בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 119 (220) 01/02/98

כתבות

פיסגת החלל

תגיות: חלל , תיירות

ב-2015 יתקיימו טיסות סדירות של תיירים לחלל. כרטיס יעלה 25 אלף דולר. גם הקמת בתי-מלון על הירח אינה מדע בידיוני מובהק. אלה היו חלק מהבשורות של קונגרס החלל ה-48, שנערך באיטליה. הכינוס החשוב בעולם בתחום שיקף את הגידול המואץ בפעילות המסחרית בחלל. ממעבורת החלל ל"וונצ'רסטאר" העתידית, מתחנת "מיר" לתחנת החלל הבינלאומית, מפעילות שנשלטת בידי סוכנויות חלל ממשלתיות, לפעילות מסחרית טהורה. כמעט כל תעשיית החלל הגיעה לאיטליה כדי לראות ולהראות, לקבל סיכות בביתן של נאס"א, פוסטרים בתצוגה של סוכנות החלל האירופית ולעשות אוריגמי בביתן של סוכנות החלל היפאנית

נועם קרן צילום: טל ענבר

גלילאו גלילאי, האסטרונום האיטלקי הנודע, היה הראשון שגילה את הפוטנציאל המסחרי של החלל. במאה ה-17, כאשר גילה את ארבעת ירחי צדק, הוא הבטיח לעצמו תמיכה כלכלית בכך שכינה אותם על שמם של בני משפחת מדיצ'י, מעשירי איטליה. במאה ה-20 זכו ארבעת הירחים לשמות חדשים, אבל הרעיון שעמד מאחורי היוזמה רלוונטי היום יותר מאי פעם. בסוף המאה ה-20 מתחיל סוף סוף להתממש הפוטנציאל המסחרי של פעילות בחלל. הקונגרס ה-48 של הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, שהתקיים באוקטובר בטורינו, איטליה, ניסה להפיץ את הבשורה הזאת. מאחורי השם הארוך, מסתתר ה'לה-בורז'ה של החלל': התערוכה השנתית הגדולה והחשובה בעולם בתחום. הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, המארגנת את הקונגרס, מאגדת בתוכה סוכנויות חלל, מכוני מחקר וחברות מסחריות מ-47 מדינות שונות, ביניהן ישראל.
300 ק"מ צפונית לפירנצה, בעיר בה חי ופעל גלילאו גלילאי, התכנסו 1,500 מדענים, מנהלים ותעשיינים, כדי להתעדכן ולעדכן בכל מה שקורה כרגע מעבר לאטמוספירה. אם אתה מישהו בתחום החלל - זה המקום לראות ולהיראות. בין משתתפי הקונגרס היה אפשר למצוא את כולם - החל מסטודנטים צעירים ואנשי מכירות של חברות המפלסות את דרכן לשוק, ועד לפרופסורים מכובדים שזוכרים היטב את התקופה בה עבדו על פיתוח ה"ספוטניק", לצד נשיאים של תאגידי התעופה והחלל הגדולים.
וזה ההבדל הגדול ביותר בין קונגרס החלל לסלונים האוויריים הגדולים. אם לסלונים האוויריים בלה-בורז'ה או בפארנבורו באים כדי לעשות עסקים, הרי שלקונגרס החלל מגיעים גם, ואולי בעיקר, כדי לדבר על חלל. הפעילות המדעית היא חלק בלתי נפרד מהקונגרס ואין לה מקבילה בסלונים האוויריים. הפעם כלל הקונגרס 28 סימפוזיונים מקצועיים, שעסקו כמעט בכל היבט מדעי של פעילות בחלל, החל מתוצאות המחקרים האחרונים של הנחיתה במאדים, המשך בעדכונים לגבי רפואת חלל ועד תוכניות עתידיות לתיירות על הירח. אפילו לתחום ביזארי, כמו קיום אוליפיאדה על הירח, הוקדש מושב מדעי מיוחד, בו ניסו מדענים לחזות באילו תחרויות ספורט יעסקו אתלטים בחלל. למרות זאת, שלאף אחד לא יהיה ספק, חלל, לפחות לדעת המשתתפים בקונגרס, זה עניין רציני מאוד.
הקונגרס הוכתר בסיסמה: "עסקים בחלל", ולא בכדי. 40 מיליארד דולר, זהו התקציב השנתי של תעשיית החלל. את הקונגרס אירח מרכז "לינגוטו" בטורינו. טורינו היא גם בסיסן של תעשיות החלל החשובות של איטליה, ובראשן "אלניה אירוספייס", ששימשה גם כנותנת החסות הראשית לקונגרס. האיטלקים התייחסו ברצינות רבה לאירוע. את טקס הפתיחה כיבד בנוכחותו נשיא איטליה, אוסקר לואיג'י סקלפרו.
