יומן ארועים

Bookmark and Share
"חד וחלק": הטייסים מדברים על הכל פורסם בתאריך 27.08.2018
תגיות: שלדג , מערך המסוקים , מלחמת לבנון השנייה
12 שנים עברו מאז מבצע הקומנדו הגדול ביותר שידע צה"ל בעומק שטח האויב. בשנים שחלפו לא שיתפו המפקדים, הטייסים והלוחמים בפרטי המבצע שנועד לייצר אצל חיזבאללה את התחושה שגם העורף הלבנוני לא בטוח מפני פשיטות. בראיון מיוחד לאתר חיל-האוויר הם מדברים על הכל. מבצע "חד וחלק" - חלק ב'
איתם אלמדון והדס לבב

2 באוגוסט 2006, מלחמת לבנון השנייה בעיצומה. 180 לוחמים מסיירת מטכ"ל ויחידת "שלדג" מגובים בעשרות רבות של כלי-טיס יוצאים למבצע "חד וחלק": פשיטה בעורף חיזבאללה בבעל-בכ מרחק של יותר מ-100 קילומטרים מגבול ישראל. מדובר ביעד בו ממוקמים מתקנים ולוחמים של חיזבאללה ואנשי "משמרות המהפכה" האיראניים. 


עיצוב גרפי: רון תמיר

"הערכתי שלמבצע כזה של תקיפה בעומק האויב יש משמעות עמוקה עבור צה"ל ומדינת ישראל, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך", אומר אלוף (מיל') אליעזר שקדי, מפקד חיל-האוויר במלחמת לבנון השנייה. "החלטתי שיחידת 'שלדג' תשתתף במבצע כי אני מאמין גדול מאוד ביכולות היחידה. הוגדר שבמבצע תשתתפנה שתי יחידות קומנדו רציניות ו'שלדג' ללא ספק צריכה להיות שם".

שום דבר לא נגמר
בהכנסה ובהוצאת הכוחות שלט מפקד חיל-האוויר באופן אישי יחד עם אנשיו מתא ייעודי, וכשהכוחות נחתו הוא עבר לתא השני שם שלט על המבצע הקרקעי. "אתה מגיע לתא השליטה ואתה מוודא שכולם חדים כתער ושכל אחד יודע את משימותיו. זו רמת סיכון גבוהה ואם משהו קטן משתבש זה עלול להיות בעייתי מאוד. אני זוכר מתח מבצעי רציני וממוקד מאוד, לשולטים וכמובן למבצעים".


תמונת ארכיון

עם התקדמות הכוחות בשטח, עלה המתח בתא השליטה. "כשולט אתה מחליט אם ומתי להתערב", מסביר אלוף (מיל') שקדי. "חלק מהדברים יכולים להיפתר על-ידי המובילים בשטח וטוב שכך. החלטות דרמטיות ומשמעותיות צריכות להגיע לתא השליטה. בכל רגע נתון אתה יודע מה קורה עם הכוח - האם הצליח, האם הסתבך והאם יש נפגעים. בשום שלב אני לא מרגיש הקלה כי הדברים לא נגמרים עד שכל המטוסים והלוחמים נמצאים על הקרקע בשטח ישראל. עד אז אני משדר לאנשים ששום דבר לא נגמר".

"לא כולם יחזרו"
במבצע הטסת הכוחות הפושטים לקחו חלק שישה מסוקי "יסעור", שלושה מהם הטיסו את לוחמי סיירת מטכ"ל ליעדם ושלושה נוספים הטיסו את לוחמי "שלדג". "תכנון המבצע היה להטיס לוחמים רבים, להנחית אותם ביעדיהם ולאסוף אותם בסוף אותו לילה", מסביר אל"ם ג'. "עשינו תדריך עם הכוחות מבסיסם בסירקין והתארגנו להמראה לקראת אור אחרון. מרבית לוחמי צוות האוויר עשו זאת לפחות פעם אחת במסגרת המלחמה, כך שנוצרה רוטינה מקצועית מאוד. במהלך כל הדרך צפונה שרר שקט. כל אחד יודע את תפקידו, מבצע אותו באופן מקצועי ושקט תוך כדי דיווח הפעולות המחייבות לפי התקן. הטיסה שילבה בין הפן המקצועי לפן הרגשי של דריכות וחוסר-וודאות".


