוכלו לבצע את משימותיהם בהצלחה. אין לי ספק, שפעילות מבצעית היא קטליזטור לאיכות מבצעית, התורם בצורה חיובית לאיכות המבצעית של הטייסים. אבל אפשר לייצר לכך אלטרנטיבות. אני חושב, שאחת ההתמחויות של חיל-האוויר היא היכולת לייצר שדה אימונים שהוא די דומה לזירה המבצעית כפי שאנחנו מעריכים שהיא. לכן איני רואה בעיה שתתפתח בתחום זה.

בתקופה האחרונה מקיימת ישראל מגעים עם ארה"ב בנוגע לחבילת סיוע ביטחונית, שתסופק לה במקרה של התקדמות בתהליך השלום. מה חלקו של חיל-האוויר בחבילת סיוע זו?

לחתימת הסכם שלום עם סוריה יש משמעויות כבדות מבחינתו של צה"ל - החל משינוי משמעותי בהיערכות בשטח, דרך הצורך לספק אלטרנטיבות ליכולות שנאבד כתוצאה מחתימת ההסכם, וגמור בצורך לבנות פתרונות ותשובות למיתארים עתידיים.
חיל-האוויר הוא באופן טבעי גורם מרכזי ברשימת הפרטים שמרכיבה את חבילת הסיוע שמבקשת ישראל. העובדה שחיל-האוויר הוא הגורם המרכזי היא מעצם העובדה שגם היום, עוד קודם לבקשת חבילת הסיוע, הוא בעל חשיבות כזו. לאור המציאות של השנים האחרונות יש הכרה בכך שחיל-האוויר הוא גורם דומיננטי מאוד ביכולת המבצעית של צה"ל. יש תחומים, דוגמת איסוף מודיעין מהאוויר, יכולת תובלה אווירית, ביצוע משימות ארוכות-טווח וכדומה, שהם בלעדיים לחיל-האוויר. היה וייחתם הסכם, ובמידה שחבילת הסיוע אכן תאושר על-ידי ארה"ב, יהיה חיל-האוויר בין הגופים העיקריים שייהנו ממנה.

האם נכונות הידיעות בדבר בקשתה של ישראל להצטייד במטוסי קרב מתקדמים מסוג F-22 וטילי שיוט מסוג טומהוק כחלק מחבילת הסיוע המתגבשת?

הפריטים הללו הם הפריטים האקזוטיים שמעוררים עניין. בפועל, הרשימה כוללת ברובה פחות פריטים אקזוטיים ויותר פריטים שכבר מצויים בידינו. אנחנו מדברים על שינוי בכמויות הפריטים הללו, שינויים מסוימים באיכותם ובתמיכה במהלכי ההיערכות מחדש, שמרביתם קשורים יותר לזרוע היבשה מאשר לחיל-האוויר.
בנוגע ל-F-22, הרי שאבוי לחיל-האוויר שלא ישאף שבסד"כ שלו יהיו מיטב המטוסים, המסוקים ואמצעי הנ"מ. זו צריכה להיות השאיפה והחזון, ואנו צריכים כל הזמן לחתור אליהם ולמצות את כל האמצעים העומדים לרשותנו במטרה להשיג אותם.
אבל ה-F-22 אינו מצוי בחבילת הסיוע המיידית מן הטעם הפשוט שהוא עדיין אינו קיים. ה-F-22 אינו מצוי במצב שבו הוא זמין למכירה. יחד עם זאת, ה-F-22 הוא בהחלט נושא שחשוב לנו ואנחנו שמים אותו על שולחן הדיונים. עצם הבעת תמיכה ברעיון של מכירת מטוסים כאלה לישראל היא בבחינת צעד שאנחנו צריכים לעבור, בטרם נוכל לנסות ולממש את הרכש.