המספרים שהתעופפו בחלל הקונגרס היו מרשימים מאוד. החלק האזרחי בתקציב החלל הולך וגדל. עד היום שוגרו לחלל כ-5,000 לוויינים, בכ-4,200 שיגורים. בתעשיית החלל מרוצים מהקצב, אבל מסתכלים קדימה. "מתוך כל 600 דולר שמסתובבים במחזור הכספים בעולם, מושקע רק דולר אחד בתעשיית החלל", אמר בטקס הפתיחה נשיא הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, ד"ר קארל דויטש. "בעסקי הבנקאות והביטוח, לעומת זאת, עומד היחס הזה על אחד לארבעה".
לאחר שנשיא איטליה עזב את אולם הקונגרס, בליווי משמר כבוד עטור נוצות לבנות על-גבי קסדות זהב, החלו ההרצאות הראשונות. למעלה מאלף הרצאות שונות כלל הקונגרס וכדי להספיק הכול, התקיימו מדי יום מספר סימפוזיונים במקביל. כדי למצוא את השילוב האופטימאלי, נדרשו המשתתפים, אנשי מקצוע מתחום החלל, שרגילים בביצוע חישובים מסובכים, לשרטט טבלאות מורכבות של לוח זמנים קפדני, שהורה להם מתי בדיוק לעזוב הרצאה אחת, כדי להגיע בזמן להרצאה אחרת. בגלל גודלו של מרכז הקונגרסים ומיקום ההרצאות, היה אפשר להיתקל כל הזמן במהנדסים שיודעים היטב להתמצא במערכת השמש, אבל לא הצליחו למצוא את האולם בו מתקיימת ההרצאה הבאה שלהם.
הסימפוזיונים המצליחים ביותר היו אלו שעסקו בעתיד חקר החלל. בלט מאוד הסימפוזיון בנושא תיירות בחלל. למרות שהנושא נשמע עדיין כמדע בידיוני, תאגידים פרטיים השקיעו כבר מיליוני דולרים בבחינת הרעיון. בשלב הראשון מדובר על טיסות לחלל, שיאפשרו לתיירים לצפות על כדור-הארץ "מבחוץ" ולהתנסות בתנאי חוסר המשקל. ההערכה היא, שטיסות כאלה, שיכללו מספר הקפות של כדור-הארץ, יתאפשרו כבר ב-2015, במחיר של כ-25 אלף דולר לכרטיס. בטווח הארוך יותר - אין איש מוכן להתנבא מתי - יוקמו בתי-מלון על הירח. כדי להוזיל את העלויות, ישתמשו לבנייתם במחצבים המקומיים שעל אדמת הירח. קרקע הירח תספק גם את החמצן והמים. בתי-מלון כאלה יוכלו להציע לתיירים אטרקציות ייחודיות, כמו צפייה בזריחת כדור-הארץ ומשחקי ספורט מיוחדים שיותאמו לכוח המשיכה הנמוך. המחיר? אם אתה שואל, כנראה שזה לא בשבילך.
הסימפוזיון בנושא תחנת החלל הבינלאומית זכה גם הוא לפופולריות רבה. ההרצאות של אנשי סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א ושל החברות המסחריות המשתתפות בקונגרס, כיסו כל תחום שניתן להעלות על הדעת. אפילו בשאלת ההגנה על תחנת החלל בפני פגיעה של מיקרומטאוריטים ובמערכות קיום החיים של תחנות החלל, עסקו בקונגרס. נאס"א, שרואה בתחנת החלל את פרויקט הדגל שלה, ביקשה להוכיח שלמרות העיכובים התחנה שועטת קדימה. כבר לא קוראים לה "פרידום", ואפילו לא "אלפא", אלא פשוט - תחנת החלל הבינלאומית, אולי בתקווה ששינוי השם יזרז מעט את תהליך הבנייה האיטי. בכירים בנאס"א מסרו שלמרות העיכובים בבניית חלקי התחנה, התחנה השלמה תקיף את כדור-הארץ ב-2003, כמתוכנן.
את ההצגה גנבו אנשי פרויקט "פאת'פיינדר" לחקר מאדים. כמות המידע שצברו המדענים כבר במהלך הימים הראשונים של המשימה הדהימה חוקרים פלנטריים בעולם כולו. אחת התוצאות של שטף המידע הזה נראתה בטורינו. על גבי מסך ענק הוקרנו צילומים תלת-ממדיים באיכות גבוהה שצילמה ה"פאת'פיינדר". משתתפי ההרצאה, שצפו בתמונות באמצעות משקפיים מיוחדים, לא הסתירו את התלהבותם והניפו ידיים באוויר בנסיון נואש לתפוס את סלעי המאדים שכאילו קפצו מהמסך והונחו ממש לידך.
התרומה של ה"פאת'פיינדר" לא היתה רק מדעית. הפרויקט לחקר כוכב הלכת האדום שימש גם כאחד ממבצעי יחסי הציבור הגדולים ביותר של נאס"א מאז הנחיתה על הירח. באתר האינטרנט שסיפק תמונות שהתקבלו מהחללית בזמן אמת, ביקרו למעלה מרבע מיליארד גולשים. ההצלחה תרמה להגברת המודעות לחקר החלל ולשיפור תדמיתם של אנשי נאס"א, שהצטיירו עד כה כמי שמבזבזים כספי ציבור בשיגור חלליות יקרות למקומות שאינם מעניינים איש. עתה מנסה נאס"א לנצל את גל האהדה כדי לקדם משימה לנחיתה מאוישת במאדים. היכולת הטכנולוגית קיימת, פחות או יותר, אבל נאס"א תזדקק להרבה יחסי ציבור כדי להצדיק את ההשקעה הכספית העצומה, שלידה נראית ההשקעה בתחנת החלל הבינלאומית (כ-14 מיליארד דולר) צנועה מאוד.
