יומן ארועים

Bookmark and Share
מה הקשר בין אופנה לחיל-האוויר? פורסם בתאריך 21.08.2018
פרויקט מסלול: למאיה מוקדי, בוגרת מכללת "שנקר", הייתה ילדות לא שגרתית. במקום לשחק בצעצועים היא התרוצצה בין מטוסים. עכשיו היא לוקחת את זיכרונות ילדותה ויוצרת בהשראתם פרויקט אופנה. "פעם המטוסים היו עשויים מבד והאנשים מברזל. אני מרגישה שהצלחנו להחזיר קצת מהערכים של פעם - האנשים עדיין מברזל אך מצופים בבד"
רון תמיר והדס לבב

אישה בסרבל טיסה הולכת בנחישות על המסלול. היא לא בדרך לגיחה במטוס קרב, היא אפילו לא בבסיס צבאי. היא צועדת על מסלול מסוג שונה, מסלול הדוגמנות, זאת כחלק מפרויקט "מצב טיסה" של מאיה מוקדי. "בגדים נוצרו כדי לענות על צורך מסוים", פותחת מוקדי, בוגרת מכללת "שנקר". "למשל, כשטייס לובש סרבל הוא צריך שיהיה לו נוח בביצוע המשימה ושהסרבל שלו יכיל את כל מה שהוא צריך. אני חושבת שאפשר להסתכל על זה גם מהצד האופנתי".


צילום: מייק יודין

מוקדי, בת 26 מרמת-גן, יודעת על מה היא מדברת. במשך שנה היא עסקה בקשר בין חיל-האוויר לעולם האופנה במסגרת פרויקט הגמר שלה בתואר באופנה. "בצבא כולם לובשים את אותם המדים, והדברים היחידים שנבדלים ביניהם אלו הסיכות והדרגות השונות. המדים הזהים יוצרים תחושת אחדות", ממשיכה מוקדי. "אנחנו פוגשים את החיילים באוטובוסים וברכבות, המראה שלהם הוא חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי וזה טבעי שהמדים שלהם ישפיעו על האופנה בארץ. אצלי זה היה משמעותי יותר, אחרי הכל זה היה הנוף של הילדות שלי".

הנסיכה של הטייסת
מוקדי נולדה בבסיס רמון בחורף של שנת 1992. מדובר היה ביום מיוחד, הבסיס התכסה בשלג, וכל המטוסים והמבנים היו מצופים בשכבה לבנה דקה. "אני זוכר שכשמאיה נולדה מפקד טייסת 140 ("נשר הזהב") קרא לה 'הנסיכה'. הוא קרא לה בשם זה מאחר וכך התייחסנו אליה, כאל הנסיכה של הטייסת", נזכר רס"ן (מיל') דן מוקדי, אביה של מאיה, אשר שירת כטייס קרב בחיל-האוויר.


צילום: מייק יודין

"בתור ילדה לא הבנתי בדיוק מה זה חיל-האוויר'", מודה מוקדי. "לגור בתוך בסיס צבאי היה נראה לי נורמלי". הילדות של מאיה הייתה מלווה בפסקול של המראות ונחיתות, ואף על-פי זאת היא נזכרת בתקופה ההיא בערגה. "אני זוכרת חיים כיפיים בבסיס - ילדות כמו של כל ילד אחר, רק מעניינת יותר", מחייכת מוקדי. "אני זוכרת את אבא שלי יוצא מוקדם לטייסת וחוזר מאוחר. כשהייתי שומעת רעש של מטוס הייתי מסתכלת למעלה וחושבת שאולי אבא שלי נמצא שם. רק חיכיתי שיחזור הביתה".


מאיה מוקדי בילדותה עם אביה, רס"ן (מיל') דן | התמונה באדיבות המרואיינים

מבוקר עד ערב, חייה של מאיה היו מלאים בחיל-האוויר. בבוקר הייתה הולכת לגן ופוגשת ילדים כמוה ובערב הייתה שוכבת לישון לבושה בחולצה של טייסת 101 ("הקרב הראשונה"). "בגן שלי כל אחד היה מספר על ההורים שלו ועל העבודה שלהם בבסיס", משחזרת מוקדי. "היה ילד שאמא שלו הייתה פקחית טיסה, הייתה ילדה שאבא שלה היה מכונאי מוטס ואבא שלי היה טייס. כל אחד העריץ את ההורים שלו על עבודתם".

