יומן ארועים

Bookmark and Share
החודש לפני פורסם בתאריך 05.07.2017
תגיות: מערך התובלה , מבצע אנטבה , קרנף (הרקולס)
41 שנה חלפו מאז הנחיתה באוגנדה ושחרור בני הערובה במסגרת מבצע אנטבה, במהלכו הפגין חיל-האוויר תעוזה, יצירתיות ומקוריות. סא"ל (מיל') אריה, ממתכנני המבצע, חוזר אחורה אל אותו היום צעד אחר צעד
זהר בונה

"הטלפון ממפקדת חיל-האוויר תפס אותי נח בביתי", שיחזר סא"ל (מיל') אריה גלעד, שהיה ראש מדור מבצעי תובלה ביולי, 1976. "'מפקד חיל-האוויר (מח"א) רוצה לפגוש אותך בבור בדחיפות', נאמר לי. דהרתי לעבר הקריה כדי לפגוש בכניסה לבור את מפקד חיל-האוויר דאז, אלוף בני פלד ז"ל, שנתן לי משימה מסקרנת. 'אני בדרך לדיון אצל הרמטכ"ל, ואני צריך רשימה של כל מטוסי התובלה, האם יש להם היכולת להגיע לאנטבה באוגנדה, כמה מטען הם יוכלו לסחוב, כמה חיילים יוכלו להכיל ומה משך הטיסה, ואני צריך את זה תוך עשר דקות'".

לאחר תהליכי תכנון אינטנסיביים, ניסויי טיסה וישיבות אינספור, יצאה לדרך אותה "משימה מסקרנת", אשר נודעת היום כמבצע אנטבה, מבצע חילוץ הנוסעים היהודים ואנשי צוות מטוס "אייר פראנס" שנחטפו על-ידי טרוריסטים. 


"מבצע יונתן הוא אחד משלושת המבצעים הכי גדולים של צה"ל. הוא מראה על יכולת בסיסית גבוהה, יוזמה ושיתוף פעולה יוצא דופן" | תמונת ארכיון

כך הכל התחיל
לאחר שקיבל את המשימה ממפקד חיל-האוויר, סא"ל (מיל') גלעד ידע שאיסוף החומרים ייקח לו שבוע לפחות, שהרי כל פריט מידע באותה טבלה צריך להגיע ממקום אחר, והתחשיבים שצריכים להיעשות אינם פשוטים. "התיישבתי במשרד שלי על הכיסא ולא יודע איך אני יוצא מהבוץ הזה", סיפר בראיון שנערך בשנה שעברה לכבוד ארבעת העשורים שמלאו למבצע. "פתאום שמתי לב שבשידה שמולי יש ספרות טיסה, ובין הספרים יש ספר אחד שכתבתי, ובו במקרה יש טבלה עם המידע המדויק של מה שמח"א ביקש ממני לפני מספר דקות. לקחתי פתק, רשמתי לו הכול. כשחזרתי לבור כדי להביא לו את אותו פתק הוא הסתכל עליי נדהם ופשוט לא הבין איך עשיתי את זה".

כשחזר אלוף פלד מאותו דיון אצל הרמטכ"ל דאז, רא"ל מרדכי (מוטה) גור, נכנס השלב הראשון של תכנון המבצע לפועל. הוקם צוות תכנון בראשותו של רא"ל (מיל') אהוד ברק, שהיה אז עוזר ראש אמ"ן למבצעים, לבחינת אופציות צבאיות ראשוניות. "ישבנו בכל אותו הלילה. היינו בחדר גדול שהתקבצו אליו אני, קצין המדור שלי, ראש ענף מיוחדים בחיל-האוויר, מפקד שייטת 13 ונציגים ספורים נוספים ודנו יחד באפשרויות לפעולה". 

בוחנים אפשרויות
הרעיון המרכזי הראשון למבצע היה להצניח כוח מצומצם של שייטת 13 לצד כוחות סיירת מטכ"ל לאגם ויקטוריה שורץ התנינים שנמצא ממש צמוד לשדה התעופה, והם ישתלטו בחשאיות על החוטפים. "הסוגיה הבעייתית ביותר הייתה הטלת סירות הגומי של השייטת, יכולת שבאותה תקופה לא הייתה מבצעית. אהוד ברק רצה מאוד להתקדם עם האופציה הזאת, כי חשב שהיא הישימה ביותר", סיפר סא"ל (מיל') אריה גלעד. "בני פלד לעומת זאת, לא אהב את הרעיון. הוא היה משוכנע שצריך להצניח כוח מסיבי שיכבוש את השדה כולו. גם רא"ל דן שומרון ז"ל, שהיה אז קצין חי"ר וצנחנים ראשי, הסכים עם מח"א, אך בסופו של דבר תכניתו של ברק היא זו שהתקבלה".

