בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 126 (227) 01/04/99

באוויר העולם

מבצע "כוח מאוחד" בשמי יגוסלביה

תקיפה ראשונה של נאט"ו. תקיפה ראשונה של הלופטוואפה מאז מלחמת העולם. טבילת האש הראשונה של ה-B-2A ושל פצצות מונחות GPS. חמקן ראשון אובד במהלך פעילות מבצעית. שיגור ראשון של טומאהוק מצוללת בריטית. המיג-29 מנוצח פעם נוספת באוויר ועל הקרקע

נועם אופיר


כאשר הצוללת הגרעינית הבריטית "ספלנדיד" ערכה שיגור ניסוי ראשון של טיל טומאהוק באמצע חודש נובמבר האחרון, ספק אם מישהו בצי הבריטי האמין, שבפעם הבאה בה ישוגר טיל שיוט מספינה בריטית, לא יהיה מדובר בעוד ניסוי בפרופיל מבצעי אלא בדבר האמיתי. הפעם המטרה לא היתה מבנה מאולתר באתר ניסויים אמריקאי אלא תחנת מכ"ם יגוסלבית של ממש. השיגור המבצעי הראשון של טיל טומאהוק מהצוללת "ספלנדיד", בשעות הערב של ה-24 במארס, היה רק אחד משורה של ציוני הדרך ההיסטוריים שנעשו בשעות הראשונות של מבצע "כוח מאוחד" (ALLIED FORCE), המתקפה של ברית נאט"ו על יגוסלביה.
מבצע "כוח מאוחד", שנודע בראשית דרכו בשם מבצע "כוח נחוש" (DETERMIND FORCE), ייכנס לדפי ההיסטוריה כפעילות ההתקפית הראשונה של ארגון הברית הצפון אטלנטית החוגג בימים אלה חמישים שנה להיווסדו. מאז סיום מלחמת העולם השנייה לא ראתה אירופה פעילות משותפת של מספר רב של מדינות נגד מדינה ריבונית אחרת. בנוסף, בצעד שהיתה לו משמעות סימלית לא פחות ממשמעות מבצעית, מטוסי קרב של הלופטוואפה, חיל-האוויר הגרמני, תקפו מטרות באירופה, לראשונה מסיום מלחמת העולם.
ההיערכות לקראת הפעילות המבצעית ביגוסלביה החלה לפני כמה חודשים תחת שם-הקוד "הבזק קובלט" (COBALT FLASH). במסגרת מבצע זה תוגברו כוחות נאט"ו באיזור הבלקן, בעיקר בכל הקשור ליכולת התקיפה האווירית. דגש רב הושם על חיזוק מערך המטוסים הנוטלים חלק במשימות דיכוי מערכי נ"מ (SEAD). ההנחה היתה, שהשלב הראשון בכל פעילות מבצעית ביגוסלביה יכלול תקיפה מאסיבית של מערכת ההגנה האווירית הצפופה של יגוסלביה, קודם לתחילת תקיפת מטרות אחרות. ואכן, חיל-האוויר האמריקאי העביר לאיזור מספר רב של מטוסי F-16CJ, גירסת תקיפת הנ"מ של ה-F-16, ומטוסי לוחמה אלקטרונית מסוג EA-6B פראולר, השייכים לצי האמריקאי. כן הועברו לבסיס פיירפורד באנגליה שמונה מפציצי B-52 חמושים בטילי שיוט מסוג AGM-86C, הידועים יותר כ-CALCM.
יעדיו הראשונים של המבצע היו כצפוי פגיעה במערכות ההגנה האווירית. בידי יגוסלביה כמות גדולה של סוללות נ"מ שהצליחו בעבר להפיל מטוסי קרב של נאט"ו שפעלו בשמי המדינה. בשלב זה של המבצע נעשה שימוש נרחב בטילי שיוט ששוגרו מהים ומהאוויר ובכלי-טיס חמקניים. כן הותקפו יעדים של צבא יגוסלביה וכוחות הביטחון של המדינה, כגון מצבורי תחמושת ודלק, מפקדות אזוריות ומגורי חיילים.
בפועל, כוחות הנ"מ של יגוסלביה העדיפו שלא להגיב, ככל הנראה מתוך חשש שהפעלה שלהם תחשוף את מיקומם ותקל על כוחות נאט"ו לתקוף אותם. השלב השני של המבצע, שהחל ביומו הרביעי, כוון נגד כלי-רכב וריכוזי חיילים. המעבר לשלב זה התבצע רק לאחר שנקבע, שהפגיעה במערכת ההגנה האווירית היגוסלבית הפחיתה במידה ניכרת את יכולתה לסכן את מטוסי נאט"ו ואת צוותי-האוויר שלה.