סימפוזיון חקר מערכת השמש כלל עדכונים רבים ממשימות המתנהלות כיום, כמו "גלילאו" ו"קאסיני". החללית הראשונה חוקרת כיום את כוכב הלכת צדק, לאחר שהמשימה המקורית שלה הורחבה תודות למימון נוסף שהשיגו מנהלי נאס"א. לאחר השיגור נראה מצבה של "גלילאו" נואש. תקלה בפריסת האנטנה הראשית של החללית, שנועדה לשגר לכדור-הארץ תמונות ומידע אחר, איימה להקטין באופן משמעותי את יכולתה של החללית לשדר את המידע שאספה. מדעני מעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א, שמנהלת את הפרויקט, הצליחו לפתור את הבעיה. בעזרת תיכנות מחדש של מחשבי החללית ואירגון משופר של לוח הזמנים המוקדש לכל פעולה, הצליחו מדעני המעבדה להשלים למעלה מ-70 אחוז מהמטרות שהוגדרו למשימה, באמצעות האנטנה המשנית של החללית. את התמונות והנתונים החדשים מצדק וירחיו הציגו מדעני הפרויקט בהתלהבות מוצדקת.
גם משימת "קאסיני", לחקר שבתאי, זכתה לתשומת-לב רבה. מבחינות רבות, "קאסיני" היא דינוזאור. נאס"א ואיס"א, סוכנות החלל האירופית, שילמו עבורה למעלה משלושה וחצי מיליארד דולר. סכום עצום, גבוה יותר מעלותה של מעבורת חלל חדשה. למעשה, "קאסיני" היא חללית המחקר היקרה ביותר ששוגרה אי פעם לחלל. רק חללית מאוישת אחת היתה יקרה ממנה: "אפולו", שנחתה על הירח. בעידן הקיצוצים שבו שרויה נאס"א, רב היה הפיתוי לבטל את בנייתה. סוכנות החלל האירופית, שראתה את פרויקט הדגל שלה נמק מחוסר תקציב, הבהירה לנאס"א שלביטול הפרויקט יהיו השלכות חמורות על שיתוף הפעולה העתידי ביניהן. בנאס"א מצאו את הכסף ובאוקטובר האחרון שוגרה "קאסיני" למסע של למעלה ממיליארד ק"מ. ב-2004 תגיע החללית לשבתאי והציפיות ממנה מרקיעות שחקים.
המכון הבינלאומי לחוק בחלל והאקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה קיימו סידרת מפגשים שעסקו בהיבטים המשפטיים של הפעילות בחלל. פרויקט SETI, לחיפוש חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור-הארץ, מעורר כמה שאלות כבדות משקל. למרות שמקבלי ההחלטות כפו על נאס"א להפסיק לממן את הפרויקט, שמתמקד בהאזנה לאותות רדיו מהחלל, נמצאו מספיק תורמים פרטיים כדי להמשיך את החיפוש. מה יקרה ביום שאכן יגיע שדר מיצורים זרים? מי ינסח את התשובה? מי ינהל את הקשר עם החוצנים? בכנס נמצאו מספיק מתעניינים כדי להצדיק גם הרצאה כזאת.
תערוכת החלל בקונגרס היתה אמורה להיות הגדולה והמרשימה בהיסטוריה של הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה. בפועל היא היתה דווקא קטנה יותר מקודמותיה. 80 יצרניות וסוכנויות חלל נטלו חלק בתצוגה, שהתפרסה על שטח של 12 אלף מטרים רבועים. בכניסה לאולם הראשי עברו המבקרים בחדר גדול וחשוך ברובו, שעל שלושת קירותיו צויר נוף פנורמי של כוכב הלכת שבתאי. מול הקירות הוצגו דגמים הנדסיים, בקנה-מידה 1:1, של מרכיבי "קאסיני", שנמצאת בדרכה למפגש עם הכוכב. מדהים מה שאפשר לעשות עם 3.5 מיליארד דולר.
לאחר המבוא, במרכז התצוגה, ניצב דגם ענק, בקנה-מידה של 1:10, של תחנת החלל הבינלאומית. הדגם, שנתלה בתקרת האולם, ריחף מעל ראשי המבקרים, בתצוגה מרשימה מאוד. מי שחיפש הרחבה, יכול היה לבקר בדגם בקנה-מידה 1:1 של המעבדה האמריקנית של התחנה, שהוצב בביתן של נאס"א. המבקרים בביתן יכלו לטייל בתוך המעבדה ולהתרשם מעמדות העבודה המתקדמות, שיאפשרו ביצוע ניסויים מדעיים רבים, במיגוון תחומים. במיטב מסורת היעילות שאימצה הסוכנות באחרונה, נמצא לדגם המעבדה תפקיד מעשי: אחסנת מלאי המדבקות, הסיכות והמזכרות שאנשי נאס"א הביאו עימם לכנס. יחסי ציבור, זה אנחנו.
