יומן ארועים

Bookmark and Share
מה זה מסמל: איך בוחרים סמלים לטייסות? פורסם בתאריך 28.08.2018
טייסות חיל-האוויר נושאות בגאווה את סמליהן המעידים על מורשת ארוכת שנים. כיצד מעצבים את סמל הטייסת ואת זנבות המטוסים? על מה מעידים הפרטים המופיעים בסמל? ומה קורה כאשר טייסת נסגרת ונפתחת מחדש?
נופר בליט

טייסות חיל-האוויר נושאות בגאווה את סמליהן שמוצגים בחזית מבנה הטייסת, מודבקים על המטוסים ומעטרים את סרבלי אנשיהן. הסמלים, עגולים בדרך-כלל, מרמזים על שם הטייסת ומכילים אלמנטים המעידים על אופייה, יכולותיה ומשימותיה. כל פרט בהם חשוב ובעל משמעות.


צילום: ניר בן-יוסף

כך למשל, בטייסת 210 ("הנשר הלבן") המפעילה כטמ"ם (כלי-טיס מאויש מרחוק) מסוג "איתן" (הרון TP), מושפע הסמל מיכולת הצילום שמאפיינות את הכטמ"ם. "חשבתי על רעיון שיהיה קשור לעין", מסביר רענן וייס, מעצב גרפי העובד שנים ארוכות עם חיל-האוויר ועיצב סמלי טייסו וזנבות מטוסים רבים במשך 25 השנים האחרונות. "במבט ראשון על הסמל ניתן לראות עין. האישון של העין נראה כמו גלובוס והגבה היא למעשה כנפי הציפור".

איך מעצבים סמל?
חשבתם פעם מה משותף לנמר, חתול ים וגמל? שלושתם זכו לכנפיים בסמלי הטייסות, זאת על אף שאין להם כאלה במציאות. בסמלי טייסות רבים תוכלו למצוא כלי-טיס, ציפורים ובעלי-חיים נוספים שהתווספו להם כנפיים. ניתן לראות זאת בסמל טייסת 102 ("הנמר המעופף") המפעילה את מטוס ה"לביא" (M-346) או בסמל טייסת 100 ("הטייסת הראשונה"), המפעילה מטוסי "צופית" (קינג אייר B-200), ובו גמל עם כנפיים.


צילום: ניר בן-יוסף

סמלי הטייסות מכילים לרוב מגוון מצומצם של צבעים. "בעיצוב הסמל 'מתקמצנים' בצבעים ולא עושים מעברי צבעים מסובכים, קווים דקים או פרטים קטנים", מסביר וייס. "עושים זאת כדי שלא יהיה מסובך לצבוע את הסמלים על המטוסים".

שומרים על המורשת
טייסות רבות בחיל-האוויר נסגרות ונפתחות שוב לאחר מספר שנים כמפעילות כלי-טיס אחר. האם, במצב כזה, שומרים על סמל הטייסת המקורי? "בדרך-כלל כשאני מעצב סמל חדש לטייסת אני מבסס אותו על הסמל הקיים. אני חושב שהסמל הוא חלק ממסורת שחשוב לשמור עליה", מסביר וייס.


צילום: ניר בן-יוסף

בעיצוב הסמל החדש, מנסה וייס לשמר אלמנטים מסוימים מהסמל המקורי: "כשניגשתי לעצב את סמל טייסת 'מגני הדרום', שעתידה להיפתח מחדש כטייסת ה'אדיר' (F-35I) השנייה, ערכתי שינויים בסמל המקורי. עם זאת, כשמסתכלים על הסמל מרחוק מזהים מיד שזהו סמלה של הטייסת. אי אפשר להתבלבל". וייס עיצב מחדש גם את סמל טייסת ה"אדיר" הראשונה, טייסת 140 ("נשר הזהב"), אשר עברה שינויים רבים במהלך השנים אך הנשר הצהוב שבסמלה מעיד כי זו אותה הטייסת.


השינויים שעבר סמל טייסת 140 ("נשר הזהב") | עיצוב: רענן וייס

לכל סמל טייסת משמעות מיוחדת או סיפור מוזר שעומד מאחוריו. אחד מסמלי הטייסות השתנה ארבע פעמים במהלך השנים עד שהגיע לעיצובו הנוכחי. "טייסת 107 הוקמה כטייסת המפעילה מטוסי 'ספיטפייר'. היא נסגרה ונפתחה מחדש כטייסת 'אורגאן' עם סמל אחר לגמרי - ראש מאיים של אריה עם כנפיים על רקע כחול. בשנות השבעים נפתחה הטייסת כטייסת 'פנטום', וגם אז הסמל שונה", מספר וייס. "כשפתחו את הטייסת מחדש כטייסת 'סופה' פנו אליי. מתחתי את הראש והכנפיים של האריה, ושיניתי את הרקע כך שידמה ל'סופה' או למערבולת בצבעי כתום צהוב ולבן".

זנב של כוכב
בעשורים הראשונים של חיל-האוויר, סומנו המטוסים באופן כללי על מנת להבחין בין מטוסים מאותו סוג השייכים לטייסות שונות שפעלו באותו הבסיס. "הם סומנו באמצעות פסים לאורך המטוס או באמצעות משולש על הזנב", מדגים וייס. הזנב הראשון שעוצב באופן גרפי ומעניין היה בשנת 1986, לטייסת 110 ("אבירי הצפון"). הוא עוצב על-ידי ארנון קרמר, מאייר ידוע בחיל-האוויר וטייס באל-על כיום. בשנים שלאחר מכן החלו עיצובי הזנבות להתפתח בכל טייסות החיל.


צילום: ניר בן-יוסף

עיצובי הזנבות היו מוסתרים ומצונזרים למשך תקופה ארוכה מטעמי ביטחון שדה. "עד סוף שנות השמונים, בכל תערוכה או טקס היו מכסים את הסמלים בסרט דביק", נזכר וייס. בהמשך, אחד הפתרונות שנמצאו לעניין בטחון המידע היה החלפת סמלים בין טייסות ואף יצירת סמלים פיקטיביים שתפקידם לבלבל את האויב.

"היו לוקחים מטוס מטייסת אחת ומציירים עליו סמל של טייסת אחרת", מגלה וייס. "גם סמלים של טייסות שנסגרו או סמלים של טייסות תעופה ותחזוקה נצבעו על מטוסים. כך באירועים הפתוחים לקהל הרחב, הייתה יכולה להגיע למודיעין של האויב תמונה שמגלה לו סמלים שהוא לא מכיר, כאלה שאף חוזרים על עצמם מתערוכה לתערוכה. גם סמלים שלא קיימים נצבעו על גבי מטוסים, דבר שתרם לעמימות סד"כ (סדר כוחות) כלי-הטיס".