בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 192
גליון 192 01/04/10

כתבות | מאחורי המילים

מאחורי המילים

תגיות: היסטוריה

אחד מהסמלים המובהקים של חיל–האוויר הוא הביטוי "הטובים לטיס". האיש שהגה את הביטוי הוא משה הדר (פומי), העורך הראשון של בטאון חיל–האוויר. יותר מ–30 שנה אחרי שסיים את תפקידו, נענה פומי לבקשתנו לכתוב לבטאון יום העצמאות תש"ע ולספר איך נולד הביטוי ואיך שתי מילים היו שותפות בעיצוב החיל

משה הדר (פומי)

"החיידק התעופתי נכנס בי בשנת 1947, כשנה לפני הקמת המדינה. באותה תקופה עבדתי במועצה הכללית לתעופה ברחוב מונטיפיורי 9 בתל–אביב. המועצה לתעופה, שהייתה כיסוי למחתרת כוחות–האויר של "ההגנה", "השתרעה" על פני שני חדרים בלבד. המחסור בתקציב היה חמור מאוד וההתלבטויות הכספיות לא פסקו לרגע. נכנסתי למשרדו של יהושע אייזיק, שעמד בראש המועצה ואמרתי לו ולאנשיו בחדר כי אני מוכן לגשת לדוד בן–גוריון ז"ל ולבקש את סיועו בקבלת תקציב מתאים שיוכל לסייע לפעולות המועצה לתעופה. בתחילה חשבו כל הנוכחים בחדר כי אני מהתל בהם ומתבדח, אבל הסברתי להם כי אני מתגורר בשדרות קק"ל בתל–אביב, באחד הבתים הסמוכים לביתו של בן–גוריון וישנם יחסי ידידות בין משפחותינו, במיוחד עם פולה בן–גוריון.

 מצוייד בהסכמתם הנלהבת של חברי המועצה הכללית לתעופה, ניגשתי לביתו של דוד בן–גוריון ואמרתי לפולה: "אני צריך לדבר כמה דקות עם בן–גוריון". פולה לא היססה, הנידה ראשה בחיוב ואמרה 'בסדר אבל לא להרבה זמן'. עליתי לחדר עבודתו של בן–גוריון בקומה השנייה והסברתי לו בכמה משפטים קצרים את נחיצות הכסף למועצה הכללית לתעופה. הוא התבונן בי בהבנה ובחצי–חיוך, כשתשובתו השלילית אפילו לא עלתה על שפתיו ותחת זאת הוא ניסה לשלוח את ידו לעבר כיסו להדגים בפני כי אכן הכיס ריק. חזרתי למועצה מאוכזב. בנובמבר 1947 הפכה המועצה הכללית לתעופה ל"שירות–אוויר", כשלרשותו 12 מטוסים בלבד ולאחר חודשים אחדים, בסוף מארס 1948 החל לקום חיל–האוויר הישראלי כשברשותו כבר 25 מטוסים קלים, כמחציתם מסוג "אוסטר", אלה הפרימוסים המפורסמים שנרכשו מידי הבריטים, שופצו והוכשרו מחדש למשימות באותה תקופה".

ראשית חיל–האוויר

"יום אחד בלבד לאחר שדוד בן–גוריון הכריז על הקמת המדינה, בשבת בבוקר ה–15 במאי 1948, תקפו מטוסי "ספיטפייר" מצריים את שדה דב בתל–אביב. התקיפות נערכו בכמה גיחות שהתחילו בשעות המוקדמות של שבת. חמישה לוחמים נהרגו ונגרמו נזקים קשים לשדה. לא היה אפילו מטוס קרב אחד שיוכל לעצור את המתקפה האווירית המצרית.

 מיד לאחר התקיפה, חבש דוד בן–גוריון קסדה ונלקח לשדה–דב. לאחר מה שראה שם, הייתה הקמת חיל–אוויר גדול וחזק בראש מעייניו. הוא ידע כי באותה תקופה הנוהרים לטיס היו מתי מספר וחיל–אוויר יעיל ומרתיע, יוכל לקום אך ורק אם רבים מהמשובחים בנוער יצטרפו לצוותי האוויר ויהיו אבן–שואבת לצוותים נוספים באויר ועל הקרקע. סממנים נוספים בהתהוותה של ההכרה בנחיצותו של כוח אווירי יעיל וחזק הוסיפו להצטבר בדבריו של דוד בן–גוריון בפתיחת אחד משדות–התעופה של החיל בשנת 1948, דברים שפורסמו בעמודו הראשון של בטאון חיל–האוויר מס. 1 שהופיע בספטמבר 1948."יעוד האדם אינו שלטון איש על רעהו, אלא שלטון על הטבע. אתם האוויראים נותנים את האפשרות של נצחונות האדם על הטבע. לא רק במלחמה, אלא גם בימי שלום, ברוכה תהיה עבודתכם. ברוכים תהיו על האפשרות שנתתם להתעלות הגאון היהודי לטובת האנושות". האלוף דן טולקובסקי מפקד חיל–האוויר במבצע "קדש", נלחם על מעמדו של חיל–האוויר בקרב חילות צה"ל. בתום מבצע "קדש" טס בדקוטה לסיור בסיני בלוויית הרמטכ"ל משה דיין ז"ל, שאמר לו נחרצות: "דן, אלה המסקנות והלקחים שלי מהמלחמה וזה יהיה מעתה סדר העדיפויות בצה"ל: ראשית חיל–האוויר, אחר כך שריון ואחר–כך צנחנים".

