בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 126 (227) 01/04/99

כתבות

השמיים נשארו נקיים

זה היה ניסוי שרק בשבילו הוגדרה ביחידה לניסויי טילים (ינ"ט) קטגוריה חדשה - "ענק". וכך זה קרה: מל"ט מטרה דימה מטוס אויב החודר לישראל. סוללת הפטריוט זיהתה אותו ושיגרה לעברו טיל. המל"ט תימרן בחוזקה וניסה להימלט. לאחר-מכן הגיע מל"ט נוסף גם הוא זוהה והושמד. באותו זמן הגיע מטוס סקייהוק, חמוש ב"פצצות דואות", לאיזור וחיכה לזוג מטוסי F-15, שהוזנקו בהפתעה. הסקייהוק שיחרר פצצה דואה שדימתה מטוס אויב ואחד ממטוסי ה-F-15 שיגר לעברה טיל אוויר-אוויר מונחה מכ"ם. כל זה ביום אחד ובהתראה של כמה שניות

ליעד ברקת, נעם קרן ודרור גלוברמן צילומים: גיורא נוימן

ביום השבת האחרון של חודש ינואר, בשעה שבע בערב בדיוק, התקבל בשתי סוללות טילים של הנ"מ, סוללת הוק המוצבת בצפון הארץ וסוללת פטריוט המוצבת בדרום בארץ, המברק הבא: "לאחרונה הגיעו ידיעות מודיעיניות ממקורות מהימנים המצביעים על אפשרות חדירה אווירית למרכז הארץ. בהערכת מצב שנערכה לפני מספר שעות בראשות שר הביטחון הנכנס, הוחלט לתגבר את קו החוף בסוללת טק"א על מנת לסכל חדירה ממערב". רק כדי להרגיע, בראש המכתב היה כתוב, באותיות צבאיות מודגשות: "תרגיל".
בעוד המברק מתקבל בחדר המבצעים, מגיעה פז'ו 205 צבאית לבסיס סוללת ההוק. יושביה, קציני מטה ממערך הנ"מ, נכנסים בדחיפות למשרד מפקד הסוללה. אחרי כמה דקות הסתודדות, הם חוזרים לרכב ונעלמים כלעומת שבאו. באותו הזמן, מצלצל הטלפון בביתו של מפקד סוללת הפטריוט. "הקפצה", מודיעים לו, ומנתקים במהירות על מנת להודיע לכל השאר. בלילה הם עובדים בקיפול הסוללות. מעמיסים קרונות הבקרה והמשגרים על המובילים. בשעות הראשונות של עלות השמש הם צריכים להגיע לאיזור הפריסה ולהיות מוכנים לשיגור מיידי.
"האמת היא שאנשי הסוללות היו בהפתעה מוחלטת", מספר סא"ל מיכה בבוקר שאחרי, בעוד הוא עומד על אחת הגבעות וצופה בכלי הרכב הכבדים מתמקמים במהירות על חוף הים. סא"ל מיכה הוא קצין בכיר בינ"ט - היחידה לניסויי טילים, שם תוכנן ונוהל התרגיל.
סא"ל אייל, מפקד ינ"ט, מסביר: "מדובר בניסוי שמטרתו לבדוק את מערך היירוט המבצעי של חיל-האוויר מקצה לקצה. בסופו של דבר, מטרת התהליך הזה להביא אותנו למצב בו במצב של מלחמה, נדע שאנחנו מוכנים לחדירה אווירית. אם הכל יתרחש כמצופה, נוכל להגיד שמערכות היירוט שלנו מתפקדות כראוי, ושמבחינה מבצעית אנחנו יכולים להשתמש באופן מלא בכל המערכות שבדקנו". לצורך זה, שקדו בינ"ט בשיתוף עם גורמים מבצעים במשך חודשים על הכנת תרחיש מלא של חדירה אווירית לישראל. המיתארים שהוכנו מורכבים במיוחד ויכולים בהחלט להתממש במצב אמיתי של חדירת מטוסי אויב לשטח ישראל.