עיצוב גרפי: רון תמיר

השלב הבא היה לאחר טיסה ממושכת צפונה בים, כאשר ניתן אישור לחציית קו החוף מזרחה. כל אישור לחציית קו גבול למדינת אויב מלווה בסיפוק והתרגשות. לזה חיכינו, לשם כך התאמנו", מציין אל"ם ג'. "בדרך מזרחה הופתענו מרוח מערבית חזקה יחסית שגרמה למערכת הניווט לחשב שאנחנו הולכים להגיע ליעד מהר מהמתוכנן. כיוון שהתכוננו לתרחיש הזה, היינו צריכים להפעיל כלים ופתרונות שהגדרנו מראש. בשלב הבא חצינו את ההר הגבוה ונכנסנו לתוך הבקאע".

"הכניסה לוותה בירי נ"מ שזכור לי היטב מכפרים שהכרתי עוד לפני המבצע", מוסיף אל"ם ג'. "הירי דווקא נתן לי תחושת מסוגלות וביטחון שאני מכיר את זה. הירי לא סיכן את המסוק, אבל הייתה הרגשה שאנחנו באזור מאוים יותר, שיעי יותר ומזוהה יותר עם חיזבאללה. אנחנו מזהים את נקודות הנחיתה שלנו ופורקים את הכוחות, ואז אנחנו מוציאים אנחת רווחה - השלמנו את החלק הראשון בהצלחה".


צילום: סליה גריון

"יש קשת רחבה מאוד של תחושות. כל מבצע טס, בפרט בלחימה, מביא עמו סוג של התרגשות המשלבת בין ציפייה לבין דריכות, אי-וודאות ופחד. אנחנו יודעים שאנחנו נוחתים במלחמה באזור מאוים מאוד בעומק האויב וירי זה משהו שנתקלים בו כל הזמן כשחוצים קו. מצד אחד יש תחושה של מסוגלות כי כבר הייתי שם ואני יודע שככה זה נראה ומצד שני יש רצון שכבר ננחת, נחזור בשלום ונשלים את המשימה. לפני המבצע נתקלתי בצורות בהן התחושות באות לידי ביטוי אצל הצוותים כשיש כאלה שמדברים ואחרים שפתאום משתתקים. היינו במסוק יותר משבע שעות ואני ממש זוכר קושי בהמתנה באוויר - איך מחזיקים את המתח הזה? איך גורמים לזה שאנשי הצוות לא ילכו לאיבוד?".

קצב אש חריג
"יציאה למבצע בסדר גודל כזה במלחמה, עם כל הסיכויים והסיכונים הכרוכים בו, מציבה אתגרים רבים ללוחמים", מסביר תא"ל (מיל') ירון רוזן, שהיה במלחמה טייס מסק"ר (מסוקי-קרב) בטייסת 190 ("מגע הקסם"). "האתגר הראשון הינו הכנה מעמיקה לביצוע המשימה - בסופו של דבר במלחמה קיימת חשיבות גבוהה ביותר לעמידה במשימה, גם במחיר של סיכונים גבוהים יותר. האתגר השני הינו הכנה מנטאלית משמעותית מאוד. הטייסות היו כבר אחרי אובדן של שני מסוקי קרב ושלושה לוחמים הרוגים, המסוק בו נהרגו אל"ם צביקה לופט ז"ל וסרן תום פרקש ז"ל, ובנוסף המסוק בו נהרג רס"ן רן כוכבא ז"ל. האתגר השלישי הינו הטיסה הארוכה לעומק שטח האויב".


עיצוב גרפי: רון תמיר

תא"ל (מיל') רוזן היה בזוג מסוקי-הקרב השלישי שהמריא למבצע. "שובצנו לסיוע באזור המשימה בחלון שהינו חצי שעה לפני נחיתת ה'יסעורים' לפינוי הכוח. זהו קטע קריטי ו'חם' במבצע, הסיכונים הגבוהים, הכוח עלול להתגלות ויש צורך גדול בסיוע. בדרך לאזור אני מרים את העיניים לשמיים ונדהם לראות עשרות מטוסים באוויר. ככה זה נראה כשנלחמים על הבית. זה נתן לי תחושת עוצמה, כזו שקשה להסביר. הדבר הבא שאני זוכר זה את חציית הרי הלבנון לכיוון הבקאע. אתה טס ורואה את כל הבקאע פרוסה לפניך. לפתע, אני רואה אש נ"מ (נגד-מטוסים) ואנחנו מבקשים מהשולט שישלח מטוסי קרב לטפל באיום הזה".