מוצג אחר בביתן סוכנות החלל האמריקנית כמעט גרם לנזקים בנפש. מול אחד הקירות שעליהם הולבש צילום של נוף ממאדים, התאפשר למבקרים לשלוט בדגם של רכב המחקר "סוג'רנר", שחקר את פני המאדים בהצלחה מרובה. אפילו מנהל נאס"א, דניאל גולדין, השתעשע בנהיגה ברכב וכמעט עלה על רגלו של אחד מעוזריו, בעוד מנהלי הפרויקט מעוותים את פניהם.
למזלם, השליטה שלהם, בכלי האמיתי, היתה טובה בהרבה.
איס"א, סוכנות החלל האירופית, כוח עולה בקרב סוכנויות החלל בעולם, הדגישה בביתן שלה את חקר כדור-הארץ ואת טיל האריאן-5. דגם של הטיל הוצב מול הביתן האירופי, בליווי הסברים על תרומתו לשוק המשגרים הבינלאומי. כדי למשוך מבקרים לביתן וכדי להתמודד עם הביתן האמריקני האטרקטיבי, חילקו האירופים לכל דורש פוסטרים מרהיבים שהציגו תמונות שצילמו לווייני ה-ERS האירופיים, שעוסקים במחקר כדור-הארץ ומשמשים למיפוי משאבים טבעיים ואזורים חקלאיים.
היפאנים לא נותרו אדישים מול האטרקציות היחצ"ניות של האמריקנים והאירופים. אסטרטגיית משיכת תשומת-הלב של נאסד"א, סוכנות החלל היפאנית, כללה קיפולי אוריגאמי, בהדרכת נציגי הסוכנות, ועד מהרה הוצפה ריצפת הביתן היפאני בציפורים ועגורים. בין המוצגים הבולטים יותר היתה סידרת המשגרים של נאסד"א, החל ממשגר ה-N-2, שמסוגל לשאת מטען של 130 ק"ג למסלול גיאוסינכרוני,
ועד לסידרת משגרי ה-H-2. הדגם המתקדם בסידרה, ה-H-2A, ישוגר לראשונה ב-2001 ויהיה מסוגל לשגר מטענים של עד ארבעה טון למסלול גיאוסינכרוני. לכשיושלם, יתחרה המשגר החדש באריאן-5 האירופי, בשוק המשגרים הכבדים.
כמו ארה"ב, גם יפאן מפתחת חללית שירות לתחנת החלל הבינלאומית - פרויקט "הופ" (תקווה). באוגוסט 1996 הסתיימו בהצלחה ניסויי נחיתה של דגם מוקטן של הרכב, שהופל ממסוק ונחת באופן אוטומטי. עתה מצוי הפרויקט בשלב ניסויי טיסה על-קולית. בעוד שעתידה של "הופ" לא ברור עדיין, מתקדם היטב הפרויקט היפאני לבניית פלטפורמת הניסויים החיצוניים של תחנת החלל הבינלאומית. הפלטפורמה, שתצויד גם בזרוע רובוטית מיוחדת, תכיל ניסויים שחלקם ייחשפו לתנאי החלל וחלקם יישמרו בתוך מכלים מיוחדים. הפלטפורמה תאפשר ביצוע ניסויים בתנאי מיקרוגרביטציה טובים יותר מאלה שבתוך התחנה.
תצוגות בולטות אחרות היו אלה של סוכנויות החלל של קנדה ואיטליה. סוכנות החלל הקנדית, שמוכרת בעיקר בזכות הזרועות הרובוטיות שפיתחה עבור מעבורת החלל האמריקנית, מפתחת כעת מיתקן זהה לתחנת החלל. הזרוע, שאורכה 17.1 מטרים ומחירה יהיה 1.4 מיליארד דולר, תשוגר לתחנה בשלושה שלבים ותורכב על מסילה מיוחדת. בין השאר, תשמש הזרוע המתוחכמת בהרכבת חלקי התחנה השונים ותסייע לאסטרונאוטים בעת שיעבדו מחוץ לתחנה.
המארחת, סוכנות החלל האיטלקית, הציגה דגם בקנה-מידה 1:1 של מערכת הלוויין התלוי שהוטס פעמיים על גבי מעבורת החלל. לוויין תלוי היה השם שהוענק ללוויין שנגרר ממעבורת החלל, באמצעות כבל באורך של מספר קילומטרים. בשתי הפעמים בהן שוגר הלוויין, נקרע הכבל והניסוי אבד בחלל. אם תצליח בעתיד הטכנולוגיה הזאת, היא תוכל לשמש בין השאר להפקת חשמל, מהחיכוך עם השכבות העליונות של האטמוספירה.