יממה בלבד אחר כך התבצע ניסוי הטלת סירות הגומי, כדי לבחון האם אותה תוכנית בת ביצוע. הניסוי נכשל והסירות התפוצצו עם הגעתן למים ולא ניתן לשוט עליהן. לאחר שגם הניסוי השני נכשל, החל צוות התכנון להוציא לפועל את הרעיון של אלוף פלד.


במהלך מבצע אנטבה חולצו הנוסעים היהודים ואנשי צוות מטוס "אייר פראנס" שנחטפו על-ידי טרוריסטים | תמונת ארכיון


 "המון חורים שחורים"
לאט-לאט החל הרעיון לקרום עור וגידים. "הצוות המצומצם שהיה עימי ואני התכוננו רבות, אבל היו פערים ברמת המודיעין שלנו. ידענו פיסות מידע כמו עצם העובדה שיש להם מיגים, ידענו שאין להם כשירות ליירוט לילה, אבל היו המון חורים שחורים ברמת המודיעין", הסביר סא"ל (מיל') גלעד.

"היו לנו מספר בעיות בתכנון הפעילות הזו. בראשון ובראשונה: מטוס 'קרנף' לא יכול לנחות מבלי שהוא רואה את המסלול. פחדנו שתאורת המסלול תהיה כבויה, או שהאוגנדים יכבו אותה ברגע שתתחיל פעולה צבאית. לכן תכננו את המבצע כך שהמטוס הראשון ינחת בסמיכות למטוס בריטי שאמור לנחות בשדה בכל מקרה, ובכך יבטיח שתאורת המסלול תהיה דולקת. לאחר מכן, ירוצו שני חיילים לאורך המסלול ויפזרו סימונים שניתן יהיה לראות בחושך וכך גם שלושת המטוסים האחרים יוכלו לנחות".

"בעיה נוספת שעמה היינו צריכים להתמודד הייתה כמות הדלק במטוסי ה'קרנף'. ידענו שלא יהיה להם מספיק דלק כדי לחזור הביתה. עמדו בפנינו שתי אופציות, או לעצור בדרך חזרה בניירובי, בירת קניה, ולתדלק את המטוסים, או לסמוך על זה שליד האזור בו עומדים המטוסים יש מכלי דלק ענקיים, ולשאוב משם דלק".


"אחרי חמישה ימים קשים וללא שינה, נגמר מבצע כמעט מטורף במהלכו מומשו יכולות חיל-האוויר בצורה מלאה" | תמונת ארכיון


 יוצאים לדרך
יום למחרת התכנון נקבע אימון הנחתת "הרקולס" והשתלטות על מבנה מדומה של שדה תעופה עם סיירת מטכ"ל. בעודו מחכה בכניסה לבסיס נקרא סא"ל (מיל') גלעד ללשכת הרמטכ"ל. "במשך חצי שעה ובעזרת מפה אחת, עמדתי והסברתי לפרטי פרטים את תכנון המבצע, והשאלות ששאל אותי הרמטכ"ל היו לא פשוטות בכלל", שיחזר סא"ל (מיל') גלעד. "הוא שאל אותי למשל 'מה נעשה אם כשמגיע המטוס הראשון לא תהיה תאורת מסלול?', הסתכלתי עליו וידעתי שהמילים הבאות שלי הולכות לקבוע את גורל המבצע".

המשימה אושרה על-ידי הדרג הצבאי הגבוה, המבצע תוכנן לערב שבת. אולם גם לאחר שהמטוסים המריאו עדיין לא היה אישור סופי למבצע, והם המריאו בידיעה שיש סיכוי שיצטרכו לחזור. תוך כדי הטיסה הגיעו חדשות טובות ממספר מקורות: המבצע אושר, ניתן היה להיכנס למצב לחימה, ובנוסף התקבל אישור מקנייה שהמטוסים יוכלו לנחות בניירובי.

"כך, אחרי חמישה ימים קשים וללא שינה, נגמר מבצע כמעט מטורף. יכולות חיל-האוויר מומשו כאן בצורה מלאה, וחשוב מכל, תחת מעטה חשאיות מוחלט".