חיל-האוויר בחר לאחרונה במטוס ה-F-16I כמטוס הקרב החדש שלו. האם התקבלה כבר ההחלטה האם לממש את האופציה לרכש מטוסים נוספים, כחלק מעיסקת המשך לעיסקת הרכש הראשונה?

מלכתחילה, ההחלטה שלנו לרכוש את ה-F-16I כללה שתי עיסקות רכש. כרגע, עיתוי החתימה על עיסקת רכש שניה מוגדר באופציה המקנה לנו גם את הזכות לחשוב מחדש על תצורת המטוס ועל פרמטרים נוספים הקשורים לרכש. עובדה יסודית אחת לא השתנתה והיא שחיל-האוויר צריך יותר מאשר את העיסקה הראשונה על-מנת להתמודד עם בעיות הסד"כ. להערכתי, יש הסכמה מלאה לכך מצד המטה הכללי ומשרד הביטחון. עכשיו מתנהל תהליך מול הגופים המתאימים, במטרה להבטיח שנקבל את המטוסים הנוספים ברציפות, מיד לאחר השלמת אספקת המטוסים מהעיסקה הראשונה.

חיל-האוויר של איחוד האמירויות רכש לאחרונה מטוסי F-16 מדגם מתקדם יותר מזה שנרכש על-ידי חיל-האוויר הישראלי. כיצד עשויה מכירה של מטוס קרב מתקדם כזה להשפיע על חיל-האוויר?

להחלטה הזו של איחוד האמירויות יש השפעה קודם כל על כל עולם ה-F-16. ככל שיותר מדינות קונות מטוסי F-16, כך המחיר שלהם צפוי לרדת.
בנוגע להשפעה עלינו, הרי שברגע שנגיע לעת שבה נממש את האופציה לרכוש מטוסי F-16I נוספים, נבחן אילו אפשרויות ויכולות השבחה נוספות קיימות, והאם ניתן לשלבן במטוסים שנרכוש. מההיכרות שלי עם תצורת ה-F-16 שנבחרה על-ידי חיל-האוויר, אני חושב שהמטוס עונה על כל הדרישות המבצעיות שעמדו בבסיס ההחלטה שלנו לרכוש מטוס קרב חדש.

חיל-האוויר החליט להסב חלק ממסוקי האפאצ'י שלו לגירסת הלונגבאו החדשה. האם צפויה הסבה של מסוקים נוספים לגירסה זו?

הרצון להגדיל את מספר המסוקים שיוסבו לגירסת הלונגבאו קיים. נכון להיום, אין ברשותנו המשאבים הדרושים כדי לממש את הרצון הזה. כאשר תצא עיסקת הלונגבאו לדרך, נצטרך לבחון אם התמורה המבצעית שמתקבלת מהמסוק החדש אכן עונה על הציפיות שלנו, ואז נחליט לגבי ההמשך.

האם התקבלה כבר החלטה על רכש מטוסים להתראה מוקדמת?

התוכנית שלנו היא לנסות ולממש עיסקה לרכש מטוסי התראה מוקדמת במהלך שנת 2001, ואני מקווה שאף קודם לכן. ההחלטה העקרונית בנושא כבר התקבלה וכעת עלינו להתחיל בתהליך רכש מסודר. הצורך המבצעי במטוסים אלה גדול וחזק. באופן דומה עלינו לסגור פער מהותי יותר שהוא בתחום מטוסי המכ"ם, המהווים חלק חיוני במכלול האמצעים הדרושים לנו על-מנת לבצע את המשימות הנדרשות במרחבי הפעולה של חיל-האוויר.

בעוד חיל-האוויר משקיע משאבים רבים ברכש מטוסי ומסוקי קרב חדשים, נראה כי מערכים אחרים, דוגמת מערך התובלה והאימון, נותרים מאחור. האם צפויי שינוי במצב זה בשנים הקרובות?