התצוגה של היצרניות המסחריות ביטאה היטב את התחזקות הפעילות המסחרית בחלל. למרות נוכחותן של סוכנויות חלל מכל העולם, הוצגו רוב החידושים דווקא בידי היצרניות המסחריות. דן גולדין, מנהל נאס"א, ביקש לחזק את המגמה הזאת: "נאס"א תעסוק בשנים הבאות פחות ופחות בתפעול של מערכות חלל ויותר במחקר. כסוכנות ממשלתית, אנחנו לא צריכים לנהל את הפעילות המסחרית בחלל, אלא רק לתמוך בה ולעודד אותה. המקרה של טכנולוגיית התקשורת בתדר KA הוא דוגמה טובה לצורה שבה הדברים צריכים להתנהל. בעבר, אחרי שנאס"א פיתחה את הטכנולוגיה הזאת, היא שימשה בסיס לפרויקט ה'אירידיום' של 'מוטורולה' - פרויקט מסחרי בחלל. המטרה שלנו היא לקדם את ניצול החלל באמצעות מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עתידיות, שחברות מסחריות לא יכולות לפתח בשל הסיכונים הטכנולוגיים. הטכנולוגיות שנפתח יהיו פתוחות לשימוש בפני כל חברה מסחרית שתרצה בכך".
מבין אותן חברות שגולדין מדבר עליהן, הציגו "לוקהיד-מארטין" ו"בואינג" את המיגוון הגדול ביותר של פרויקטים חדשים. התצוגה החשובה ביותר שלהן התקיימה דווקא בביתן נפרד ואפילו לא נשאה את שמותיהן. "בואינג" ו"לוקהיד-מארטין" הן הבעלים של חברת "יונייטד ספייס אליינס", החברה הפרטית המפעילה כיום את מעבורות החלל האמריקניות. לפני מספר חודשים, לאחר הכנות ארוכות, העבירה סוכנות החלל האמריקנית את הפעלת המעבורת לחברה פרטית, בניסיון להוזיל את עלות השיגורים. רכבי החלל שייכים עדיין לנאס"א, וכך גם אנשי הצוות, אבל חברה פרטית מתחזקת את מעבורות החלל ומכינה אותן לשיגור. הקלישאה אודות הצעד הקטן-גדול מאוד מתאימה כאן. בעתיד, כך תתנהל הפעילות בחלל. הפעלה מסחרית טהורה, בהתאם לכללי השוק.
"לוקהיד-מארטין" הציגה את ה-X-33, מדגים הטכנולוגיות של ה"וונצ'רסטאר". ה"וונצ'רסטאר" ישמש כרכב חלל חד-שלבי, שימריא אנכית ויוכל לשאת מטענים למסלול נמוך סביב כדור-הארץ. אבל הוא לא יהיה סתם עוד משגר. מעבורות החלל הנוכחיות של ארה"ב זקוקות לחודשי אחזקה ארוכים בין שיגור לשיגור. ה"וונצ'רסטאר", לעומת זאת, יוכל לנחות, לתדלק ולהמריא שוב כעבור מספר שעות. תדירות השיגורים הגבוהה תוזיל באופן משמעותי את עלות השיגור של מטען לחלל לכעשירית מהמחירים של היום. מחיר השיגור הוא אחד המכשולים הגדולים שעומדים בפני התוכניות העתידיות לתיירות חלל והאצת הפעילות המסחרית שם. הצלחת ה-X-33 תביא לפיתוח ה"וונצ'רסטאר", שמהווה בסיס לכל התוכניות האלה.
כדי שהמהפכה הזאת תצא לפועל, מממנת נאס"א פיתוח של מספר טכנולוגיות חדשות, רובן בתחום ההנעה. בין הטכנולוגיות: מנועים יעילים יותר ומכלי דלק קלים מאוד, מחומרים מרוכבים. "לוקהיד מארטין" מתכננת לסיים את טיסות הניסוי של ה-X-33 בסוף 1999. ואז, אם הכל יתנהל כשורה, יתקבל האור הירוק לפיתוח ה"וונצ'רסטאר" ("כוכב ההעזה", באנגלית).
גם "בואינג" מפתחת משגרים חדשים, אבל קונוונציונאלים יותר. ה"דלתא-3" וה"דלתא-4" הם הדגמים האחרונים בסידרת המשגרים הוותיקה של החברה. ה"דלתא-2" משמש כיום באמינות רבה את חיל-האוויר האמריקני לשיגור לווייני ניווט, מזג-אוויר ומודיעין. המשגרים החדשים יהיו המשגרים החד-פעמיים העתידיים של חיל-האוויר האמריקני, בניגוד ל"וונצ'רסטאר" הרב-פעמי, ויחליפו את ה"דלתא-2". פרויקט הדגל של "בואינג" בתחום החלל הוא תחנת החלל הבינלאומית, ש"בואינג" היא הקבלנית הראשית שלה. כיום היא מפתחת את ה-CRV, רכב החזרת הצוות, שישמש למילוט ששת האסטרונאוטים של התחנה במקרה חירום.