טבילת האש של ה-B-2A: חמישה מיליארד דולר באוויר

נקודת השיא של מבצע "סדן אציל" (NOBLE ANVIL), שם-הקוד שניתן לפעילות האמריקאית במבצע "כוח מאוחד", היתה ללא ספק הגיחה המבצעית הראשונה של המפציץ החמקן, B-2A ספיריט. שני מפציצים המריאו מבסיס וויטמן, שבמיזורי, טסו בטיסה ישירה ליגוסלביה, הטילו את מטען הפצצות שלהם ושבו לבסיסם. הגיחה, שארכה כ-31 שעות, כללה ביצוע כמה תידלוקים אוויריים מעל האוקיינוס האטלנטי, והיא בין הגיחות המבצעיות הארוכות ביותר בהיסטוריית הלוחמה האווירית.
בעוד הפנטגון מסרב לחשוף פרטים על הפעילות המבצעית בשמי יגוסלביה, נעשה ניסיון להבליט את העובדה שמפציצי ה-B-2A השתתפו בה.
"המטוסים פעלו בצורה מושלמת והצוותים אפילו עוד יותר", סיפר בריגדיר ג'נרל לירוי ברנדיג', מפקד כנף הפצצה 509, יחידת מפציצי ה-B-2A של חיל-האוויר האמריקאי. "המטוס הזה עשה כל מה שפורסם שהוא עושה ואף יותר, אבל זו רק חתיכת חומרה. האנשים הם אלה שמאפשרים את זה - החל באנשים שתיכננו ובנו את המפציץ, דרך אלה שמתחזקים אותו וכלה במפעילים שלו. הם עושים אותו טוב כמו שהוא", הוסיף.
רשמית, הסיבה להשתתפותם של המפציצים המתקדמים במבצע נבעה מיכולתם הייחודית לפגוע בדיוק רב במטרות בכל מזג-אוויר וכמובן מהיותם חמקנים. אולם, מזג-האוויר בשלבי הפתיחה של המבצע היה טוב יחסית והאיום היגוסלבי קטן דיו, דבר שבא לידי ביטוי בהחלטה לאפשר גם למטוסים שאינם חמקנים להשתתף בגיחות התקיפה.
הסיבה האמיתית להשתתפות ה-B-2A במבצע, שלוותה בפירסום רב שאינו אופייני בעת פעילות מבצעית מתמשכת, היתה הרצון להצדיק את סכומי הכסף האדירים שהושקעו בפיתוח המפציץ וברכישתו. עם תג מחיר של יותר משני מיליארד דולר ליחידה, ולאחר שהושמעה ביקורת רבה על ליקויים מבצעיים במטוס, היה על מערכת ההגנה האמריקאית להוכיח למשלמי המסים בארה"ב, כי המטוס היקר ביותר בהיסטוריה יעיל גם בשדה הקרב.
התוצאה - תקיפת ה-B-2A היתה, ככל הנראה, אחת הגיחות היקרות ביותר בהיסטוריה מבחינת החומרה שנטלה בה חלק. ברגע נתון, היתה מעל נקודה מסוימת ביגוסלביה חומרה בשווי של קרוב לחמישה מיליארד דולר! לא מפתיע, שבפנטגון ישבו וספרו את הדקות עד שהמפציצים שבו בשלום לבסיסם.
קשה שלא להבחין בנקודות הדמיון הרבות בין הגיחה המבצעית הראשונה של המפציץ החמקן לזה של מטוס הקרב החמקן, ה-F-117, במבצע "מטרה צודקת" בפאנמה ב-1989. גם אז נעשה שימוש בטכנולוגיית החמקנות נגד מטרות שניתן היה להתקיף אותן בקלות, וללא סיכון מיוחד, באמצעות מטוסי תקיפה קונוונציונליים. יש להודות, כי בניגוד לטבילת האש הראשונה של ה-F-117, ה-B-2A אכן הצליחו לפגוע במטרות.
הגיחה המבצעית הראשונה של ה-B-2A רשמה הישג נוסף. היתה זו הפעם הראשונה בה נבחן בקרב הדור החדש של החימוש המונחה, פצצות ה-JDAM. ה-JDAM, המונחות בדיוק רב לעבר המטרה באמצעות מערכת GPS, לניווט על-פי לוויינים, מתאפיינות ביכולת לפעול גם בתנאי מזג אוויר קשים. כל אחד ממפציצי ה-B-2A שהשתתפו במבצע הטיל 16 פצצות GBU-32, פצצות JDAM במשקל של כטונה כל אחת. בהמשך המבצע ביצעו מפציצי ה-B-2A גיחות נוספות, שגם בהן נעשה שימוש בפצצות JDAM.
עם הצטרפותם של מפציצי B-1B למבצע נרשם תקדים היסטורי נוסף. פעם ראשונה ששלושת סוגי המפציצים של חיל-האוויר האמריקאי - B-52, B-1B ו-B-2A - פועלים זה לצד זה במשימות מבצעיות.

