בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 122 (223) 01/08/98

באוויר העולם

ארה"ב: יש לנו מטוס ריגול סודי

ה"אורורה", מטוס ה-10 מאך, הוא, קרוב לוודאי, רק מיתוס. אבל, ה"פלטפורמה המיוחדת של חיל-האוויר האמריקאי" - הוא מטוס ריגול, שקיומו נחשף בהערת שוליים לדו"ח של משרד ההגנה. מעבר לעצם קיומו לא נחשפו פרטים מזהים, אבל אפשר לעשות כמה ספקולציות: הוא כנראה חמקן, הוא כנראה ממוקם בבסיס טונופה שבנבאדה וכנראה יוצר ב"מפעל הבואשים"

יש או אין מטוס סודי לחיל-האוויר האמריקאי? זה שנים, שבעולם התעופה מסתובבות שמועות על מטוס ריגול חדיש, המצוי בידי חיל-האוויר האמריקאי. המטוס הסודי, שארה"ב מכחישה שוב ושוב את קיומו, אמור לטוס במהירות דמיונית של קרוב לעשרה מאך, פי שלושה משיא המהירות, המוחזק עד היום על-ידי "הציפור השחורה".
שמו של המטוס הסודי - "אורורה" - והוא תוכנן, כך מספרת האגדה, על-ידי "מפעל הבואשים" (Skunk Works), החטיבה לפיתוחים מתקדמים של חברת "לוקהיד-מארטין", האחראית על פיתוחם של כמה מכלי-הטיס המדהימים והמתקדמים ביותר, כמו "הציפור השחורה" וה-F-117 . במה שדומה לתופעת העב"מים, גם כאן טוענים רבים, כי היו עדי ראייה למטוס המופלא, אולם עד כה אף אחד לא הצליח להציג ראיה אמיתית וחותכת לקיומו של מטוס שכזה.
עד כאן המיתוס. עד היום היה קונצנזוס רחב למדי בין מומחי התעופה, שה"אורורה" אינו קיים וכי חיל-האוויר האמריקאי אינו מסתיר בחדרי-חדרים מטוס בעל ביצועים דמיוניים. אולם, לאחרונה הודה חיל-האוויר האמריקאי באופן רשמי, כי יש ברשותו כלי-טיס סודי, המשמש למשימות ריגול.
בדו"ח השנתי בנושא מל"טים של המשרד לסיור אווירי הגנתי, ה-DARO, הגוף האחראי על הפעלת כל כלי-הטיס, המשמשים לריגול ולביון, הופיעה עדות ראשונה לקיומו של מטוס ריגול, שלא היה מוכר עד כה. באחת מהערות השוליים שבדו"ח הוזכר קיומם של שני מטוסי ריגול - ה-U-2 הוותיק וכן "פלטפורמה מיוחדת של חיל-האוויר". מייג'ור-ג'נרל קנת ישראל, מפקד ה-DARO, הודה, כי מאחורי הכינוי התמוה הזה מסתתר "מטוס סיור חשאי". ג'נרל ישראל סירב להרחיב את הדיבור מעבר לכך.

מהו אותו מטוס ריגול חשאי, המוזכר לצד ה-U-2?