במהלך שנותיו בחיל-האוויר שירת רס"ן (מיל') דן כטייס קרב בטייסת 116 ("מגני הדרום") ובטייסת 105 ("העטלף"). במסגרת תפקידו כמפקד קורס בבית-הספר לטיסה היה חבר בצוות האווירובטי, אחר כך שירת כסמ"ט ב' בטייסת 140 ("נשר הזהב") ולאחר מכן כסמ"ט א' בטייסת 101 ("הקרב הראשונה"). לאחר סיום תפקידו השתחרר מהצבא. "חיל-האוויר תמיד ליווה אותי, גם אחרי שאבא שלי השתחרר מהצבא", מספרת מוקדי. "עולם התעופה תופס חלק נרחב בחיינו ואפילו בבית שלנו תלוי פרופלור של מסוק בתור קישוט. אני זוכרת שגם בתור ילדה כשהייתי מסתכלת על מטוסים מה שעניין אותי היה העיצוב האומנותי שלהם - הצבעים, הצורה והסמלים".

"הרגשתי שאני חייבת לעשות עם זה משהו"
כיום מוקדי היא בוגרת תואר ראשון באופנה, אך גם בתור ילדה קטנה התעניינה מאיה בתחום היצירה והעיצוב. "כשהייתי בת 16 קנו לי את מכונת התפירה הראשונה שלי והתחלתי לתפור, בהתחלה דברים פשוטים אך לאט-לאט התקדמתי והתמקצעתי", מרחיבה מוקדי. "בסופו של דבר בחרתי ללכת ללמוד אופנה".


סקיצה בעיצובה של מוקדי

לאחר ארבע שנים של לימודים מפרכים הגיעה מוקדי אל רגע השיא - פרויקט הגמר. "הרבה זמן חיפשתי נושא לפרויקט הגמר שלי", משתפת מוקדי. "הגעתי לבקר את אבי בגלריית התעופה שלו והתחלתי להסתכל סביב. מצאתי בטאונים ישנים של חיל-האוויר משנות ה-70 ודגמי מטוסים להרכבה. הצבעוניות משכה את העין שלי וישר הרגשתי שאני מקבלת השראה. הבנתי שאני מוכרחה לחבר את עולם התעופה לפרויקט הגמר שלי, לספר איך אני בתור ילדה הסתכלתי על העולם הזה בצורה אחרת".

"שאבתי השראה מסרבלי הטייסים, מעיצובי המטוסים, מסמלי הטייסות ואפילו ממסלול ההמראה עצמו. התמונות הישנות של אבא שלי בשחור-לבן, הכיתובים שעל המטוסים ואפילו הסרט שאומר "Remove before flight" - אלה דברים שפחות שמים אליהם לב ביום-יום אך דווקא דרך האופנה אפשר להפנות אליהם את הזרקור", אומרת מוקדי. "הסתכלתי גם על איורים טכניים של מטוסים ומנועים ושילבתי אותם בתוך הבגדים. האיורים הללו הזכירו לי חוברות צביעה של ילדים וכך התחברו לנקודת המבט שלי כילדה".

במסגרת פרויקט הגמר שלה לקחה מוקדי השראה מפריטים חיל-אוויריים ונתנה להם 'טוויסט'. "לקחתי את מעיל הטייסים הגדול של אבא שלי שעוטף ומחבק, והפכתי אותו למשהו ילדותי יותר. שילבתי עליו מטוסים קטנים תפורים מתוך נקודת המבט שלי כילדה". במהלך עבודתה ראתה מוקדי חשיבות רבה בהצמדות לפרטים, ורצתה שהבגד יהיה מעניין גם מקרוב וגם מרחוק.


צילום: מייק יודין

"לקחתי את דגמי המטוסים שחולקו בבטאון חיל-האוויר, הגדלתי אותם, העברתי לבד ו'שיחקתי' איתם על בובת דיגום", מסבירה מוקדי. "כך הגעתי לגזרות חדשות ומעניינות שהפכו לבגד חדש מדגם של מטוס נייר". על הבגדים אותם עיצבה מוקדי ניתן לראות גם מספרים שונים, מספרי הטייסות בהן אביה שירת. ביצירותיה היא השתמשה בבדי מצנח, שכן כל איש צוות-אוויר כשיר גם לצנוח. כמו כן, היא רקמה והדפיסה על בגדים שונים את מגן הדוד אשר מופיע על מטוסי החיל. "לאורך הפרויקט היה לי חשוב לדאוג שהפריטים שאני יוצרת יהיו נוחים ללבישה", מדגישה מוקדי. "בדיוק כפי שהמדים צריכים להיות בראש ובראשונה נוחים כדי שהמשימה תתבצע על הצד הטוב ביותר".

