בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 119 (220) 01/02/98

כתבות

אגף החקירות

תגיות: תקיפת הכור העיראקי (מבצע "אופרה") , מלחמת ששת הימים

חשיפה ראשונה: מאז ראשית שנות השישים קיים בחיל-האוויר גוף, שתפקידו לחקור ולנתח - מראש - את מבצעי החיל השונים. ענף חקר ביצועים (חק"ב), הכולל מתמטיקאים ופיזיקאים, הוא הגוף שאמור לענות בצורה מדעית על בעיות מבצעיות. למשל: כמה מטוסים צריך כדי להשמיד בסיס מחבלים, באיזה סוג של פצצות צריך להשתמש בתקיפה ארוכת טווח, ואיך לתכנן מבצע מסוים כך שהסכנה למטוסים תהיה הנמוכה ביותר. הקשר בין מתמטיקה למלחמה

נועם אופיר איור: קרן אוקסמן

זו אחת היחידות הקטנות והעלומות ביותר בחיל-האוויר, אך תרומתה להצלחה היא חסרת תחליף. כלי הנשק היחידים שבהם משתמשים ביחידה הם המוח האנושי ומחשב כיס. נסיון העבר מלמד, שהשילוב בין כלי הנשק האלה הרסני לא פחות מזה של פצצות וטילים. ליחידה הזאת קוראים ענף חקר ביצועים (חק"ב). היחידה המקשרת בין המדע לקרב.
מאז הוקמה היחידה לפני למעלה משלושים שנה היא היתה מעורבת כמעט בכל החלטה מבצעית שהתקבלה בחיל-האוויר. בכל פעילות מבצעית, הן בעיתות שלום ובוודאי שבעיתות מלחמה, ניתן למצוא את טביעת האצבעות של אנשי חקר הביצועים של חיל-האוויר. עבודתם של אנשים אלה, המתבצעת לרוב תחת מעטה כבד של חשאיות, מבטיחה, כי חיל-האוויר ינצל את האמצעים העומדים לרשותו בצורה שהוכחה מדעית כיעילה ביותר. יכולת זאת, שהיא ייחודית במידה רבה לחיל-האוויר, היתה לעיתים קרובות זו שהעניקה את הערך המוסף שהביא לנצחונות הגדולים והמפורסמים שהשיג חיל-האוויר לאורך השנים.
מדע חקר הביצועים במהדורתו המודרנית, או בשמו המדויק יותר - מחקר מבצעי - החל בבריטניה במהלך מלחמת-העולם השנייה. מפקדי הר.א.פ., חיל-האוויר המלכותי הבריטי, הגיעו למסקנה, כי הם סובלים מנחיתות אדירה מול הכמות והיכולת של מפציצי חיל-האוויר הגרמני. כמענה לנחיתות הזו, הוקמה במחלקת המבצעים של הר.א.פ. יחידה קטנה, שכונתה יחידה למחקר מבצעי, וכללה מספר מתמטיקאים ופיזיקאים. משימתה היתה להיעזר בשיטות מדעיות, כדי למצוא דרך לנצל בצורה הטובה ביותר את אמצעיו ויכולותיו של חיל-האוויר הבריטי. השיטה העיקרית היתה בחינת חלופות שונות לאותה בעיה מבצעית, ובחירה בחלופה, שמדעית הוכחה כיעילה ביותר.
התאריך המדויק בו החל חיל-האוויר לאמץ את עקרונות המחקר המבצעי אינו ידוע, אולם כבר בתחילת שנות השישים, כאמור, היו במדור התיכנון של ענף אוויר-2 בחיל-האוויר - הגוף שקדם למחלקת אמצעי לחימה של היום - מספר קציני תיכנון בעלי ידע רב במתמטיקה ופיזיקה. משימתם של אותם קצינים היתה לנסות ולפתור בעיות מבצעיות, תוך שימוש בעקרונות מדעיים, בדומה למה שעשה חיל-האוויר הבריטי.
"כשהגעתי לחיל-האוויר בשנת 1963, כל נושא חקר הביצועים לא היה ממוסד", נזכר ד"ר יצחק רביד, לימים מפקדה הראשון של יחידת חק"ב בחיל-האוויר ואחד מאנשי חק"ב הראשונים. "בתקופה שקדמה לכך היו בחיל-האוויר אנשים שפתרו בעיות של חק"ב, אולם הדבר נעשה בצורה לא מסודרת. לכן, אחד הדברים הראשונים שהיה עלינו לעשות, היה למסד את מעמדו של חק"ב בחיל-האוויר ואת צורת עבודתו. תוך כדי כך נאלצנו להתגבר על קשיים רבים, שנוצרו בשל הניסיון שלנו לגבש בתוך המסגרת הצבאית גוף, ששיטות העבודה והתפיסה שלו הן מדעיות. בסופו של דבר הצלחנו".
בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, השקיע חיל-האוויר מאמצים רבים בתיכנון מבצע להשמדת חילות-האוויר הערביים בעודם חונים בשדות-התעופה שלהם. המבצע, שזכה לשם הקוד "מוקד", עבר שינויים תכופים בהתאם להתפתחויות בזירה ולעידכונים שוטפים שהגיעו מהמודיעין. המעורבות של אנשי חק"ב בתיכנון מבצע "מוקד" החלה עוד בשנת 1964, אולם הגיעה לשיאה שנה וחצי לפני פרוץ המלחמה. אנשי חק"ב עסקו רבות בשאלה מהי הדרך הטובה והיעילה ביותר לתקוף את שדות-התעופה, ולהבטיח שמטוסי האויב, ובעיקר המפציצים הכבדים ארוכי הטווח, שנחשבו לאיום הגדול ביותר על מדינת ישראל, יתקשו להמריא.
"המסורת מאז מלחמת-העולם השנייה היתה, שהדרך היעילה ביותר לפגיעה בשדות-תעופה, היא באמצעות תקיפת הצומת שמחבר שני מסלולים. ההנחה היתה, שדי בפגיעה של פצצה אחת בצומת, כדי להוציא משימוש את שני המסלולים בבת-אחת", מסביר אדיר פרידור, שהיה חבר בצוות של חק"ב שחקר את נושא תקיפת שדות-התעופה. "כשבדקנו את הנושא לעומק גילינו, שבפועל, הסיכוי לפגוע בצומת המסלולים נמוך מאוד. המלצתנו היתה לתקוף כל מסלול בנפרד, וכך להגדיל את הסיכוי שכל המסלולים ייפגעו. היום, התפיסה הזו נראית כמובנת מאליה, אבל בזמנו רק לאחר ויכוחים ומאמצים רבים, הצלחנו לשכנע את מקבלי ההחלטות, שלחישובים שעשינו יש משמעות רבה".
בנוסף הוכיחו אנשי חק"ב, שיש להקצות מספר גדול יותר של מטוסים לתקיפת כל יעד מאשר העריכו המתכננים בתחילה. השינויים שהוכנסו לתוכנית "מוקד", על סמך המלצותיהם של אנשי חק"ב, עתידים היו לתרום רבות להצלחתו של המבצע.
מלבד נושא תקיפת המסלולים, עסקו אנשי חק"ב בעוד מספר רב של נושאים לפני 1967 - נושאים שתרמו להצלחה הגדולה במלחמה. בין הבולטים שבהם ניתן למצוא שיטה לשיפור המעקב אחר התוצאות שהושגו בגיחות התקיפה, דבר שהקל רבות על מפקד חיל-האוויר וצמרת הפיקוד הבכירה לעקוב אחר הישגי התקיפות ולתכנן את המהלכים הבאים.
התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים היתה תקופה של צמיחה ביחידת חק"ב, שהפכה לימים לענף חק"ב. "בתקופה הזו נהנה ענף חק"ב מיוקרה רבה, בעיקר בשל תרומתו הרבה להצלחה של חיל-האוויר במלחמה, והיותו בין השותפים המרכזיים בתיכנון המוצלח של מבצע 'מוקד'", נזכר אל"מ (מיל') גדעון חושן, שהיה ראש הענף הראשון.