ניתן רק להעריך. ה-U-2 הוא מטוס ותיק, שתוכנן עוד בשנות החמישים, בשיאה של המלחמה הקרה. במשך השנים נעשו במטוס שינויים רבים ופותחו מספר דגמים משופרים שלו, אולם הפלטפורמה הבסיסית נותרה מיושנת. החיסרון העיקרי של ה-הוא בכך, שהמטוס תוכנן לפני שהצטבר בארה"ב ידע רב בנושא החמקנות. פריצת הדרך הגדולה, שנעשתה בשנות השבעים בתחום זה ושהביאה לפיתוחם של ה-F-117 וה-B-2 , פסחה על ה-U-2 .
אופיה של משימת הריגול חושף את המטוס לסיכונים רבים. למרות ההתפתחות הגדולה במערכות צילום אופטיות ומכ"מיות, צריך המטוס לטוס קרוב יחסית לשטח האויב, כדי להשיג מודיעין איכותי. לעיתים המשימה מחייבת את המטוס לטוס מעל שטח האויב ממש והוא נחשף למערכות הגנה אווירית מסוכנות. ה-U-2 נועד להתגבר על הסכנה הזאת באמצעות טיסה בגובה רב. אולם, מאז נכנס לשירות, פותחו מספר מערכות טילי קרקע-אוויר המסוגלות ליירט בהצלחה את ה-U-2 גם כשהוא טס בשיא הגובה.
כושר השרידות של מטוס ריגול, שישלב את ביצועי הטיסה של ה-U-2 יחד עם טכנולוגיית החמקנות, יהיה גבוה בהרבה מזה של מטוס הריגול הקיים ויבטיח את יכולתו לבצע בהצלחה את המשימה ולשוב בשלום. לכן, ניתן להניח כמעט בוודאות, כי מטוס הריגול החשאי הוא מטוס חמקן. מומחים מעריכים, שמבנהו וביצועיו של המטוס החדש דומים לאלו של מטוסים קיימים.
הסטטוס של הפרויקט לא ידוע, אולם מהמעט שנחשף עד כה ניתן להעריך, כי המטוס נמצא בשלבים אחרונים של פיתוח, או שאפילו כבר נכנס לשירות מבצעי. הקשר היחיד ל"אורורה" הוא, שקרוב לוודאי שהמטוס החדש אכן פותח על-ידי "מפעל הבואשים", שפיתח את מרבית מטוסי הריגול המתקדמים של ארה"ב. ידוע, כי מאז פותח ויוצר ה-F-117 , ממשיך המפעל לעבוד על מספר פרויקטים גדולים, המוגדרים כ"סודיים ביותר". סביר להניח, שהמטוס החדש הוא אחד מאותם פרויקטים.
אפשר לנחש גם את מיקומו של הבסיס ממנו פועל או יופעל המטוס החדש. כאשר קלט חיל-האוויר את מטוסי ה-F-117 הראשונים שלו, בתחילת שנות השמונים, הוא בנה במיוחד עבורם בסיס חדש בשם טונופה, בנבאדה. בסיס זה ממוקם בלב המדבר, הרחק ממקומות ישוב גדולים. לפני מספר שנים, לאחר שהוסרה החשאיות הכבדה, שאפפה את תוכנית ה-F-117 בראשית דרכה, הועברו המטוסים מטונופה לבסיס הולומן שבניו-מכסיקו. אולם, השמירה בבסיס טונופה לא רק שלא הוסרה, אלא אף תוגברה, עדות לכך שבמקום נמשכת פעילות חשאית. יתכן, כי בסיס זה נבחר לשכן את טייסת מטוסי הריגול החדשים.
לפי שעה, מסרב חיל-האוויר האמריקאי לנדב פרטים נוספים על המטוס החדש. מניסיון העבר ניתן להעריך, כי יתכן ויעברו עוד מספר שנים עד שהמטוס החדש ייחשף בצורה מלאה.
מטוס ריגול נוסף, שמצבו אינו ברור, הוא ה-SR-71 , "הציפור השחורה". המטוס, שפותח בשנות השישים כמחליף למטוסי
ה-U-2 , נחשב, כאמור, למטוס המהיר ביותר בעולם. במשך שנים רבות ביצע הצי הקטן של מטוסי ה-SR-71 של חיל-האוויר האמריקאי טיסות ריגול בעלות חשיבות רבה. אולם, בראשית שנות התשעים, לאחר ויכוחים רבים, הוצא המטוס משירות. חיל-האוויר האמריקאי טען אז, כי הפעלתו של המטוס יקרה וכי מערכות ריגול אחרות (כמו לוויינים) מסוגלות לבצע את משימתו ללא כל קושי.
מרבית מטוסי ה-SR-71 נשלחו למוזיאוני תעופה ברחבי ארה"ב ומיעוטם הועברו לנאס"א לצורך ביצוע ניסויים. נראה היה, שהגיע סופו של אחד המטוסים המדהימים ביותר שיוצרו מעולם.
אולם, לאור לקחי מלחמת המפרץ, החזיר חיל-האוויר האמריקאי לשירות שלושה מטוסי SR-71 , במטרה להפעילם באותן משימות, שהמערכות האחרות מתקשות לבצע. חיל-האוויר האמריקאי התנגד להחזרתם של המטוסים לשירות, בטענה שהם גוזלים סכומי כסף רבים, המיועדים לתוכניות חשובות יותר. לאחרונה הטיל נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, וטו על התקציב בסך 39 מיליון דולר, שהקונגרס אישר עבור המשך הפעילות של תוכנית ה-SR-71 . המשמעות של צעד זה היא הוצאה בשנית של מטוסי ה-SR-71 מהשירות. אולם, גם הפעם, כעוף החול, מסרב ה-SR-71 להיעלם.
בצעד לא שיגרתי פסק בית-המשפט העליון, ברוב של שישה לעומת שלושה, נגד החלטת הווטו של הנשיא קלינטון. אולם, ספק אם תוכנית ה-SR-71 תשרוד גם את הסיבובים הבאים. חיל-האוויר האמריקאי הבהיר באופן נחרץ, שאין לו צורך במטוס וספק אם החלטת בית-המשפט תהווה גורם מספיק להבטחת עתידו של המטוס.
קית' הול, מנהל משרד הסיור הלאומי, ה-NRO, הגוף אפוף החשאיות האחראי על לווייני הריגול והביון של ארה"ב, הצהיר ש"אף אחד לא יתגעגע ל-SR-71". הול הוסיף, כי "לאף גוף אין צורך נוכחי או עתידי ב-SR-71 . הצרכנים מרוצים מהשילוב הקיים של לוויינים, ה-U-2 ומערכות אחרות". וכשמדברים על מערכות אחרות, מתכוונים בין השאר גם למטוס הריגול החדש. כאן מתחבר הסיפור של המטוס החדש לזה של ה-SR-71 . יתכן, כי חשיפת קיומו של המטוס החדש הינה ניסיון להוכיח, כי בארסנל האמריקאי מצוי אמצעי לביצוע אותן משימות מסוכנות ומורכבות, שרבים טוענים, שרק מטוס כמו ה-SR-71 מסוגל לבצע.

עוד באותו מדור

הולנד עשויה להצטרף ל-JSF

בעידוד משרד ההגנה האמריקאי, מנסות "בואינג" ו"לוקהיד-מארטין" לשלב חברות הולנדיות ואת חיל-האוויר המקומי בפרויקט. שני הצוותים מאיצים את פיתוח מנועי ה-JSF

ה-SLAM-ER עומד להיכנס לשירות מבצעי

לאחר שהשלים בהצלחה שורה של שיגורי ניסיון מורכבים, עשה טיל ה-AGM-84H, המוכר גם כ-SLAM-ER צעד חשוב נוסף בדרך לכניסה לשירות מבצעי בצי ארה"ב. הטיל החדש עתיד לשפר את יכולתם של מטוסי הצי לפגוע במטרות מבוצרות ומוגנות מטווחים רחוקים יחסית.