זוג מסוקי-הקרב השני מסיים והזוג של תא"ל (מיל') רוזן נכנס לפעילות. "מהר מאוד אנחנו נכנסים לקצב אש חריג", הוא מתאר. "היו הרבה מאוד כוחות אויב שזיהו את הכוח בדרכו ל'יסעורים' ואנחנו מתחילים לירות חימוש בקצב אדיר. קצב ירי הטילים שלי היה מהמהירים שחוויתי כולל את הטיל הכי קצר שיריתי מבחינת הטווח. עושים את מה שצריך ומהר".


תמונת ארכיון

אחרי שלב ההמתנה בים והתדלוק האווירי נכנסו מסוקי "יסעור" שוב לשטח הפעילות. "כשאנחנו פוגשים את הכוח אנחנו כבדים יותר", אומר אל"ם ג'. "הנחתנו את לוחמי סיירת מטכ"ל בשלושה מסוקים ואספנו בשניים. זו הייתה המראה כבדה עם הרבה אבק ובמקביל לקו מתח גבוה. המראה מגבלתית מאוד. היה מתח רב. אנחנו מנסים להמריא ושומעים את מנועי המסוק זועקים. אני זוכר את החלק הזה בתור החלק הכי פחות נעים וזה שגבה ממני הכי הרבה פעימות לב".

אף מקום לא מוגן
"מעבר להישגים המבצעיים הישירים, המבצע יצר תחושה טובה מאוד בצבא. מבצע כזה מראה באופן מדגמי מה ניתן לעשות כשמחליטים", מסכם אל"ם (מיל') א', מפקד יחידת "שלדג" בזמן המבצע. "המבצע פגע בחיזבאללה וגרם לו להסיט כוחות מהחזית שבמקום להילחם בגולני, בצנחנים, בנח"ל ובגבעתי הלכו לאבטח את מרחב הבקעא".

"אני חושב שמטרות המבצע הושגו ואם היה לנו מודיעין יותר מדויק, היינו יכולים להשיג תוצאות טובות עוד יותר", מסכם אלוף (מיל') שקדי. "בשורה התחתונה הגענו, תקפנו, פגענו במחבלים, לקחנו פעילים בשבי והבאנו מודיעין. הצד השני הבין שהוא לא מוגן בשום מקום וזה לא מקרי שכבר 12 שנים יש באזור הזה שקט יחסי".


עיצוב גרפי: רון תמיר

"בראייה לאחור, הערך העיקרי של המבצע היה בשינוי תודעתי אצל האויב", מתאר תא"ל (מיל') רוזן. "תכליתו הייתה להיחרט בזיכרון הקולקטיבי של חיזבאללה - אין מקום בלבנון שצה"ל לא מגיע אליו, ובעוצמה הגבוהה ביותר". לדברי אל"ם ג', "בשל העובדה שהמבצע לא חשאי לאחר הביצוע, יכולנו לשים אותו על השולחן ולשתף במסקנות צוותים שלא לקחו בו חלק. יכולנו להתאמן על המתאר ולעדכן את הפקודות, את צורות האימון ואפילו את מגבלות הטיסה בהתאם ללקחים. המבצע סלל את הדרך למבצעי עומק אחרים עקב הצלחתו וחיזק מאוד את מעמדו של מערך המסע"ר, שאחרי המלחמה הפך למבוקש יותר".


תמונת ארכיון

"בעקבות המלחמה ויישום לקחיה שיפרה יחידת 'שלדג' את יכולותיה ומוכנותה לעין ערוך", מדגיש אל"ם (מיל') א'. "היכולות המבצעיות שלנו בתחום ההתקפי, החשאי והמודיעיני, ובתחום השילוביות עם טייסות החיל השתפרו מאוד. יש לזכור שגם האויב למד, השתפר ויישם לקחים, ולכן עלינו ללמוד ממבצעי העבר אך להתכונן לאתגרי המחר שיהיו מורכבים יותר. כיום חיל-האוויר, ובתוכו היחידה וטייסות החיל האחיות, מוכן יותר, משולב יותר ובעל יכולת פעולה אפקטיבית וקטלנית יותר מאשר בעבר".