כאשר מדברים על תובלה אווירית, צריך להבין שלא מדובר רק במטוסים, אלא גם במסוקים. אם לוקחים את תחום המסוקים, הרי שהאמירה הזו פחות נכונה. אנחנו מחליפים את מסוקי האנפה במסוקי בלק-הוק ומסבים את כל מסוקי היסעור שלנו לגירסת היסעור-2000, שהוא מסוק מצוין. בתחום מערך מטוסי התובלה, הרי שאכן יש צורך בריענון, כשהשאלה היא של משאבים ועיתוי. כשאני אומר שיש צורך בריענון, אני חושב שאפשר לאמץ את הסיסמה מימי הדקוטה ולהגיד שהמחליף להרקולס הוא הרקולס אחר - כלומר, הרקולס J. בתחום מטוסי התובלה האחרים, אנו עושים צעדי ריענון מאוד משמעותיים, שחלקם יבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות.
בנוגע לתחום האימון, הרי שבמהלך שנה זו אנו צפוים להחליט על סוג מטוס המיון שנרכוש. בנוגע למטוסים האחרים, הצוקית והסקייהוק, הרי ששאלת החלפתם נובעת משיקולים שאינם בהכרח הדרכתיים, אלא שיקולי תחזוקה וגיל המטוסים. כמטוסי הדרכה, אלה מטוסים טובים מאוד ואם היינו יכולים לשמר אותם לתקופה ארוכה - היינו עושים כך בוודאות. נכון להיום, ההערכה התחזוקתית אומרת שמטוסים אלה יכולים להמשיך ולטוס עוד מספר שנים.

חיל-האוויר רכש לאחרונה פצצות JDAM מונחות GPS, הנחשבות לדור הבא של החימוש המונחה. איזו השפעה תהיה לקליטתן של פצצות אלה על היכולת המבצעית של חיל-האוויר?

כל סוג חימוש שמאפשר פגיעה מדויקת יותר במטרה, משפיע על היכולת המבצעית של חיל-האוויר. ראשית, צריך פחות חימוש כדי להשיג את התוצאות הדרושות. שנית, במקרה של ה-JDAM, מדובר בחימוש המרחיב את יכולת הפעולה של חיל-האוויר במזג-אוויר גרוע וגם בלילה. אין ספק, שקליטת ה-JDAM תאפשר לחיל-האוויר לפעול בצורה מדויקת יותר ותספק יכולת מבצעית בתחומים שהיו קודם מוגבלים יותר.

חיל-האוויר השקיע וממשיך להשקיע משאבים רבים בשיפור היכולת שלו לספק מענה לאיום הטק"ק. היום, עם קליטת החץ והצטיידות באמצעים אחרים, עד כמה מוכן חיל-האוויר להתמודד עם איום זה?

כאשר בוחנים את המענה לאיום הטק"ק, השאלה הנוספת שצריך לשאול היא איזו רמת סיכון אנו מוכנים לקחת ואיזה מחיר אנו מוכנים לשלם. ככלל, המענה לאיום הטק"ק מורכב מאוד וכרוך בהשקעת משאבים רבים. החץ הוא עוד נדבך ביכולת המשולבת להתמודד עם הטק"ק. יכולת זו כוללת הגנה אקטיבית, שהחץ נמנה איתה, הגנה פאסיבית ויכולת התקפית. אני חושב, שמערכת החץ היא מערכת מאוד מבטיחה המבטאת תפיסה מבצעית נכונה. מדובר ביכולת טכנולוגית יוצאת מן הכלל, המאפשרת לממש מערכת שהיא, יש לזכור, הראשונה מסוגה בעולם.

בשנים האחרונות הרחיב חיל-האוויר את היקף האימונים המשותפים עם חילות-אוויר זרים. האם צפוי לחול גידול בהיקף האימונים הללו ובמספר המדינות השותפות להם?