F-117A: חמקן ראשון אובד בפעילות מבצעית

כאשר הגיעו לוושינגטון, ביומו הרביעי של מבצע "כוח מאוחד", ידיעות ראשונות על כך שאחד ממטוסי הקרב של ארה"ב אבד במהלך פעילות מבצעית בשמי יגוסלביה, הדאגה הראשונה, באופן טבעי, היתה לגורלו של הטייס. אולם עד מהרה התעוררה דאגה נוספת; לא בכל יום מאבדים את אחת ממערכות הנשק הסודיות ביותר בעומק שטח האויב.
מטוס F-117A מספר 806, המטוס הסידרתי ה-22 שיוצר, ייכנס להיסטוריה בתור המטוס החמקן הראשון שאבד במהלך פעילות מבצעית. בעת כתיבת שורות אלה לא ידוע עדיין האם המטוס נפגע מאש נ"מ או שאבד בשל תקלה טכנית. אולם על עובדה אחת אין עוררין. במהלך גיחת הפצצה באיזור בודיניצ'ה, כ-50 ק"מ צפונית לבלגרד נאלץ הטייס לנטוש את מטוס ה-F-117A, שהמריא זמן קצר קודם לכן מבסיס אביאנו שבאיטליה. תריסר מטוסי ה-F-117A מכנף הקרב ה-49 הועברו לבסיס אביאנו בסוף חודש פברואר במסגרת מבצע "הבזק קובלט".
עם קבלת ההודעה על הנטישה הוזנק לאיזור כוח חילוץ וזה הצליח לאתר את הטייס ולחלצו. במסיבת עיתונאים שנערכה זמן קצר לאחר השלמת מבצע החילוץ סירב דובר הפנטגון לחשוף איזו יחידה השתתפה במבצע החילוץ. אולם, במסגרת ההיערכות למבצע "כוח מאוחד" תוגבר מערך החילוץ של חיל-האוויר האמריקאי המוצב דרך קבע באיטליה. בבסיס ברינדיסי הוצבו מסוקי חילוץ מיוחדים מסוג MH-53J ו-MH60G וכן צוותי חילוץ מאחת מטייסות ה-STS, יחידות העילית של חיל-האוויר האמריקאי המתמחות בחילוץ טייסים מעומק שטח האויב. קרוב לוודאי, שיחידות מיוחדות אלה היו מעורבות במבצע החילוץ.
לאובדן ה-F-117A השלכות חשובות מלבד עצם איבוד מטוס במהלך פעילות מבצעית. בניגוד לכלי-טיס אחרים, שהרכיבים הסודיים בהם הם המערכות האוויוניות המושמדות ברובן כאשר המטוס מתפוצץ או פוגע בקרקע. במקרה של ה-F-117A הרכיב הסודי הוא המטוס עצמו. אמנם, ה-F-117A נחשב לדור הראשון של המטוסים החמקניים, אולם עדיין, הטכנולוגיה ששימשה לייצורו נחשבת לאחד מהסודות השמורים ביותר של ארה"ב.