"סיפור הגבורה שלו עורר בי השראה"
פרויקט הגמר של מוקדי לא היה הפעם הראשונה בה עסקה בקשר בין חיל-האוויר לעולם האופנה. במהלך קורס במסגרת התואר התבקשה מוקדי לשאוב השראה מבגד עבודה ולהכין פרויקט בהתאם. "בחרתי בסרבל הטיסה של רס"ן בנימין כהנא ז"ל", משתפת מוקדי. "רס"ן כהנא ז"ל שירת במחתרת האצ"ל ושם הוכשר כטייס. כשהוקמה המדינה היה היחיד מבין חבריו לקורס אשר הפך לטייס בחיל-האוויר". רס"ן כהנא ז"ל היה מחלוצי התעופה בארץ ישראל. הוא נפל במבצע "קדש" ועל פעילותו זכה בצל"ש הרמטכ"ל שהומר מאוחר יותר לעיטור העוז.


לוח ההשראה של מוקדי | צילום: קורל דביר

בתעודה שקיבלה משפחתו נכתב כך: "במבצע 'קדש', בעת הקרבות בסיני, שימש סרן בנימין כהנא טייס קישור ומתפקידו היה לשמור על הקשר עם יחידת סיור. בעת ביצוע משימתו הבחין בשני מטוסי 'מיג 15' של האויב, עורר בכוונת תחילה את תשומת לבם ונכנס איתם לקרב התחמקות שארך 15 דקות. במהלך הקרב נאלץ מטוס אחד של האויב לחזור והשני פגע ב'פייפר' של סרן בנימין כהנא והפילו. במעשה גבורה זה הסיט את מטוסי האויב ממטרתם ומנע מהם לבצע את משימתם העיקרית".


צילום: מייק יודין

את סיפורו של רס"ן כהנא ז"ל שמעה מוקדי לראשונה מאביה אשר שמר על קשרי חברות עם בנו של הטייס. "סיפור הגבורה שלו עורר בי השראה", משתפת מוקדי. "מדובר בסיפור לא מוכר. רס"ן כהנא ז"ל לא היה קצין בכיר בצבא, אך אהב את עולם הטיסה ואת הארץ. הוא הקריב את חייו למען הדבר שהיה חשוב לו יותר מכל - הגנת המדינה". מוקדי נעזרה בתמונות של רס"ן כהנא ז"ל משירותו הצבאי והסרבל העשוי בפשטות תפס את עיניה. "התחלתי משחזור מדויק של סרבל הטיסה, החל מכנפי-הטיס שרקמתי ביד ועד לכתם דיו שהיה על הכיס השמאלי. לאחר מכן, עיצבתי שני בגדים בהשראת הסרבל שכללו הדפסה תלת-מימדית של כנפי הטיסה".

ממשיכה את המורשת
פרויקט הגמר של מאיה מצליח לדבר לקהלים שונים, גם לחובבי האופנה וגם לאנשי חיל-האוויר, זאת הודות לעובדה שמאיה השקיעה זמן רב בחקר הנושא ובדיוק בפרטים. "בשל ניסיונו הרב, נעזרתי רבות באבא שלי", היא מודה. "כשהרגשתי שאני תקועה התייעצתי איתו והוא עזר לי למצוא עוד חומרים כמו מגזינים ותמונות רלוונטיות".


עבודותיה של מוקדי | צילום: מייק יודין

"שמחתי שמאיה בחרה לשלב את חיל-האוויר בעבודתה", מחייך רס"ן (מיל') דן. "העבודה המשותפת אפשרה לנו להתקרב ויצרה מכנה משותף חדש בינינו. באופן כללי מעניין לראות את הזווית בה הדור הצעיר תופס את עולם התעופה". מוקדי ואביה, רס"ן (מיל') דן, חקרו יחד את ראשית התעופה בארץ ישראל. "אבא שלי תמיד אומר שפעם המטוסים היו עשויים מבד והאנשים מברזל. אני מרגישה שבעבודה שלי עם בדים הצלחנו להחזיר קצת מהערכים של הזמן הזה - האנשים עדיין מברזל אך מצופים בבד".