פרויקט נוסף שבלט בתצוגה היא מערכת ה-SEA LAUNCH המפותחת בידי "בואינג", בשיתוף עם חברות מרוסיה, אוקראינה ונורבגיה. הרעיון שמאחורי הפרויקט הוא לשגר לוויינים מפני הים, במקום אתרי שיגור יבשתיים. מערכת שיגור ימית מאפשרת לשגר לחלל כמעט מכל קו רוחב על-פני כדור-הארץ, וכך לשגר את הטיל מנקודת השיגור האופטימאלית, בהתחשב בתנועת כדור-הארץ ובנתונים נוספים. שיגור אופטימאלי מאפשר ניצול טוב יותר של המשגר ומקל על הכנסת הלוויין למסלול. ככן השיגור תשמש אסדת קידוח שעברה הסבה. טיל ה"זניט" האוקראיני ישמש כמשגר וחברת "אנרגיה" הרוסית תשביח אותו, באמצעות תוספת שלב שלישי חדש. הרוסים יהיו אחראים גם לשליטה במערכות התמיכה והתקשורת בזמן השיגורים.
חברת ספנות נורבגית - וכאן נמצא חידוש מעניין - תסב את מיתקן הקידוח הימי לפלטפורמת שיגור ותבנה את הספינה הנלווית. מספנות "קווארנר" ישתלבו בפרויקט וייכנסו לתחום פעילות חדש. המסר ברור: גם חברות שלא נמנו עד היום עם תעשיית החלל יכולות עתה להשתלב בתחום. "בואינג", המשמשת כרכזת הפרויקט, צופה עתיד מזהיר למערכת השיגור הימית.
חברת "המילטון סטנדרטס", המייצרת את מערכות קיום החיים של מעבורת החלל, הציגה את חלקה בתחנת החלל הבינלאומית: תחנות מיחזור פסולת בחלל ודור חדש של חליפות חלל. החליפות החדשות מצטיינות בגמישות מוגברת ומאפשרות עבודה נוחה יותר לאסטרונאוטים שילבשו אותן. המחיר: למעלה ממיליון דולר לחליפה.
בעבר, ממש כמו בסלונים האוויריים, התנהלה בכל קונגרס תחרות אינטנסיבית בין המזרח למערב. לאור מצבה הקשה של תעשיית החלל הרוסית, מתמקדת התחרות בפרויקטים אזרחיים ולא במערכות צבאיות. עיקר התחרות היא על חוזי שיגור לוויינים, בין משגרים אמריקניים, אמינים ויקרים יותר, לבין מקביליהם הרוסיים, הזולים יותר, אך גם פחות אמינים. השנה הסתפקו הרוסים בייצוג צנוע יחסית. המציגה הגדולה ביותר היתה חברת "חורניצ'ב", שהיא וחברת "אנרגיה" משמשות כקבלניות הראשיות של החלקים הרוסיים בתחנת החלל הבינלאומית.
אחד המוצרים החדשים שהציגה "חורניצ'ב" הוא שלב רקטי עליון, שניתן להרכיב על מיגוון משגרים נפוצים כמו ה"פרוטון-M", ה"זניט" ואף על ה"אריאן-5" של סוכנות החלל האירופית. הרוסים, ששיגרו עד היום אלפי לוויינים, הצליחו לבנות שלב שלישי, המשפר את ביצועיהם של משגרי לוויינים קיימים ומאפשר גמישות רבה יותר בשיגורי לוויינים. קיט ההשבחה הזה, מקווים ב"חורניצ'ב", יאפשר לחברה להשתלב גם בזירת המשגרים האירופית.
אמנם רוב המציגים בתערוכה נימנו עם יצרני החלל האירופים, בעיקר בגלל מקום כינוס הקונגרס, אבל לא חשפו שום דבר חשוב באמת. בין השאר, הוצגו מנוע ה"וולקן-2", שבונה חברת "SEP" הצרפתית עבור האריאן-5, ולווייני ה"סקיינט-4" החדשים, שבונה "מאטרה-מרקוני" עבור נאט"ו. לווייני התקשורת החדשים של הברית הצפון-אטלנטית, הם אחד הפרויקטים הצבאיים הגדולים בתחום החלל באירופה.
"דיימלר בנץ", "דאס"א" בקיצור, הציגה בתערוכה את המנועים הרקטיים שהיא מייצרת - תחום התמחות ותיק של החברה הגרמנית, ששורשיו מגיעים עד לימי ה-V-1. "דאס"א" מפתחת גם מכלי דלק מחומרים מרוכבים ועומדת בראש צוות של 35 מדינות המפתחות את ה-XMM, לוויין מחקר אסטרונומי בתחום קרני ה-X. גם "דאס"א" משתתפת בבניית תחנת החלל הבינלאומית. בנוסף לבניית המעבדה האירופית של התחנה, מפתחת החברה רכב אוטומטי שישא משאות או אנשי צוות לתחנה.
נשף הסיום המסורתי של הקונגרס נערך הפעם בטירה מפוארת בטורינו. באמצע אולם הנשפים העתיק הוקרנו תמונות נוף חלליות, שצילמו רכבי מחקר של נאס"א וסוכנויות חלל אחרות. בין הארטישוק הממולא לשמפניה, חולקו פרסים למדענים ומהנדסים ותיקים, שרשמו הישגים יוצאי דופן בחקר החלל. על בגדי הנשף המפוארים קשה היה שלא להבחין בסיכות בדמותם של דובי הקוואלה, שנישאו על דש חליפותיהם של מארגני הקונגרס - מעין פרומו לקונגרס של השנה הבאה שייערך במלבורן, אוסטרליה.