מל"ט מדמה מטוס אויב

מל"ט מטרה מיוחד, ידמה מטוס אויב החודר לשטח ישראל. סוללת הפטריוט, שתשב בכוננות, תצטרך לזהות אותו, לבקש מהבקר רשות לירות ולשגר טיל לעבר המל"ט שיימצא במרחק עשרות קילומטרים מחוף הים. המל"ט יתמרן בחוזקה כדי לנסות להימלט ולתעתע בטיל הפטריוט. לאחר-מכן יגיע מל"ט נוסף מכיוון הים וסוללת ההוק תתבקש גם כן לזהותו ולהשמידו.
וזה עוד לא נגמר. באותו הזמן, תתקבל הודעת הזנקה מיידית בטייסת סקייהוק דרומית. מטוס סקייהוק, חמוש ב"פצצות דואות" מיוחדות, יגיע לאיזור היחידה לניסויי טילים ויחכה לזוג מטוסי F-15, שיוזנקו בהפתעה מבסיס במרכז הארץ. מטוס הסקייהוק יתבקש לשחרר פצצה דואה שתדמה מטוס אויב, ואחד ממטוסי ה-F-15 ישגר לעברה טיל אוויר-אוויר מונחה מכ"ם.
"חשוב להבין, שהמיתאר שפיתחנו מסובך במיוחד ויכול להיגרר לעשרות מצבים שונים של מקרים ותגובות", אומר סא"ל מיכה. "אם סוללת הפטריוט לא תשגר או לא תפגע עקב תקלה, תידרש סוללת ההוק לשגר במקומה. אם גם היא לא תשגר, יוזנק מטוס ה-F-15 להפיל את המל"ט. יכול להיות גם מצב בו אחד הטילים יפגע והשני לא, ובקיצור, לכל אחד מעשרות המקרים האפשריים יש לנו תשובה ברמה של תכנון מדויק".
העניין החדשני ביותר היה השילוב של כל המקרים והתגובות באותו היום. "מיתאר כזה מסובך לא נעשה לעיתים קרובות", אומר סרן מוטי, מנהל הניסוי בינ"ט. מוטי אחראי על ריכוז הצוות הגדול שהורכב לצורך תיכנון, ביצוע וניתוח תוצאות הניסוי. "בתחילת הדרך, כשקיבלנו את הדרישה המבצעית אפילו אני הייתי סקפטי. היינו מאוד מופתעים. מה פתאום? לשגר מיתאר כזה? שלושה טילים, שני מל"טים, כמה וכמה פצצות דואות, והכל ביום אחד?".