הטובים לטיס?

 "מכאן החלו ניצני "הטובים לטיס" לקרום עור, גידים וכנפיים. סיסמת "הטובים לטיס" נולדה ב–1960 בתל–השומר, בכניסה לבית–הדפוס הצבאי בו הודפס בטאון החיל, שהייתי עורכו הראשון. היה זה באחד מימי הקיץ הלוהטים, כאשר המתנתי מחוץ לבית–הדפוס להסעה שתחזירני למערכת במפקדת החיל ואז זה קרה. חשתי כי המוזה פולשת אט אט למוחי, מתרוצצת בין התאים האפורים. לפתע הבהיקה הסיסמה "הטובים לטיס" במוחי ויצאה לאוויר העולם.
חזרתי למפקדת חיל–האוויר והצגתי שם את הסיסמה שהתקבלה בהתלהבות וקיבלה מיד ציון 10, בדיוק כמספר האותיות המרכיבות את הסיסמה.
 מפקד חיל–האוויר, האלוף עזר ויצמן ז"ל, התלהב מיד מהסיסמה, אימץ אותה מיידית והוסיף: 'לא איכפת לי שימתחו עליה ביקורת מהיום עד מחר. אנשים לא זוכרים את התקופה בה חבר'ה לא רצו להתגייס והייתי צריך לכתת רגלי מבית–ספר לבית–ספר, ממושב למושב. חלק מגדולי חיל–האוויר זוכרים איך הייתי צריך לשכנע את המסגרות בהן הם חיו להשאר בחיל. אנשים חשבו שהשלום הנכסף כבר בא ועכשיו צריך להקים בית וללמוד". התלהבותו הגיעה לממדים כאלה, שהסיסמה קיבלה על ידו גירסה מורחבת: "הטובים לטיס והטובות לטייסים".

 ככל שחלף הזמן, החלה הסיסמה להוכיח את חיוניותה בקביעת דימויו של חיל–האוויר. צעירים רבים החלו נוהרים לבית–הספר לטיסה, נהירה שלא הייתה קיימת לפני כן. ככל שנזרקו לאויר יותר כובעי–טייסים חדשים בסיום קורס–הטיס, הלך הציבור והטמיע את הסיסמה בקרבו והכיר בעוצמתה ובחיוניותה לחיל–האוויר, בגיוס צוותי–אויר וקרקע ובהחדרת התודעה האווירית בין הצעירים.

 בשנת 1961 התעורר ויכוח נוקב בין המשורר והמחזאי נתן אלתרמן ז"ל לבין פרופסור נתן רוטנשטרייך ז"ל, רקטור האוניברסיטה העברית, שניסה לערער על הלגיטימיות של הסיסמה "הטובים לטיס". רוטנשטרייך טען שהצבא והשירות הצבאי הם "מכשירים" חשובים לקיומה של המדינה, אך אין לראות בהם ערך מן הערכים המוסריים החייבים להנחות חיי עם. בתגובה פירסם נתן אלתרמן מאמר בעיתון "דבר"  בו ביקר בחריפות את טיעוניו של רוטנשטרייך. במאמרו כתב אלתרמן בין היתר: "ניתן לשער כי מנסחיה של סיסמה זו היו יכולים בהחלט לגרוס במקום "הטובים לטיס" גם "המעולים לטיס", או ה"אמיצים לטיס" וכיוצא בזה, שכן את התיבה "טובים" קבע במידה רבה הקשר הצלילי שבינה לבין התיבה "טיס" כדרך סיסמות המסתייעות באמצעי חרוז על–מנת לעשותן נוחות יותר להיקלט".

עיצוב החיל

 "בשנת החמישים להיווסדו של חיל–האוויר, בחרה ועדה בת 14 חברים, היסטוריונים, קצינים בכירים במילואים ופרשנים צבאיים, את עשרת האירועים שעיצבו את דמותו של חיל–האוויר. במקום החמישי מתוך העשרה קבעה הועדה את הסיסמה "הטובים לטיס" וניסחה לגביה את הדברים הבאים: "ב–1960 נולדה הסיסמה המפורסמת והמזוהה ביותר עם חיל–האוויר, שנועדה להגביר את ההתנדבות לקורס–טיס. זכות היוצרים על הסיסמה שייכת למשה (פומי) הדר, שערך במשך שנים רבות את בטאון חיל–האוויר. הסיסמה "הטובים לטיס" הפכה עם השנים למושג נרדף לחיל–האוויר וסייעה לקבע את דימויו בציבור, כמקור לאיכות ומצויינות".

עוד באותו מדור

מהר יותר

טיסה מהירה של מטוסי קרב מסוכנת מאוד מעצם התנאים בה היא מתבצעת, אבל כשבמקביל צריך לתקוף סוללות טילים ולהתחמק מטילים המאיימים מכל עבר, היא הופכת קשה ומסובכת שבעתיים. בסדנה מיוחדת שנערכה לאחרונה, התמודדו אנשי צוות אוויר רבים עם האתגר הגדול והמורכב

כוכב נופל

הוא היה מהיר מאוד, אבל קשה לשליטה ובעל מוניטין של מטוס מסוכן. ה"סטארפייטר" נוצר כמענה למטוסי הקרב שיוצרו בברית המועצות ולמרות התקלות הרבות והתדמית שבאה לידי ביטוי בכינוי “מטוס האלמנות", רכשו אותו חילות–אוויר רבים מסביב לעולם והוא זכה אפילו לשיר שהוקדש לו