המדיניות של חיל-האוויר היא לנסות ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם חילות-אוויר זרים, זאת מתוקף הידיעה שגם לאחרים יש מה ללמד אותנו. רצוי מאוד, שאם יש תחומים בהם אנחנו יכולים ללמוד מאחרים, אכן נעשה זאת. אני חושב שנכון שנמציא מנגנוני תיאום עם חילות-אוויר ידידותיים, שיאפשרו לנו לפעול בצוותא במקרה הצורך. הכוונה שלנו היא לנסות להרחיב את האימונים בהתאם לצרכים ולאפשרויות. צריך לזכור, שאימונים אלה דורשים תשומות ומשאבים. לכן, אנחנו ננסה למצוא את השילוב האופטימלי בין הצרכים שלנו, היכולות והאמצעים העומדים לרשותנו.

תחום נוסף המצוי באחריותו של חיל-האוויר הוא החלל. לוויין "אופק 3" מצוי בחלל זמן רב, מעבר לתוחלת החיים שלו. מתי צפוי להיערך שיגור לוויין חדש, והאם צפויה הרחבת היקף הפעילות של חיל-האוויר בחלל?

הרצון שלנו הוא לשמור על נוכחות קבועה בחלל. לכן, מתוך רצון זה נשאף שהצבת פלטפורמה אחרת בחלל תתבצע במועד כזה, שיאפשר את המשך הרציפות. אבל יש לזכור, שלהגיע לחלל אינו דבר פשוט.
אין לי ספק, שנצטרך להמשיך ולהסתכל אל החלל כאל יעד. אנחנו נוכחים בו כבר היום, אך אנו צריכים להיות נוכחים בו ביתר שאת עם יותר אמצעים ובקשת רחבה יותר של נושאים.

כיצד מתמודד חיל-האוויר עם הניסיון של המיגזר הפרטי, ובעיקר ענף ההיי-טק, למשוך לשורותיו כוח-אדם איכותי מהחיל, תוך הצעת תמריצים גדולים?

לדעתי, חיל-האוויר הוא הסטרט-אפ היחיד במדינת ישראל, שלעולם חייב להצליח. אבל אין ספק, שההתמודדות עם המיגזר הפרטי היא אכן קשה. חיל-האוויר לא מסוגל, ואני קובע זאת כעובדת חיים, להתמודד במגרש הכלכלי הישיר מול השוק האזרחי. אנחנו לא עצמאיים לקבוע את גובה השכר או להציע הצעות, שאינן עולות בקנה אחד עם הנורמות המקובלות בצה"ל, ואני חושב שבצדק. לעולם ראוי ששכר לא יהיה המוטיב שבגינו אנשים משרתים בצבא. ברגע שהגענו לנקודה זו, איבדנו את הדבר החשוב יותר והוא סדרת הערכים שלדעתי היא שצריכה להיות גורם המשיכה של משרתי הקבע.
אני חושב שחיל-האוויר, וכמוהו גם גופים אחרים בצה"ל, יכול להציע שילוב של אתגרים ותגמולים, שיחדיו נותנים משהו שהוא גדול יותר מהתגמול הכלכלי גרידא שמקבלים בשוק הפרטי. חיל-האוויר יודע להציע אתגרים ואחריות לאנשים מאוד צעירים, אותם הם לא יקבלו בשוק הפרטי. לדעתי, חיל-האוויר מסוגל להציע תנאי שכר הגונים, אבל אני לא רואה את מגרש ההתמודדות על בסיס תנאי השכר בלבד. השילוב של כל הנושאים הללו הוא זה שצריך לספק את התשובה הכוללת.