הפנטגון מיהר לדווח שהנזק הבטחוני, שנגרם מנפילת שרידי המטוס בידי הסרבים, נמוך יחסית בשל העובדה שמרביתו הושמד בעת הפגיעה בקרקע. אולם, מצפייה בסרט ששודר בטלוויזיה הסרבית ותיעד את אתר ההתרסקות עולה, כי עדיין נותרו חלקים שלמים מהמטוס, ובעיקר מחלקו האחורי. אין ספק, כי סוכנויות מודיעין זרות, ובעיקר זו של רוסיה, שהשקיעו בעבר מאמצים ומשאבים רבים בניסיון לשים את ידן על טכנולוגיית החמקנות האמריקאית, יהיו מוכנות לעשות הרבה כדי לקבל מהסרבים את השרידים. ואכן, שר ההגנה היוגוסלבי הודיע, שממשלתו מוכנה להעביר את שרידי המטוס החמקן לרוסיה.
מאז נכנס לשירות מבצעי בחיל-האוויר האמריקאי ב-1982 השתתף ה-F-117A בשורה ארוכה של מבצעים. במהלך מלחמת המפרץ, בה כיכב המטוס, ביצעו מטוסי ה-F-117A למעלה מ-1,200 גיחות מבצעיות, מרביתן באיזור המוגן ביותר של בגדד, מבלי להיפגע. מטוסי ה-F-117A נטלו חלק פעיל במבצע "כוח מאוחד" החל ביומו הראשון, כשהם מנצלים את יכולת התקיפה הלילית המדויקת שלהם כדי לתקוף מטרות נקודתיות.
מבחינה מבצעית, לאובדן ה-F-117A צפויה להיות השפעה מינימלית על המשך הפעילות במבצע "כוח מאוחד". בסופו של דבר יש לזכור, כי בכל פעילות מבצעית קיים סיכוי לאבד כלי-טיס. למעשה, סימולאציה שנערכה בפנטגון לפני המבצע העריכה, כי במהלך "כוח מאוחד" עשויה נאט"ו לאבד כתריסר מטוסים.
לאובדן ה-F-117A עתידות להיות השלכות אחרות. מצד אחד, העובדה שהטייס חולץ במהירות מהשטח צפויה להעלות את מוראל צוותי-האוויר, שכן הוכח פעם נוספת שלא ייחסכו מאמצים כדי לחלצם גם מעומק שטח אויב. מצד שני, התחושה שרווחה עד כה שה-F-117A הוא "בלתי נראה" ומכאן גם אינו פגיע צפויה להיעלם. סיכויי השרידות של ה-F-117A גבוהים אמנם מאלה של כלי-טיס אחרים, אולם גם הוא פגיע.