ניסוי בקטגוריה חדשה

עם הזמן התרגלו בינ"ט לרעיון, והמיתאר שתוכנן, כפי שניתן לראות, היה יצירתי ביותר. בתהליך התכנון עורבו מעט אנשים ככל האפשר. רק מי שהיה לו תפקיד פונקציונלי בניסוי, ידע. כל תיק שנשא את שם הניסוי, ננעל מאחורי דלתות ובריח. חיל-האוויר הוא חיל קטן ושמועות טסות מהר ממטוסי קרב. אסור היה שאף לא אחד מאנשי הנ"מ או הטייסות הנבדקות יהיה מודע לקיום התרגיל. אם מישהו מאנשי הנ"מ יגלה, כל העניין של הניסוי, בדיקת מערך הגנת שמי המדינה בהפתעה, ייהרס.
"זה סוד שהיה קשה מאוד לשמור", אומר סא"ל אייל. "זה נשמע מצחיק, אבל הרבה יותר קשה לשמור סוד מפני 'ידידים'. בסופו של דבר, מספיק שפקידה אחת במטה חיל-האוויר נחשפת למסמך מסוים בעניין, ובמקרה החבר שלה משרת בנ"מ, וכל הבדיקה מתקלקלת. התאמצנו מאוד כדי שהסוד לא ייצא, ולפי התגובה של אנשי הנ"מ, הצלחנו".
קושי נוסף נוצר עקב חוסר היכולת לעבוד מול המערכת הנבדקת. "במובן הזה הניסוי היה יותר מסובך מניסויי החץ שנערכים ביחידה", אומר סרן מוטי. "התפקיד שלנו היה לבדוק מערכות נשק מסוימות, אבל לא יכולנו לדבר עם האנשים שמפעילים אותן כדי לא להרוס את גורם ההפתעה. את כל המידע, את כל הנתונים, היינו צריכים להשיג בדרכים עקיפות".
יום לפני יציאת המברק לסוללות, בוצע באולם הניסויים המרכזי בינ"ט תרגול "בזמן אמת". זוהי מין חזרה גנרלית בה מדמים באופן מלא כמעט את מה שהולך לקרות ביום השיגור. מתוקף שמירת הסוד, רק פרט קטן היה חסר ביום החזרה הגנרלית: הנ"מ. מטוס F-16 שהגיע לאיזור דימה למען אנשי ינ"ט את מסלולי הטיסה שיבצע מל"ט המטרה, ומפעילי המכ"מים, מצלמות הפליר והמצלמות האופטיות הרבות הפרוסות בשדה, ביצעו אימון אחרון ברכישת המטרות.
גם אימונים מפרכים אחרונים של קציני הביטחון התבצעו. במשך שבועות רבים הם תירגלו בעזרת סימולציית מחשב כל מצב אפשרי בו הטיל יסטה ממסלולו. קצין הביטחון שנבחר לניסוי הזה הוא אל"מ אבי, טייס F-15. בכל מקרה בו הטיל יסטה במעט ויתעורר ספק קל, כי הוא עלול לפגוע באחד מישובי האיזור, ילחץ אל"מ אבי על כפתור ההשמדה האדום ויצפה במיליון דולר מתנפצים לרסיסים באוויר. "הקב"ט צריך להיות מנותק לגמרי מגורמים כמו 'כמה עלה הטיל שהוא משמיד' ואסור שיהיה לו כל אינטרס", מסבירה סרן גלי, אחת משני סגני הקב"טים של הניסוי. "אימנו אותו באופן ממש אינטנסיבי כך שלא יהיה איכפת לו ממטרות הניסוי, אם יצליח או לא יצליח. הוא אחראי על בטיחות. לא משנה מה קורה, אם יש ספק קל שבקלים לסכנה, הוא ישמיד את הטיל".
אנשי הנ"מ, כאמור, הגיעו בזמן והתייצבו על חוף הים כשעדיין אין להם שמץ של מושג מה יידרשו לעשות. מתוקף היותם ביחידה לניסויי טילים, הם משערים, מן הסתם, שיידרשו לשגר. אחרי 24 שעות ללא שינה, הם מרשים לעצמם לשבת לכמה דקות על החול ולנוח ליד המשגרים הפרוסים. זאת כמובן, עד להגעת הוראות חדשות בדבר המשימה.
"האמת היא שהגענו מוקדם בהרבה ממה שכולם ציפו", מתגאה סא"ל דורון, מפקד הגדוד ממנו הגיעה סוללת ההוק. כמו במציאות, גם כאן תידרש מלוחמי הסוללות עירנות לזמן רב וההזדמנות להפיל תידחס לתוך דקות ספורות בהן תופיע המטרה על המכ"ם ללא התראה מוקדמת. "בזמן הקטן הזה צריך להספיק לנעול, לשגר ולהפיל", מסביר סא"ל דורון, והוא אינו מטיל ספק בעובדה שאם זה אכן יקרה, תהיה לסוללה שלו הפלה.
יום ראשון הוקדש לפסק זמן קצר בו חוברו מערכות הבדיקה של ינ"ט לסוללות. את היום הזה ניצלו אנשי הסוללות כדי לנוח מעט ולאגור כוח לקראת הבאות. ברגע שהסתיימו כל החיבורים הדרושים, שוב חזרו למיתאר מבצעי והוכרזה 'כוננות למיידי' שמשמעותה כי הסוללות צריכות להיות מוכנות לזיהוי מטרה ולירי בכל עת.

