יומן ארועים

Bookmark and Share
70 שנות השתתפות פורסם בתאריך 28.04.2018
תגיות: היחידה לשיתוף פעולה , השתתפות , מערך המסוקים , כוחות הקרקע
משימת ההשתתפות בקרב היבשתי הפכה בשנים האחרונות לאחת ממשימות העל של חיל-האוויר. מקום המדינה, דרך מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה, ועד היום - כך נבנתה תפיסת ההשתתפות של חיל-האוויר בקרב היבשה המתמרן
יעל פוקס

חיל-האוויר הפך את משימת ההשתתפות לראשונה במעלה לפני שנים לא רבות. המשימה מבטיחה את שיתופו של החיל בפעולות היבשה והים, ואת בניית האסטרטגיה, הלחימה והתורות המשותפות. מאז ומתמיד נחשב חיל-האוויר לגורם משמעותי במערכה, אך ככל שהשנים עוברות, הזירות משתנות והמערכות דורשות עבודה מסונכרנת ומדויקת יותר, מה שמחייב את חיל-האוויר לייצר שיתוף פעולה בין-זרועי אחיד.


צילום: מור צידון

"השינוי בשדה הקרב ביחס לשנים הקודמות בא לידי ביטוי בעקבות התפתחות האויב. הגענו למצב בו הכוח הקרקעי צריך יותר סיוע אווירי מבעבר", קובע מפקד חיל-האוויר, אלוף עמיקם נורקין. "הכוח המשולב הוא המענה הנכון לאיומים המשתנים. בזכות ההסתכלות הכללית, אנו רואים תמונה רחבה יותר ורואים את כוחן של הזרועות הפועלות יחד. על-מנת להגיע ליכולות כאלו, אנו מתרגלים ביחד ומתכננים ביחד".


תמונת ארכיון

חיל-האוויר שמוכר לנו כיום עשה את צעדיו הראשונים עוד לפני קום המדינה, אך הפקודה הרשמית על הקמתו כחיל-אוויר ישראלי ניתנה רק במהלך מלחמת העצמאות. משימת התובלה הכבדה תפסה נפח משמעותי מפעילות החיל במלחמה. באותן השנים היה לחיל להק תובלה בפני עצמו, שהיה האחראי הבלעדי למשימה זו. השפעתו האסטרטגית של החיל במלחמה באה לידי ביטוי באופן ניכר ומספר מבצעי אספקת תובלה לכוחות הקרקע יצאו לפועל, מה שהיווה את אבן הפינה ליצירת שיתוף הפעולה הבין-זרועי.

שפה אחת לניהול מלחמה
מלחמת יום הכיפורים היוותה אבן דרך משמעותית בביסוס שיתוף הפעולה הבין-זרועי. משימתו הראשונה של החיל בעת המלחמה הייתה ביצוע מכת פתיחה חזקה על האויב ותפיסת עליונות אווירית, אך החיל נתקל בהפתעה לא צפויה ומצא את עצמו מתמודד עם איום טילי קרקע-אוויר (טק"א) שלא ידע כמותו. האויב המשיך לחדור בשיטתיות לשטחי הארץ ולכבוש אט-אט חלק אחר חלק. משימתו של החיל הפכה במהרה למשימת הגנה ולא רק תקיפה. את זה לא יכול היה חיל-האוויר לעשות לבדו, אלא רק בעזרת שיתוף פעולה מלא עם כוחות היבשה.


תמונת ארכיון

בסופו של יום הצליח צה"ל להניס את כוחות האויב בעזרת שיתוף פעולות נרחב ותמרון משותף בין חיל-האוויר לכוחות הקרקעיים, אך המחיר היה כבד - למעלה מ-2,600 הרוגים. עם יישום מסקנותיה של מלחמת יום הכיפורים, נוצרה בצה"ל ההבנה כי שיתוף הפעולה הבין-זרועי הכרחי וכי יש לבססו.

כך נוסדה ב-1975 היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ), שפועלת למען יצירת שיתוף פעולה בין-זרועי חזק ועמיד. היחידה נקראה תחילת יחידת המשל"ק (מוצבי שליטה קדמיים). כיום המשל"קים מהווים צוות בתוך היחידה, כאשר מטרתם לשמש כחמ"ל שליטה, תכנון ופיקוד מטעם חיל-האוויר בשטח בצמוד לאוגדות ולחטיבות המתמרנות. במקביל, פעלה בתחום המסוקים יחידת תלס"ם (תובלה סער מסוקים). באפריל 1984, כחלק מהפקת הלקחים ממלחמת לבנון הראשונה, יחידת המשל"ק ירשה את תלס"ם, ושמה הפך באופן רשמי ליחידה לשיתוף פעולה.