"הסכנה לא תמנע שיגור בני אדם לחלל. לפעמים צריך לקחת סיכון"

ד"ר ג'פרי הופמן, אסטרונאוט בכיר בסוכנות החלל האמריקנית, פרש מתפקידו כאסטרונאוט פעיל לפני כחצי שנה ומאז הוא משמש כנציג נאס"א באירופה. הופמן, שטס בחמש משימות מעבורת, צבר למעלה מ-1,211 שעות בחלל ונחשב לאחד האסטרונאוטים המנוסים ביותר בתחום ההליכות בחלל. בדצמבר 1993, בטיסתו הרביעית, השתתף הופמן בתיקון טלסקופ החלל "האבל", אחד המבצעים המורכבים והחשובים של נאס"א.
הופמן נולד ב-1944 למשפחה יהודית בברוקלין, ניו-יורק. הוא אוהד ישראל וביקר בארץ פעמים רבות. הוא קיבל תואר דוקטורט באסטרונומיה מאוניברסיטת הרווארד. כיום הוא מנהל את שיתוף הפעולה בין אירופה לארה"ב בבניית תחנת החלל הבינלאומית ובפרויקטים נוספים. הופמן זוכה להערכה רבה בקרב תעשיות החלל האירופיות, במיוחד לאחר שתי משימות בהן טס יחד עם אסטרונאוטים אירופים.
במהלך הקונגרס שימש הופמן כמלווה ויועץ למנהל נאס"א, דניאל גולדין.