האיש בעל אצבע הזהב

ברגע זה עולה ההתרגשות בסוללות. סרן ישראל שוויגר, מפקד סוללת הפטריוט, הוא האיש בעל אצבע הזהב - זו שתלחץ ברגע האמת על הכפתור האדום שמעליו כתוב 'FIRE'. כמפקד סוללה ותיק יחסית, הוא מנסה להסוות את ההתרגשות. מי שהיה רוצה להחליף אותו, רק שיידע, שישראל הולך לבלות עוד שעות רבות, במשך ימים מספר, במצב 'כוננות מיידי' בתוך קרון הבקרה, ממוקד במסך שמולו, העיניים על המכ"ם והאצבע בהיכון. "גם לשירותים הוא לא ייצא", יעיד המג"ד מאוחר יותר. למה? "כי אם הוא יקום מהכיסא, אפילו לשנייה, ובאותה שנייה יישב סגן מפקד הסוללה במקומו, ואם באותו הרגע יופיע ה'בליפ' על המסך...".
אף אחד מאנשי ינ"ט או מאנשי הסוללות לא יודע, כי מצפים להם ימים ארוכים ומייגעים במיוחד של המתנה מורטת עצבים. בבוקר יום הניסוי, כאילו כדי להכעיס, ערפל כבד כיסה את האיזור. למרות שבזמן אמת מסוגלות הסוללות לירות בתנאים כאלה, מטעמי הבטיחות הנוקשים מחליטים בינ"ט לעצור את השעונים האטומיים בחדר הניסויים, ולקראת הצהריים מודיעים לאנשי הסוללות טרוטי העיניים, שבהו במשך שעות במסכים הריקים, כי זהו "סוף הניסוי להיום". כך, מיום ליום, מגיעים כל אנשי ינ"ט בשעות הקטנות של הלילה ליחידה, שוב מתארגנים, שוב מקווים, ושוב מחליטים לבטל עקב תנאי מזג-אוויר לא מתאימים.
"המחיר של הבטיחות הוא מחיר כבד שאנחנו חייבים לשלם", מסביר רס"ן און, מפקד הגף הטכני בינ"ט. "בעת מלחמה, אנחנו בהחלט יכולים לשגר בתנאים כאלו, אבל בתנאי ניסוי, אסור ששערה משערות ראשו של מישהו תיפול".
באחד מהבקרים, לפני עלות השמש, אנו מצטרפים לרס"ן און לסיור הבוקר שלו בין המצלמות והמכ"מים השונים הפזורים בשדה הניסוי. בכל אחת מעמדות אלה מצויים כמה מאנשי ינ"ט לבושים קסדה ושכפ"ץ. תפקידם הוא לעקוב בזמן השיגור אחר הטיל, מה שיספק לאולם הניסוי המרכזי תמונות מצב עדכניות. תמונות אלו יהיו מכריעות בהחלטת הקב"ט לגבי גורל הטיל והן גם ינותחו מאוחר יותר בשלב עיבוד הנתונים.
אבל בשלב זה אין עדיין שיגור - וכולם יושבים בעמדות מכוסות הערפל וממתינים. אנשי אחת העמדות החיצוניות הפגינו מקוריות במחאה על ההוראה כי אסור להכין קפה בעמדות מחשש שהקומקום החשמלי יגרום לקצר במערכות. כשרס"ן און הגיע לעמדה, קיבלה את פניו עמדת קפה סולארית שהוכנה מג'ריקן צבאי שמעליו מחוברת זכוכית מגדלת ענקית. "אפשר להציע לך קפה?" שואלים שני קציני העמדה. לרס"ן און נותר רק לחייך ולומר שגם הוא, כמו כולם, מקווה שהניסוי יתבצע בקרוב.
"המצב בינ"ט שונה מטייסת", אומר רס"ן און. "כאן אין דיסטנס בין המפקדים לבין החיילים. אם החייל הפשוט ביותר לא יעקוב טוב בניסוי, לא יהיה ניסוי, ולכן אני דורש מכולם לעבוד בשיתוף פעולה, ולפנות אלי בכל בעיה, במיוחד בניסוי מורכב כזה שדורש תיאום מושלם בין כל כך הרבה מערכות. וזה שהם הכינו עמדת קפה סולארית? זה גם מראה על יצירתיות, לא?".

