יומן ארועים

Bookmark and Share
לוחמת הגנ"א ופקחית טיסה התחלפו ליום אחד פורסם בתאריך 12.08.2018
תגיות: מערך ההגנה האווירית , פיקוח טיסה
לשם שינוי: אחת לוחמת הגנה אווירית והשנייה פקחית טיסה. לקחנו את סג"ם קרן ואת טוראי נועם ליום אחד והחלפנו ביניהן. מה קרה שם? והאם הן שוקלות הסבת מקצוע?
טל בן-נאה וכרמל שטרן

הכירו: טוראי נועם אדלשטיין, פקחית טיסה בבסיס תל-נוף. סג"ם קרן שרגיי, לוחמת הגנ"א (הגנה אווירית) ומפקדת פלגת לוחמים מגדוד 138 במערכת הנשק "יהלום" (פטריוט). שתיהן משרתות בחיל-האוויר ולובשות את מדי הבז' עם הכומתה האפורה. שתיהן חתמו ומבצעות שירות של שנתיים ושמונה חודשים. קרן יצאה לקורס קצינים, וגם נועם שוקלת זאת בחיוב. כל אחת מהן אחראית על פיסת שמיים ועם זאת, קשה למצוא שני תפקידים שונים יותר משני אלו.


צילום: סליה גריון

השמירה על השמיים היא משימה מורכבת ובעלת פנים רבות. נועם שומרת על המרחב האווירי של בסיס תל-נוף ומוודאת שמטוסים ימריאו וינחתו בסדר הנכון, בגבהים הנכונים ובזמן הנכון ושכל המטוסים, הטייסים והנווטים יחזרו לטייסת בבטחה. קרן אחראית על שמי הצפון: היא מסתכלת על תמונת השמיים ודואגת לכך שטילים או מטוסי אויב לא יאיימו על אזרחי ישראל. אף אחת מהן לא מכירה את התפקיד של השנייה ואינה יודעת על מה ויתרה כשבחרה בתפקיד שלה. לשם כך, לקחנו את שתיהן ליום אחד ביחידה האחרת, וניסינו לענות על השאלה: האם הן עשו את הבחירה הנכונה?

לוחמת במגדל
בוקר שמשי מברך את פנינו בבסיס תל-נוף. סג"ם קרן, שעד לפני כמה שעות תפסה משמרת במנ"י (מרכז לניהול יירוטים) ארזה את חפציה והגיעה למגדל הפיקוח. עוד לפני העלייה למגדל ממריאה מעליה שלישיית מסוקי "יסעור" (CH-53).

"וואו, איזה בסיס עצום", מופתעת קרן, שנמצאת בדרך כלל בסוללה הצפונית הקטנה ורגילה ליחידה קטנה ולא לבסיס ענק. אנחנו עולות לקומת הפיקוח ושם פוגשות בחלל קטן עמוס כסאות ואנשים המדברים זה עם זה ובאוזניות הקשר בו זמנית. פקחי המגדל מברכים את קרן לשלום ומייד מכניסים אותה לעניינים. סגן חמוטל, מפקדת המגדל, מסבירה לה אודות העמדות השונות והתפקידים אותם מאיישים פקחי הטיסה.


צילום: סליה גריון

"איך אתם מתחקרים?", שואלת קרן. "בסוף כל יום אנחנו יושבים לתחקיר של המגדל", ממהרת להסביר מפקדת המגדל. נדמה שקרן, שלא ביקרה במגדל פיקוח מימיה, מתחילה להבין לאן הרוח נושבת וכמה מורכב תפקיד פקחית הטיסה. בעוד קרן מסתובבת בין העמדות השונות, היא מבחינה במפה פתוחה באחד מהמחשבים. "את רואה את הסימנים האלו? הם מסמנים את נוכחותן של מערכות נשק של מערך ההגנה האווירית", מסבירה אחת הפקחיות.


צילום: סליה גריון

לפתע נוצר קונפליקט: ארבעה מטוסי "בז" (F-15) מגיעים לנחיתה, שניים מכיוון מערב ושניים מהדרום. לפקחי המגדל יש מספר שניות להחליט מי מהם צריך לנחות קודם ומי ינחת אחריו. "אני רואה את המשימה שלי מלמעלה. זה מעניין מאוד", מודה קרן. "המשמרות שלנו במנ"י נראות אחרת. יושבים שם מספר אנשים, ביניהם לוחם ומיירט. הם מסתכלים על הגזרה שלנו ורוב העיסוק שלהם הוא בכלי-טיס שאינם ישראלים. לכן המשמרות שלנו מרגישות שונה: הקרון קטן ושקט ומדברים בקושי, רק עם השליטה ועם הצוותים שבחוץ".