מיסחור תוכנית החלל הוא דבר חיובי?

"רוב תוכניות החלל כיום הן תוכניות מסחריות, לא ממשלתיות. המחזור השנתי של תעשיות החלל מגיע כיום ל-40 מיליארד דולר, סכום גדול יותר מסך כל התקציבים השנתיים של סוכנויות החלל בעולם. אני מאמין שכל דבר שניתן לבצע בצורה מסחרית, צריך להתבצע בצורה זו. עם זאת, תמיד יהיו היבטים מסוימים של פעילות בחלל, כמו מחקר, שלא ניתן לבצע בצורה מסחרית. ל'האבל', טלסקופ החלל, אין שימוש מסחרי, אבל הוא פרויקט חשוב. זאת דוגמה לסוג הדברים שסוכנויות חלל ממשלתיות יצטרכו להמשיך לבצע גם בעתיד".

מה לגבי טיסות מסחריות מאוישות לחלל, במסגרת של תיירות חלל?

"אני חושב שזה נהדר. אין דבר שיעזור לחקר החלל יותר מאשר תקציבים נוספים שיושקעו בטיסות רקטיות. אם נוכל להפוך את הטיסה בחלל לזולה מספיק כדי לאפשר הטסת תיירים לחלל, זו תהיה עזרה אדירה לחקר החלל. זה יהיה גם עניין תרבותי אדיר לאנושות - לאפשר לאנשים רבים לצפות על כדור-הארץ מהחלל, דבר שהתאפשר עד כה רק לכ-350 איש".

התקלות החוזרות ונשנות ב"מיר" העלו שאלות קשות לגבי הסכנות שניצבות בפני אסטרונאוטים. האם אי אפשר להסתפק במשימות חלל לא מאוישות?

"בשום פנים ואופן לא. המשימה לתיקון טלסקופ החלל 'האבל' היא דוגמה טובה לכך. אף רובוט לא היה יכול לעשות את העבודה הזאת. גם כמות המידע שיכול אדם לאסוף, במשימות מחקר כמו נחיתה על מאדים, הרבה יותר גדולה מאשר יאספו רובוטים. השתמשנו בעבר ברובוטים ונמשיך לעשות זאת בעתיד, אבל נעשה זאת במקביל למשימות מאוישות ולא במקומן. רובוטים לא יכולים לבוא במקום בני-אדם. רק לצידם.
"הסכנה לא תמנע שיגור בני-אדם לחלל. חקר החלל זה עסק מסוכן, אבל לכל מחקר יש סיכונים מסוימים. כשהמחקר מצדיק את לקיחת הסיכון, מבצעים אותו. המגבלה העיקרית לשיגור אנשים לחלל, או משלחת אנושית למאדים, היא תקציבית ולא רמת הסיכון. אם אנחנו רוצים להמשיך במחקר מאויש של החלל נצטרך לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לעשות זאת במחיר סביר. אחרת נתקשה לבצע מחקרים כאלה. המאמץ להוזיל את עלות שיגורם של בני-אדם לחלל חייב להיות בינלאומי, כי אפילו ארה"ב, עם תקציב החלל הגדול בעולם, אינה יכולה לעשות זאת לבדה".

לאחרונה הפסקת לשמש כאסטרונאוט פעיל. מדוע פרשת?

"אתה לא יכול לטוס לחלל לנצח. במוקדם או מאוחר, צריך לפרוש. השאלה האמיתית היא מתי. את עיתוי הפרישה שלי קבע התפקיד שהוצע לי באירופה, שמאוד משך אותי. שלוש טיסות החלל האחרונות שלי היו כולן בהשתתפות אסטרונאוטים אירופים. בזמן ההכנות למשימות שהיתי זמן רב באירופה ולמדתי לאהוב את היבשת. הייתי יכול להישאר בארה"ב ולטוס לחלל פעם נוספת, אבל אז אני לא יודע אם הייתי מקבל את ההזדמנות הזו ולא רציתי לאבד אותה".

עוד באותו מדור

אומרים שיגרה מתכוונים כוננות

טייסת ה-F-15 הראשונה כבר בת יותר מ-20, וגם הבז, שמו העברי של ה-F-15, התבגר. מטוס הרעם, ה-F-15 החדש והמשופר של חיל-האוויר, כבר הגיע, ומעתה יתחרה על התהילה עם ה-F-15 הוותיק. כתבת בטאון חיל-האוויר שהתה בטייסת 24 שעות, ופגשה את סגן יוני, רגע לפני שעבר לטייסת הרעם, את סרן תומר, שאמא שלו לא מרשה לו לטוס בלי מטרייה, ואת רס"ן אורי, שבטוח שטייסים צעירים ימשיכו להעדיף את טייסות הבז. "תשאלי את טייסי חיל-האוויר הסורי, הם יודעים להעריך את ה-F-15 הכי טוב", אומר אורי. "כל מדינה באיזור מחפשת עליונות אווירית, וה-F-15 הוא מטוס העליונות האווירית של מדינת ישראל"

לא קונבנציונלי

"אני חושב שהיינו יכולים לפעול בעיראק בהצלחה, עם סיכויי היפגעות נמוכים", אומר אל"מ (מיל') רני איזנברג, שהיה ראש מחלקת מבצעים בחיל-האוויר בתקופת מלחמת המפרץ. בדיעבד, הוא שלם עם ההחלטה שלא לפעול, למרות שהוא מודה כי חש אכזבה. שלוש שנים לאחר המלחמה, מלחמתו החמישית במדים, החליט איזנברג להשתחרר - מהלך שהפתיע רבים. "אני אדם ששורף את עצמו מהר", הוא מעיד על עצמו. "אני עובד ב-150 אחוז, עד שנגמר לי הדלק"