יום הניסוי, שבע בבוקר

עשרות אנשים מתאספים באולם הניסוי הראשי של היחידה לניסויי טילים. מנהל הניסוי וראשי הצוותים: הצוות הטכני, צוות הבקרה וצוות הביטחון, נמצאים פה כבר משלוש לפנות-בוקר. בעוד האורחים הרבים שבאו לצפות בניסוי לוגמים לגימה ראשונה מהקפה של הבוקר, סרן מוטי ואנשי הצוות שלו עסוקים כבר זמן רב בהרצת סימולציות ממוחשבות של כל התרחישים האפשריים ובבדיקת תקינות מכשירי המדידה בשדה.
לראשונה, לאחר שבוע מתיש של עיכובים חוזרים ונשנים עקב בעיות מזג-אוויר, הכל נראה אופטימלי לשיגור. סרן יריב, וקצין המטאורולוגיה של הניסוי, ספג במשך שבוע שלם את תיסכולם של כל הנוגעים בניסוי, אנשי ינ"ט ונ"מ כאחד. הפעם, ליריב יש חיוך על הפנים כאשר הוא רץ לתוך האולם עם תמונת מזג אויר עדכנית ומאירת פנים. "אתם רואים, אין עננות באיזור הקרוב. סוף סוף". ליתר ביטחון, שועטים כולם לגג המבנה בשביל לראות במו עיניהם את השמש הזורחת והשמיים הכחולים. סגן אוהד, סגן המנהל הטכני, מבטא את רגשות כל הנוכחים על הגג באומרו: "הפעם זה הולך לקרות, יש לי תחושת בטן".

השעה 8:24

כמו תמיד, כשמדובר בניסוי כה מורכב, משהו חייב להשתבש. אם עד עכשיו היה זה מזג-האוויר, הרי שחוק מרפי אומר שהגיע תורן של המערכות הטכניות. ברחבי שדה הניסוי פזורים מכשירי מדידה רבים שיש להם חשיבות מכרעת בתיעוד וניתוח הניסוי לאחר מעשה ובקבלת נתונים בזמן אמת. הפעם, סוללה של מצלמות מהירות צמצם, מצלמות פליר ומכ"מים לעקיבה אחרי הטילים והמטרות - הם העומדים לרשות אנשי ינ"ט. אחד המכ"מים עובר תקלה בדיוק כשהעניינים התחילו להתחמם לקראת תחילת הניסוי. אחת מקופסאות המימסר, המשגרות את הנתונים מהמצלמה הצמודה למכ"ם למסכי הענק של חדר הבקרה, חדלה לפעול. בעוד הטכנאים רצים להחליף את הקופסה הסוררת, מנהלי הניסוי צריכים לקבל החלטה חשובה באשר להמשך. סא"ל אייל מקבל החלטה להמשיך בספירה לאחור ולהסתפק במכ"ם פעיל אחד בתקווה שהמכ"ם השני יתוקן לפני השיגור.

