בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 132 (233) 01/05/00

עסקי אוויר

לירות בשדות זרים

תגיות: תרגילים ואימונים

כבר כמה שנים מתאמנים טייסי חיל-האוויר בתקיפת שדות-התעופה של מדינות האויב הקרובות והרחוקות. באיזור המטווחים של חיל-האוויר בנגב נבנו מודלים מדויקים של מספר שדות-תעופה זרים. מלמעלה נראים המודלים כשדות-תעופה לכל דבר: יש בהם מסלולים רחבים וצרים, מסלולי הסעה, דת"קים, ואפילו מטוסי קרב המדמים מטוסי אויב. הסימונים שעל הקרקע שורטטו על-פי תצלומי אוויר וכוללים את מיקום המסלולים, הדת"קים ושאר המטרות החיוניות בשדות-התעופה

נועם אופיר, ליאור שליין

כמה דקות אחרי השעה שמונה בבוקר, באחד הבקרים הקרים של תחילת חודש פברואר, נכנסו כ-20 אנשי צוות-אוויר לחדר התדריכים של טייסת ה-F-15I, רעם בעברית. סרן אמיר, מפקד המשימה, החל בתדריך: "השלב הראשון, כמו תמיד, יהיה ניווט למטרה. המטרה: שדה-תעופה בסוריה. נבצע יעף מכ"ם, ואז התפצלות לזוגות, ביצוע חטפים על המסלולים והטלת חימוש. "ואל תשכחו לשחרר את הפצצות בזווית 45 מעלות", המשיך אמיר, "מי שישחרר בזווית הרגילה, 30 מעלות, הפצצה שלו פשוט תנתר על מסלול הבטון. ואל תשכחו את הנ"מ. יש לכם 40 שניות לזהות את המטרה".
וכך, ב-10:31 המריאו שלוש רביעיות של מטוסי F-15I לתקוף שדה-תעופה סורי. בשדה הזה, הממוקם צפונית-מזרחית לדמשק, מוצבות מספר טייסות קרב של חיל-האוויר הסורי. אם חיל-האוויר הישראלי היה תוקף את השדה הזה, עוד באותו יום היינו שומעים על כך ללא הפוגה בכל אמצעי התקשורת. במקום זה, המשיכו כלי התקשורת לדווח על משא- ומתן לשלום. ובכל זאת, התעקשו בטייסת כמה שעות מאוחר יותר, תקפנו שדה סורי.
בדרום הארץ, בתוך איזור המטווחים של חיל-האוויר, המשמשים את מטוסי ומסוקי הקרב באימוני אוויר-קרקע, נבנו העתקים של מספר שדות-תעופה זרים. שניים מהם הם שדות סוריים. שדות-התעופה האחרים שייכים למדינות נוספות. וכך, טסים טייסי הקרב של חיל-האוויר מעל איזור הנגב כאילו טסו מעל מדינה זרה ומטילים פצצות על מודלים מדויקים, בקנה-מידה 1:1, של שדות-תעופה. מלמעלה נראה המודל כשדה-תעופה לכל דבר: יש שם מסלולים רחבים וצרים, מסלולי הסעה, דת"קים, ואפילו מטוסי סקייהוק ישנים של חיל-האוויר המדמים מטוסי אויב.
הסימונים שעל הקרקע מדויקים מאוד. הם שורטטו על-פי תצלומי אוויר וכוללים את מיקום המסלולים, הדת"קים ושאר המטרות החיוניות בשדות-התעופה.
"כמובן שהמודלים האלה לא מבטלים את הצורך במודיעין", אומר רס"ן שלומי, סגן מפקד טייסת הרעם. "אבל הם בהחלט מסייעים מאוד בתיכנון התקיפה: באילו כיוונים מצויים המסלולים, מה אורכם, מה רוחבם, מהיכן כדאי להגיע לתקוף אותם, איפה ממוקמים הדת"קים".
אחת המשימות החשובות ביותר של כל חיל-אוויר, אם לא החשובה ביותר, היא השגת עליונות אווירית. כאשר מדובר במרחב אווירי ידידותי, מתייחסים לרוב למשימה הזאת כאל הגנת שמי המדינה. בשעת לחימה, העניין הופך להיות קריטי.