חזר לחיל-האוויר פעמיים: במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון

האלוף חלוץ סיים את קורס-הטיס ביולי 1968 במגמת קרב. לאחר קורס אימון מתקדם במטוסי אוראגן, שירת במשך ארבעה חודשים בטייסת מיסטר ושמונה חודשים בטייסת ווטור. בדצמבר 1969 נבחר להיות בין ראשוני הטייסים בטייסת הפאנטומים הראשונה של חיל-האוויר, טייסת "האחת", שהיתה הטייסת הבכירה של החיל באותה תקופה. במלחמת ההתשה השתתף במסגרת הטייסת בכ-40 גיחות מבצעיות.
באוגוסט 1973, עם סיום תקופת החתימה הראשונה לשירות קבע, השתחרר חלוץ מצה"ל ופנה ללימודים אקדמיים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים חזר לטייסת הפאנטומים, והשתתף במהלכה ב-43 גיחות מבצעיות.
במהלך המלחמה רשם לזכותו חלוץ שלוש הפלות של מטוסי אויב. הראשונה, שבוע לאחר פרוץ המלחמה, של מיג-21 מצרי. תשעה ימים אחר-כך, ב-23 באוקטובר, הפיל שני מטוסי מיג-21 של חיל-האוויר הסורי, האחד בדקר והשני בלביד.
במארס 1975 חזר חלוץ לחיל-האוויר. בתוך זמן קצר מילא תפקידי סמ"ט ב' וסמ"ט א' בטייסת "האחת". ב-1977 מונה לתפקיד סגן מפקד טייסת תעופה. עם סיום שנות הקבע הנוספות, השתחרר והשלים לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב.
מלחמת לבנון, שפרצה ביוני 1982, החזירה את חלוץ אל חיל-האוויר בשנית. הוא עבר הסבה ל-F-16, מטוסי הקרב החדישים של החיל באותם ימים, ושירת כטייס בטייסת F-16. ב-1983 מונה לראש מדור במחלקת אמצעי לחימה, וב-1984 הועלה לדרגת סא"ל וקיבל את הפיקוד על טייסת הפאנטומים "אבירי הזנב הכתום". כעבור שנתיים התמנה לראש היחידה המבצעית בפרויקט הלביא, בדרגת אל"מ.
ביולי 1991, עם סיום תפקידו כראש מחלקת אמצעי לחימה, קיבל חלוץ את הפיקוד על בסיס חצור. באוגוסט 1993 הועלה לדרגת תא"ל ומונה לראש להק אוויר. כעבור שנתיים מונה לתפקיד ראש מטה חיל-האוויר. ביולי 1998 הועלה לדרגת אלוף, ושימש כעוזר ראש אג"ם במטה הכללי. שנה מאוחר יותר, עם שינוי מבנה המטה הכללי, מונה חלוץ לראש אגף המבצעים הראשון.
חלוץ (52), נשוי לעירית ואב לשלושה: בנו הבכור (26) משרת גם הוא בחיל-האוויר, כסגן מפקד טייסת תובלה; רן (22), קצין במערך הנ"מ, ויעל (15).

עוד באותו מדור

הבלק-הוק כבר מתדלק באוויר

אב-הטיפוס הראשון למסוק הבלק-הוק המשופר, בעל יכולת לתידלוק אווירי וטווח טיסה מוגדל, ביצע במהלך חודש מארס תידלוק ראשון באוויר. התידלוק, שהוכתר בהצלחה, בוצע על-ידי טייסי מרכז ניסויי הטיסה של חיל-האוויר.

לירות בשדות זרים

כבר כמה שנים מתאמנים טייסי חיל-האוויר בתקיפת שדות-התעופה של מדינות האויב הקרובות והרחוקות. באיזור המטווחים של חיל-האוויר בנגב נבנו מודלים מדויקים של מספר שדות-תעופה זרים. מלמעלה נראים המודלים כשדות-תעופה לכל דבר: יש בהם מסלולים רחבים וצרים, מסלולי הסעה, דת"קים, ואפילו מטוסי קרב המדמים מטוסי אויב. הסימונים שעל הקרקע שורטטו על-פי תצלומי אוויר וכוללים את מיקום המסלולים, הדת"קים ושאר המטרות החיוניות בשדות-התעופה