השעה 8:50

סא"ל אייל צדק. ואכן, אנשי הגף הטכני הצליחו לתקן את התקלה במקום. עשר דקות אחרי פתרון הבעיה הטורדנית, נכנס צוות הניסוי להילוך גבוה באמת. אולם הבקרה מוחשך וסא"ל מיכה מורה לכל האורחים לשמור על שקט. "מאוד חשוב, בשלב הזה של הניסוי, שכל בעלי התפקידים ייכנסו למצב של ריכוז מוחלט. מעכשיו, כבר לא מדובר בסימולציית מחשב".
השעון האטומי מראה מינוס 1:22:20 משעת הש'. מטוס נץ (F-16A) מטייסת 'עוף החול' מקבל אישור המראה. מספר דקות לאחר-מכן מתחיל הנץ ביעפי הדמיה שמאפשרים לעוקבי המכ"מים והמצלמות בשדה לעשות תירגול אחרון לפני הדבר האמיתי.
לאחר דימוי יעפי המל"ט, החל המטוס ביעפי משיכה שמדמים את המסלולים המיועדים של טילי הנ"מ. זהו החלק המסובך ביותר עבור אנשי העקיבה שכן הטילים יוצאים במהירות עצומה מכני השיגור והעקיבה, שנעשית בחלקה הראשון באופן ידני, דורשת מיומנות רבה.
שוב, כולם רצים לגג בשביל לצפות בטייס מבצע משיכות חדות של כמעט 90 מעלות מעל גג האולם. המחזה המדהים מלווה ברעש מחריד שמעביר רגשות הזדהות עם הטייס שבוודאי מתפתל בכסאו מעוצמת הג'י של התמרון.

עשר דקות לשיגור המל"ט

זמן האמת הגיע. מכלול המבצעים מוודא את סגירת השטחים הימיים והאוויריים שבסביבת ינ"ט. מספר מטוסי סיור משייטים באוויר ודבורים של חיל-הים וסירות משטרה מוודאים שאף דייג לא יחליט לדוג בדיוק בשטח שמיועד לנפילת הטיל. שנייה לאחר שמפקד הבסיס מצטרף לאולם הבקרה, דלתות הפלדה הכבדות של המבנה נאטמות. מעכשיו ועד סוף התרגיל, אין יוצא ואין בא.
דקות אחדות לפני שיגור המל"ט כל התחנות מודיעות על מצב שמשמעו אישור להמשך הניסוי. הכרוז מתחיל בספירה לאחור "עשר, תשע, שמונה...שלוש, שתיים, אחד, טופ". על מסך "פליר" נראה בבירור שובל החום שהשאיר אחריו המל"ט ששוגר מבין הדיונות הסמוכות.
תשע וחצי דקות לאחר שיגור המל"ט, הוא נמצא כבר עשרות קילומטרים מהחוף ומתחיל לטוס במיתאר המתוכנן. הפעם יהיה זה תורה של סוללת הפטריוט ליירט, אך אנשי הסוללות, כאמור, אינם יודעים מי יידרש לפעול קודם. תוך שניות אחדות הנל"ן בחדר הבקרה מצלצל. סרן חגי, שמדמה בניסוי קצין בקרה ביב"א (יחידת בקרה אווירית), מרים את השפופרת ומאשר בשפה צבאית טהורה שהמטרה שנקלטה במכ"ם הפטריוט היא אכן אויב.
מספר שניות נוספות עוברות ומל"ט המטרה נכנס לתחום היירוט של הפטריוט. סרן חגי מודיע "רשאי" וסרן ישראל שוויגר, שישב ימים שלמים בהמתנה רק לרגע הזה, סוף סוף לוחץ על כפתור השיגור האדום. שניות לאחר-מכן, טיל פטריוט נפרד בעוצמה מהכן הדרומי של הסוללה ומתחיל בשעיטה ארוכה של עשרות קילומטרים לעבר המטרה הקטנה. ציור של טיל כחול קטן מופיע על מסך גדול באולם הניסויים ומתקדם ב"איטיות" מורטת עצבים לעבר הנקודה הצהובה שמסמלת את המל"ט. אף אחד לא מעז לנשום.
מטיס המל"ט מתמרן את המל"ט בחדות בכדי להגדיל עוד יותר את המורכבות שכרוכה בפגיעה. דקה וחצי לאחר השיגור. הדבר היחיד שבו אנו יכולים להבחין מאולם הניסויים הוא שהנקודה הצהובה הקטנה כבר לא מתקדמת. העיניים של כולם נישאות אל מסכי הנתונים שמראים כי המל"ט צונח ומאבד גובה. התקשורת איתו פסקה. אין זמן לשמחה וצהלות. אנשי ינ"ט כבר עסוקים בהכנות למיתאר הבא. הפעם הגיע תורה של סוללת ההוק.