יש כמה אפשרויות להשיג עליונות אווירית מעל איזור הלחימה, אבל ניתן להצביע על שתיים עיקריות. הראשונה היא הפלת כל מטוס אויב שחודר למרחב האווירי. במשימה זו יש תפקיד מכריע למטוסי יירוט ולמטוסי שליטה ובקרה.
הדרך השניה להשיג עליונות אווירית, היא למנוע מהאויב להפעיל את מטוסיו. ואת זה ניתן לעשות, בעיקר, על-ידי תקיפת שדות-תעופה. מבצע "מוקד", שהתרחש ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, הוא דוגמה טובה לשיטה זו. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר.
קיימים מיתארים שונים לתקיפת שדות-תעופה, כאשר המיתאר הבולט ביותר הוא הוא מבצע תקיפה מקיף, הכולל מספר מבנים של מטוסים מסוגים שונים. חשוב לציין, כי עוד לפני בחירת מיתאר התקיפה המסוים, חייב חיל-האוויר להגדיר את מידת הנזק שהוא רוצה להשיג. יתכן שבשלב מסוים של הלחימה די יהיה בשיבוש פעילות שדה-התעופה לכמה שעות, כדי להשיג את התועלת הרצויה. במקרה כזה, סביר להניח, שיותקפו רק מסלולי ההמראה והנחיתה. אולם, במידה ויוחלט על שיבוש פעולת השדה לפרק זמן ארוך יותר, ייפגעו גם מטרות נוספות דוגמת מגדל הפיקוח או הדת"קים בהם מאוחסנים המטוסים.
"המיתאר הקלאסי לתקיפת שדות-תעופה הוא רביעיות של מטוסי קרב שנכנסות בגובה בינוני", מסביר רס"ן שלומי, סגן מפקד טייסת הרעם. "לא נמוך מדי, כי בדרך כלל מגן על שדה-התעופה הרבה נ"מ, ולא גבוה מדי, מה שאולי יותר בטוח לטייסים, אבל פוגע במידת הדיוק.
"חשוב שזמן השהייה מעל המטרה יהיה קצר. המטרה הראשית היא לפעור בורות לאורך המסלולים הראשיים, כדי 'לקצר' את המסלולים ולמנוע מהמטוסים להמריא. פרט לכך 'ממכתשים' גם מסביב, כדי להקשות על האויב להגיע למקום ולסתום את הבורות במסלולים.
"כשתוקפים שדה-תעופה צריך לבוא עם הרבה חימוש. היעף עצמו צריך להתבצע באופן מדויק מאוד, במיוחד אם המסלולים עשויים מבטון. על אספלט זה פחות חשוב, אבל אם המסלולים עשויים בטון, חייבים לבוא בזווית מאוד תלולה, כדי שהפצצה תחדור. זווית השחרור היא קריטית. במטרה אחרת, אם תשחרר קצת יותר שטוח, לא יקרה דבר - כי הפצצה עדיין תפגע ותתפוצץ. במסלול, שהוא מטרה שצריך לחדור, הפצצה חייבת להגיע עם זווית ועם אנרגיה, אחרת היא עלולה פשוט לנתר, כמו אבן על המים".
כל טייס קרב בחיל-האוויר תקף את המודלים האלה, בדרום הארץ, אי-אלו פעמים במהלך שירותו. מבחינת רמת הקושי של המטרה, מודים רובם, זה לא ביג דיל. "באופן עקרוני, שדה-תעופה הוא אחת המטרות הקלות ביותר לתקיפה", אומר סא"ל אריק, טייס F-15 ו-F-16 ותיק. "מדובר ביעד גדול, נייח, שדי קל לאסוף מודיעין עדכני על הנעשה בו. לכן, הסיכוי שהכוח התוקף ייתקל פתאום במאפיינים לא מוכרים הוא נמוך יחסית. למעשה, מאז מלחמת ששת הימים, בה המהלך הזה באמת היה מכריע, לא חל הרבה שינוי".