טילי השיוט: הפעם גם הבריטים יכולים

כפי שהומחש פעמים רבות מאז מלחמת המפרץ, הנשק העיקרי במבצעי תקיפה, כדוגמת "כוח מאוחד", הם טילי-השיוט. במסגרת גל התקיפה הראשון של המבצע שוגרו עשרות טילי שיוט מסוג טומאהוק ו-CALCM. טילי הטומאהוק שוגרו מספינות צי ארה"ב בים האדריאטי, אך בפעם הראשונה גם מצוללת בריטית. הבריטים, שרכשו את הטומאהוק לאור לקחי מלחמת המפרץ, הפעילו זו הפעם הראשונה את טיל השיוט באופן מבצעי. טילי ה-CALCM שוגרו ממפציצי B-52 שהמריאו מבסיס באנגליה. טילים רבים נוספים שוגרו בהמשך המבצע.
במה שניתן להגדיר ההישג המבצעי המרשים ביותר בשלבו הראשון של מבצע "כוח מאוחד", הושמד מטוס מיג-29 באמצעות טיל שיוט. ההתקפה, שהיתה הראשונה שבוצעה באור יום, התרחשה ביום השלישי של המבצע כאשר סיירת של צי ארה"ב שיגרה טיל טומאהוק בודד לעבר מטרה שהוגדרה כ"מטרה מזדמנת". מאוחר יותר נודע, כי המודיעין האמריקאי איתר מטוס מיג-29 שעמד חשוף על המסלול באחד מבסיסי חיל-האוויר היוגוסלבי. בפרק זמן חסר תקדים הותקף המטוס בהצלחה על-ידי טיל שיוט. היתה זו הדגמה מרשימה לגמישות המבצעית של הטומאהוק ועדות לשיפור רב שחל ביכולת הטיל מאז מלחמת המפרץ שבה, כזכור, נדרש זמן רב לטיווח הטילים.
לאחר מבצע "שועל המדבר" בחודש דצמבר האחרון נוצר בארה"ב מחסור חמור בטילי שיוט. המבצע בעיראק, בו נעשה שימוש מאסיבי מאוד בטילי השיוט, השתמש בחלק לא מבוטל מטילי הטומאהוק של הצי וברוב טילי ה-CALCM של חיל-האוויר. השימוש בעשרות טילים משני הסוגים במבצע "כוח מאוחד" החמיר את המצב עוד יותר, וכעת יהיה על מחלקת ההגנה האמריקאית למצוא בדחיפות פתרון לבעיה.
גם הבריטים, שרכשו עשרות בודדות של טילי טומאהוק, יצטרכו, קרוב לוודאי, לבצע רכש נוסף כדי לחדש את המלאים שהצטמצמו בעקבות "כוח מאוחד".

המיג-29: "לא כוחות"

כאשר החל מבצע "כוח מאוחד" היו בידי חיל-האוויר היגוסלבי, על פי הערכות, 16 מטוסי קרב מתקדמים מסוג מיג-29, שניים מהם מגירסת האימון הדו-מושבית, שהופעלו במסגרת טייסת קרב 127. המיג-29 נחשב במשך שנים יריב מסוכן בקרבות אוויר, המשתווה בביצועיו למטוסים מערביים מתקדמים כדוגמת ה-F-16 וה-F-18. אולם, עד כה, כל המפגשים בין מטוסים מערביים למטוסי מיג-29 בשמי יגוסלביה ועיראק הסתיימו בניצחון מוחץ של הטכנולוגיה המערבית.
כבר ביומו הראשון של המבצע, נעשתה היסטוריה גם בקרבות האוויר. מטוס F-16 של חיל-האוויר ההולנדי הפיל מיג-29 יגוסלבי, במה שהיווה את ההפלה הראשונה של חיל-האוויר ההולנדי מאז מלחמת העולם השנייה. שני מטוסי מיג-29 נוספים נפלו קורבן למטוסי F-15C אמריקאיים באותו יום.
מטוסי ה-F-15C רשמו לעצמם, ביומו השלישי של המבצע, שתי הפלות נוספות של מטוסי מיג-29. זאת לאחר שהמיגים חדרו, מסיבה לא ברורה, למרחב האווירי של בוסניה השכנה. מטוסי מיג-29 נוספים הושמדו על הקרקע.
כך איבדה יגוסלביה, בתוך שבוע, מחצית ממטוסי הקו הראשון שלה, כל זאת מבלי שהשיגה דבר.

עוד באותו מדור

מסביב לעולם בעשרים יום

אחרי 19 יום, שעה אחת ו-49 דקות, עבר הכדור הפורח "ברייטלינג אורביטר 3", 42 אלף קילומטר ובכך סיים את הקפת העולם. צמד ההרפתקנים, השווייצרי ברטראן פיקאר והבריטי בריאן ג'ונס, הם הראשונים שהצליחו לעשות זאת

הקאמבק הגרעיני של רוסיה

חשיבות הנשק הגרעיני במדיניות הביטחון של רוסיה נמצאת בעלייה. במחצית השנה שעברה אושרה תוכנית לפיתוח נשק גרעיני אסטרטגי עד 2010. רוסיה בוחנת הקמת "זרוע גרעין" שתאחד את כוחות הטילים עם יחידות הגרעין. פרופ' ג'ראלד שטיינברג: הכלל, מבחינת הרוסים, הוא להישאר מעצמה