השעה 14:23

המל"ט השני והאחרון משוגר, והפעם אנחנו זוכים לתמונות יפות של השיגור מהמצלמות בחדר הניסוי. המל"ט מתחיל לטוס ביעף שיביא אותה לאיזור היירוט, עשרות קילומטרים מהחוף. הנל"ן מצלצל וסרן חגי מאשר לאנשי הסוללה הנרגשים שהמטרה היא אכן אויב. 20 שניות לאחר-מכן, פקודת "רשאי", שנייה לאותו יום, מועברת לסוללה, ושוב מתקדם באיטיות ציור קטן של טיל על מסך הבקרה המרכזי. ראשי האגדים ומפקד כוחות הנ"מ שצופים בתרגיל, דרוכים. יירוט מוצלח שני יצביע על יעילות מוחלטת של מערך הנ"מ בהגנת שמי המדינה.
שמונה שניות עוברות במהירות וההוק כבר הפך לנקודה קטנה על מסך הווידיאו. לפתע, בלי התראה מוקדמת, פיצוץ עז וצבעוני מופיע על המסך. תמונה חיה ומאוד מרשימה של יירוט מוצלח.
לאחר שהושלמו מיתארי הנ"מ ובעוד חיילי הסוללות מתחילים לקפל את הציוד, מוזנקים זוג מטוסי בז (F-15) מבסיס בדרום הארץ. הפעם זהו תורם של הטייסים להפגין את יכולתם ליירט אויב. את המטרה הם יירטו בעזרת טיל אוויר-אוויר מונחה מכ"ם.
מטוס סקייהוק משגר פצצה דואה מיוחדת ומיד אחר-כך, הבקר מודיע על תחילת המירדף, תוך שהוא מכוון את טילי האוויר לעבר המטרה. הניסיון הראשון מפוספס כשמכשירי הטלמטריה מראים שפצצת המטרה נפלה לים מוקדם מדי.
ביעף הבא פצצת המטרה שומרת על מסלולה. ברחבי האולם אפשר לשמוע את קולו של הטייס מהדהד ברמקולים. "רכשתי את המטרה... אני בטווח". הבקר מורה "רשאי אש חופשית" ועל המסכים נראה הבזק מהיר יוצא מבטן המטוס. מספר שניות חולפות והטיל ששוגר צובר מהירות אדירה. כהרף עין גומע הטיל את עשרות הקילומטרים שבינו ובין הפצצה הדואה.
האזרחים וכל צוות הניסוי בינ"ט יושבים על קצה הכסאות ומחכים. סא"ל מיכה נועץ מבט ברמקול, וכמוהו מוטי. קולו של טייס הבז לא מאחר לבוא: "יירוט מוצלח. חוזר: יירוט מוצלח". לראשונה מאז תחילת התרגיל, מרשים לעצמם מנהלי הניסוי והאורחים להתפרק ומחיאות כפיים ולחיצות ידיים מציפות את האולם.
"התוצאה, כמו שאתם יודעים, היתה טובה מאוד", מסכם תא"ל אריה פישביין, מפקד כוחות הנ"מ, בסיפוק. "כל המערכות פגעו במטרה. אם להגיד את האמת, לא חששתי לרגע שהתוצאה תהיה אחרת".