ואכן, חיל-האוויר לאו דווקא מתכוון להפעיל שוב את מבצע "מוקד". היום, 33 שנה אחרי אותו מבצע, אין אפשרות להשיג הכרעה על-ידי תקיפת מסלולים בלבד. אבל אין ספק שביום הפקודה יתקפו טייסי חיל-האוויר, בין שאר המטרות, גם שדות-תעופה. זו עדיין נחשבת אחת הדרכים היותר-יעילות להשגת עליונות אווירית.
לפיכך, בהסבות המבצעיות של הטייסים הצעירים בטייסות הקרב מתאמנים די הרבה בתקיפת שדות-תעופה. גם בתחרויות המקלענות של מערך הקרב, הנערכות אחת לכמה חודשים, המשימה הזאת תופסת מקום של כבוד.
בין שאר הפקודות המוכנות בחיל-האוויר, קיימות גם פקודות מפורטות לתקיפת שדות-תעופה. המטוסים שייקחו חלק במשימה, במקרה הצורך, יהיו בעיקר מטוסי התקיפה של חיל-האוויר - הסקייהוקים, הפאנטומים וה-F-16. ובאשר לסיכוי שמבצע כזה אכן ייצא אל הפועל, מסירים בחיל-האוויר כל ספק: תקיפת שדות-תעופה תתפוס מקום גבוה מאוד ברשימת המטרות בשעת מלחמה.
מטרה גדולה ונייחת או לא, אסור לשכוח ששדה-תעופה הוא יעד מוגן היטב על-ידי מערכות ההגנה האווירית של האויב. בשדה-התעופה עצמו, וגם בקירבתו, צפוי להימצא מספר גדול של מערכות נ"מ, בעיקר מערכות ניידות, קשות לגילוי, היעילות במיוחד נגד מטוסים מנמיכי טוס. חיל-האוויר המלכותי הבריטי למד עובדה זו על בשרו, כאשר איבד מספר גדול יחסית של מטוסי טורנדו בימים הראשונים של מלחמת המפרץ. מטוסי הטורנדו נהגו להגיע בגובה נמוך מאוד לאורך המסלולים, במטרה לשתקם באמצעות חימוש מצרר מיוחד. פרופיל הטיסה הקבוע וגובה הטיסה הנמוך הפכו את מטוסי הטורנדו למטרה קלה יחסית עבור תותחי הנ"מ העיראקים.
היבט חשוב נוסף של תקיפת שדות-תעופה הוא בחירת סוג החימוש המתאים והדרך הנכונה להטילו. רוב היעדים בשדה-התעופה הינם מוגנים ומבוצרים, מה שיחייב שימוש בפצצות חדירה, המסוגלות לחדור לעומק הבטון לפני שיתפוצצו.
מודע לאיומי הנ"מ, משתדל חיל-האוויר לדמות את שדות-התעופה הזרים גם מהבחינה הזאת. במלים אחרות, להעתיק אל הנגב לא רק את מסלולי שדות-התעופה, אלא גם את הנ"מ המגן עליהם. "הכוונה היא לדמות את האימון כמה שיותר למציאות", אומר סגן גלעד, האחראי על המטווחים במחלקת הדרכה. "אנחנו מנסים לעשות זאת באמצעות הכנסת אמצעים המאפשרים לדמות את הנ"מ של האויב בקרבת המטווח. אנחנו בהחלט משתדלים שכל המטרות תהיינה בקרבת איומים, ולא בסביבה סטרילית. בתרגילים גדולים אף פורסות סוללות נ"מ וטק"א של חיל-האוויר בקרבת המסלולים, כדי לדמות את ההגנה על השדה".

עוד באותו מדור

ייתכנו שינויים בתצורת ה-F-16I

לאחר משא-ומתן שארך כמה שנים, נחתמה לאחרונה עסקת רכש מטוסי ה-F-16 בין איחוד האמירויות לבין חברת "לוקהיד-מרטין". במסגרת העסקה, תייצר החברה 80 מטוסי F-16 מהדגם המתקדם ביותר בעולם - בלוק 60 - תמורת קרוב ל-6.5 מיליארד דולר.

הסימולאטורים למטוסי הקרב המתקדמים ירוכזו בבסיס אחד

חיל-האוויר שוקד בימים אלו על הקמת "חוות מאמנים", בה ירוכזו מדמי טיסה (סימולאטורים) למטוסי הרעם (F-15I), הבז המשופר (F-15), הברק (F-16C/D) וה-F-16I. המרכז, ימוקם בבסיס חיל-האוויר במרכז הארץ.