עוד באותו מדור

נערי האפאצ'י

מה קורה כשצבא ארה"ב מודיע יום אחד, שאין כרגע מקומות פנויים לטייסים ישראלים בקורס ההסבה לאפאצ'י? נכון, פותחים קורס כזה בארץ. טייסת "הצרעה" כולה התגייסה למשימה. הטייסים הצעירים נתנו הרצאות, הטייסים הוותיקים הדריכו באוויר, והתוצאה: ארבעה טייסי אפאצ'י חדשים, שפיספסו בילוי של כמה חודשים בארה"ב, אבל הרוויחו קורס רציני באווירה מבצעית. "הוכחנו שאנחנו מסוגלים להכשיר טייסי אפאצ'י לא פחות טובים מאשר בארה"ב", אומר סרן חגי, מפקד ההסבה

קרוב לשמיים

לאחר 27 שנות טיסה פעילה, רובן כנווט פאנטום, פורש אל"מ (מיל') יעקב עובדיה מטיסה מבצעית, ומשתחרר מחיל-האוויר. בחיל-האוויר מכירים אותו בעיקר בשם משפחתו, עובדיה. דודו הוא הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, אך הוא עצמו שייך לחלק החילוני של המשפחה. "יצא לי לשבת ולדבר עם הרב עובדיה לא מעט", הוא אומר. "רוב השיחות שלנו היו סביב היכולות הצבאיות של ישראל. בדרך כלל הוא שואל שאלות של מי שבאמת מתעניין בחיל-האוויר, איך זה עובד, מה עושים ומה תפקידו של הנווט במטוס"