מלבד התרומה למוראל, האם הניסוי אומר משהו על המוכנות של מערך הנ"מ בישראל להתמודד מול איומים?

"זו עוד הוכחה למה שאנחנו מאמינים, שמערכת הפטריוט היא מערכת מצוינת להתמודדות מול מטוסים. היה פה מטוס מטרה קטן יחסית, ואם המערכת יירטה אותו, אז היא תדע להתמודד גם עם מטוסים גדולים. גם לגבי ההוק, יש פה הוכחת יכולת. זה די ברור".
גם בינ"ט כולם מרוצים. "הניסוי הזה שילב מיתאר מאוד מורכב של רוב המערכות בשדה, מה שגורם לקושי לא קטן", מסכם סא"ל אייל. "בנוסף, פעלנו במיתארים מבצעיים ככל האפשר. היה לנו קשה, ובכל זאת הצלחנו להתגבר על כל הבעיות שצצו לאורך הדרך. מבחינתנו, הניסוי הזה הוא שיר הלל לאינטגרציה".
ברגע שהותרו המחסומים וניתן היה לעזוב את חדר הניסויים, החלה הנהירה הגדולה לכיוון הסוללות. תפסנו את סרן ישראל שוויגר, מפקד סוללת הפטריוט, עם חיוך גדול מאוד על הפנים. אחרי ימים מתישים למדי של המתנה מורטת עצבים, הוא שיגר, ופגע.

נו, ההמתנה היתה שווה?

"בהחלט".

זה די נדיר לשגר פטריוט במצב אמת. מה היתרונות של ניסוי כזה?

אני חושב ששיגור כזה תורם מאוד בעיקר למוטיבציה של החיילים, שרובם לא ראו במשך שירותם שיגור אמיתי. העבודה ביום יום שוחקת, ולרוב לא רואים את התפוקות שלה. ניסוי כזה מראה לאנשים מה הפטריוט באמת יכול לעשות. בסך-הכל, אני חושב שהניסוי הזה אומר שהמערך שלנו מוכן".
כמה שעות לאחר-מכן, האדרנלין כבר הספיק להתפוגג ושיירות כלי הרכב הכבדים מתחילות לנוע באיטיות לעבר שער הבסיס. בצומת, פונים כלי הרכב של סוללת הפטריוט ימינה לכיוון הבסיס בדרום, וכלי הרכב של סוללת ההוק פונים שמאלה לכיוון צפון. בינתיים הם נפרדים. עד הפעם הבאה.

עוד באותו מדור

לא לבעלי לב חלש

הם עוזרים לטייסים לבצע את משימותיהם, מגינים על המסוק כשהוא מותקף על הקרקע, תופסים מל"טים באוויר, מחלצים חיילים משטח אויב, מפעילים כל סוג של ציוד, מטפלים בפצועים ואפילו מארחים את האח"מים (שחלקם התאהבו בבלק-הוק). סא"ל (מיל') בועז ורב-סמל בכיר מאיר, מכונאים מוטסים, מהוותיקים בחיל-האוויר, מספרים חוויות - חלקן מסמרות שיער - משנים רבות בתא האחורי. מהאנשים שמוכנים לכל דבר ובלבד שלא יפספסו טיסה

פרח חלל

אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי, סיים את אימוניו כמומחה מטען בנאס"א. הוא משתתף כעת בקורס אסטרונאוטים מורחב וכנראה יטוס לחלל במעבורת החלל "קולומביה" לקראת סוף שנת 2000. במסגרת אימוניו רמון השתתף בטיסה מיוחדת שמדמה חוסר כוח משיכה. "ישראל צריכה להשתלב בפרויקט תחנת החלל הבינלאומית", אומר רמון. נועם קרן, כתב הבטאון, מדווח ממרכז ג'ונסון לטיסה לחלל