תורת לחימה חדשה
24 שנים ועוד 36 ימים מפרידים בין מלחמת לבנון הראשונה אשר פרצה ביוני 1982 ובין מלחמת לבנון השנייה. באותן שנים לא נלחם צה"ל במלחמה כוללת ובמהלכן חלו התפתחויות משמעותיות בטכנולוגיה הצבאית העולמית והישראלית, במיוחד בתחום החמ"מ (חימוש מונחה מדויק). כך החלה להתפתח ולהתבסס תפיסה של ניהול מערכה מרחוק, תוך דגש על הפחתה משמעותית בסיכון לכוחות הקרקעיים ולאנשי צוות-האוויר שנדרשו במערכות קודמות לחדור אל עומק שטח האויב.


תמונת ארכיון

שינוי נוסף חל באבחנה ביחסים בין שני הגורמים העיקריים בקרב: גורם האש וגורם התמרון, עובדה שהשפיעה גם על הממשק שבין הכוח האווירי והכוח הקרקעי. שינוי תפיסה זה גרס במידה רבה כי ניתן להכריע מלחמות מן האוויר על-ידי "מערכה מבוססת אפקטים", כך שליכולות האש של הכוח האווירי ניתנה עדיפות על התמרון הקרקעי. בהתאם לכך בוטלו בצה"ל, כמה שנים לפני המלחמה, תפקידי מפתח בתחום שיתוף הפעולה כמו קס"א (קציני סיוע אווירי).

"כמה שנים לפני מלחמת לבנון השנייה החליטו בצה"ל לבטל תפקידי מפתח בתחום שיתוף הפעולה בקרב המשולב", מציג סא"ל (מיל') ג', לשעבר מפקד מרכז ההדרכה לשיתוף פעולה. "נאמר כי לזרוע היבשה ישנה עוצמת אש מספקת כדי לצלוח את משימותיה וכי לחיל-האוויר משימות ומטרות משלו". במשך שש שנים, התמקדו זרועות האוויר והיבשה במשימות שונות ממשימותיהן כיום, מספר התרגילים המשותפים לא היה גבוה ולא הייתה שפה אחידה.

נקודת מפנה
עם כניסתם של כוחות הקרקע ללבנון ובעקבות בקשות רבות מהשטח, הובן כי יש צורך ממשי בסיוע אווירי לכוחות המתמרנים. שינוי תפיסת הלחימה תוך כדי קרב והעברת כובד המשקל לסיוע אווירי, הביא אתגרים רבים לפתחם של אנשי חיל-האוויר. "הוראות הטיסה בנוכחות ארטילריה נכתבו לפני המלחמה תוך בחינה עניינית ומפוקחת, לא הייתה סיבה לשנותן במהלך המלחמה", מסביר סא"ל (מיל') ט', מפקד טייסת 113 ("הצרעה") במלחמת לבנון השנייה. "היו לנו כללים מצוינים לפני המלחמה שנבחנו בתשומת לב אבל לא הייתה לנו הזדמנות ליישם אותם עד המלחמה עצמה".


תמונת ארכיון

"מלחמת לבנון השנייה הייתה נקודת מפנה בהבנה של חיל-האוויר את משימת ההשתתפות ומקומו בה. מאז המלחמה, משימת ההשתתפות תפסה ללא ספק מקום מרכזי והפכה למשימת ליבה ויסוד בחיל-האוויר", קובע תא"ל ניר נין-נון, רלה"מ (ראש להק השתתפות ומסוקים).

להק השתתפות ומסוקים מהווה את הבסיס לחיזוק משימת ההשתתפות ולמבצעיות בתחום שיתוף הפעולה הבין-זרועי. "זהו הלהק היחיד בחיל-האוויר שהינו משימתי, זאת מתוך הבנת משמעות וחשיבות משימת ההשתתפות". בתקופת המלחמה הייתה בחיל-האוויר מחלקת מבצעים אחת. כחלק מתהליך הלמידה של החיל, המחלקה פוצלה לשלוש מחלקות מבצעים שונות, אחת מהן היא מחלקת השתתפות שעוסקת באופן בלעדי במשימת ההשתתפות.


תמונת ארכיון

להק השתתפות ומסוקים כולל את מחלקת השתתפות ואת יחשת"פ (היחידה לשיתוף פעולה) שתפקידה העיקרי בזמן שגרה הוא הדרכה ויצירת שפה משותפת בין הזרועות השונות, ובלחימה להוות את הגוף המחבר את חיל-האוויר ללחימה הקרקעית. "עצם העובדה שיש מחלקה שלמה ויחידה שלמה, ושבכל דרג ישנם הרבה יותר אנשים העוסקים במשימה, מנוכחות בדיונים ועד לקיחת חלק פעיל בתרגילים וקידום נהלי קרב, מראה את שינוי היחס למשימת ההשתתפות", מבהיר תא"ל נין-נון. "חיבור מחלקת השתתפות והיחידה לשיתוף פעולה באותו הלהק, מייצר אחד ועוד אחד ששווים 'יותר משניים'".