הכל תחת פיקוח
"עד היום לא ידעתי מה זה מגדל פיקוח, אני לא קשורה לתחום הזה. הגעתי והופתעתי לטובה: הכל מסודר ומדויק. יכול להיות שזה משהו ששווה שהלוחמים שלי ילמדו מהמגדל - הארגון, זה שכל אחד יודע בדיוק מה הוא עושה. אין אחד שלא מבין עד הפרט האחרון מה הוא צריך לעשות", משתפת קרן. "הם עושים עבודה מטורפת. מכירים כל נתיב טיסה וכל פרט עד האחרון שבהם. לפני כן לא הבנתי למה כל מטוס שאני רואה במסך נוסע לכיוון מסוים ועכשיו אני מבינה טוב יותר".


צילום: סליה גריון

האם הייתה מעוניינת בהסבת מקצוע? אין לה בכלל ספק שהתשובה היא לא. "אני אוהבת את התפקיד שלי, עכשיו אפילו יותר ובוודאות לא רואה את עצמי בשום תפקיד אחר. הסוללה היא המשפחה השנייה שלי. להיות לוחמת נתן לי המון בתור בן אדם והיום אני יודעת להתמודד עם מצבים שלא האמנתי שאצליח להתמודד איתם. פתאום לישון באוהל בשטח או לעשות מסעות עם משקלים הם עניין שבשגרה. זה ביגר אותי וחיזק את הביטחון העצמי שלי", היא מחייכת. "אני מאמינה שתפקידי לוחמה לבנות שווים את זה, לגמרי".

משנה מקום, משנה מזל
קו האוטובוס העירוני עוצר באחת התחנות ברחוב הראשי של העיר ואנחנו יורדות. טוראי נועם לא מבינה איך אנחנו נמצאות בעיר הצפונית ובעצם אמורות להגיע לסוללת "יהלום" (פטריוט).


צילום: סליה גריון

אני מסבה את תשומת ליבה אל ראשי המשגרים במעלה הגבעה, מראה המסגיר כי מדובר בשטח צבאי פעיל ולא ברחוב עירוני רגיל. אנחנו נכנסות בשערי הסוללה, השייכת לגדוד 138 ומתחילות לצעוד פנימה אל עבר המשרדים, בהם נמצאת סג"ם קרן. קרן מובילה אותנו לכיוון המנ"י, ונועם מתפעלת מגודלו המצומצם של האתר ואינה מבינה איך אפשר לנהל בו מכלול מבצעי. קרן הסבירה לה כי מספר אנשים, ביניהם לוחם וקצין שהוקפץ, מנהלים אירוע יירוט בשלמותו.

"אני חושבת שגם במגדל הפיקוח וגם בסוללה, מתעסקים במרבית הזמן במבצעיות. לא משנה אם אני משרתת בצפון או בתל-נוף, המבצעיות היא מעל הכל", משווה קרן. "אם הייתי צריכה לבחור ערכים אותם הייתי שמחה ללמד את מגדל הפיקוח ואת שאר החיל אני אבחר בערכי המשפחתיות ואחוות הלוחמים שיש לנו כאן, את העובדה שנעשה הכל אחד בשביל השני".

כמו כפפה ליד
המשכנו במעלה הסוללה, לצפות במשגרים. ממרום המשגר ניתן לראות את הים וגם את לבנון. "לא דמיינתי שהמשגר יהיה גדול כל כך", מודה נועם. הנוף מהמשגר עוצר נשימה. אנו מחליטות לשבת ולדבר על שני התפקידים ועל הדמיון והשוני שבהם. "לא הייתי רוצה להתחלף בעד שום הון שבעולם", מחייכת נועם. "אני אוהבת את התפקיד שלי ואת המגדל שלי, הוא מורכב ומאתגר, אולי אפילו אחד המאתגרים בחיל, מפני שהוא מאגד הרבה פלטפורמות טיסה".


צילום: סליה גריון

את החוויה מסכמת נועם כחוויה חיובית. "היה כיף להיחשף לסוללת הגנ"א, שהיא שונה אבל גם דומה במובנים מסויימים. גם שמחתי שקרן באה אליי למגדל. לא הרבה יודעים מה אני עושה, וכשאני אומרת 'פקחית טיסה' אז שואלים אותי אם אני מחלקת דוחות למטוסים", היא צוחקת. נועם וקרן גילו למדו שתיהן קצת יותר על חיל-האוויר ובעיקר - למדו שכל אחת מהן הגיעה לתפקיד הטוב ביותר אליו יכלה לקוות, שמתאים להן כמו כפפה ליד. חוץ מזה, הן הרוויחו גם חברה חדשה המשרתת בצד השני של המדינה.